ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
שנת האח הגדול 

שנת האח הגדול

 
 
דנה פאר

האינטרנט הישראלית לקחה השנה חלק נרחב בשיח המשפטי. חלק מהחוקים הבשילו, חלקם נותרו כקוריוזים, אבל אין ספק ש-2007 תיזכר כשנה שבה יותר מדי חברי כנסת החליטו לדאוג שאף אחד מאיתנו לא יוכל לגלוש בשקט. דנה פאר סוקרת את ההתפתחויות

 
 
 
 
 
 
 
 
 
שנת 2007 היתה ללא ספק שנה פוריה (יש שיאמרו מדי) בכל הנוגע לאירועים משפטיים שהסעירו את קהילת הגולשים הישראלית, בין אם הללו התגבשו בסופו של דבר לכלל חקיקה ופסיקה בעלי תוקף מחייב ובין אם לאו. שלושה מהבולטים שבהם היו חוק זכויות יוצרים, חוק נתוני תקשורת וחוק מסחר אלקטרוני.
 
ג'ורג' אורוול. מה הוא היה אומר על זה? (צילום: וויקיפדיה)
 ג'ורג' אורוול. מה הוא היה אומר על זה? (צילום: וויקיפדיה)   
חוק נתוני תקשורת הינו למעשה תיקון לחוק סדר הדין הפלילי, שמטרתו להקל על גישת המשטרה לנתוני תקשורת הטלפוניה והאינטרנט של תושבי ישראל. משמעות התיקון כי המשטרה תוכל לאסוף נתוני תקשורת ביתר קלות (נתונים כגון שמות, מספרי זהות, נתוני איכון וכתובות IP), ואף תוכל לדרוש מחברות תקשורת להעביר לרשותה מאגרי מידע, אותם תוכל לשמור בתום השימוש.

התיקון לחוק עורר ביקורת ציבורית נוקבת ואף זכה לכינוי הבלתי מחמיא "חוק אורוול". המתנגדים הצביעו בעיקר על הפגיעה הקשה בפרטיות ועל הסכנה כי מאגרי המידע הרגישים האלו יתגלגלו אל הידיים הלא נכונות או אפילו לאתרי שיתוף קבצים באינטרנט.

אימרו שלום ל"ראינוע"

חוק זכויות היוצרים, שגם הוא התקבל רק לאחרונה, מחליף את חוק זכויות היוצרים הנוכחי שכמעט ומלאו לו 100 שנה. בנוסף לעדכון החוק למונחים מודרניים ונטישת מונחים שכבר מזמן עבר זמנם כגון "ראינוע" ו"נגטיבה", משנה החוק החדש את המצב המשפטי הקיים במגוון תחומים.

בחוק זה מכירה מדינת ישראל לראשונה באופן מפורש בזכות ליצור "יצירה נגזרת", שמתבססת על יצירה קודמת. בנוסף, החוק הרחיב את רשימת התחומים המותרים ל"שימוש הוגן" ביצירה, ולמעשה פתח את הרשימה הסגורה לשיקול דעתו של בית המשפט, שיוכל ליצוק בה תוכן משלו. גם תחום הפיצוי ללא הוכחת נזק השתנה, כאשר סכום הפיצוי הוגדל, כבר אין לו סף מינימום ונקבעו תנאים מסויימים שעל בית המשפט לבחון בטרם יינתן.

אחרון חביב ברשימת חוקי הרשת של השנה הוא חוק מסחר אלקטרוני, שאמור להסדיר את שלל הסוגיות וההיבטים של התחום המתפתח הזה. על תזכיר החוק עמלים מאז 2005, אולם רק לאחרונה הובאה הצעת חוק לאישורה של ועדת השרים לענייני חקיקה.

הצעת החוק מסדירה סוגיות כגון כריתת חוזה באמצעים אלקטרוניים, אחריות ספקים וחזקות על משלוח וקבלה של מסרים אלקטרוניים. בין השאר מטפלת ההצעה בחשיפת זהותם של גולשים, וקובעת (אך לא מחדשת) כי בית המשפט רשאי להורות לספק לחשוף את פרטיו של אדם אם קיים חשש ממשי שביצע עוולה נזיקית או הפר זכויות קניין רוחני.
 

ההצעות הגנוזות

אך 2007 הצטיינה לא רק בחוקים שעברו את משוכת הכנסת, אלא גם בהצעות חוק שלא הבשילו לכדי חוקים של ממש, וטוב שכך. שתיים מהמפורסמות שבהן, שעוררו הדים רבים ולאחר מכן נגנזו, זכו לכינויים "חוק הטוקבקים" ו"חוק הצנזורה".

הצעת "חוק הצנזורה" של שר התקשורת אריאל אטיאס וח"כ אמנון כהן (ש"ס), עסקה בהגבלת גישה לאתרי אינטרנט למבוגרים ועברה בקריאה טרומית בפברואר ברוב של 25 חברי כנסת, ללא אף התנגדות. ההצעה ביקשה להתיר הגישה לתכני פורנוגרפיה, אלימות והימורים רק למבוגרים שיבקשו זאת במפורש, כאשר תהליך ההזדהות יתבצע מול מאגר שיוקם למטרה זו על ידי ספקיות האינטרנט, ויהיה כרוך בזיהוי פיזי ובהזנת סיסמה. על אף שההצעה נגנזה, לאחרונה דווח כי יתכן והיא תעבור בנוסח שונה.
 
 
עוד לא אמר את המילה האחרונה. ישראל חסון
 עוד לא אמר את המילה האחרונה. ישראל חסון   
הצעת "חוק הטוקבקים" של ח"כ ישראל חסון (ישראל ביתנו) הוגשה אמנם עוד ב-2006, אולם זוכה להיכנס לכתבה בשל גלי המחלוקת שעוררה במשך חודשים ארוכים לאחר הגשתה. ההצעה ביקשה לחייב אתרי תוכן לדרוש מטוקבקיסטים להזדהות בשמם האמיתי. מחלקת המידע והמחקר בכנסת, שבחנה את ההצעה, קבעה כי זו לא רק תפגע בחופש הביטוי ברשת, אלא הינה חסרת תועלת, שכן גולשים מיומנים ממילא יוכלו לעקוף את המגבלה הזאת בקלות.

אלא שחסון טרם אמר את המילה האחרונה. לפני פחות מחודשיים נחשפה הצעת חוק חדשה של הח"כ הנמרץ, לפיה עורכי אתרים שלהם יותר מ-50 אלף כניסות ליום יהיו אחראים משפטית לתוכן תגובות הגולשים. חסון הסביר כי "במצב הזה לא יהיה כל צורך מצד הטוקבקיסטים להזדהות כאשר הם כותבים את תגובותיהם, ומצד שני נמנע מצב של הפקרות מילולית דרך הטלת האחריות על תוכן האתר בידי מנהליו".
 

הגנו על הילדים

אין ספק שמבחינה משפטית, ציבורית ומקוונת, עמדה השנה הזו בסימן "הגנו על הילדים", לפחות למראית עין: החל מחוק הצנזורה, דרך הבלוגר הפדופיל שזכה לעמוד הראשי בידיעות אחרונות וכלה בתחקיר "ילדות בסכנה" של ערוץ 10 שהתבצע באמצעות צ'טים.

ההגנה לכאורה על הילדים הגיעה השנה גם אל קהילת הגיימרים, כאשר בחודש מרץ אישר שר התמ"ת, אלי ישי, צו שמחייב יבואני משחקי מחשב לסמן על האריזות את גיל המינימום המותר ולפרט את כל סוגי התכנים שמצויים בו ושאינם מתאימים לילדים. לא מזמן הגיע הצו לדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת.

אך אל דאגה, גם הרצון לשלוט בחיי המבוגרים לא נפקד: בינואר השנה פסק בית משפט השלום בראשון לציון כי אתרי הימורים המיועדים לגולשים ישראלים מפרים את סעיפים 225 ו-227 לחוק העונשין, האוסרים על ניהול, ארגון ופרסום הימורים. הפסיקה הזו באה בעקבות מעצרו של מיכאל קרלטון, אזרח זר ומנהל אתר ההימורים הפופולרי "ויקטור צ'נדלר".
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by