ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
Diablo החדש? 

Diablo החדש?

 
 
שחר לנגבהיים, גיימר

Hellgate: London, שפותח על ידי כמה ממובילי צוות הפיתוח של Diablo הקלאסי, הבטיח לנו הרפתקאות מדהימות בעולם תלת מימדי עשיר. האם קם יורש ללהיט התפקידים והפעולה הקלאסי? ביקורת

 
 
 
 
 
 
 
 
 
ב-Hellgate: London מספרים על שערים שנפתחו בלונדון מהם התפרצו שדים והחלו לטבוח בבני-האנוש במטרה להכחידם. שרידי האנושות הנותרים התחבאו במנהרות הרכבת התחתית מתחת לאדמה, בזמן שמעל לפני השטח, העיר עצמה הפכה ונדמתה לגיהינום.

אם נשים את עלילת המשחק בצד לרגע, הגיהנום שמתואר בו מתגמד לעומת הסבל שנגרם מצפיה בקבוצת מפתחים מוכשרים כמו אנשי Flagship Studios לוקחים כותר מבטיח כמו Hellgate: London, יוצרים לו שלד מוצלח אך לא משקיעים טיפת מחשבה בפרטים החיצוניים. התוצאה היא שהמשחק, שפעם נראה כמו ההמשך הרוחני של Diablo, בינוני לחלוטין.
 

כשההרג יפה מההרוגים

 
הסיבה המרכזית לכאב היא העובדה שהמשחק מאוד מהנה ביסודו. הוא מבוסס על משחקי ה'קצץ ובתר' - אותן מטחנות מפלצות בהן גיבור יחיד נאבק באלפי מפלצות, רובוטים ונינג'ות נאציות מהחלל החיצון, ובמהלך הדרך אוסף ציוד ומשפר את יכולות הלחימה שלו. כמעט ולא קורה בהם דבר מעבר לזה, מלבד אולי סרטון עלילה פה ושם.

בניגוד לנקודת המבט האיזומטרית המקובלת במשחקים מסוגו, Hellgate: London מעביר אותנו לסירוגין ממבט עילי למבט מעבר לכתפו של הגיבור ואפילו דרך עיניו. העניין אמנם פוגע קצת בתפיסת המצב של השחקן, אך הוא הופך את החוויה ליותר פעלתנית. השחקן מרגיש שהוא נמצא בתוך המהומה ולכן מסוגל ליהנות יותר.
 
 
גם העובדה שרמת הקושי של המשחק נמוכה יחסית, ומלבד הפרעות בודדות השחקן קוטל בשדים שסביבו בקלות מדהימה, מוסיפה להנאה. תוסיפו שלל יכולות מיוחדות לכל אחד מששת המקצועות שניתן לבחור, כמות גדולה של ציוד ומספר דרכים שונות לשפר את מחסן הנשקים שלכם, וקיבלתם משחק מאוד מהנה. השחקן מסתובב וטובח ביצורים שסביבו במהירות שגורמת לזרימת אדרנלין מוגברת, אך לא דורשת מהשחקן יותר מדי מחשבה – רק ללחוץ על כפתור הירי ומדי פעם להתרפא או להשתמש ביכולת שתגרום לפיצוץ גדול.

זו משחקיות כיפית וממכרת, מאוזנת ומרשימה. הבעיה טמונה בכך שנדמה שמעבר ליצירת שלד מוצלח למשחק, לא הושקעה יתר מחשבה בשאר חלקיו. הבסיס טוב ביסודו – אבל למי זה עוזר, אם שאר המשחק נראה מוזנח?
 
 

תאומים זהים

הדבר הראשון שבו נופל Hellgate: London הוא המראה החזותי. המשחק אפור, מרובע ודי מכוער. לאורך כל הרחובות הנטושים של לונדון מפוזרים בניינים שנראים זהים לחלוטין, הרוסים באותה הצורה והמידה, כאשר אותה כמות מוגבלת של אביזרי נוף מפוזרת באקראי ביניהם. כך גם צינורות הביוב וסביבת הרכבת התחתית – אזורים של זהות מתמשכת, חסרת עניין ומקוריות. פעם בכמה זמן צץ לו שער, שמוביל לחלקים שונים של הגיהינום – אך כל החלקים נראים ומעוצבים בדיוק באותה הצורה. רק שלבים בודדים מבין רבים באמת יוצאי דופן בעיצובם וראויים לציון – כמו השלב התמוה בתוך המוח של אחד מהניצולים.

כמו השלבים, כך גם המפלצות – את אותם הזומבים שנקטול בשלבים הראשונים נפגוש גם בשלבים מאוחרים יותר, והמבחר לא גדל בצורה מרשימה לאורך הדרך. אפילו המפלצות יוצאות הדופן, ה'בוסים' החזקים שמופיעים באופן חד פעמי, נראים כמעט זהים לאחיהם החלשים יותר.
 
 
המפלצות החוזרות ונשנות על רקע הנופים הממוחזרים הם רק תסמין אחד של התופעה. רק אחרי שראינו שכל המשימות לאורך כל המשחק כולו חוזרות על מבנה אחיד של הריגת X יצורים או הפעלת Y תחנות, הבנו את מקור הבעיה. למען האמת, האסימון נפל כאשר במשימה מסוימת נתבקשנו ללכת ולהשיג דגימה של 'מקור כל הרוע בעולם'.

זה אולי יישמע דרמטי, אבל כשהגענו למקום וראיתי באוויר את האותיות המרחפות שמסמנות את הימצאותו של אותו מקור רוע בנקודה מסוימת, התבלבלנו. התחלנו לחפש - אולי מזבח מוכתם בדם או תהום פעורה שמובילה ישירות ללב ליבו של הגיהינום, אבל במקום גילינו עיגול קטן על הקרקע.

זה היה מקור כל הרוע בעולם, ולאחר שלחצנו עליו, מסך המשימות הודיע בחדווה שעכשיו נותרו רק עוד שלושה 'מקורות של כל הרוע בעולם' לפני השלמת המשימה. מה אנחנו אמורים לעשות עם זה? לעצום עינים?
 

אכזבה פנים רבות לה

 
לאורך כל הדרך נראה כי צוות הפיתוח לא לקח את המשחק מספיק ברצינות. זה מתבטא במראות החוזרים על עצמם, שמעידים על כך שמחלקת העיצוב לא עבדה יותר מדי בזמן פיתוח המשחק. זה מתבטא בדיאלוגים השטותיים להחריד, אשר חלקם מנסים להיות רציניים ולא מצליחים להרשים, אך רובם נראים כאילו מישהו ניסה לכתוב משהו מצחיק – מישהו חסר כל חוש הומור.
 
יותר מכל, זה מתבטא בכמות שגיאות הקידוד – בין אם אלו כלי הנשק, שלעיתים הופכים לבלתי נראים או העובדה שלפעמים החפצים הדרושים להשלמת משימות פשוט לא מופיעים. כמות נכבדת מאנשי Flagship Studios הם יוצאי Blizzard, אבל נראה שהם לא הפנימו את אחד מכללי הבסיס שמתורגלים שם - לא מוציאים לשוק משחק לא מוכן.

באופן כללי זהו משחק מאוד מהנה, אבל בכלל לא מספק. בסיס המשחק מצוין וכתוצאה מכך Hellgate: London ממכר בצורה יוצאת דופן. הבעיה היא שבשלב כלשהו, גם השחקן המכור ביותר ירגיש כאילו מישהו צוחק עליו כאשר המשימות אותן הוא מקבל שולחות אותו לאתגרים בסגנון מציאת 'מעיין השמחה' בפארק השוקולד.

אם אותה כמות המחשבה שהושקעה ביצירת המקצועות וכלי הנשק המגוונים הייתה מושקעת גם בגיוון מראה המשחק ושיפורו, ואם כל התקלות היו מתוקנות, זה יכול היה להיות היורש של סדרת Diablo האגדית. כפי שהוא כיום, הכותר מתנדנד בין איכות המשחקיות הגבוהה לכל שאר היסודות החיצוניים הגרועים שלו. בשורה התחתונה, עם כאלו נקודות חזקות לכאן ולכאן, Hellgate: London מתאזן על בינוניות - וחבל.
 
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by