ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
מי צריך את המתווך? 

מי צריך את המתווך?

 
 
עידו גנדל

אם גם אתם נתקלתם בהודעה שמציעה לכם כתובת אימייל עם סיומת קליטה בשירות מבוסס ג'ימייל, ואתם חוששים מהקאטצ' שבטח יבוא, אולי כדאי שתקרא את הכתבה הבאה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
gmail. כולם רוצים כזה (צילומסך)
 gmail. כולם רוצים כזה (צילומסך)   
כאשר אדם פרטי מעוניין בכתובת דואר אלקטרוני (אימייל), הוא יכול להתחבר לתיבת הדואר שמעניק ספק האינטרנט שלו, או לגלוש לאחד מאינספור אתרים שמציעים תיבת דואר-רשת, שמספקת לרוב יותר אפשרויות ונפח אחסון מזו של הספק. אחד מפתרונות דואר-הרשת המדוברים בשנים האחרונות, וללא ספק מהנוחים שבהם, הוא ג'ימייל של גוגל, שחוגג בקרוב ארבע שנים להיוולדו (ועדיין תקוע בשלב הבטא).
 
 
לעומת זאת, בעל עסק שמבקש ליצור עבור עובדיו כתובות אימייל בעלות שם המתחם (Domain) של העסק ברשת, עומד בפני ברירות מורכבות ויקרות יותר. אחד הפתרונות המקובלים הוא להתקין ולתחזק שרת אימייל עצמאי על מחשבי החברה – עניין יקר ותובעני. מזה שנה וקצת, קיים פתרון נוסף: Google Apps, תוכנית המאפשרת להעניק תיבת ג'ימייל ושאר שירותי רשת של גוגל לכל עובד, תחת שם המתחם של העסק עצמו – לדוגמה esek.co.il – במקום gmail.com הידוע. אם נתעלם לרגע מהבעיות המהותיות של אבטחת הנתונים העסקיים ושל הצורך להתכופף לפי התקנים והתקנות של גוגל, הרי שמדובר בפתרון לא רע בכלל: אין צורך לרכוש ולתפעל מערך אחסון מורכב, למוצרים של גוגל יש ערך מוסף עצום מעבר לעצם המסירה של אימיילים, אנשים רבים יודעים ממילא להשתמש בהם וכן הלאה.

ב-18 במאי בשנה שעברה הכריזה גוגל על הרחבה של אותה תוכנית – Google Apps Partner Edition, שמאפשרת לכל דכפין בעל פורטל, אתר או סתם מתחם רשום לחלק לכל דכפין אחר תיבות ג'ימייל ומוצרי גוגל אחרים תחת שם המתחם שלו. זהו מהלך עסקי מבריק, שמקרב אותנו עוד יותר ליעד הידוע מראש: גוגל מחזיקה את העולם כולו בביצים, והוא נהנה מזה. אך מדוע אנו מספרים לכם את כל זה?
 
לאחרונה התחוללו מספר סערות זוטא בפורומים מקומיים סביב אתר צעיר ואלמוני יחסית, www.vmail.co.il, אשר מציע לגולשיו תיבת ג'ימייל בתיווכו ללא תשלום. הגולש הישראלי המתוחכם, שמורגל בקונצים ובהונאות אונליין, לא יכול שלא לחשוד: מדוע מציעים לי משהו חוקי ובחינם? הספקולציות לא מאחרות להגיע: קצירת כתובות ומידע לצורך ספאם, תוכנית ערמומית לדרוש כסף עבור תיבות הדואר לאחר שהמשתמשים יתרגלו אליהן ויהיו תלויים בהן, ועוד. במהלך הדיונים הועלה גם שמו של אתר ותיק יותר, www.g.co.il, אשר סיפק לגולשיו שירות ג'ימייל בשם הדומיין המקוצר ונסגר תחת איום גוגל (אם כי נכון לרגע כתיבת כתבה זו, האתר שוב פועל כמו גדול). אז מהי בעצם המשמעות של האתרים המתווכים הללו, והאם באמת יש סיבה לחשוש?
 
 
 

שני בוסים על הראש

קריאה זהירה של תנאי השימוש של גוגל ושאר מסמכים משפטיים משמימים מעלה שתי נקודות מעניינות: אחת, גוגל שומרת לעצמה בקנאות את כל הזכויות על החשבונות והשימוש שנעשים במוצריה, גם דרך אתר מתווך, ממש כאילו מדובר ברישום ישיר לג'ימייל. כיוון שגם לאתר המתווך יש דרישות משלו למשתמשים, המשמעות בפועל היא שיש לכם שני בוסים על הראש במקום אחד בלבד, וכל מי שטורטר אי פעם על ידי גורמים שונים שמפילים אחריות זה על זה יודע כמה העניין יכול להעיק. מצד שני, עם יד על הלב, כמה מכם טורחים אפילו להציץ בתנאי השימוש של תוכנות ואתרים לפני שאתם מאשרים אותם? אז מה זה כבר משנה אם מדובר במסמך אחד או שניים?

הנקודה השניה, שמביאה חדשות טובות קצת יותר למשתמשים, היא שגוגל פוקחת עין דקדקנית גם על האתרים עצמם. כלומר, מתווך שיעשה בעיות למשתמשיו או בכלל, דבר שעלול לפגוע בשמה הזך של גוגל, צפוי לחטוף. וכך, במקרה קלאסי של שתי עוולות שעושות צדק, נראה שהבהלה הגדולה אינה מוצדקת. וכפי שמוסבר בשאלות הנפוצות של אתר vmail, גם אם האתר עצמו ייסגר ביום מן הימים, תיבת הדואר עצמה עדיין תהיה נגישה דרך גוגל, אם כי איפוס סיסמה שאבדה עלול להתגלות כעסק מסובך, כי הוא מבוצע על ידי מנהל האתר המתווך ולא כמו בחשבון רגיל של ג'ימייל. אף על פי כן, כל משתמש צריך לשאול את עצמו אם היתרון המפוקפק של סיומת כזו או אחרת מצדיק את הסיכוי שנוכל כלשהו ישים בכל זאת יד על כתובתו ויפציץ אותו בספאם לנצח נצחים, או סתם ידפוק אותו, כפי שנרמז בתנאי השימוש שמוצגים בעת הכניסה הראשונה לחשבון:

"כמו כן, אתה מבין ומסכים בזאת כי מנהל התחום שלך [כלומר, מפעיל האתר –ע.ג.] עשוי לקבל גישה לחשבונך ולתכניו, וכמו כן עשוי להשהות או לבטל את גישתך לחשבון ואת יכולתך להכניס שינויים בחשבון [...] השימוש של מנהל התחום במידע שלך הוא תחת פיקוח של מדיניות הפרטיות שלו"
 

לוותר על המתווך

g.co.il - גוגל איימה לסגור (צילומסך)
 g.co.il - גוגל איימה לסגור (צילומסך)   
טל הרט, מנהל vmail, מסביר כי האתר הוא, בראש ובראשונה, שירות שיועד לגולשי הפורטל finder.co.il מקבוצת TELNET תקשורת הוותיקה. מבחינה זו מדובר בעניין לגיטימי לחלוטין, כיוון שכל פורטל שמכבד את עצמו מציע אימייל לגולשיו. הצעד שעורר בוודאי את חשדם של עכברי הפורומים הוא ההפרדה הלחלוטין-לא-אינטואיטיבית בין הדומיין של הפורטל לבין שירות המייל עצמו, אותה מסביר טל בצורך לספק כתובת נוחה יותר להקלדה. בכל מקרה, ברור ש-vmail אינו יוזמה פרטית של האקר נכלולי כלשהו, אלא עסק רציני. לגבי אתרי תיווך אחרים, שבוודאי יתרבו בקרוב בלי הכרה, המצב הרבה פחות ברור ומוטב – כמו תמיד באינטרנט – להיות חשדנים וזהירים.

באחד מהמערכונים של בני היל, הבדרן הבריטי המיתולוגי ז"ל, מוצג איש עשיר ובא בימים שמסביר לבנו, שאת כל הונו השיג על ידי כך שוויתר על המתווך. זוהי גם עצתנו לכם: אם אתם יכולים להשיג ג'ימייל, או כל שירות רצוי אחר, באופן ישיר, אין שום טעם לפנות למתווך. בשביל מה להתעסק עם תנאים, ניהול וסיכונים כפולים? ואם החלטתם בכל זאת ששם המתחם ושם המשתמש, שבמקרה כבר תפוס בג'ימייל, חשובים לכם מספיק – שימו לב היטב למי אתם נותנים את הכוח לשלוט באימייל שלכם, שהוא אחד הדברים האישיים והחשובים ביותר ברשת. המערכון, אגב, נגמר כאשר הזקן העשיר חש בליבו, והבן ממהר לטלפון. "קראת לרופא?" שואל הזקן. "לא, אבא", משיב הבן. "קראתי לקברן. בדיוק כמו שלימדת אותי: לוותר על המתווך!"
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by