ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
היכן הכסף שלכם? 

היכן הכסף שלכם?

 
 
מייקל דמיאק, Popular Science

כסף מזומן, מרכזי נתונים דיגיטליים, בנקאות מקוונת - בכלכלה הכלל דיגיטלית שלנו, הכסף שלנו נמצא בכל מקום. רק המחשב יודע איפה באמת נמצא הכסף שלנו

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לפני שנים רבות, כאשר הבנקים היו מופקדים על התקן של הזהב, עוצב כל דולר מכמות זהה של מתכת. ובמילים פשוטות, הכסף שלכם היה בכספת. אולם כיום, מזומן, זה מה שרוב האנשים זוכים להחזיק, אם בכלל, והדולר הפך להיות דיגיטאלי.
 
 הסרט המגנטי על גב כרטיס האשראי הוא שעושה את הכל. יש בו שני "מסלולים" של מידע: שמכם ומספר החשבון, ומספר אקראי אחר – "סמל" הנשמר בקובץ בבנק ואותו יש להוסיף כדי למנוע זיוף כרטיסים. יש כרטיסים השומרים את מספר הזיהוי האישי על שבב מוטבע, אולם רוב הבנקים בארצות הברית שומרים את מספר הזיהוי האישי שלכם בשרת נתוני הליבה [ראה בעמוד ממול], שם ניתן לעדכן אותו במקרה שתחליטו לשנותו. מספר החשבון על הסרט המגנטי משמש גם כמפה המובילה אל ההון שלכם. חמש או שש הספרות הראשונות מכונות מספרי זיהוי של הבנק. כשאתם משתמשים בכרטיס, הן מותאמות כנגד "טבלת מעקב" העוקבת אחר בקשתכם לכסף עד למרכז נתוני הליבה, המטפל בעסקה שלכם. 
בקרוב השריד הממשי, היחיד, לממונכם יהיה המחשב שיעקוב אחריו.

היכן, אם כן, נמצא כספכם היום? מה שאינו בארנקכם נמצא על גיליון, במקום הנקרא מרכז נתוני ליבה, בניין בטון מסיבי מלא בשרתים. אולם למעשה, אומר ג'ון מיקין, מנהל אבטחת מידע, "כספכם נמצא בכל מקום". בדומה לחברות כרטיסי אשראי ולסוכנויות למסחר בניירות ערך בוול סטריט, הבנק של מיקין, שמרכזו בלונדון, מגבה מידע על פני מרכזי נתונים בבריטניה, בהונג קונג, בקואלה לומפור, בסינגפור ובצ'נאי שבהודו. באומרו "בכל מקום" כוונתו היא שבעזרת כספומטים (ATM) ובנקאות מקוונת, השרתים יכולים להעביר את כספכם לכל מקום, בכל זמן. אולם אל לכם לתת אמון עיוור. כאזרח פיננסי, חשוב להבין כיצד הבנק הדיגיטלי יודע מהו ערכך.
 
 

כספומטים: מירוץ שליחים של מסרים

פעילות בכספומט (צ': רוני שיצר)
 פעילות בכספומט (צ': רוני שיצר)   
סטטיסטיקה חיונית:
• מספר הכספומטים בארצות הברית: 396,000
• ממוצע יומי של משיכת מזומנים למכונה: 4,100 דולר
• ממוצע עסקאות לחודש: 1,807 (בכספומטים חיצוניים), 3,651 (בכספומטים שבתוך סניפי הבנקים)

מה הם עושים:
כשאתם מבקשים למשוך מזומנים מהמכונה, נשלח מסר מוצפן, המכיל את המידע הנוגע לחשבונכם, באמצעות קווים מאובטחים (כגון חוט נחושת או אפילו תקשורת לוויינית) למרכז נתוני הליבה של הבנק שלכם. בהנחה שיש בחשבונכם מספיק כסף לצורך המשיכה, מרכז הנתונים יאשר את העסקה. אף כי ברוב הפעמים תמצאו על הקבלה שלכם מאזן חשבון מעודכן, לא מן ההכרח שהפעולה כבר עודכנה גם ברמת הליבה. בדרך כלל, כספומטים באזור נתון יפקידו את הנתונים האלה בקובץ המצוי בתחנות מזכר, שיישלח למרכז נתוני הליבה לפחות פעם אחת ביום (לוח הזמנים של העדכונים שונה מבנק לבנק). זאת הסיבה מדוע עשרים הדולרים שמשכת זה עתה עשויים שלא להשתקף אונליין ומייד: שרת נתוני הליבה טרם עודכן.

אבטחה:
כספומטים מוגנים מתקיפה פיזית- הכסף המזומן מוחזק בחביות משוריינות שלא ניתן לפרוץ בגרזן – אולם מאפיין האבטחה החשוב ביותר הוא מספר הזיהוי האישי (PIN ). כדי לפתוח את אפיק האבטחה אל החשבון שלכם, הכספומט קורא את מספר הזיהוי האישי שלכם על הסרט המגנטי של הכרטיס, מזהה את החשבון במרכז נתוני הליבה ומתאים את המספר שהכנסתם עם מספר הזיהוי האישי בקובץ.
 

סניפים: מספרתים את המזומנים

סניף בנק (צ': רוני שיצר)
 סניף בנק (צ': רוני שיצר)   
סטטיסטיקה חיונית:
•הסכום הכולל של הכסף המזומן בכספות הבנק לנובמבר 2007: 49.7 מיליארד דולר
• סך כל הכסף המזומן במחזור: 1.4 מיליארד דולר

מה הם עושים:
מחזיקים בכסף, מטפלים בשרות הלקוחות. בכל זמן נתון חייבים המוסדות הבנקאיים לשמור על מה שמכונה, רזרוות דרישה – החלק שווה הערך של מה שהבנק חייב לציבור בכל זמן נתון (ברוב המקרים - מיליון דולר או יותר) – תחת סוגר ובריח. כסף מזומן חדש מגיע מדי יום במכונית מהפדרל רזרב, בכספות ניידות, מבנקים אחרים ומהפקדות של לקוחות. אלא שיקר יותר לשמור על כסף מאשר על זוטות ובייטים (של מחשב), לכן הבנקים מספרתים את העסקאות בשלב המוקדם ביותר האפשרי.

אבטחה:
למה הייתם מצפים - לזכוכית חסינת ירי, למצלמות, לשומרים חמושים, לדלתות כספת עבות. עם זאת יש חשיבות לא מעטה גם לאבטחה דיגיטאלית. כאשר פקיד בנק מזמן את החשבון שלכם באמצאות התקשרות אל מרכז נתוני הליבה, מנקודה זו ואילך האבטחה היא לחלוטין עניין של קידוד. המסר אל המרכז מוצפן ומשוגר על פני קווים מאובטחים שבבעלות הבנק או ברשותו.
 
 

מרכזי נתוני ליבה: מחזיקים בכספכם

 דבר בארנקכם אינו יקר יותר מרשומות הכסף שלכם השמורות במרכז הליבה של הבנק. בכל פעם שאתם משתמשים בכרטיס, הפעולה מופיעה במרכז הנתונים, וזאת הסיבה מדוע ההצפנה בו כה קפדנית והשרתים שלו זוכים לגיבוי כה כבד. 
סטטיסטיקה חיונית:
• מספר ממוצע של תשלומים אלקטרוניים לשנה: 62.7 מיליארד
• עלייה ממוצעת לשנים 2003-2006: 12.4 אחוז
• ממספר ממוצע של המחאות ששולמו בשנה: 30.6 מיליארד

מה הם עושים:
מרכזי נתוני ליבה הם המוח של כל התשתית הפיננסית. בנקים, חברות למסחר בניירות ערך וחברות כרטיסי אשראי, לכולם יש לפחות מרכז אחד לנתוני ליבה ((CDC, ולרובם יש כמה, יחד עם מרכזים לגיבוי נתונים. מרכז קטן לנתוני ליבה עשוי להכיל 150 יחידות שרתים, שיוצרו על ידי חברות כגון IBM וסאן. חוות מידע אלה מאורגנות כרשתות של שרתים ומתגי ניתוב בדומה לאלה הפועלים בגוגל ובאמזון דוט קום. יחידות שרתים אלה מפעילות מערכות תוכנה כמו גם מערכות בסיסי נתונים המכילות את מאזן החשבון שלכם. כשהמספרים האלה משתנים – בין אם בעקבות הכספומט או סניף הבנק – שם קורים הדברים.

אבטחה:
האבטחה הפיזית דומה לזו שבמתקני הממשלה: בניינים מצופים בעופרת, סריקת קרנית העין, טביעת אצבעות. אולם האמצעים הבסיסים ביותר הם אלקטרוניים, שהרי אדם חמוש באקדח לא יכול להוציא מכאן כסף. [אפילו אם חבורת גנבים תצליח להתגנב פנימה, לשדוד שרת ולעזוב אתו את המקום, הוא יהפוך לקופסה חסרת תועלת ותו לא ברגע שינותק מהמערכת]. הוראה שגרתית למרכז ליבת הנתונים – "תן לי 20 דולר" – מוצפנת כבר במקור [למשל בכספומט] ומופנית לנקודת איסוף נתונים לפני שהיא מפוענחת במרכז נתוני הליבה כדי לקבל אישור כניסה לקבצי הליבה. לכן רק פריצה מיומנת של ההצפנה הכבדה יכולה לפגוע בזהותכם ובסל הביצים שלכם.
 

וגם: האם הדלוריאן באמת מסוגלת לעוף?

Popular Science ישראל מהווה תרגום מדויק למגזין הבינלאומי ומביא מדי חודש מגוון כתבות בנושאי מדע, טכנולוגיה, מחשבים, צילום, ותעופה. נענע 10 מפרסמת רק חלק קטן מהכתבות. אם יש לכם חשק לעוד, אנו מציעים לכם מנוי למגזין במחיר מיוחד. לחצו כאן לפרטים.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by