ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
הקולנוע הדיגיטלי נוחת בישראל 

הקולנוע הדיגיטלי נוחת בישראל

 
 
דורון פישלר

בשורת ההקרנה הדיגיטלית הגיעה לארץ באיחור. האם באמת מדובר במהפכה בהרגלי הצפיה? תלוי מה חשוב לכם יותר - עותק ללא שריטות או רזולוציה גבוהה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
דבר אל היד. "איירון מן". (צ': יח"צ)
 דבר אל היד. "איירון מן". (צ': יח"צ)   
הקולנוע הדיגיטלי מגיע לארץ. החל מה-8 במאי, תוכלו לראות את הסרט 'איירון מן' באולם 1 של קולנוע גלובוס במרכז עזריאלי בתל אביב בהקרנה דיגיטלית. ב'גלובוס' יספרו לכם שהם השקיעו כמיליון שקלים בשיטת ההקרנה החדשה, וינסו למכור לכם מהפכה, חוויית צפיה מעולם אחר, קולנוע כפי שמעולם לא ראיתם אותו. האם הקולנוע הדיגיטלי הוא באמת כל זה? התשובה, כרגיל, היא כן ולא.

רוב המידע שאנחנו רואים ושומעים היום מאוחסן באופן דיגיטלי, כלומר, שמור כסדרה ארוכה של אפסים ואחדים. אנחנו רואים סרטים מתוך DVD (או בלו-ריי, אם אנחנו מעודכנים ועשירים); אנחנו שומעים מוזיקה בנגן ה-MP3, מצלמים תמונות במצלמות דיגיטליות וצופים בהם באופן דיגיטלי על גבי המחשב. הקולנוע הוא אולי התחום האחרון שבו ההקרנה עדיין נעשית באופן "אנלוגי" לחלוטין: הסרט מוקרן מתוך פילם פיזי, שבו כל תמונה צרובה מראש. לא מעורבים בעניין לא אפסים ולא אחדים. זה אולי נשמע לא יאומן, אבל הסטנדרט של פילם ה-35 מ"מ – שבו מוקרנים סרטי קולנוע עד היום – נקבע בשנת 1892, לפני 116 שנה. ואני חשבתי שהמחשב הישן שלי היה לא מעודכן.
 

אפס אחד אפס אחד אחד אחד אפס

מקרנה זה עסק מסובך (צ': GettyImages)
 מקרנה זה עסק מסובך (צ': GettyImages)   
ההקרנה הדיגיטלית באה לשנות את כל זה, ולהעביר גם את הקולנוע לעולם האפסים והאחדים. בשיטה הדיגיטלית, הפילם הוא וירטואלי, ומאוחסן על דיסק קשיח. המקרנה הגדולה והמסובכת, מרובת הגלגלים והידיות, שדרכה עוברים קילומטרים של פילם בכל יום, הוחלפה במחשב עם מקרן.

הרבה יותר מכפי שמדובר בבשורה עבור קהל הצופים, ההקרנה הדיגיטלית היא בשורה עבור המקרינים. פילם הוא דבר יקר, כבד ורגיש. הדפסה של עותק פילם של סרט עולה הרבה כסף; הטסתו לארץ והפצתו בין בתי הקולנוע עולה כסף; תחזוקת מקרנות – שכוללות הרבה חלקים נעים – לא רק עולה כסף, אלא גם דורשת מקרין שמבין מה הוא עושה.

עותק דיגיטלי, לעומת זאת, הוא בסך הכל קובץ. קובץ גדול מאוד אמנם - כמה וכמה ג'יגות טובות - אבל עדיין, קובץ. אפשר להעביר אותו באמצעות ערימה של דיסקים צרובים, או באמצעות האינטרנט. עלותו של הכנת עותק נוסף היא אפסית – בסך הכל עושים קופי-פייסט. לאחר שאולמות רבים יעברו לשיטה הדיגיטלית, זה יביא לחסכון כספי עצום – לרשת בתי הקולנוע, כמובן, לא לכם.
 

ומה בעניין איכות ההקרנה?

 
ביחס להקרנת וידאו סטנדרטית – כזו שבה מוקרנות מרבית הפרסומות בבתי הקולנוע, הקולנוע הדיגיטלי הוא עולם אחר. הסרטים מוקרנים ברזולוציה של 1080x2048 – טובה יותר במעט מזו של טלויזיות היי-דפינישן. אבל צריך לזכור שכאן מדובר במסך גדול, לא ב-42 אינץ'. אז האם התוצאה איכותית יותר ממה שקיבלנו עד היום, בהקרנה מתוך פילם? התשובה החד-משמעית: לא. סביר להניח שמרבית הצופים לא ירגישו בהבדל, אבל באופן אידיאלי, פילם מציע רמת פירוט גבוהה הרבה יותר, ועושר צבעים טוב יותר.
 
 

אז בשביל מה זה בכל זאת טוב?

(צ' פליקר: Simon Pais-Thomas)
 (צ' פליקר: Simon Pais-Thomas)   
ובכן, שמתם לב למילים "באופן אידיאלי" בפיסקה הקודמת? מרבית ההקרנות, כידוע, רחוקות מלהיות אידיאליות. בימים הראשונים להקרנת הסרט הוא אולי נראה נקי ויפה, אבל למי שמגיע לסרט שכבר רץ מזה מספר שבועות צפויה חוויה עשירה בשריטות, קפיצות משונות ורעשים מסתוריים בסאונד. וכשמדובר ב"עותקי סינמטק", שהוקרנו מאות פעמים במשך שנים – זו כבר מכה שלא כתובה בתורה: סצינות שלמות חסרות ופילם שרוט עד בלי הכר הופך רבים מהם לבלתי-צפיים.

לעותק דיגיטלי שום דבר מזה לא יקרה. הסרט יהיה נקי ונטול שריטות בפעם האלף שבה יוקרן בדיוק כמו בפעם הראשונה. אפשר גם לנחש שחוסר הצורך להתעסק במערכת הבאמת לא פשוטה של מקרנת הפילם ייתן למקרינים הרבה פחות הזדמנויות לפשל, ולכן נראה יותר פעמים סרטים שמוקרנים בפוקוס כמו שצריך, עם סאונד סראונד שעובד, ובלי שהחלק התחתון או העליון של התמונה ייחתך – מחזה נדיר למדי בקולנועים של היום.

מעבר לזה, להקרנה הדיגיטלית יש בעיקר הרבה פוטנציאל. בארה"ב קיימים כבר מאות בתי קולנוע דיגיטליים שמקרינים סרטי תלת-מימד. בעזריאלי כרגע חושבים בשני ממדים בלבד, אבל אולי גם השלישי יגיע בהמשך. הירידה בעלות התחזוקה של מקרנה ושל הטיפול בפילם עשויה להפוך תחזוקת בתי קולנוע לעסק משתלם יותר, וכך אולי תחזיר את בתי הקולנוע לפריפריות, שמהן הם נעלמו בזה אחר זה בשנים האחרונות. הקלות של איחסון הסרטים יכולה להפוך כל קולנוע שכונתי לסינמטק עם ספריה של מאות סרטים מכל הזמנים.

בעזרת המקרנים הדיגיטליים אפשר להקרין באיכות גבוהה לא רק סרטים, אלא גם ארועים אחרים, כמו שידורי ספורט בשידור חי, הופעות חיות או את גמר "כוכב נולד" – מה שיכול להפוך את בתי הקולנוע למקום מפגש לאירועים שונים מהקולנוע כפי שאנחנו מכירים אותו. כל זה, כאמור, הפוטנציאל, ועוד מוקדם לדעת האם רשת גלובוס אכן תנצל אותו. אפשר רק לקוות. בינתייים נראה את 'איירון מן', הוא נראה מגניב.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by