ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
השנה ברשת 

השנה ברשת

 
 
רן יניב הרטשטיין

רן יניב הרטשטיין לוקח אתכם לסיבוב בשנה שחלפה: מה-iPhone, ה-Wii וה-Eee PC, דרך ויסטה, Leopard ואובונטו 7.10, עם קפיצה לפייסבוק, Twitter וקפה דה-מארקר ועד חוק האח הגדול, הצעה 892 ואפילו החתולולים. סיכום 2007

 
 
 
 
 
 
 
 
 

שנת ה-iPhone

אפל בילתה את כל שנות ה-2000 בטיפוס מהיר ובטוח לצמרת החדשנות הטכנולוגית, ומאז השיקה את ה-iMac ב-1998, היא מתעלה על עצמה מחדש כמעט מדי שנה. ב-2006, נראה היה שאפל הגיעה לשיא כשהמעבר למעבדי אינטל התברר כצעד החכם ביותר שעשתה החברה אחרי המקינטוש ב-1984. השנה, סטיב ג'ובס כבר זכה למעמד של חצי-אל בתעשייה, עם באזז חסר תקדים סביב ה-iPhone, שהכתיר את אפל כחברת הטכנולוגיה החשובה והמשפיעה ביותר, ואת הסלולרי הסקסי שלה כמוצר השנה, שמתחרה בינתיים רק עם ה-iPod על מעמד מוצר העשור.
 
ה-iPhone. אלוהי (צילום: יח"צ)
 ה-iPhone. אלוהי (צילום: יח"צ)   
איש עדיין לא הצליח להציע הסבר שיניח את הדעת לטירוף שאחז את העולם עם השקת ה-iPhone, או לחרושת השמועות והציפיות סביבו בשנים לפני ההכרזה. הגישה המקובלת היא שהשימוש בטלפונים סלולריים היה מאז ומתמיד סיוט, ומאז מכשירים חלוציים כמו ה-Nokia 5110 שיצא ב-1998, בעשור האחרון נהנו הלקוחות משיפורים ושכלולים בכל היבט אפשרי - מלבד חווית השימוש.

בינתיים, המתחרות מצליחות לחקות רק את המאפיינים השוליים של ה-iPhone: מסך המגע הגדול, האריזה המינימליסטית, המחיר הגבוה. כשרוב המכשירים החדשים שמבקשים להתחרות בו עדיין מבוססים על הממשק העוין של Windows Mobile, ושהבסיס להשוואה עדיין מתמקד במפרט ובפיצ'רים במקום בדברים החשובים באמת, אין פלא ששגיאות סלולריות כמו ה-N95 של נוקיה או ה-Voyager של LG לא מצליחים להסיט עניין מה-iPhone.

הממשק של ה-iPhone רחוק מלהיות מושלם, אבל מעטים מתווכחים עם העובדה שמדובר בסלולרי הנחשק ביותר כרגע, ללא שום תחרות ממשית. ה-iPhone גם סיפק לאפל מגוון הזדמנויות פז לחשוף את צדדיה האנטי-צרכניים ולצאת נגד הלקוחות שלה; החל מהנעילה האגרסיבית לרשת סלולרית אחת וכלה בהוזלה החדה חודשיים אחרי ההשקה. ועדיין, באורח פלא, היא מצליחה לעורר בלקוחותיה יותר אהבה ונאמנות מכל חברה אחרת.

למרות שאפל נתפסה תמיד כחברת מחשבים, ואלו הם רוב מוצריה והמקור העיקרי של הכנסותיה, היה זה ה-iPod Mini וה-iPod מהדור השלישי, עם ה-ClickWheel, שבזכותם גדל שווי המניה של אפל פי שלושה וחצי במהלך 2004, והיה זה ה-iPhone עם מסך המגע שבזכותו זינק שווי המניה שלה פי שניים במהלך 2007.

החברה אמנם ניצלה את הצלחת ה-iPod כדי להגדיל את נתח מחשבי המק בשוק המחשבים האישיים, ואין ספק שהצלחת ה-iPhone משפיעה גם על נתוני המכירות של שאר מוצריה, אבל יש עוד מכשולים רבים לאורך הדרך לחציית קו ה-10% משוק המחשבים (או אפילו קו 5%, לפי אחדים), ובכלל לא ברור שאפל תרצה לחצות אותם.

עד כה, היא התרכזה ברווחיות, ולא בכיבוש שווקים, ולמרות שה-Killer App היחידה שנשארה היא הרשת, וחלונות ואופיס של מיקרוסופט רחוקים מלהיות בלתי מנוצחים כפי שהיו בשנות ה-90, סביר יותר להניח שאפל תמשיך להסתפק בנישה האולטרה-יוקרתית שלה גם בשנים הקרובות, ולא תמהר לצעוד במלוא הכוח מול מיקרוסופט, HP ו-Dell.
 

הענקית עדיין ישנה

חלונות XP. מספיק בקושי (צילומסך)
 חלונות XP. מספיק בקושי (צילומסך)   
ה-iPhone ללא ספק היה ההצלחה הגדולה ביותר של אפל השנה, או בכלל, אבל הוא רחוק מלהיות ההצלחה היחידה שלה. בערב חג המולד, ה-MacBook של אפל היה המחשב הנמכר ביותר באמזון, למרות הנחות משמעותיות על דגמים של HP וביקורות אוהדות במיוחד ל-Eee החדש של Asus.

מעט לפני כן, Leopard, הגירסה האחרונה של מערכת ההפעלה שלה, שהושקה לקראת סוף השנה, לא התקשתה לקטוף את התואר "מערכת ההפעלה השולחנית הטובה ביותר" - כבוד שהיה שמור עד כה רק ל-Tiger, הגירסה הקודמת של OS X, ורק מלחכי הפנכה המסורים ביותר של מיקרוסופט היו מנועים מלכתוב זאת במפורש.

אבל אם להיות הוגנים, Leopard לא הרוויחה את קבלת הפנים החמה הזו לגמרי ביושר; כמעט כל מי שהתייחסו אליה לא שכחו לציין שמדובר בשיפור אבולוציוני ולא רבולוציוני, ושהיא לא יותר מאשר "עוד מדבר טוב". ישנו מרכיב חשוב אחד בהצלחה של Leopard שכלל לא תלוי באפל - ויסטה.

הגירסה האחרונה של חלונות, מערכת ההפעלה הנפוצה ביותר בעולם, היתה אמנם מוכנה כבר בסוף 2006, אבל הגיעה למחשבי הצרכנים רק בתחילת 2007, ומאז הפכה לשק החבטות הגדול ביותר שעולם המיחשוב ידע מאז חלונות ME. למרבה האירוניה, הסיבה העיקרית לכשלון המהדהד שלה דומה מאוד לאחת הסיבות להצלחת Leopard. ויסטה לא הפכה לבדיחה בגלל שהיא גרועה כל כך - היא לא. המרכיב העיקרי בחוסר ההצלחה שלה קשור ישירות למיקרוסופט - חלונות XP.
 
 
ויסטה. עדיף להשאר מאחור (צילומסך)
 ויסטה. עדיף להשאר מאחור (צילומסך)   
אחד החטאים הגדולים ביותר של מיקרוסופט תמיד היה בינוניות, וחלונות XP היא מערכת הפעלה בינונית מצוינת. היא תפעל כמעט על כל מחשב שיש ותריץ עליו כמעט כל תוכנה שיש, תצליח לחבר אותו לרשת, ואחרי שש שנים של טלאים וסתימות, יש אפילו סיכוי סביר שהיא לא תתרסק מרוב רכיבים זדוניים בתוך ארבע דקות. אף אחד לא נהנה להשתמש בה, אבל רק מעטים טורחים להחליף אותה - בישראל, 60% מרשיונות השימוש בחלונות שנמכרו בשנה האחרונה היו לחלונות XP, ורוב הרשיונות של ויסטה נמכרו עם מחשבים חדשים.

הסיבה העיקרית שלאף אחד לא ממש אכפת מוויסטה, שמתהדרת בתכונות סקסיות כמו חיפוש שולחני מהיר וממשק תלת מימדי עשיר, היא שאף אחד כבר לא מצפה ממיקרוסופט לשום דבר מעבר לחווית השימוש הבינונית ש-XP כל כך מצטיינת בה. אם הרשת היא ה-Killer App היחידה שנשארה, זה כבר הרבה פחות משנה אם אנחנו משתמשים בחלונות, ב-OS X או בלינוקס - כולן מריצות את פיירפוקס. אז אולי רובנו ניקח את מה שכבר יש על המחשב שלנו, את מה שיגיע עם המחשב החדש שנקנה, או פשוט את מה שאנחנו כבר מכירים.

זו כנראה גם בדיוק הסיבה לקצב החדירה האיטי עד כדי תסכול של לינוקס, והגיבורה הנוכחית של עולם הקוד הפתוח, אובונטו, לשולחנות העבודה שלנו. לרגע היה נדמה כאילו העיסקה שחתמה השנה Dell עם Canonical, מפיצת אובונטו, תשנה משהו ביחסי הכוחות בשוק מערכות ההפעלה ותתחיל רנסאנס שני עבור לינוקס, אבל מאז מכרה Dell רק מעט יותר מ-40,000 מחשבים עם אובונטו; נתון לא מרשים לעומת 10 מיליון המחשבים שהחברה מוכרת מדי רבעון.

אובונטו 7.10 היא מערכת הפעלה מצוינת, עדיפה במובנים רבים על XP ועל ויסטה, אבל עבור רובנו מדובר בפיתרון שמחפש בעיה. חלונות XP הגיעה לכדי מיצוי של המינימום של מה שאנחנו מצפים מהמחשב שלנו, ובסופו של דבר, כל כך מעט מאיתנו בכלל מצפים ליותר.
 

מספיק בקושי

Surface. A Big Ass Table (צילומסך)
 Surface. A Big Ass Table (צילומסך)   
השנה, מיקרוסופט נכשלה גם ברוב נסיונותיה האחרים לשלהב את תודעת הציבור. אחד המוצרים המצליחים והאהובים שלה, קונסולת Xbox 360, הפך השנה לאימת הצרכנים, כשהתברר שכ-40% מהדגמים שנמכרו היו מקולקלים, ושני המוצרים המעניינים היחידים שיצאו השנה מרדמונד הם בכלל לא מוצרים.

מחשב ה-Surface, שכל מהותו היא להיות סקסי בהדגמות, נראה מגניב למשך כמה דקות, עד שמי נשבו בקסמו הבינו מה משך אותם אליו מלכתחילה: לא מדובר בכלי שימושי, לא מדובר בממשק מקורי, לא מדובר במודל סביר לפיתוחים עתידיים. הדבר היחיד שמעניין כל כך ב-Surface זה שהוא הצליח לצאת מחברה כל כך משעממת.

כך או כך, את ה-Surface אי אפשר לקנות, ואת הרעיונות העיקריים עליהם מבוסס הממשק שלו, שמיקרוסופט טוענת כי היא מפתחת כבר חמש שנים, אי אפשר למצוא באף מוצר אחר של החברה.

אותה הבטחה לא ממושמת נמצאת בעשרות הכותרות להן זכה השנה פרוייקט Photosynth המיותר של מיקרוסופט, שמציג תמונות בממשק תלת מימדי מרחבי בהתאם למיקום וזווית הצילום שלהן. כמו עם מחשב ה-Surface, אפשר לעשות עם Photosynth הדגמות מרהיבות, אבל לא הרבה יותר מזה.

אין טעם לדבר על שירותי Live הכושלים של מיקרוסופט, כשיאהו, גוגל ועשרות חברות סטארט אפ אחרות כבר עשו אותם הרבה לפניה, וטוב יותר. יש עוד פחות מה לומר על תוכניותיה של ענקית התוכנות להציע ממשק מקוון לניהול מסמכי אופיס, שלא יאפשר עריכה ובכלל לא בטוח שיהיה זמין בשנה הקרובה, כשגוגל, Zoho וחברות אחרות מציעות חבילות יישומים מקוונות מקיפות ומושכות יותר כבר למעלה משנה.
 
 
לאור ה-iPhone, יהיה זה גם מגוחך במיוחד להזכיר את הניסיונות של מיקרוסופט בחזית היישומים הניידים. השוק הנייד חמק השנה לחלוטין מידיה: מחשבי הלוח נשארו מוצרי נישה משעממים; ה-Eee PC של Asus, מחשב ה-UMPC המצליח היחיד שהושק עד כה, כלל לא מגיע עם חלונות; ו-Windows Mobile 6, הגירסה האחרונה של מערכת ההפעלה של מיקרוסופט למכשירים ניידים שהושקה השנה, הוסיפה אמנם פיצ'רים שימושיים כמו חיפוש במייל (מכשירי פאלם הציעו חיפוש מהיר לכל תכני המכשיר כבר בשנות ה-90), אבל עדיין לא הצליחה לפתור בעיות בסיסיות כמו התלות המוחלטת של הממשק בסטיילוס.

אם אפשר ללמוד משהו על התוכניות של מיקרוסופט לשוק הנייד מההצהרות המטומטמות של מנכ"ל החברה, סטיב באלמר, על ה-iPhone, אין גם הרבה למה לצפות. באלמר טען שאין לסלולרי של אפל סיכוי מול הפלטפורמה הקיימת והמוכחת של החברה שלו, אבל מאז נמכרו בארה"ב יותר מכשירי iPhone מאשר כל המכשירים שמבוססים על Windows Mobile גם יחד.

בכל המקרים האלו, מיקרוסופט עדיין מתעקשת להמשיך באסטרטגיה הכושלת אותה כמעט נטשה עם נגני המדיה. במקום ליצור מכשירים ניידים מאלף עד תו, מהחומרה ועד לממשק, היא מפתחת מערכות הפעלה שמגוון חברות צד שלישי מתקינות על המכשירים שלהן. במקום להתרכז בפיתוח חווית השימוש, מיקרוסופט צריכה לטרוח על תאימות למגוון סוגי חומרה וממשקים גנריים ומופשטים מדי מכדי להיות שימושיים בהקשר של מכשיר נייד, וההצלחה של הפלטפורמה תלויה לחלוטין ביכולת של השותפות ליצור מכשירים סקסיים - יכולת שעד כה אין שום עדות לקיומה.

בפעם היחידה השנה בה מיקרוסופט הצליחה להתעלות על עצמה, זה היה כשהיא יישמה באופן מלא את מודל השיווק והפיתוח של אפל. במקום להתמקד בתוכנה ולהציע פלטפורמה לשותפות חומרה, מיקרוסופט ייצרה את הגירסה השניה של ה-Zune לגמרי בעצמה. לעומת הלבנה החומה מהשנה שעברה, ה-Zune 2.0 זכה לביקורות אוהדות וככל הנראה גם להצלחה מסחרית יחסית. הוא עדיין מתקשה להתעלות על ה-iPod, לא במידת הפונקציונליות ולא במידת הנחשקות, אבל זוהי כנראה ההוכחה הממשית היחידה לכך שעדיין מוקדם מדי להוציא את החברה מהמשוואה.
 

חוזרים לשולחן העבודה

הקשיים התדמיתיים מהם סבלה השנה מיקרוסופט, החברה שמייצגת יותר מכל את מודל שולחן העבודה המסורתי, המקומי, היו צריכים להיות הזדמנות מצוינת עבור כל החברות שפועלות בתחום "המיחשוב בענן", שזכה השנה לעדנה מחודשת, אחרי שנזנח בגלגול אחר בסוף שנות ה-90.

אבל למרות ההשקעה האדירה ביישומי רשת מצד גוגל, יאהו, Zimbra, מאות חברות סטארט אפ ואפילו אדובי ומיקרוסופט עצמה, סקר שפורסם לקראת סוף השנה מלמד כי הרעיון של שולחן העבודה המקוון עדיין רחוק מלחדור לתודעת המשתמשים - 73% מהנסקרים בארה"ב כלל לא מודעים לקיומן של חבילות יישומים משרדיות, כמו Google Docs, ו-94% מהם מעולם לא השתמשו בהן.

אמנם, מסקר כזה אפשר רק להסיק שהחברות שעוסקות בתחום צריכות להשקיע הרבה יותר ביחסי הציבור שלהן, אבל מדובר ללא ספק בממצא מאכזב עבור כל מי שציפו למהפכה של ממש עוד השנה.

עם שירותי Live, מיקרוסופט עדכנה את האני מאמין שלה למודל היברידי וסובלני יותר כלפי הרשת, אבל עדיין ממוקד במחשב המקומי. לפחות לעת עתה, נראה ששלב הביניים הזה בלתי נמנע.
 

כבר לא שלנו

כן, הם (צילומסך מהאתר של Time)
 כן, הם (צילומסך מהאתר של Time)   
מגמה דומה מורגשת גם בגישה כלפי כמה מהרעיונות האחרים שמתקשרים בדרך כלל למונחים כמו Web 2.0 או הרשת ההשתתפותית, אותם הביעו היטב במגזין Time בסוף השנה שעברה, כשבחרו "אותנו", הגולשים, כאנשי השנה. כבוד דומה קיבלו השנה "הם" - המקצוענים, אנשי המדיה הישנה, האנשים עם הכסף, "מי שבאמת שולטים בעידן המידע", ומי שרק נרדמו לכמה רגעים בשמירה כשאנחנו חשבנו שיש בכלל טעם לנסות להילחם.

קטעים עצמאיים כמו Chocolate Rain‏, Leave Britney Alone או הריקודים של האסירים הפיליפינים, שברו שיאי צפיות ב-YouTube וסיפקו בידור משובח עבור מיליוני גולשים. אבל אתרי תוכן הגולשים של 2006 הפכו השנה למגרש המשחקים של הגדולים. הרבה פחות קטעים קצרים מסדרות טלוויזיה מופצים היום באיכות נמוכה ב-YouTube; במקום, רשתות הטלוויזיה מתחילות לשדר פרקים שלמים בהפרדה גבוהה באתרי וידאו עצמאיים.

אחת התופעות הבולטות שכן הצליחו לצמוח השנה מתרבות תוכן הגולשים השנה היתה החתולולים, המונטז'ים החובבניים במתכוון של תמונות חמודות של חתולים וחיות אחרות עם כיתוב אירוני משעשע באותיות שמנות ושגיאות תחביר ואיות. המונח lolcat, יחד עם ההגדרה המקורית Image Macro, הגיעו למילון מילות הבאזז של הניו יורק טיימס ל-2007.
 

המהפכה השניה

תחדיש נוסף שהופיע ברשימה הוא Bacn, שנולד מהצורך להגדיר את שטף ההודעות שמציף את תיבות המייל של משתמשי רשתות חברתיות. הודעות Bacn אינן ספאם, כי הנמען הסכים במפורש לקבל אותן, אבל הן לא הרבה יותר טובות.

שני השירותים שהיו אחראים השנה יותר מכל לתופעה ש-Bacn הוא רק סימפטום שולי שלה, הם פייסבוק ו-Twitter - הילדים הטובים של עולם הרשתות החברתיות. בשנה האחרונה, שני אלה השפיעו יותר מכל דבר אחר על האופן בו אנשים מתקשרים.

תוצאות הסקר של NPD על יישומי רשת נשמעות אולי כמו חדשות רעות עבור רוב האתרים שקמו בשנתיים האחרונות, עד שמעדכנים קצת את התפיסה המיושנת של המושג "יישום". מעטים אולי הסירו השנה את אופיס או פוטושופ מהמחשב שלהם לטובת תחליף מקוון, אבל מיליונים רבים שינו את התפיסה שלהם בנוגע לתקשורת בין אישית בזו המיוצגת במסגרות של פייסבוק למערכות יחסים ובעדכונים ההמוניים המידיים של Twitter.

רשתות חברתיות אמנם אינן מושג חדש, אבל השנה יותר מתמיד הפכה פייסבוק לפלטפורמה של ממש ליחסים בין בני אדם, ואפילו סיפקה עבור הפלטפורמה הזו API ליישומי צד שלישי. פתיחתה ליישומים חיצוניים הפכה אותה בסופו של דבר לקולנית ומבולגנת יותר מ-MySpace, אבל סימנה את השלב הבא באבולוציה של הרשתות החברתיות.
 
פייסבוק. ציון דרך חשוב (צילומסך)
 פייסבוק. ציון דרך חשוב (צילומסך)   
Twitter, שירות שעלה לרשת כבר ב-2006 והפך לשיגעון לכל דבר בתחילת 2007, הביא לשינויים לא פחות חשובים בעולם שהתקיים תמיד לצד הרשתות חברתיות - עולם הבלוגים. מודל ה-"מיקרובלוגינג" ש-Twitter הוא מחלוציו לא רק הופך את הקשר בין בלוגים לרשתות חברתיות לברור מתמיד, הוא גם הופך את שניהם לנגישים יותר ויומרניים פחות.

גם בארץ נעשה כמה נסיונות, מביכים יותר ופחות, לרכיבה על גל ההצלחה של פייסבוק ו-Twitter. קפה דה-מארקר, הרשת החברתית ה"עסקית" של עיתון דה-מארקר נראתה למשך כמה דקות כמו הדבר החשוב ביותר באינטרנט בארץ, אבל מהר מאוד נעלמה ברעש יחד עם כל אתרי ה-Dex האחרים. Snooz, יישום המיקרובלוגינג הטרי של תפוז והחיקוי הרשלני והמיותר ל-Twitter, עדיין לא זכה אפילו לימי החסד הקצרים מהם נהנו בקפה.

אבל למרות האהבה הרבה שהופנתה לפייסבוק ול-Twitter מצד המשתמשים והתקשורת, שניהם זכו גם למנה הגונה של ביקורת שלילית. מערכת הפרסום של פייסבוק, שנועדה לאפשר למשתמשי האתר להגדיר את עצמם באמצעות המותגים שהם צורכים, נכשלה לחלוטין, והודעות השגיאה שהופיעו באתר של Twitter למשך ימים רבים אולי תרמו לתופעת ה-lolcats, אבל לא עזרו למוניטין של השירות.

שני האתרים הללו הם ציוני דרך חשובים, אבל את הלקח הטוב ביותר שאפשר ללמוד מהם ניסח בצורה מושלמת כריס אנדרסון, עורך מגזין Wired ומחבר הספר "הזנב הארוך", בפוסט שכותרתו "רשתות חברתיות הן פיצ'ר, לא יעד". לדבריו, התכונות שמאפיינות את הרשתות החברתיות הפופולריות הן פיצ'רים שראוי שיופיעו בכל אתר טוב - במקום שכל האתרים הטובים יתרכזו בתוך הרשתות החברתיות הקיימות.
 

גוגל מתכוננת

בדיוק את הלקח הזה ניסתה גוגל ליישם כשהציגה את OpenSocial, פלטפורמה פתוחה ליישומי צד שלישי ברשתות חברתיות, שהיתה תגובתה לפלטפורה הסגורה של פייסבוק, עם שותפות כמו MySpace, Bebo ו-LinkedIn. מאז כבר החלה פייסבוק לגלות סימני פתיחות עם הפלטפורמה הקיימת שלה, ואילו OpenSocial עדיין נמצאת בשלבי פיתוח.

במתכונת דומה, גוגל הכריזה בנובמבר השנה על Android, מה שכולנו לא ידענו שהתכוונו אליו כשדיברנו במשך שנים על הגוגל פון, מושא השמועות וההשערות שהיה שני רק ל-iPhone. במסגרת שיתוף פעולה עם כ-30 חברות, ביניהן Motorola,‏ HTC,‏ Qaulcomm ו-T-Mobile, גוגל פיתחה פלטפורמה למכשירים סלולריים, שמתהדרת, איך לא, בפתיחות.
 
אבטיפוס למכשיר מבוסס Android (צילום: יח"צ)
 אבטיפוס למכשיר מבוסס Android (צילום: יח"צ)   
את מה שמיקרוסופט לא הצליחה לעשות בשוק המכשירים הניידים מעולם, גוגל התחילה לעשות כבר השנה. למרות שאין לה עדיין עסקים של ממש בשוק הזה, ענקית החיפוש היתה אחת החברות המשפיעות בעולם הסלולר השנה, ואת הגלים שעוררה עם מעורבותה במכרז על תדרי 700MHz בארה"ב ושיתוף הפעולה שלה עם יצרניות המכשירים על פלטרפורמת Android - מגמדת רק רעידת האדמה שחולל ה-iPhone.

גוגל אמנם מנסה להיות יותר מיקרוסופט ממיקרוסופט, בכך שהיא מפתחת פלטפורמת תוכנה שחברות אחרות תייצרנה את החומרה עבורה, אבל נראה שהיא למדה מהטעויות של מתחרתה הגדולה ביותר. Android תהיה פתוחה מספיק בשביל שאפשר יהיה להתאים אותה בקלות לכל מכשיר, ומסרטוני ההדגמה נראה שהיא מציעה חוויית משתמש בסיסית חיובית מספיק בשביל שלא יהיה צורך לבצע התאמות רבות מדי.

השנה האחרונה היתה שנה טובה עבור גוגל, עם גידול של 50% בשווי המניה וכמעט ללא תחרות משמעותית בחיפוש, תחום העיסוק העיקרי שלה. עם זאת, רוב ההכרזות של 2007 היו קטנות ומקומיות; שיפורים ועדכונים נחוצים לשירותים קיימים ולא הרבה מעבר לכך.

הממשק החדש של Gmail ויישום המצגות שנוסף ל-Google Docs התבררו כשימושיים אך רחוקים מלהיות מהפכניים, ו-Google Gears, הטכנולוגיה להפעלה מקומית של יישומים מקוונים וההכרזה היחידה של גוגל שעוד היתה עשויה להשפיע בצורה משמעותית על הרשת ב-2007, עדיין לא הגשימה את ההבטחה הגלומה בה.

את ההשלכות של רוב הפעילות של גוגל ב-2007 נוכל לראות רק במהלך 2008, כאשר Android בתחום הסלולר ו-OpenSocial ברשתות החברתיות הן ההשקעה שלה בשני הכיוונים שבעיניה, ובעיני רבים בתעשיה, יהיו החמים ביותר בשנים הקרובות.
 

מלחמת הקונסולות והפורמטים

המלחמה בין סוני, מיקרוסופט ונינטנדו, שלושת היצרניות של קונסולות המשחקים מהדור השביעי, התנהלה השנה לצד המלחמה בין סוני וטושיבה, החברות שעומדות בראש הפורמטים הנוכחיים לתקליטורי וידאו בהפרדה גבוהה, בלו-ריי ו-HDDVD. העובדה כי המנצחת הבלתי מעורערת בסיבוב הנוכחי של מלחמת הקונסולות היא ה-Wii - הזולה, הפשוטה והבסיסית מבין השלוש - והיחידה שלא תומכת באף אחד משני הפורמטים, אומרת משהו על מידת העניין הציבורי בתקליטורי HD, וכן על המאבק המיותר בין שני הפורמטים, שההבדלים ביניהם לא מספיק גדולים, והצורך בהם לא מספיק ברור.

הצלחת ה-Wii, שהפתיעה לא רק את תעשיית הגיימינג, אלא גם את כל תעשיית הבידור ואפילו את נינטנדו עצמה - שנה אחרי ההשקה, קצב הייצור עדיין רחוק מלעמוד בדרישה - אומרת הרבה דברים מעניינים על שוק המשחקים.
 
ה-Wii. מהפכני (צילום: יח"צ)
 ה-Wii. מהפכני (צילום: יח"צ)   
נינטנדו תמיד התמחתה בתכנים נגישים ומשחקים לכל המשפחה, והפניה לשחקנים "מזדמנים" החלה עם המשחקים הפשוטים והלא אלימים, כמו Hexic HD ב-Xbox Live Arcade, אבל ה-Wii היתה הקונסולה הראשונה שפרצה את כל המחסומים והפכה מגאדג'ט לגיימרים למוצר צריכה, שפונה גם למי שלא חשב מעולם להציב Playstation או Xbox בסלון.

ה-Wii המינימליסטית גם מסמנת את הכישלון (הזמני לפחות) של מודל "מרכז הבידור" שה-PS3 וה-Xbox 360 מייצגות. שתי הקונסולות המתחרות לא רק יקרות בהרבה מה-Wii, הן גם מציעות עוצמת עיבוד גדולה פי כמה, ונועדו לספק הרבה יותר מאשר משחקי וידאו.

ה-PS3 עם נגן הבלו-ריי המובנה שלה מהווה אחוז מהותי ממכירות נגני התקליטורים בהפרדה גבוהה, וחנות הווידאו ושירותי ה-IPTV העתידיים של ה-Xbox 360, כמו גם תוסף ה-HD-DVD, הופכים אותה, לפחות לפי מיקרוסופט, לכל מה שתצטרכו לחבר לטלוויזיה שלכם. שתי הקונסולות מאפשרות גם לנגן תכנים מכל המחשבים שמחוברים אליהן ברשת, לאחרונה גם ב-DivX/XviD.

לעומתן, ה-Wii היא לא הרבה יותר מאשר מכונת משחקים. אמנם, הדפדפן של אופרה והרשת החברתית שהקימה נינטנדו סביב דמויות ה-Mii שמייצגות את השחקנים מעשירים את חווית המשחק, אבל כונן ה-DVD שנמצא בכל קונסולה אפילו לא יודע לנגן סרטים רגילים - למרות שאין שום מגבלה טכנית או חוקית שתמנע זאת.

מי שמתאמצים, ימצאו סיבות פוליטיות מובהקות יותר לבחירה ב-Wii. טרנד איכות הסביבה המבורך של השנה האחרונה, שהעלה למודעות סוגיות כמו אנרגיה מתחדשת וחיסכון במשאבים, גרם לרבים להפעיל קריטריונים לגמרי לא מוכרים בבחירת מוצרי אלקטרוניקה. ה-Wii לא רק זולה יותר מה מה-Xbox 360 וה-PS3 וקטנה מהן ביותר מחצי; היא גם צורכת רק כעשירית מכמות האנרגיה שצורכות המתחרות או ה-PC הממוצע.

מצד שני, פעילי איכות סביבה יצטרכו לאזן את היתרונות של ה-Wii בצריכת החשמל עם החסרונות בתהליך הייצור שלה. לפי גרינפיס, שניהלה השנה מספר קמפיינים מתוקשרים נגד חברות שמשתמשות בחומרים רעילים ומזיקים בייצור מוצרי אלקטרוניקה, תהליך הייצור של הקונסולה הוא הידידותי פחות לסביבה מבין שלושת הקונסולות.
 

Eee PC כן, Foleo לא

ה-Foleo. אלגנטי (צילום: יח"צ)
 ה-Foleo. אלגנטי (צילום: יח"צ)   
ה-Eee PC, המחשב הנייד הקטן והזול ששואל את שמו מה-Wii, לא היה רק עוד אחד המתחרים התקופתיים של ה-MacBook על כספי המתנות בעונת החג הזו. Asus הציגה לראשונה את ה-Eee באמצע השנה, והמחשב, ששוקל 900 גרם ועולה 400 דולר, שינה את שוק המחשבים הניידים ללא הכר.

בזמן הקצר בו הוא קיים, ה-Eee PC השפיע לא רק על התפיסה של מחשב נייד, אלא על התפיסה של מחשבים בכלל. מעבר לכך שהוא מהווה מתקפה ברורה נגד תרבות השדרוגים והרדיפה אחרי ביצועים שכל התעשיה מקבלת כמובנת מאליה, זהו המחשב המצליח הראשון שמבוסס בצורה מפורשת ובוטה כל כך על לינוקס, ושמציע טעימה של עולם ללא מיקרוסופט למי שבכל מצב אחר לא היו חולמים לנטוש את חלונות.

יותר מהכל, ה-Eee PC הוא אחד הדברים הטובים ביותר שקרו השנה לתוכנה החופשית, והוא הדוגמה המושלמת לכך שהרשת היא באמת ה-Killer App היחידה שיש. אפשר אמנם להתקין עליו את XP או ויסטה, אבל למה לטרוח?

עם זאת, לאור נתוני המכירות המרשימים של ה-Eee PC, קשה הרבה יותר להבין את הפיאסקו סביב ה-Foleo, מחשב ה-UMPC ש-Palm הציגה באמצע השנה כתוסף למכשירי ה-Treo המצליחים שלה. את ה-Foleo ראינו לראשונה רק שבוע לפני ה-Eee PC, אבל בעוד שהמוצר של Palm נדחה על הסף כבדיחה גרועה, זה של Asus הפך בין רגע לכוכב של שוק הניידים והצלחתו נראתה בטוחה כבר מהרגע הראשון.

ההבדל המהותי ביותר בין השניים, לפחות כפי שהדברים נראו אז, היה 300 דולר - Asus הבטיחה להשיק את ה-Eee במחיר 200 דולר, והמחיר הצפוי של ה-Foleo היה 500 דולר. אבל ה-Foleo היה אלגנטי יותר, המסך שלו היה גדול ואיכותי יותר, הסוללה שלו החזיקה זמן רב יותר, ומערכת ההפעלה שלו והיישומים שהיא כללה תוכננו במיוחד עבורו על ידי Palm, שעיצוב חווית משתמש היא המומחיות הגדולה ביותר שלה. בסופו של דבר, ה-Eee הגיע לחנויות בארה"ב במחיר 400 דולר, רק 100 דולר פחות מה-Foleo.

בדיעבד, קל הרבה יותר להבין את הטעויות שעשתה Palm עם ה-Foleo. מיצוב המכשיר כתוסף ל-Treo שלל את זכות הקיום שלו כמחשב עצמאי קטן וקל המיועד למייל, גלישה, וקצת עבודה, בדיוק החבילה שה-Eee הפך אטרקטיבי במיוחד בגללה. כמו כן, Palm חזרה עם ה-Foleo על אותה הטעות שהיא עושה עם כל מכשיר אחר שלה: בתקופה בה זיכרון אינסופי הוא כמעט חינמי, היא כללה ב-Foleo רק 256MB, כשחצי כבר תפוס על ידי מערכת ההפעלה.

Palm הפתיעה את התעשיה כולה כשהודיעה על ביטול הפרויקט שבועות ספורים לפני מועד ההשקה הצפוי. היום ברור שה-Foleo יכול היה לכל הפחות להציב תחרות מעניינת ל-Eee, אם לא להצליח עוד יותר ממנו. מאז, השיקה Palm רק את ה-Centro, טלפון חכם זול שנועד לקהל צעיר, עדיין גדול, כבד וחלש כמו כל דגמי ה-Treo האחרים, ועדיין מבוסס על Palm OS, מערכת הפעלה שנחשבה למיושנת עוד כששוחרר העדכון המשמעותי האחרון שלה, אי שם ב-2002, ושלא צפויה לזכות לעדכון משמעותי נוסף עד 2009.
 

הסוף ל-DRM

ה-Kindle (צילום: יח"צ)
 ה-Kindle (צילום: יח"צ)   
שיתוף קבצים לא כיכב השנה בכותרות כמו אשתקד, אבל זה לא בגלל שתעשיית הבידור ניצחה במאבק. במקום, שנת 2007 היתה הראשונה בה התעשיה החלה סוף סוף לפעול בכיוון היחיד שעשוי לפתור את המשבר בו היא נמצאת, ולהפוך את אתרי השיתוף ללא רלוונטיים. במקום להילחם בשיתוף קבצים, חברות הבידור מתחרות בו.

לראשונה מאז נאפסטר, נשמעים בתעשיית הבידור קולות שקוראים לשינוי הגישה כלפי קניין רוחני, לשינוי הגישה למלחמה בשיתוף קבצים, ובמיוחד לשינוי הגישה לגבי DRM.

במאי, אחרי המכתב הפתוח בו קרא מנכ"ל אפל סטיב ג'ובס להסרת ה-DRM מהתכנים ב-iTunes, החלה חנות המוזיקה של אפל להציע שירים חופשיים מהקטלוג של EMI. מאוחר יותר הצטרפו גם רוב הלייבלים העצמאיים ב-iTunes לחגיגה, אבל לפחות מבחינתה, שם זה נגמר.

חברות התקליטים האחרות היו אמנם להוטות לשחרר שירים ללא DRM, אבל במקום להמשיך לשחק לידיה של אפל, הן העדיפו לשפר את מעמדן ולנסות לערער על שלטונה של iTunes. חנות המוזיקה המקוונת שהשיקה השנה אמזון מכרה רק קבצי MP3 לא מוגבלים ב-DRM, ומאז הצליחה להגיע להסכמים עם שלוש מתוך ארבע חברות התקליטים הגדולות.

ממש עכשיו, נוספו להיצע כל השירים מהקטלוג של Warner Music Group, וחברת התקליטים הגדולה היחידה שעדיין לא מפיצה את התכנים שלה ללא DRM היא Sony BMG - במקרה לגמרי, אותה החברה שזכורה ממתקפת ה-Rootkit שניהלה נגד לקוחותיה ב-2005.

לאור התגובה החיובית של תעשיית המוזיקה לעמדתה הברורה של אמזון נגד DRM, רבים הופתעו מהיקף השימוש בנז"ק ב-Kindle, קורא הספרים הדיגיטלי שהשיקה החברה בנובמבר. ה-Kindle זכה להייפ תקשורתי ניכר ונסקר בהרחבה כאילו היה מוצר חדש של אפל, אבל קשה לראות איך מוצר סגור כל כך יוכל להצליח כשמכל כיוון נשמעים קולות הקוראים לפתיחות.

בחזית הווידאו, המאבק באתרים שמציגים קטעים מסדרות וסרטים עדיין נמשך, אבל לצידו מתחילות בעלות הזכויות להעלות אותם לרשת בעצמן. ההכרה בכך שהכל יגיע לנחלת הכלל בדרך כזו או אחרת מתחילה לחלחל, והחברות שמפיקות את התכנים מקוות לפחות להביא אותם לרשת בתנאים שלהן.

הפופולריות הגוברת והולכת של הפצת תכנים ברשת ללא ספק מועילה לצרכנים, אבל תעשית הבידור מתקשה להיפטר מהרגלים ישנים וחייבת להמשיך לדפוק מישהו בעודה צוחקת כל הדרך אל הבנק. אחד מסלעי המחלוקת שהביאו לשביתת התסריטאים שהחלה בארה"ב בנובמבר היה חוסר הנכונות של האולפנים להעניק לכותבים נתח הוגן מההכנסות משידור סרטים וסדרות ברשת.
 

רק בישראל: בעיית החופש

דווקא בארץ נכשל הניסיון האחרון של חברות התקליטים להתגבר על חוסר האונים שלהן בתיקונים לחוק זכויות היוצרים בהשראת ה-DMCA האומלל של ארה"ב, שהיו הופכים את כולנו לפושעים. התיקון לחוק זכויות היוצרים אמנם לא היה חופשי מסעיפים שנויים במחלוקת, אבל בסופו של דבר אלה נעדרו מהנוסח הסופי.

לעומת התיקונים לחוק זכויות היוצרים, כמה מהצעות החוק שנחתו השנה על שולחן הממשלה היו רחוקות מלהיות נאורות או אפילו דמוקרטיות. הצעת החוק "הגבלת גישה לאתרי אינטרנט למבוגרים", שתיזכר לעד בשם הקליט יותר "הצעה 892", הביאה להתגייסות הגדולה ביותר שידעה הבלוגוספירה הישראלית, ורק בדיעבד ניתן לתהות איך בכלל התייחסנו ברצינות למסמך סהרורי ומופרך כל כך. כמובן, העובדה שהמחוקק התייחס אליו עוד יותר ברצינות מאיתנו היא מן המדאיגות והעצובות ביותר שידענו השנה.

חוק נתוני התקשורת, שגם הוא התפרסם בעיקר בשמו הקליט והקולע יותר, "חוק האח הגדול", היה כנראה קרוב מספיק לגבול השפיות בשביל לזכות באישור הכנסת. אבל כמו הצעה 892, הוא מתקרב לגבול הזה מהצד הכי לא שפוי שלו. החוק מקנה למשטרה חירות חסרת תקדים לפלישה למרחב הפרטי שלנו, שבשנים האחרונות מתקיים כמעט בשלמותו במאגרי הנתונים של חברות התקשורת.

בוגרי 8200, יחידת האיסוף של חיל המודיעין והיחידה הגדולה ביותר בצבא ישראל, אולי לא יתרגשו מהטריוויאליות בה יכולים קציני משטרה לשחזר את כל מהלך חיינו באמצעות נתונים שיאספו משיחות הטלפון שלנו, תכתובות המייל שלנו והאתרים בהם אנו גולשים, אבל רבים אחרים מרגישים מאוד לא בנוח עם השחיקה המתמשכת בזכויות האזרח שלהם.

אפילו את החדשות הטובות ששמענו רק רגעים ספורים לפני סוף השנה, על ההסכם של משרד החינוך עם Sun, צריך לקחת בעירבון מוגבל. במגזר הציבורי והפרטי, ישראל היא מגרש המשחקים של מיקרוסופט, וקשה לראות איך תשתלב מגמה לאימוץ תוכנה חופשית במסגרת המדיניות האולטרה קפיטליסטית של הממשלה.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by