ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
ניסוי באנונימיות (חלק א') 

ניסוי באנונימיות (חלק א')

 
 
קתרין פרייס, Popular Science

בתום שבוע בו ניסתה להסתיר כל פרט בחיי היום יום שלה, הגיעה קתרין פרייס למסקנה כי בעידן המידע כמעט שלא ניתן שלא להשאיר עקבות

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
"רבים סבורים שכדי לשמור על הפרטיות חייבים להקפיד על אנונימיות ... אך בעולם האלחוטי והמקושר של ימינו, אנונימיות - או מראית עין של אנונימיות - הופכת במהירות לנחלת העבר".

- דונלד מ. קר, סגן מנהל בכיר בסוכנות הביון הלאומית של ארה"ב, אוקטובר 2007
 
הפרטים שלנו זמינים ברשת לכל דורש (צ': אהרון גודמן)
 הפרטים שלנו זמינים ברשת לכל דורש (צ': אהרון גודמן)   
בשנת 2006 החליט דייוויד הולצמן לערוך ניסוי. הולצמן, יועץ אבטחה שעבד בעבר כמנתח של מידע מודיעיני, שקד על כתיבת ספר בנושא פרטיות, וביקש לבדוק כמה מידע אודותיו יוכל למצוא במקורות שזמינים לכל מטריד עיקש. הוא ערך מספר בדיקות רקע. הוא הוריד את דוח האשראי שלו. הוא בדק את הרכישות שביצע באתר Amazon.com, את העסקאות בכרטיסי אשראי ואת חשבונות הטלפון. הוא עבר בדיקת DNA והכין רשימה של כל האנשים עמם שוחח בטלפון או התכתב בדואר האלקטרוני. הוא אף הכין רשימה של כל אתרי האינטרנט בהם ביקר. על סמך הצלבה של כל הנתונים, הוא הצליח לגלות פרטים כה רבים אודות עצמו - ממידע פיננסי מפורט ועד העובדה שהוא נימול - עד שהמו"ל, שחשש לפרטיות המחבר, לא התיר לו לפרסם את כל המידע בספר.
 
 
הצצה לחיינו בלחיצות מקש ספורות

אינני מנתחת מודיעין, אבל סיפורים דוגמת הסיפור של הולצמן מדאיגים אותי מאוד. משום כך, ערכתי כמה בדיקות בעצמי. בשנה שעברה נגנבו או אבדו בארה"ב 127 מיליון רשומות רגישות - בדפי נייר או בקבצים אלקטרוניים (ובכלל זה מספרים של ביטוח לאומי ושאר פרטים נתונים שניתן לנצל לרעה). נתון זה מייצג עלייה של 650 אחוזים בזליגת הנתונים בהשוואה לשנה הקודמת. עוד בשנה שעברה, באחת הפריצות החמורות ביותר בהיסטוריה, הצליחו גנבים להניח יד על 45 מיליון עד 94 מיליון מספרים של כרטיסי אשראי וכרטיסי חיוב, לאחר שחדרו למערכות המידע של רשת בתי הכלבו TJX. בחודש נובמבר האחרון הודו הרשויות בבריטניה באובדן של דיסקים ובהם פרטים אישיים של 25 מיליון בני אדם - כמחצית מאוכלוסיית המדינה.

בארגונים לשמירה על הפרטיות חוששים כי בעקבות המיזוג המתוכנן בין ענקית האינטרנט גוגל לבין חברת הפרסום דאבל-קליק ייפתח עידן בו תאגידים יצותתו באופן קבוע להתכתבויות בדואר אלקטרוני ולשיחות טלפון, על מנת להציג פרסומות מותאמות אישית בדיוק מצמרר. מנגנון ביקון הידוע לשימצה של פייסבוק, אשר מודיע למשתמשים כאשר ידידים שלהם רוכשים מוצרים מחנויות רשת שמשתפות פעולה עם פייסבוק, מוכיח שבעידן המידע, אפילו רשימת הקניות שלנו אינה נסתרת עוד מעינו של הציבור. רק בעקבות לחץ ציבורי החליטו בפייסבוק שהשימוש במנגנון ביקון לא יהיה עוד ברירת מחדל, ושהוא ישמש רק את מי שיבקש זאת במפורש - אך לא זנחו את הרעיון כליל.
 
בנאום שנשא בחודש אוקטובר האחרון אמר דונלד קר, סגן מנהל בכיר בסוכנות הביון הלאומית של ארה"ב, כי "במאבק לשמירה על האנונימיות אי אפשר לנצח". בארגונים לשמירה על הפרטיות מזהירים כבר זמן רב מפני עולם בו כל פעולה של כל אדם מותירה עקבות, עולם בו תאגידים וגורמי ממשל יכולים להציץ לחיים של כל אדם בלחיצות ספורות. כעת מודה בפה מלא אחד האנשים הבכירים ביותר שממונים על איסוף מידע בממשל האמריקני כי בעצם אנו חיים כבר בעולם כזה.

המטרה: להישאר אנונימית - תוך שמירה על אורח חיים שגרתי

משום כך, כשהציעו לי במגזין לערוך ניסוי בפרטיות, הסכמתי ברצון. החלטנו שאבלה שבוע בניסיון להישאר אנונימית עד כמה שאוכל, תוך שמירה על אורח חיים שגרתי. אנסה, בעצם, לבצע את מה שרבים סבורים כי אינו עוד בגדר האפשר: להסתתר מעיניים בוחנות.
 
הזכות לפרטיות (צ': GettyImages)
 הזכות לפרטיות (צ': GettyImages)   
בסקר שערך מכון גאלופ בפברואר 1999, בקרב 1,000 אמריקנים, נמצא כי כ-70 אחוזים מביניהם האמינו שהחוקה האמריקנית "מבטיחה לאזרחים את הזכות לפרטיות". הם טעו. המילה "פרטיות" אפילו אינה נזכרת בחוקה. ובעולם אלחוטי ומקושר, זו עובדה מטרידה מאוד.

מבין התיקונים הרבים שנועדו להגן על הזכות לפרטיות, בחוקים פדראליים ובחוקים של מדינות בארה"ב, המשמעותי ביותר הוא החוק לשמירה על הפרטיות (Privacy Act) משנת 1974, אשר אוסר על הממשל הפדראלי למסור רשומות מסוימות שמכילות מידע על יחידים (ר' הערה 1). למרבה הצער, החוק כולל סעיפי פטור כה רבים, עד כי לדברי בט גיבנס, המייסדת והמנהלת של ארגון Privacy Rights Clearinghouse אשר פועל שלא למטרות רווח, "בקושי ניתן לקרוא לו חוק לשמירה על פרטיות".

חוקי הפרטיות של ארה"ב חלים על מגזרים שונים, אך אין חוק גורף, כללי וישים שמגן על המידע האישי. חוקים פדראליים מגנים על סוגים מסוימים של נתונים, דוגמת רשומות של סטודנטים, דוחות אשראי וסרטי DVD שהושכרו - אך אפילו בחוקים אלה יש לא מעט פרצות (ר' 2).
 

החוקים מפגרים אחרי המציאות

בנוסף לכך, רבים מחוקים אלה מתרוקנים במהירות מתוכן בעקבות הופעה של חידושים טכנולוגיים. מה הטעם בהגנה רבת עוצמה על רשומות של מנויי כבלים, אם ברגע שמופיע מכשיר דוגמת מקליט הווידאו הדיגיטלי TiVo, החברה אינה מוגדרת מבחינת החוק כ-"ספקית של טלוויזיה בכבלים" (ר' הערת שוליים מס' 3)? ומה הטעם בהגנה על פרטיות של דואר פיזי, בעולם בו מתנהלת מרבית התקשורת באמצעים אלקטרוניים?

"החוק מפגר בהרבה אחר המציאות" אומר ריצ'רד פרסל, מנכ"ל Corporate Privacy Group ומי שכיהן בעבר כמנהל הפרטיות הראשי של מיקרוסופט. "החברה אינה מספיקה לעכל את ההשלכות של חידושים טכנולוגיים שמופיעים בקצב מסחרר".

לא קל לנווט במבוך הטכנולוגי והחוקי; נזקקתי לסיוע מקצועי של גורו פרטיות שידריך אותי במשך השבוע. מצאתי אותו בדמותו של כריס ג'יי הופנגל, מומחה לפרטיות ועורך דין, שניהל בעבר את המשרד של Electronic Privacy Information Center (EPIC) בחוף המערבי של ארה"ב - גוף למחקרים ציבוריים מהבירה וושינגטון שעוסק בסוגיות שקשורות לפרטיות ולזכויות האזרח.
 
לא ניתן לחמוק ממצלמות האבטחה (צ': GettyImages)
 לא ניתן לחמוק ממצלמות האבטחה (צ': GettyImages)   
הופנגל ערך בעצמו ניסויים דומים - הן לשם השעשוע שבדבר והן כדי למנוע מחוקרים פרטיים שעורר את זעמם במסגרת עבודתו ב-EPIC לעלות על עקבותיו. "כשעברתי לסן פרנסיסקו, לפני כשנתיים, נמנעתי בכוונה מלמסור את כתובתי הפרטית לגופים עסקיים או לגורמי ממשל" מספר הופנגל. משום כך, איש בעצם אינו יודע היכן הוא מתגורר. המכתבים נשלחים לשם בדוי, ולמרות תקלות מסוימות - החשמל בביתו נותק, למשל, משום שהחברה לא ידעה להיכן לשלוח את החשבון - הוא הצליח עד כה לשמור על כתובתו בסוד.

את האופן בו מדבר הופנגל, איש גבוה ומסביר פנים, על פרטיות אפשר לתאר בצורה המדויקת ביותר כ-"זעם נלהב". הכללים הראשונים שלימד אותי היו: לשלם תמורת כל דבר במזומן; לא להשתמש בטלפון הסלולרי שלי, בקו הנייח או בחשבון הדואר האלקטרוני; להשתמש בשירות שמעניק אנונימיות כדי להסוות את הגלישה באינטרנט; להתרחק ממשרדי ממשל ומנמלי תעופה [מצלמות אבטחה רבות מדיי]; לחבוש כובע ולהרכיב משקפיים כדי להסתתר ממצלמות אבטחה שלא ניתן לחמוק מהן; לא לנסוע בכבישי אגרה בהם מתבצע התשלום באופן אוטומטי; לרכוש מגרסה שכותשת מסמכים רגישים לפיסות דקות במיוחד; להירשם למאגר הארצי של מי שאסור לחברות טלמרקטינג לפנות אליהם [למרות האירוניה שבמסירה של מספר הטלפון וכתובת הדואר האלקטרוני על מנת למנוע פניות]; ולהסיר את שמי מרשימות שמשמשות למשלוח של הצעות שיווקיות ממוקדות. עוד הורה לי הופנגל לא לרכוש כרטיסי טיסה, לשכור רכב, להתחתן, ללדת ילדים, לרכוש דירה, להקים עסק, להמר בקזינו, להשתמש בכרטיסי מועדון של רשתות שיווק או לרכוש תרופה להקלה על גודש באף (ר' 4). כשיצאתי מפתח ביתו של הופנגל, כבר הבנתי שממתין לי שבוע ארוך מאוד.
 

האותיות הקטנות

הערות שוליים לכתבה זו
1.
קליפורניה, בה אני מתגוררת, מובילה בין מדינות ארה``ב בכל הקשור לשמירה על הפרטיות. במדינה אחרת היה ודאי קשה אף יותר להצליח בניסוי.
2.
אחת הפרצות הידועות נתגלה בחוק לשמירה על פרטיות נהגים משנת 1994. החוק עבר בעקבות סדרה של עבירות שהיו קשורות לרשומות של משרד הרישוי האמריקני. המקרה הידוע ביותר אירע בשנת 1989: מעריץ כפייתי שכר בלש פרטי כדי שישיג עבורו את כתובת המגורים של רבקה שפר ממאגרי משרד הרישוי, עקב אחריה ורצח אותה. כיום אסור לעובדים של משרד הרישוי למסור פרטים אישיים. הבעיה היא שהחוק כולל 14 סעיפי פטור, ואף מתיר למסור את הפרטים לחוקרים פרטיים למטרות שמצוינות ב-13 סעיפי הפטור האחרים.
3.
למען האמת, ל-TiVo מדיניות פרטיות מחמירה - אך היא תוצאה של יוזמה בה נקטה החברה עצמה, בעוד שהחוק מתיר לתעד את הרגלי הצפייה של המשתמשים בכל דקה ודקה.
4.
התרופה מטמפטמין עשויה להכיל פסאודופדרין. על פי חוק אמריקני משנת 2006 חייבים לרשום את השם של מי שרוכש מוצרים שמכילים פסאודופדרין.
 

בחלקים הבאים:

 

וגם: מדענים בודקים מי ביוב כדי לקבוע צריכת סמים בערים

Popular Science ישראל מהווה תרגום מדויק למגזין הבינלאומי ומביא מדי חודש מגוון כתבות בנושאי מדע, טכנולוגיה, מחשבים, צילום, ותעופה. נענע 10 מפרסמת רק חלק קטן מהכתבות. אם יש לכם חשק לעוד, אנו מציעים לכם מנוי למגזין במחיר מיוחד. לחצו כאן לפרטים.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by