ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
כך ניצחה מייקרוסופט 

כך ניצחה מייקרוסופט

 
 
עו``ד חיים רביה

איך מיקרוסופט ניצחה את נטסקייפ, איך ראה ביל גייטס את העתיד, ואיך מצליחה חברה עם נתח שוק זעום להשתלט על השוק כולו. עו"ד חיים רביה מסכם את פסק הדין של השופט ג'קסון, חובה לכל תלמיד מנהל עסקים ולכל מי שעתיד האינטרנט חשוב לו. כתבה ראשונה בסדרה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
סיכום תולדות מלחמת הדפדנים. פנפילד-ג`קסון, השופט במשפט של ארצות הברית נגד מיקרוסופט
 סיכום תולדות מלחמת הדפדנים. פנפילד-ג`קסון, השופט במשפט של ארצות הברית נגד מיקרוסופט   
המאמר באדיבות law.co.il

ב- 5 בנובמבר פרסם השופט תומס פניפלד ג`קסון את הממצאים העובדתיים בתיק 98-1232, ארצות הברית נגד מייקרוסופט. מרבית כלי התקשורת בחרו לצטט מן הממצאים אך ורק ביטויים קשים כלפי תאגיד הענק מרדמונד, אך התעלמו מהמסכת העובדתית המרתקת שהם פורשים בפני הקורא.

בלשון מדויקת ומרתקת, סוקר השופט את המאבק שניהלה מייקרוסופט נגד נטסקייפ על ההגמוניה בשוק דפדפני האינטרנט. למקרא הדברים, קשה שלא להיזכר בדברים שכתב ביוני 98` פרופ` אבן מוגלן מבית הספר למשפטים של אוניברסיטת ניו-יורק: "כשמייקרוסופט תובעת לעצמה את הזכות להגדיר את "חוויית החלונות", היא תובעת למעשה את הזכות לקבוע איזה עיתונים קל מכל לקרוא, לאיזה מוסיקה פשוט יותר להקשיב, ואילו בנקים הם המקומות הנוחים ביותר להשקיע את כספך... הכוח להחליט כיצד מחשבים פועלים הוא הכוח להחליט כיצד אנשים חיים".
 
ממצאים קשים. הדף הראשון מתוך 207 העמודים בפסיקת השופט ג`קסון
 ממצאים קשים. הדף הראשון מתוך 207 העמודים בפסיקת השופט ג`קסון   
הכרעת השופט ג`קסון מלפני כשבועיים יכולה להתגלות כאחת מהחלטות המפתח בעיצובה של תעשיית המחשבים בכלל והאינטרנט בפרט.

מייקרוסופט נלחמה בנטסקייפ כדי למנוע את הסכנה שנשקפה מהדפדפן שזו פיתחה להגמוניה של הענק מרדמונד בשוק מערכות ההפעלה למחשבים אישיים. מערכת הפעלה המבקשת לערער את ההגמוניה של חלונות נתקלת בבעיה מסוג הביצה והתרנגולת: בעוד שמשתמשי מחשב אינם רוצים להשקיע במערכת הפעלה עד שיתברר כי היא תומכת ביישומים רבים שיענו על דרישותיהם, מפתחים אינם רוצים לכתוב תוכנות עבור מערכות הפעלה עד שיתגלה שנתח השוק שלהן ניכר ויציב.

השופט פניפלד ג`קסון מכנה פרדוקס זה בשם "מחסום היישומים לכניסה" (Application Barrier to Entry).
מייקרוסופט נלחמה בנטסקייפ כדי לשמר מחסום זה: נטסקייפ פיתחה גרסאות של הדפדפן שלה, נוויגטור, ל- 15 מערכות הפעלה שונות, ובהן חלונות לסוגיה, מקינטוש ויוניקס. הדפדפן משתייך לקבוצת תוכנות המכונה "תוכנות תווך" (Middleware), שכן הוא מאפשר להריץ באמצעותו יישומי מחשב.
 
איום על ההגמוניה של חלונות. מארק אנדרסן, ממפתחי נטסקייפ נבגייטור
 איום על ההגמוניה של חלונות. מארק אנדרסן, ממפתחי נטסקייפ נבגייטור   
מפתחים נדרשים איפוא לכתוב את היישומים פעם אחת בלבד, באופן שיתאימו לדפדפן. מכאן ואילך ניתן להריצם בכל מערכת ההפעלה שבה יותקן הדפדפן. התוצאה מבחינתה של מייקרוסופט עלולה להיות החלשת "מחסום היישומים לכניסה" ואבדן התלות במערכת חלונות. מייקרוסופט, קובע פסק הדין, הודאגה במיוחד משני סוגים של תוכנות תווך: הנטסקייפ נוויגטור, וטכנולוגיית ג`אווה של סאן מיקרוסיסטמס.

ב- 15 בדצמבר 94` שיחררה נטסקייפ את גירסת הדפדפן הראשונה שלה. המוצר זכה מיד להצלחה דרמטית בקרב משתמשי האינטרנט דאז. במאי 95` שיגר ביל גייטס, יו"ר מייקרוסופט, מזכר למנהלי החברה שבו הגדיר את נטסקייפ כמתחרה חדשה שנולדה באינטרנט. בשלהי האביב של אותה שנה היו המנהלים האחראים על עיצוב האסטרטגיה במייקרוסופט מודאגים מהאפשרות שהדפדפן של נטסקייפ ישמש כפלטפורמה נפרדת ליישומי מחשב, באופן שיפגע במחסום היישומים לכניסה.
 
 
הפרטים הטכניים החשובים. ג`ים ברקסדייל, נשיא נטסקייפ
 הפרטים הטכניים החשובים. ג`ים ברקסדייל, נשיא נטסקייפ   
ב- 21 ביוני 95`, כחודשיים לפני ההשקה הרשמית של מערכת ההפעלה חלונות 95, נערכה במשרדי נטסקייפ הפגישה המפורסמת בין מנהלי החברה הצעירה לנציגי מייקרוסופט. בפגישה ביקשה מייקרוסופט לדעת האם הנוויגטור, שפיתחה נטסקייפ, יצור סביבה עצמאית או יסתמך על סביבת ההפעלה שמציעה חלונות 95`. מייקרוסופט הבהירה בפגישה שהיא נכונה להשאיר את פיתוח הדפדפנים לחלונות 3.11, מקינטוש ויוניקס בידי נטסקייפ, אבל בדעתה לשווק דפדפן משלה לסביבת חלונות 95`, שיישען על טכנולוגיות קנייניות שלה.

לימים יראה הממשל האמריקני בפגישה ההיסטורית ההיא ניסיון לחלק את השוק בין החברות, בניגוד לחוקי ההגבלים העסקיים. נציגי מייקרוסופט הזהירו כי אם נטסקייפ תשווק דפדפן נפרד לחלונות 95, המבוסס על טכנולוגיות מתחרות, היא תחשב כמסיג גבול ולא כשותף לגיטימי. כשג`ים ברקסדייל, מנכ"ל נטסקייפ, ניתב את השיחה לפרטים טכניים שנטסקייפ ביקשה לקבל מתוך חלונות 95, הבהירו נציגי מייקרוסופט בתשובה שאם בין החברות יקשרו "יחסים מיוחדים", תזכה אותה מייקרוסופט בגישה מועדפת אל הטכנולוגיות הדרושות לה. בסיכומה של אותה פגישה היה ברור שמייקרוסופט מייעדת לנטסקייפ מקום צר בלבד במרווח שבין המשתמש למערכת ההפעלה.
 
ראה את העתיד. ביל גייטס
 ראה את העתיד. ביל גייטס   
כשחזרו אנשי מייקרוסופט למטה החברה ברדמונד סבר הבכיר שבהם, דניאל רוזן (מנהל טכנולוגיות בכיר במיקרוסופט), שנטסקייפ תקבל את ההצעה. משתתף אחר, תומס רירדון (מנהל בכיר פחות), חלק על דעתו. הוא הבחין במתח המתגבר בקרב מנהלי נטסקייפ כשהובהר להם שמייקרוסופט תטמיע את תכונות הדפדפן שלהם במערכת ההפעלה חלונות 95`. ביל גייטס קיבל את התרשמותו של רירדון, והוא צדק.

במחצית יולי 95` החליטה מייקרוסופט לזנוח את המאמץ לגבש ברית אסטרטגית עם נטסקייפ. זו קיבלה את המידע הטכנולוגי שביקשה רק לאחר יותר משלושה חודשים, ונאלצה, כתוצאה מכך, לעכב את הוצאת גרסת הדפדפן לחלונות 95` עד לאחר המכירות המוגברות של עונת החגים בארצות הברית.
 
כשהבינה מייקרוסופט שנטסקייפ לא תיזנח את פיתוח דפדפן האינטרנט שלה, היא מיקדה את מאמציה בניסיון להבטיח שרק מעט מפתחים יכתבו יישומים לנוויגטור. מיקרוסופט קיוותה שהמפתחים יסברו שהנוויגטור יפסיד במלחמת הדפדפנים. או אז הם יסתמכו על הטכנולוגיה של סביבת חלונות מתוצרת מייקרוסופט, והסכנה הנשקפת להגמוניה של מערכת ההפעלה תימוג.

כדי להבטיח את היעד, השקיעה מייקרוסופט מ- 95` ואילך לא פחות מ- 100 מיליון דולר לשנה בפיתוח דפדפן האינטרנט שלה, אקספלורר. עוד 30 מיליון דולר לשנה הקדישה לשיווקו. משישה מפתחים שהועסקו בתחילת 95` בפרוייקט הדפדפן, עלה מספרם ליותר מאלף (!) ב- 99`. בנוסף לשיפורו הטכנולוגי, נקטה מייקרוסופט שורה של צעדים כדי להבטיח את עליונותו של ה"אינטרנט אקספלורר" על פני הדפדפן המתחרה של נטסקייפ. על כך - בכתבה הבאה.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by