ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
משתמש (גם) באקספלורר 

משתמש (גם) באקספלורר

 
 
דנה פאר ועידו הרטוגזון

רימון לוי, נשיא איגוד האינטרנט הישראלי קורא לצעירים לגלות יותר מעורבות, מזהיר מפני דמוניזציה של הרשת, מסביר שח"כים חוששים מאובדן שליטה וחולק איתנו את הדפדפן החביב עליו. ראיון

 
 
 
 
 
 
 
 
 
  
עבור רוב האנשים, האינטרנט היא כמו היקום: לא ברור להם איך ולמה היא נוצרה, וכיצד הגיעה למימדים העצומים שלה כיום. מעטים אולי מודעים לכך שהיא התחילה בכלל בתור רשת של אוניברסיטאות ורק בשלב מאוחר יותר נפתחה לשימוש הציבור הרחב. אבל כמו השאלה הנצחית לגבי המפץ הגדול - היה או לא היה? - כך גם לגבי מקורות הרשת: זה לא ממש משנה לחיי היומיום. לרובנו מספיק לדעת שאפשר להתחבר, לקרוא מיילים ולצפות בסרטונים ב-YouTube. האינטרנט, כמו היקום, כבר תתנהל מעצמה.
 
מודאג מחוסר האכפתיות של הצעירים. רימון לוי (צילום: יח"צ)
 מודאג מחוסר האכפתיות של הצעירים. רימון לוי (צילום: יח"צ)   
  
רימון לוי, נשיא איגוד האינטרנט הישראלי, חושב שמדובר במגמה בעייתית. לדעתו, קהיליית האינטרנט הישראלית סובלת כיום ממחסור בצעירים שמוכנים להתנדב ולפעול למען קידום הרשת המקומית. "האנשים הצעירים נוטים לפעול פחות במסגרות האלה. כרגע, יש עדיין מספיק אנשים אחרים שעושים את זה, אבל ברגע שלא יהיו - אותם צעירים יבינו את המחיר שהם משלמים בכך שהם לא פועלים".

מרשם מול רשם

איגוד האינטרנט הישראלי הוקם בשנת 1994 כעמותה ללא כוונות רווח הפועלת לקידום האינטרנט והטמעתו בישראל. בין מטרות האיגוד, כפי שהן מפורטות באתרו, ניתן למצוא נושאים כגון צמצום הפער הדיגיטלי בישראל, קידום התרבות הדיגיטלית ברשת וייצוג בפורומים בינלאומיים. האיגוד מנוהל על ידי שבעה חברי הנהלה הפועלים בהתנדבות, ביניהם גם לוי, המשמש כמנמ"ר במכללת ספיר.

נכון להיום, כוללת העמותה 500 חברים, המשלמים דמי חבר בסך 70 ש"ח לשנה. אלו מקנים את הזכות להצביע באסיפה הכללית ולקבל הנחות כניסה חינם לימי עיון שמקיים האיגוד מפעם לפעם.

לא פעם נשמעו תלונות על כך שרק אחוז נמוך יחסית מרווחי האיגוד מושקע ברישום. לאן מופנים סכומי הכסף הגדולים שמצטברים אצל האיגוד?

"הפעלת תשתיות חיוניות, פעילויות להגברת הנגישות לאינטרנט לכלל הציבור בישראל (ילדים, בני הגיל השלישי, נשים, משתמשי טכנולוגיות סטנדרטיות גנריות, בעלי מוגבלויות פיזיות וכדומה). העמותה מתנהלת על פי כל כללי המנהל התקין, כולל הגשת דו"חות כספיים לרשם העמותות, דיווח באסיפה הכללית השנתית ופעילות של מבקר בלתי תלוי המגיש דו"חות שנתיים לחברי העמותה. כל המצטרף כחבר איגוד רשאי לעיין בדו"חות ובפרוטוקולים של האסיפות השנתיות".
 
  
- מהו מעמד האיגוד ביחס לרשויות הממשל?
"האיגוד הוא עמותה עצמאית, גוף בלתי תלוי, שפועל בלי התערבות ממשלתית. האינטרנט היא של הציבור, לא של הממשל. כך היא קיימת ומוסדרת בכל העולם, באמצעות הסדרה עצמית של החברה האזרחית, במלכ"רים, לא בממשלות. אנחנו מממנים את עצמנו מדמי חבר, פעילות של מתנדבים וכמובן - מדמי הרישום של שמות הדומיין".

- מהי חלוקת התפקידים בינכם לבין רשמי הדומיין?
"מרשם הוא הגוף שדואג טכנולוגית לתרגום שמות דומיין מסיומת מסויימת למספרי IP. לכל סיומת חייב להיות גורם יחיד, טכנולוגי, שעושה את התרגום הזה ומנהל את הדברים כדי למנוע כפילויות. בישראל האיגוד הוא שמנהל את כל הסיומות של il. לעומת זאת, מי שרוצה לרשום דומיין על שמו מעוניין בדרך כלל לקבל שירות, כמו אחסון. אלו דברים שנעשים טוב יותר על ידי השוק החופשי, בו ספקים יכולים להתחרות ביניהם במתן שירותים. לכן התהליך הזה נעשה באמצעות רשמים. יחד עם זאת, הם נמצאים תחת פיקוחנו. בישראל, אגב, בניגוד למדינות אחרות, כמו צרפת, אפשר גם לרשום דומיין ישירות דרכנו. זה אומנם יקר יותר, אבל מבחינתנו אין בעיה".

בשנים האחרונות נשמעו טענות על כך שהמחירים שגובה האיגוד עבור רישום דומיין גבוה יחסית למחירים הנהוגים בעולם. רישום דומיין co.il לדוגמה עולה כ-20 דולר שהם יותר מפי שתיים מהעלות של קניית שם מתחם עם סיומת COM הבינלאומית. לוי שולל את הטענות הללו מכל וכל. לדבריו, לצורך רישום דומיינים נדרשת תשתית נרחבת ולכן במדינות קטנות יותר, בהן נפרסת עלות התשתית על פחות בעלי דומיינים, העלות שבה נושא כל בעל דומיין גבוהה יותר באופן יחסי. ואף על פי כן, על פי נתוני האיגוד, עלות רישום שם מתחם בישראל נמוכה יחסית למדינות אחרות באירופה.
 
 

"אינטרנט לכל"

לספק אינטרנט לכולם (אילוסטרציה: ASAP Images)
 לספק אינטרנט לכולם (אילוסטרציה: ASAP Images)   
  
לדברי לוי, המטרה הראשונה במעלה מבחינת האיגוד היא "הגברת הנגישות. הסיסמה שלנו, 'אינטרנט לכל', משמעה לדאוג לאוכלוסיות שיש להן בעיות נגישות לרשת, כך שלכל אחד תהיה האפשרות להשתמש בה לצרכיו". מכך נגזרת גם המטרה השניה, והיא השמירה על התשתיות. "לאפשר את קיום ותפעול הרשת בלא התערבות יתר של אף אחד משלושת בעלי האינטרסים: המשתמשים, הספקים והממשלה. כמובן שלכל אחד מאלו יש אינטרסים לגיטימיים, אבל אנחנו דואגים בעיקר שהאינטרסים של הציבור, כפי שאנחנו מבינים אותם, יהיו מיוצגים".

- תוכל לתת לנו דוגמה לאינטרס ציבורי שכזה?
"קחו למשל את חוק זכויות היוצרים החדש. הצעת החוק הראשונה אסרה בצורה גורפת על הכנת עותקים של כל תוכנה, בכל מקרה. בהתערבותנו, החוק שונה כך שכיום הוא מאפשר למי שקנה את התוכנה ויש לו זכויות לגיטימיות עליה להכין עותקים לצורכי גיבוי".

"דוגמה אחרת היא ה-IIX, מחלף האינטרנט הישראלי. מדובר בתשתית תקשורת אליה מחוברים ספקי אינטרנט רבים, לרבות ספקים קטנים, כמו מכון מופת. ברוב המדינות, הספק שלך מחובר לאירופה או לארה"ב, ואז מה ששלחת לספק אחר בתוך המדינה עובר דרך שם וצורך רוחב פס מיותר. בישראל יש את ה-IIX, שמחבר בין הספקים ישירות. גוף מסחרי לא היה מצליח להקים מחלף כזה, מכיוון שנאגר שם מידע רב על התעבורה של כל אחד מהספקים, שהוא סוד מסחרי. האמון שניתן באיגוד כגוף נייטרלי הוא זה שמאפשר את קיומו של המחלף".
 
אחת הבעיות הכאובות באינטרנט הישראלי משותפת הן לחברות מסחריות והן לגופים ציבוריים, שאימצו לעצמם נוהג קבוע, של בניית אתרים לא בהתאם לתקן העולמי, של ארגון התקינה W3C. מלבד העובדה שהדבר יוצר אתרים בעייתים לתפעול ולגישה על ידי בעלי מוגבלויות, יש לו מחיר נוסך: לא ניתן לגלוש לאתרים הללו באמצעות מערכות הפעלה או דפדפנים שאינם מבית מיקרוסופט.

- מה לגבי התאמת אתרים לתקן, האם האיגוד עוסק גם בזה?
"בוודאי, ללא ספק, בדגש על החשיבות שבכך לאנשים בעלי מוגבלויות פיזיות. אנו עורכים מדי תקופת מה ימי עיון ובהם מנסים להסביר למנכ"לי חברות למה כדאי להם שהאתר שלהם יהיה תקני".

נראה שאת ראשי אתרי הממשל, הבנקים ודומיהם - זה פחות משכנע.

- ואתה, משתמש באקספלורר?
"אני משתמש באקספלורר, כן. אבל לא רק: אני משתמש גם בפיירפוקס וגם באופרה, שהוא חביב במיוחד. אני משתמש בכולם בהתאם לנוחיות ובהתאם לאתרים. כידוע, יש אתרים שלא ניתן לראות אותם, גם לא עם אקספלורר 7, צריך אקספלורר 6, כי הוא תומך בסטנדרטים בצורה טובה יותר".
 

האינטרנט היא זירה חברתית

אתר הבית של האיגוד
 אתר הבית של האיגוד   
אבל לא רק בעיות טכניות עומדות בפני ציבור הגולשים הישראלים. מספר חברי כנסת נמרצים יתר על המידה, שלמרבה הצער אינם מקדישים את מירב זמנם לטיפול בסוגיות מהותיות של המציאות בארץ, מנצלים בשנים האחרונות את האינטרנט והופכים אותה למנוף המסייע להם להתחמם קמעה באור הזרקורים.

- יש ח"כים שמבצעים 'פעילות יתר' בנושא האינטרנט. מהי העמדה של האיגוד בנוגע לכך?
בשלב הזה לוי מחייך ומסביר לנו שמדובר בתגובה נורמלית: כמו שאדם מן השורה מגיב למצב שבו הוא נמצא בתחושה של חוסר שליטה, כך גם המחוקק. "צריך לזכור, שהאינטרנט פותחה כטכנולוגיה מבוזרת היטב, שצריכה לשרוד מלחמה גרעינית; שלא ייווצר מצב שבו אם מרכז אחד נופל - גם כל השאר ייפול. הממשלות והמחוקקים ערים לכך שהאינטרנט מעסיקה את הציבור, אבל מוטרדים מזה שהיא לא בשליטה. לכן רק טבעי שהם ינסו לעשות את זה. תפקידנו כאיגוד האינטרנט הוא בין השאר לנסות להסביר להם את הבעייתיות הזאת ולהראות להם איך עושים את זה בצורה מידתית".

אך לוי, בניגוד אלינו, דווקא רואה עתיד ורוד. "בנוגע לפעילויות השונות של הח"כים בנושא - ובכן, הם לומדים. ישנן כמה וכמה יוזמות שחברי כנסת נקטו בהן וחזרו בהם אחרי שהם למדו. ח"כים צריכים ללמוד את העניין, כי האינטרנט היא בסך הכל תופעה חדשה שתופסת תאוצה גדולה ומרכזית יותר בחיים של כולנו".

"יש עוד גורם אחד שנמצא במצב של חוסר מובנות, והוא התקשורת. זו הסיבה שהיא מדגישה דברים קיצוניים, ויוצרת דמוניזציה לא מוצדקת של הרשת. מייחסים תופעות חברתיות שליליות לאינטרנט, כשבעצם, כפי שכבר אמרתי, צריך להבין שהאינטרנט משקפת את החברה. העבירות האלו מתקיימות במסגרת החיים האמיתיים - עבירות כמו פדופיליה, רצח וכדומה - וגם במסגרת האינטרנט. הטעות היא לייחס את זה לאינטרנט. יש לייחס את זה למצבנו כחברה".
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by