ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
בחירות? מחליפים שולטן? 
 
 
גדי שמשון

מיום שלישי הכל ישתנה, הכל יהיה אחרת, דבר לא יישאר כשהיה. ורק הטור של סבא לינק, שיודע שלא משנה איזה אפנדי ישלוט ביפו הוא עוד ישלם על זה, ממשיך בשלו

 
 
 
 
 
 
 
 
 

היה פה שמח לפני שנולדתם

 
ב-94' אישר שר התקשורת דאז, רפאל פנחסי מש"ס, לגופים שאינם אוניברסיטאות, להתחבר לאינטרנט. מאז, עברו כבר ארבע מערכות בחירות, כולל הנוכחית, על הרשת. אין ספק שהתקדמנו: באנרים מלוטשים, סרטוני הפרסום (למי שפספס את יצירות המופת בטלוויזיה), פורומים, אמצעי שיווק וקידום, משחקי פלאש משעשעים – כל החארטה המשעממת שאנו פוגשים גם מחוץ לרשת.

אין שאר רוח ברשת כבר הרבה זמן, וכידוע, זה לא שמחוץ לה נמצא התלהבות ברחובות. לאתרים החשובים יש מדורי בחירות, לרוב המפלגות יש איזו נוכחות אינטרנטית, הפורומים הפוליטיים גועשים בתפלות רבה עוד יותר מהרגיל – שעמום המחץ. עדיף כבר לצפות בתשדירים. שתי מערכות הבחירות של המילניום האחרון מתאפיינות בכך שכמו לעת פיגועים, ימי זיכרון (רבין, השואה, חללי צה"ל) ואירועים לאומיים חשובים, ברוב האתרים הגדולים יש כבר נוהל לקראת הפצעתן. עניין של עוד שתיים שלוש מערכות, שנה וחצי גג, והעסק יזרום בכלל, חלק כמו שמן. ולא שקודם היה פרוע במיוחד:
 
 
ב-96', המפלגות החלו במה שבאופן בסיסי הן עושות גם היום (לפחות הגדולות): לשים כלום על הרשת, אבל שיהיה כבד לגלוש אליו. אז זה היה יותר טהור, כמובן, ומסרים שהיו פשוט קבצי התמונה של כרזות המפלגות היוו את העיקר.

ב-99', המפלגות המשיכו באותו קו, אבל נרשמו דאחקות ראשונות. מישהו העלה לאתר העבודה קריקטורה המבוססת על ציור קלאסי של אדואר מונה, והחליף את ראשי הדמויות בראשיהם של ביבי ושרה. הדמות הנשית הייתה עירומה, והעיתונות האחראית בארצנו פרסמה ש"קריקטורה זדונית בה מתוארת שרה נתניהו עירומה וכורעת על ברכיה מופצת ברשת האינטרנט על ידי העבודה" (סליחה מראש מהגולשים שעצם התיאור הרס להם את התיאבון).

והנה, במערכת הבחירות הזו, מה שנשאר לנו זה דאחקות היצפאן של הלמו. כלומר, איפה אותה מחאה מתחסדת של הליכוד על שרה העירומה ואיפה, נניח, אותו גולש הקורא לעצמו "סטאלן קפדן" המשאיר מסרים כנגד עלה ירוק? אין, הולך ופוחת הדור.
 
מפיצת הספאם אביבית חבשוש, בקרוב על עמוד הקלון
 מפיצת הספאם אביבית חבשוש, בקרוב על עמוד הקלון   
מדור המחשבים של Ynet החליט להירתם למלחמה בדואר הזבל בישראל, ההולך ומתגבר. נחזיק להם אצבעות, ונציע קמפיינים נוספים לטובת הכלל – למשל איסור פרסומות עם סאונד משתיים עשרה בלילה, לא יותר משני פופ-אפים לגולש וכן הלאה. בעיית דואר הזבל אינה משהו אופנתי שמנופח – כל הסימנים מראים שהיא תלך ותגדל, במיוחד ככל שהמיתון בארצנו יעמיק. דואר זבל אמנם מביא אותך לעמוד הקלון ב-Ynet (היי, גם אריק שרון מככב שם לפעמים לרעה, ותראו לאן הוא מגיע), אבל היא זולה וגם אפקטיבית.


מילה אחת בעניין האפקטיביות – שמעתי את הטענות על הצלחתן המפוארת של פרסומות הפופ-אפ, שאחוז ההקלקה עליהן מאוד מרשים, לטענת החברות המייצרות. על זה נאמר, יאללה יאללה. אם ה-"X” לכיבוי לא היה כזה קטן ומניאק ומתחבא, לא היה לכם רבע מהרייטינג הזה.
 
 

היופי אוזל

אתר הנשים "יופי" פונה לקוראותיו באמירה צפויה ונוגעת ללב, "אין לנו כסף". עד שהאתר ימצא משקיע או תומך נדיב, מעין אבא ארך רגליים, הם נוקטים בשיטות המקובלות - המאפיינות נערות עניות בכל טלנובלה וסיפור נוסח דיקנס - כדי להעלות את הרייטינג (ככה זה בטורים זולים תוצרת טורקיה: גם אם הידיעות לא משהו, דואגים להביא את הלינקים לערומות).
 

ממשלת ישראל מתעסקת בזבל

הן האייטם הקודם והן הנוכחי הגיעו אלי ברשימת הדיוור דואר זבל, שבקרוב תזכה לתואר "ספק האייטמים הרשמי של מדורי האינטרנט באינטרנט בישראל" (ברגע שנמצא נוסח שיווקי יותר זה יבוצע).


הודעה שהועלתה לרשימה לפני מספר ימים הפנתה את הזבלנים לעמוד, מצחיק מאוד כשלעצמו, באתר ראש הממשלה, בו מופיע תמליל שיחתם של אריק שרון והאסטרונאוט הישראלי, אילן רמון. ההודעה כללה אזכור של מספר שגיאות כתיב קלות שנפלו בזמן הכנת התמליל (כאלה הם גולשי דואר זבל, אכן. קרציות).

חצי שעה אחרי פרסום ההודעה ברשימת הדיוור, תוקנו הטעויות. טעות אחרת, שלא פורטה במייל המקורי, הושארה. הודעה נוספת של אחד הגולשים – והעסק הסתדר. משום מה, להודעות ברשימה המתעניינות לדעת מה בדיוק קרה בפרשת סיריל קרן, לא הגיבו במשרד רוה"מ.
 

שם של גדוד בצנחנים

באתר של עלה ירוק יכולים המגיבים והפעילים להשתמש בשפת הסקריפטים "שפיפון", פרי מקלדתו של נמרוד קרת, לצורך הכנסת לינקים, תמונות וקונצים בסיסיים אחרים. "עמוד התיעוד" של השפה מהווה מופת מסוים, מסוגו, לשאלה כיצד אפשר להיות יעילים ומסבירי פנים בצורה מבולגנת, תוך כדי תנועה. מהיכרות קרובה עם תהליכי הפיתוח של כמה מקונקורדי האינטרנט בישראל, נוכל להניח שבמקרה של שפיפון, לפחות, אכן התבצע תיעוד תוך כדי כתיבה.
 

שבק ס'(וקניק)

אתר "גוגליזם" הוא שירות חביב, המאפשר לשאול את מנוע החיפוש האימתני "גוגל" מה דעתו על אנשים, גופים, שמות ותופעות. בדיקה של השם "גדי סוקניק" (יעקב ומיקי וגם יונית עוד לא נמצאים שם, אריק שרון מוכרז ככל מני דברים) מגלה תוצאות מטרידות מאוד ביחס לחופש העיתונות ולקשר שבין התקשורת לממסד.
 

מתנה לבוחר

תלחצו כאן כדי לראות מה יהיה פה, אבל באמת, אחרי ה-28 לחודש (לא להיבהל וללחוץ Alt + F4 כשנמאס).
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by