ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
ניסוי באנונימיות (חלק ג') 

ניסוי באנונימיות (חלק ג')

 
 
קתרין פרייס, Popular Science

בתום שבוע בו ניסתה להסתיר כל פרט בחיי היום יום שלה, הגיעה קתרין פרייס למסקנה כי בעידן המידע כמעט שלא ניתן שלא להשאיר עקבות

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

בחלקים הקודמים:

 
התחלתי להתקדם ביישום ההמלצות של הופנגל. נרשמתי למאגר של מי שאסור לחברות טלמרקטינג לפנות אליהם והוריתי להסיר את שמי מרשימות שמשמשות למשלוח של הצעות שיווקיות ממוקדות.
 
 
השיחה מוקלטת? זבש"ך (צ': ASAP Images)
 השיחה מוקלטת? זבש"ך (צ': ASAP Images)   
התקשרתי לבנק והוריתי שלא למסור מידע אודותיי (ר' הערה 9). לאחר מכן התקשרתי לחברת הטלפונים והוריתי שלא למסור פרטי CPNI (Customer Proprietary network Information) אודותיי. פרטים אלה כוללים מידע על השירותים בהם משתמשים, סוגי השיחות שמבצעים, מקום ביצוע השיחה והמספרים אליהם מתקשרים. עד שנת 1996 היו חברות הטלפונים רשאיות למכור פרטים אלה לצדדים שלישיים, למטרות שיווקיות, כאוות נפשן. כיום מגביל החוק את המסירה של פרטים אלה ללא אישור, והם משמשים בעיקר למכירה של שירותים נוספים שמספקת חברת הטלפונים עצמה, דוגמת תוכניות חדשות לחיוג בינלאומי.

כשהתקשרתי לחברת הטלפונים הודיע לי נציג השירות שיתכן כי השיחה מנוטרת או מוקלטת אך זכותי לבקש שיעבירו אותי לקו בו השיחות אינן מוקלטות. כך עשיתי. "אבל בכל הקווים השיחות הנכנסות מוקלטות באופן אוטומטי" אמר הנציג. "כדי שהשיחה לא תוקלט אצטרך להתקשר אלייך".

"מתי תוכל לחזור אליי", שאלתי, משום שהמתנתי כבר 10 דקות עד שקיבלתי מענה אנושי.

"ברגע שנוכל" השיב הנציג. "כנראה תוך שעה". כלומר, כדי ליהנות מפרטיות אצטרך להמתין שעה.
 

אין פרטיות גם ביוגה

השבתי שאמשיך לשוחח עמו בקו המוקלט וביקשתי להפסיק להשתמש בפרטי CPNI כדי לשווק לי מוצרים ושירותים. הוא השיב בחיוב, ואז ביקש מספר דקות מזמני כדי לשוחח על השירות שאני מקבלת, והציע לי מערכת חדשה לתקשורת אחודה - תוך שימוש בפרטי CPNI אודותיי.

העניינים הפכו למייגעים. חשבתי לתומי ששיעור יוגה יעניק הפוגה מרעננת, אבל שכחתי שבמכון היוגה משתמשים במערכת ממוחשבת שמסייעת לעקוב אחר התלמידים לפי שמם. שרבטתי CPrice בדף ההרשמה ושילמתי במזומן. חשבתי שהצלחתי להתחמק עד שלקראת סוף השיעור מישהו מסר למדריך פתק. "מי שנרשם כמספר 19 מתבקש לסור לקבלה בדרך החוצה" הכריז המדריך, "לא הצליחו לפענח את החתימה".
 
 עצות לשמירה על אנונימיות ולהגנה על הפרטים האישיים:

1. להירשם למאגר ארצי של מי שאסור לחברות טלמרקטינג לפנות אליהם. המאגר מופעל בארה"ב וכולל מספרים של קווי טלפון סלולריים או נייחים.

2. לפנות לחברות לשיווק ישיר ולהורות להן להפסיק לשלוח הצעות ממוקדות.

3. לרכוש מגרסה שכותשת מסמכים רגישים לפיסות דקות וארוכות (ספגטי) או בקווים אלכסוניים (קרוס-קאט).

4. להתקשר לחברת הטלפונים ולהורות לה להפסיק למסור פרטים אישיים. לפנות לבנק בהוראה דומה.

5. לקרוא את מדיניות הפרטיות. חברות רבות מאפשרות להורות שלא למסור פרטים אישיים, אך בדרך כלל הן מסתירות היטב את ההוראות. 
לא נראה לי שהבודהיסטים הצעירים מאחורי דלפק הקבלה הם כה תאבי בצע עד שימכרו את פרטיי האישיים, אבל אין ספק שבעסקים אחרים התופעה קיימת. באתרי אינטרנט שעוסקים בכך אפשר למצוא פרטים שאיש לא שיער שיוצעו למכירה - דוגמת פרטים של 750,000 בני אדם שנרשמו לשירותי חירום רפואיים, או פרטים של 11,418 בני אדם, מרביתם גברים מעל גיל 55, שרכשו בחודשים ספטמבר או אוקטובר תכשיר צמחי מסוים להגברת האון. חוקרים פרטיים רוכשים פרטים על שיחות טלפון ממסעדות שמפעילות משלוחי פיצה, ולפני מספר שנים הודתה חברת לקסיס-נקסיס, אשר מנהלת מאגרי מידע, כי נעזרה בפרטים על משלוחי פיצה כדי להגיע למספרי טלפון שקשה לאתר. כדי שהפרטים ברשימות אלה לא יהיו בתוקף, אפשר לנסות לעבור דירה - אבל את ההובלה צריך לבצע לבד, כי גם חברות הובלות מוכרות לחברות שיווק פרטים על כתובות חדשות.

מטרידה יותר העובדה שאת הפרטים הנפרדים משלימות ומצליבות ספקיות מידע דוגמת החברות ChoicePoint ו-Acxiom. מאגרי הנתונים של Acxiom כוללים פרטים ביחס ל-96 אחוזים ממשקי הבית בארה"ב. מסד הנתונים החדש של החברה, אשר מכונה Info Base-X, מציע ביחס ל-199 מיליון שמות 1,500 "פריטי מידע" שיכולים לסייע לחברות לשווק מוצרים ושירותים ללקוחות פוטנציאליים, ובכלל זה "אירועים בחיים, קניות שבוצעו, נסיעות, התנהגות, מוצא אתני, סגנון חיים/תחומי עניין, נכסי נדל"ן, כלי רכב ועוד".
 

איסוף מידע בעידוד הממשל

הפיקוח על חברות אלה מועט ביותר, אולי בשל העובדה שגורמי ממשל נמנים על הלקוחות הגדולים ביותר שלהן. הפקדה של פרויקטים לאיסוף מידע בידי חברות חיצוניות מאפשרת לגורמי ממשל לרכוש נתונים שהחוק אוסר עליהם לאסוף בעצמם. כך, לדוגמה, אירע בשנת 2002, כאשר חברת Torch Concepts לכריית נתונים, אשר סיפקה שירותים למשרד ההגנה האמריקני וכיום אינה פועלת עוד, אספה פרטים של חמישה מיליון נוסעים של חברת התעופה JetBlue - ובכלל זה שמות, כתובות ומספרי טלפון - במסגרת פרויקט שנועד לסייע בזיהוי של נוסעים מסוכנים בקווי תעופה. לאחר מכן רכשה Torch Concepts נתונים דמוגראפיים מחברת Acxiom ביחס לכארבעים אחוזים מהנוסעים שאת פרטיהם סיפקה חברת JetBlue.

הנתונים הדמוגראפיים כללו פרטים על מגדר, נכסי נדל"ן, תעסוקה, משך המגורים בכתובת הנוכחית, רמת הכנסה, כלי רכב, מספרי ביטוח לאומי ומספר ילדים. על סמך הנתונים הכינה החברה פרופילים מפורטים של הנוסעים, ובכלל זה פרופיל (ללא שמות אבל עם כל שאר הנתונים) שהוצג ללקוחות פוטנציאליים.
 

אנו מוקפים במצלמות אבטחה

אבטחה בכל מקום (צ': GettyImages)
 אבטחה בכל מקום (צ': GettyImages)   
גם התחבורה הציבה אתגר לא פשוט. חבשתי כובע מצחייה והרכבתי משקפי שמש כדי להקשות על הזיהוי של פניי במצלמות אבטחה, אבל בנסיעה באוטובוס או ברכבת הייתי נתונה למעקב כבד, והדבר עמד בסתירה לכללים שהנחו אותי. לא יכולתי לעבור במכונית בעמדות תשלום בכבישי אגרה, משום שמופעלות בהן מצלמות, וכשרוכשים כרטיסים לתשלום מראש מותירים שובל של עקבות (ר' 10).

כמו כן, במכוניות נוסעים חדשות בארה"ב מותקנות מערכות EDR (Event Data Recorders) אשר מתעדות פרטים שונים דוגמת מהירות נסיעה, זווית הסיבוב של גלגל ההגה וזווית הגלגלים, האצה, בלימה ושימוש או אי שימוש בחגורות בטיחות. מערכות EDR פותחו כבר בשנות השבעים, אך הן הותקנו לראשונה במכוניות, בשילוב עם כריות אוויר, רק בשנות התשעים (ר' 11). כשהחיישנים המותקנים במכונית מגלים האטה פתאומית, הם מפעילים את כריות האוויר ומערכת EDR מתעדת את האירועים בשניות שקדמו לתאונה ולאחריה.
 

הצילו! המעקב הגיע גם לכלי הרכב

בקיצור, דוושו, דוושו (צ': GettyImages)
 בקיצור, דוושו, דוושו (צ': GettyImages)   
כיום משולבות מערכות EDR במערכות אחרות, מתוחכמות הרבה יותר. כשמנויים של שירות OnStar שמציעה ג'נרל מוטורס בארה"ב, לדוגמה, מעורבים בתאונה, משדרת המערכת אותות מצוקה ונציגי השירות יכולים ליצור קשר עם הנהג דרך הרמקולים של מערכת השמע אשר מותקנים בתא הנוסעים. צוותים רפואיים מוזעקים ויכולים להגיע מיד לזירת התאונה. קשה לטעון כנגד שירות שיכול להציל חיים, אך תפקודים אחרים שלו פולשניים יותר. החל משנת 2009 יוכלו נציגי OnStar להשבית מרחוק את דוושת ההאצה של המכונית ולמנוע נסיעה במהירות גבוהה משמונה קמ"ש - תפקוד מועיל מאוד במקרה שגונבים את המכונית, אך משמח פחות במקרה שמישהו מצליח לחדור למערכות המחשב של OnStar. מערכות אלה כוללות גם מיקרופון ורמקולים שנציגי החברה יכולים להפעיל מרחוק - אמצעים שעלולים לשמש גם לציתות.

ב-FBI ניצלו תכונות אלה לפני מספר שנים, כאשר בית המשפט אישר לחברה (ששמה לא צוין במסמכי הדיון) להפעיל את המיקרופון במכונית של חשוד על מנת לצותת לשיחות. בסופו של דבר הוגש ערעור וה-FBI הפסיד, אך רק בגלל שבית המשפט הגיע למסקנה שה-FBI מאלץ את החברה להפר את ההסכם עם המנוי החשוד - משום שברגע שהמיקרופון משמש לציתות, לא ניתן להשתמש בו במקרה חירום.

למרבה המזל, המכונית שלי ישנה ואינה מצוידת במערכת EDR. אם אסתפק בנהיגה בשכונת מגוריי, יהיה עליי לחשוש רק ממצלמות שמותקנות מעל תמרורים ורמזורים, שמופעלות רק בעקבות אירועים חריגים. אולם, הייתי חייבת להגיע לסן פרנסיסקו, כדי להשתתף בוועידה של האיגוד הבינלאומי למנהלי פרטיות. כדי להגיע לוועידה, אני חייבת לעבור ב-Bay Bridge.

בתחילה חששתי שאיאלץ להחמיץ את הוועידה. ואז נזכרתי ב-Casual Carpool - שירות בלתי רשמי שבמסגרתו נהגים אוספים בחינם נוסעים ב-East Bay ומביאים אותם לסן פרנסיסקו.
 

האותיות הקטנות

הערות שוליים לכתבה זו
9.
בנקים מוכרים פרטים שאמורים לכאורה להיות חסויים - דוגמת היסטוריה של פעולות, מאזנים או תשלומים שבוצעו - אפילו לאחר שסוגרים את החשבון. אולם, המצב היום פחות גרוע, משום שעד שהתקבל בארה``ב חוק גראם ליץ` ביילי בשנת 1999, הבנקים היו רשאים למכור מספרים של חשבונות וכרטיסי אשראי אפילו לגורמים בלתי מזוהים.
10.
בחלק מהמדינות בארה``ב מותקנים חיישנים בצידי הדרכים כדי לזהות מכוניות שעוברות דרך שתי נקודות. המידע משמש לחישוב של מהירות הנסיעה הממוצעת בדרך ומוזן לשלטי חוצות בהם מוצג משך הנסיעה המשוער למקומות שונים. בתיאוריה ניתן להשתמש בנתונים אלה גם כדי לשלוח דוחות על מהירות מופרזת.
11.
כדי לבדוק אם המכונית מצוידת במערכת EDR יש לעיין בספר הרכב - בדרך כלל מופיעה הערה בנושא בתחילת הספר. אולם, קיימים סיכונים נוספים: חברות להשכרת רכב מתקינות במכונית מכשיר GPS כדי לדעת אם הלקוחות מפירים את תנאי ההסכם בנהיגה במהירות מופרזת או ביציאה מגבולות המדינה.
 

בחלק הבא:

 

וגם: מדענים בודקים מי ביוב כדי לקבוע צריכת סמים בערים

Popular Science ישראל מהווה תרגום מדויק למגזין הבינלאומי ומביא מדי חודש מגוון כתבות בנושאי מדע, טכנולוגיה, מחשבים, צילום, ותעופה. נענע 10 מפרסמת רק חלק קטן מהכתבות. אם יש לכם חשק לעוד, אנו מציעים לכם מנוי למגזין במחיר מיוחד. לחצו כאן לפרטים.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by