ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
Crash of the Titans 

Crash of the Titans

 
 
רותם לצטר, גיימר

כמו מותגים רבים לפניו, גם קראש בנדיקוט מנסה לחזור לחיינו בקאמבק מסעיר, אך המשחקיות המיושנת של Crash of the Titans, הכותר האחרון בסדרה, גורמת לנו להבין מדוע נעלם מלכתחילה.

 
 
 
 
 
 
 
 
 
לא קל להיות גיבור פלטפורמה בימינו. קראש בנדיקוט (צ': גיימר)
 לא קל להיות גיבור פלטפורמה בימינו. קראש בנדיקוט (צ': גיימר)   
לא קל להיות גיבור פלטפורמה בימינו. פעם אתה בפסגת העולם, נהנה מתשומת הלב של מיליוני גיימרים ברחבי העולם, ופעם אתה דמות וירטואלית נשכחת, ששותה אלכוהול בפאב אפלולי ומנסה להתחיל עם ג'יל מהג'ונגל. אם אתה לא שרברב שמנמן ומשופם שבזמנו החופשי נהנה לקפוץ על פטריות, רוב הסיכויים שתגיע דמות מעודכנת יותר ומגניבה יותר ממך, שתגנוב לך את אור הזרקורים.

סוניק הקיפוד מנסה לבצע את הקאמבק שלו במשך עשור שלם ונכשל פעם אחר פעם. ג'ק ודקסטר נזנחו ונשכחו מאחר שחברת הפיתוח שלהם העדיפה ליצור משחק הרפתקה בוגר יותר, ואפילו הזוהר של ראצ'ט וקלאנק מתחיל להתעמעם. למעשה, דמות הפלטפורמה היחידה שהצליחה לחזור לחיינו במהפך מדהים הייתה דווקא הנסיך הפרסי המוכר והאהוב שביצע קאמבק אכזרי ונוטף דם.
 

ברוך שובך, קראש

צעד נכון בדרך לחזור לתודעה. קראש (צ': גיימר)
 צעד נכון בדרך לחזור לתודעה. קראש (צ': גיימר)   
במקרה של קראש בנדיקוט, הצלחת העבר הייתה מזהירה במיוחד. עידן הזהב שלו היה על גבי קונסולת ה-Playstation הראשונה, שם מכר המותג קרוב לארבעים מיליון עותקים בארבעה כותרים שונים והחל להוות איום ממשי על שלטונו הבלתי מעורער של השרברב מברוקלין. ההידרדרות המהירה החלה עם הגעתה לשוק של הקונסולה החדישה יותר של סוני, והמעבר לחברת הפיתוח-Sierra, שניסתה ועדיין מנסה, להחיות את מותג המיליונים בכל דרך אפשרית.

הכותר הנוכחי, Crash of the Titans (שיצא כמעט לכל פלטפורמה אפשרית - Playstation 2 ,Wii ,GBA ,DS ,PSP ,Xbox 360 וייתכן שאף לטוסטר הקרוב אליכם), עושה צעד נכון בדרך להחזיר את חיית-הכיס החביבה לתודעה של כולנו, אך הוא עדיין מפגר בשנות אור מאחורי כותרי הפלטפורמה המודרניים יותר.
 

כוח הטיטאנים

מיועד לשחקנים צעירים. קראש (צ': גיימר)
 מיועד לשחקנים צעירים. קראש (צ': גיימר)   
המשחק, שבוודאי מיועד לשחקנים הצעירים יותר, מספר כיצד האויבים המושבעים של קראש, ניאו ונינה קורטקס, שינו את יצורי האי החביבים לטיטאנים, מפלצות גדולות וצמאות לדם. אם זה לא מספיק, ניאו חוטף את קוקו, אחותו הנאמנה של קראש, ומחזיק אותה כבת ערובה. כעת עליכם לגלות כיצד לרתום את כוח הטיטאנים לצדכם ולהשתמש באותם מפלצות אחת כנגד השנייה. זהו החידוש המרענן (ולצערי היחיד) לאותה נוסחת פלטפורמה מוכרת - קראש יכול להשתלט על 15 סוגי טיטאנים, כאשר לכל אחד יש יכולת שונה, וכך להביס אויבים או לפתור חידות שיקדמו אותו בעשרים שלבי המשחק.

לקראש עצמו יש מגוון די גדול של מהלכי קומבו שונים, שכוללים התקפות שונות ומשונות אותן תוכלו לחזק ככל שהמשחק מתקדם. כמו כן, הוא יכול להיתלות על שרכים וחבלים, לטפס על מדפי סלע, ולהשתמש במסיכה קסומה כמגן או כסקייטבורד.

מערכת הלחימה פשוטה מאוד, והשליטה בה קלה ואינטואיטיבית להפליא. הכותר כולל המון משחקונים קצרים שניתן להיכנס אליהם מכל שלב ושלב. לרוב הם יכללו משימות שונות בפרק זמן קצוב, אך מילוי המשימות יעניק לכם שלל בונוסים כמו גלריית האומנות של המשחק, ומבט אל מאחורי הקלעים על פיתוחו.
 
 
קל מדי. קראש (צ': גיימר)
 קל מדי. קראש (צ': גיימר)   
חשוב לציין כי הכותר כולל מצב לשני שחקנים, שבו ניתן פשוט לחבר עוד בקר שליטה אל הקונסולה להצטרף להרפתקה עם חבר. זהו מצב פשוט אך מהנה ואפקטיבי בו תוכלו להשתלט זה על דמותו על זה. עם זאת, אל תצפו להרפתקה ארוכה במיוחד - כדי לסיים את ההרפתקה הזו לא תזדקקו ליותר משמונה שעות משחק. מצד שני, רוב רשתות השיווק מוכרות אותו בארץ במחיר מוזל, כך שאולי זה עוזר במעט להמתיק את הגלולה המרה.

גם אם מדובר בכותר פלטפורמה לקהל הצעיר יותר, עדיין ישנן כמה בעיות מהותיות שמונעות מאיתנו ליהנות ממנו הנאה שלמה ולהכריז עליו כעל קאמבק מוצלח. ראשית, הוא קל מדי ברמה הרגילה, וגם ברמה הקשה הוא לא מהווה אתגר של ממש לוותיקי הפלטפורמה, ולכן אני ממליץ לשחקנים המנוסים להתחיל לשחק מרמה זו. שנית, המצלמה לרוב מקובעת בזוויות קבועות מראש ועושה לא מעט בעיות. אין לנו שליטה מלאה עליה ניתן להזיזה רק במעט, וקשה מאוד להסביר מדוע היא מעדיפה להיתקע מאחורי שיחים או אויבים ולא לאפשר לנו לצפות בקרבות בצורה נאותה.
 

הקאמבק עוד רחוק

משחקיות מיושנת (צ': גיימר)
 משחקיות מיושנת (צ': גיימר)   
הבעיה הכי גדולה במשחק היא הליניאריות המוחלטת שבו. אני חושב שכיום, בשנת 2008, ניתן להכריז על מותם של המשחקים הליניארים, שכמו ברכבת שעשועים בלונה-פארק, מעבירים את השחקן ממקום למקום, מאירוע לאירוע, מבלי שתהיה לו שום יכולת להשפיע על מהלך העניינים, אפילו לא במעט.

השחקנים של היום רוצים חופש תנועה, אפשרות להחליט על המשך הדרך, ורצוי שיעמדו בפניהם כמה אפשרויות שונות. לכן, דווקא סוג המשחק הוא שגורם לו להיראות מיושן עד מאוד. כמובן שהעלילה האינפנטילית, שנראית כאילו כתבו אותה יובל המבולבל ויניב המגניב, וכוללת ברובה בדיחות גרעפס/נפיחה שונות לא עוזרת לעניין.

המשחקיות המיושנת מפריעה במיוחד, כי למרבה ההפתעה, מדובר באחד מהכותרים המרשימים ביותר מבחינה גראפית על ה-Playstation 2. העיצוב האומנותי נהדר, השלבים צבעוניים וחמודים להפליא, האנימציות של כל האויבים (ללא יוצא מן הכלל) מרשימות, השלבים השונים מגוונים והטקסטורות מפתיעות באיכותן.
 
 
מנוע המשחק עומד היטב במשימה שלפניו, ובשום שלב לא נתקלתי בהאטות פריימים או בבאגים שונים. בכל הקשור לסאונד, הדיבוב שגרתי, המוזיקה חביבה ונעימה והאפקטים הם אותם קולות פיצוץ ופיצוח אותם שמענו כבר אלפי פעמים בעבר.

האם קראש הצליח לבצע את הקאמבק המדובר? לא ממש. בעידן שלאחר Super Mario Galaxy, כל משחק פלטפורמה זקוק להרבה יותר כדי להצליח. הגימיק של חטיפת הטיטאנים לא מספיק כדי להעיר את המותג הזה מהתרדמת בה הוא היה שרוי בעשור האחרון. למרות הכל, הצבעוניות, השובבות וגם רמת הקושי הקלילה הופכת אותו לאידיאלי בעבור הקהל הצעיר יותר. אם כבר עברתם את גיל המצוות, כנראה שמצפה לכם אכזבה.
 

תקציר הביקורת:

גזר הדין: בינוני (צ': גיימר)
 גזר הדין: בינוני (צ': גיימר)   
יתרונות: גרפיקה חביבה וצבעונית, ניתן להשתלט על אויבים, המצב לשני שחקנים נחמד מאד

חסרונות: המשחקיות ליניארית ומיושנת, המשחק קצר מאד, משחק קל מאד - גם ברמות הקושי הגבוהות

ציון סופי: 60
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by