ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
מה שבא לך 

מה שבא לך

 
 
דנה פאר

אתר תוכן חדש, "הזיקית", מאפשר לנו לגלוש בהתאם למצב הרוח, ומציע להתבאס ממחלת הסרטן או להתעצבן על פייסבוק

 
 
 
 
 
 
 
 
 
קיימות הרבה דרכים למצוא את הכתבות שמעניינות אותנו באתרי תוכן. אנחנו יכולים לגלוש לערוץ שאנחנו אוהבים או למדור ספציפי; אנחנו יכולים לחפש לפי עיתונאי שסגנון הכתיבה שלו מדבר אלינו; אנחנו יכולים להשתמש במילות חיפוש מסויימות או לחילופין לוותר על כל העניין ולהסתפק בהמלצות של חברים או אתרי תוכן שהוקמו במיוחד למטרה זו. אבל דבר אחד אנחנו לא יכולים לעשות כל כך בקלות: לגלוש לפי הרגש שאופף אותנו באותו הרגע.
 
מי שמבואס לא רוצה לקרוא על נינט המאושרת (צילום: יח"צ)
 מי שמבואס לא רוצה לקרוא על נינט המאושרת (צילום: יח"צ)   
כולם מכירים את האגדה האורבנית על עיתון החדשות הטובות, זה שדיווח רק על מאורעות שמחים. אומרים שזה הצליח לשבוע, מהספין התקשורתי, ואחר כך נעלם בבושת פנים מהאופק. אף אחד לא רוצה לקרוא כל יום, כל היום, רק חדשות טובות - זה לא רק משעמם, אלא לא תמיד רלוונטי. לפעמים אתה קם בבוקר במצב רוח מעולה, ולמרות שבימים כתיקונם אתה אזרח מעורב ואכפתי, היום הדבר האחרון שבא לך לעשות זה להעכיר את מצב הרוח הנהדר הזה שנחת עליך בקריאה על המשבר המתמשך במערכת החינוך ובצפיה בתמונות בלעדיות של בן ה-17 שנדקר אמש במועדון בדרום תל אביב.

לחילופין, לעיתים אתה יוצא מהמיטה במצב רוח מחורבן לחלוטין, אחרי שיום קודם לכן זרקו אותך מכל המדרגות והדוד שלך אושפז בבית החולים. ביום הזה, הדבר האחרון שאתה רוצה לעשות זה לקרוא אייטם על הטיול המתקתק והרומנטי של נינט ויודה במדבריות מכסיקו. מאחר ש"צרת רבים חצי נחמה", אתה מעדיף לעלעל בטור מריר של יוסי גורביץ על התפוררות הדמוקרטיה או לשקוע בכתבה צינית ומושחזת של דנה ספקטור על המניאק האחרון שזרק את החברה שלה. זה לא אומר שאנחנו מרושעים, חלילה; רק מזכיר לנו שאנחנו לא לבד - יש עוד אומללים שם בחוץ.
 

גלישה רגשית

אז אם עד עכשיו גלישה רגשית לא היתה בגדר האפשר, הרי שעבודה מאומצת של כשנה וחצי הולידה את "הזיקית", המגזין המקוון של בית הספר לתקשורת במכללה למינהל. "הזיקית", כמו כל אתר תוכן, מורכבת ממספר ערוצי תוכן בנאליים (תקשורת, חברה, תרבות, פנאי, ספורט וחו"ל). אך להבדיל ממתחריה, מציעה גם חוויית גלישה חלופית, במסגרתה נוכל לגלוש בהתאם לשלושה מצבי רוח שונים: נעים, מעצבן וכואב.
 
 
הזיקית. היום הם עצבניים
 הזיקית. היום הם עצבניים   
איך זה בא לידי ביטוי? ובכן, הרגש הדומיננטי בעמוד הבית של האתר משתנה מידי יום (היום הם עצבניים), אבל לא זה מה שחשוב. מה שמעניין באתר זו העובדה שהגולש יכול לבחור אם ירצה, ובקלות רבה, להתמקד אך ורק בכתבות שתואמות את מצב רוחו הנוכחי.

"במילים אחרות", מסבירים הסטודנטים במערכת האתר, "אם היה לכם יום נפלא והכל הלך מצויין, ליחצו על 'נעים' ואף כתבה לא תהרוס לכם אותו. קמתם עצבניים בבוקר, והדבר האחרון שבא לכם לעשות הוא לקרוא טור מתרפס? כל מה שאתם צריכים לעשות זה ללחוץ על 'מעצבן', ואנחנו כבר ניתן לכם סיבה טובה לכעוס. ואם אתם מרגישים שכל העולם יושב לכם על הכתפיים, ליחצו על 'כואב' ותגלו שאתם לא לבד". כמובן שזה פועל גם להיפך - אם רע לכם ועצוב, תוכלו לבחור להקליק דווקא על 'נעים' ולגלות למה העולם כפוי הטובה הזה הוא בכל זאת מקום ששווה לחיות בו.
 

מה טוב ומה נעים?

מכיוון שבאתר ניתן לגלוש גם באופן רגיל באמצעות ערוצי התוכן, בחרו מעצבי האתר לייצג את הרגשות באמצעות צבעים שונים של כותרות ורקעים, ולהקל עוד יותר על הגולשים. "נעים" מסומן בירוק בהיר, "מעצבן" בכתום ו"כואב" בגוון בורדו דרמטי.

כדי לשמור את החלקים המעניינים יותר לסוף, ניגשתי מיד לאזור הכתבות האופטימיות. תקווה לעתיד טוב יותר אמנם לא היתה אחד הדברים שאפיינו את מצב רוחי באותו הרגע, אבל אולי קריאה על מאורעות משמחים תעזור לי להתעודד. הכתבה הראשית באותו הרגע נשאה את הכותרת "ארוחת בוקר למיטה". זה אכן נשמע כמו משהו נעים, אבל התעמקות בכותרת המשנה של הכתבה גילתה שמדובר בקורס פיתוי לגברים שלא מצליחים להתחיל עם בחורות. לא לגמרי ברור מה נעים בזה, בעיקר אחרי שקראתי משפטים בסגנון "בחורות רק חושבות שהן יודעות מה הן רוצות", וסיפור על בחור שקיבל משימה להסתובב בעזריאלי ולהתחיל באקראי עם 20 בחורות ברצף. זה נעים זה? נשמע יותר כמו מטרד סביבתי.
 
ירוק - נעים, כתום - מעצבן, בורדו - כואב
 ירוק - נעים, כתום - מעצבן, בורדו - כואב   
כך שבמקום להירגע, התעצבנתי עוד יותר. החלטתי לעבור לכתבה אחרת, שעסקה בחרדים שגולשים ברשת ו"בורחים בשקט-בשקט לתוך מגוון הפורומים שנמצא שם בשבילם". הכותבת גם תיארה ויכוחים שמתנהלים באותם פורומים: "כניסה לוויכוח שכזה הובילה אותי היישר לבית משפט שבו המוני עורכי דין קטנטנים מייצגים את אלוהים (והאמת שבכבוד גדול). הם הציגו ציטוטים, הסברים, פרשיות, מעשיות, סיפורים, עובדות ותובנות עמוקות שאתגרו את המחשבה שלי. למרות שהמחשבה היחידה שהעסיקה אותי באמת הייתה: איך, לעזאזל, אני יוצאת מזה עכשיו".

אולי זה פשוט מצב הרוח שלי, שנטה לכיוון העצבני מלכתחילה, אבל גם הכתבה הזו ממש לא עזרה. בנוסף, לא אתפלא במיוחד אם הניסוח הזה יעצבן כמה וכמה אנשים שקרובים לדת. בקיצור, לא נעים.
 

עצבים מביאים השראה

למודת אכזבה מהכתבות ה"נעימות" החלטתי לבדוק אם האזור המעצבן מוצלח יותר. הקלקה על האייקון הכתום העבירה אותי לערוץ עם ירידות על אמריקנים, על ההידרדרות המוסרית של צה"ל ועל הניסיון לחמוק מהודעות של חברי הילדות שהוספת לפייסבוק בלי לרצות ממש לחדש איתם את הקשר. הופה, אזור כלבבי. באזור הכאב, אליו עברתי מיד לאחר מכן, מצאתי חולי סרטן, פיגוע התאבדות והגיגים אקזיסטנציאליסטיים בנוגע לאובדנה של הנפש בעידן הדיגיטלי.

מהאזורים האלו דווקא שאבתי השראה: מסתבר שהרבה יותר קונצנזוסיאלי לתייג דברים מעצבנים או כואבים מאשר דברים שמחים. כנראה שמדובר בתכונה אנושית מעצבנת שכזאת: דברים שונים בתכלית משמחים אותנו, אבל אנחנו מתעצבנים ונעצבים בערך מאותו הדבר. מצד שני, יכול להיות גם הסבר אחר: אולי מצב הרוח העצבני ההתחלתי שלי צבע את כל הכתבות הנעימות בגוון מעצבן. איך שלא יהיה, כשהתמקדתי בכתבות שתאמו למצב הרוח שלי, זה היה מהנה ביותר.

משהו שבהחלט לא מעצבן לגבי אתר "הזיקית" זו האיכות שהמגזין דורש מעצמו. ואכן, על פניו האתר נראה איכותי: לא רק שרעיון הגלישה הרגשית מקורי ומעניין, אלא שהאתר עצמו מעוצב בצורה מקצועית ומותאם לתקן (פועל יופי בפיירפוקס). הכתבות מנוסחות ברמה גבוהה, בוודאי יחסית לכתבים צעירים שעובדים באתר ללא כל תשלום. בשורה התחתונה, נראה שמדובר באתר מוצלח, אלא שהשאלה האמיתית שתקבע בסופו של דבר את מידת הצלחתו היא האם הוא יעודכן בתדירות גבוהה מספיק.
 
בבלוגים מתייגים מצבי רוח כבר מזמן (צילום מסך: livejournal.com)
 בבלוגים מתייגים מצבי רוח כבר מזמן (צילום מסך: livejournal.com)   
ורק מילה אחרונה בנוגע לגלישה הרגשית - בעצם אין כיום שום בעיה טכנית לאפשר לגולשים לחפש כתבות באתרי תוכן לפי סוג הרגש שלהן. מדובר בעניין פשוט מאין כמוהו של תיוג, ממש לחיצת כפתור או הקלקת עכבר. אמוטיקונים שמביעים רגש יש לנו כבר מזמן, וכך גם תיוגים של רגש בפוסטים בבלוגים. אולי עכשיו הגיע הזמן שגם יתר אתרי התוכן יתחיל לסווג כתבות לא רק לפי מילות חיפוש, תאריכים, שם הכתב, הערוץ והמדור, אלא גם לפי מצב הרוח של הכתבה. ככה, בפעם הבאה שנהיה מדוכאים בגלל משהו, לא נצטרך לרוץ לחתיכת העוגה הקרובה; נוכל פשוט להקליק על המילה "באסה", לקרוא על הצונאמי והשואה הארמנית ולהרגיש פשוט מצויין.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by