ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
תנו גז 

תנו גז

 
 
אילן גלר, גיימר

Need for Speed: ProStreet, הכותר החדש בסדרת המרוצים הוותיקה, מנסה להביא לנו חוויה מציאותית ומאתגרת יותר - אך לא מוותר על הפוזה של מרוצי הרחוב. האם החיבור הזה יכול להצליח? ביקורת

 
 
 
 
 
 
 
 
 
Need for Speed: ProStreet, משחק המירוצים החדש שיצא למחשב האישי ולכל קונסולות המשחק, הוא אחד הכותרים החלשים והמיותרים ביותר בסדרה. אלו חדשות גרועות עבור EA, מפיצת המותג, שכן נדמה כי הפעם היא ניסתה לפתח משחק שימצא חן דווקא בעיני חובבי כותרי מירוצים מציאותיים יותר.
 
 
ProStreet מנסה לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה: מצד אחד, ניכר המאמץ לעשותו ריאליסטי מקודמיו. מצד שני, המפתחים לא הצליחו לוותר על הפוזה הגנגסטרית של כותרי Underground ומירוצי הרחוב שלהם, ויצרו בן כלאיים מוזר שלא החליט אם בא לו להיות משחק מירוצים רציני או עוד גירסה אינטראקטיבית לסרט "מהיר ועצבני".

כך מתקבל משחק שמרגיש לעתים כמו Gran Turismo, ולעיתים כמו שלב מ-GTA. החיבור הזה קיצוני מדי. הוא הורס חוויה שיכלה להיות הרבה יותר מוצלחת, אילו רק היתה ארוזה בחבילה מסודרת והגיונית יותר. זה אולי הדבר העצוב ביותר ב-ProStreet - הוא לא נופל בגלל המירוצים עצמם, אלא בגלל כל מה שמסביב.
 

יום על המסלול

 
קריירת המירוצים שלכם מתחילה יום בהיר אחד, בו התייצבתם על המסלול עם ההונדה סיוויק החבוטה שלכם, והצלחתם להפגין כישורים יוצאי דופן במספר מירוצים. כצפוי, החבר'ה ששולטים בראש טבלת האלופים לא ממש מתרשמים מכם, ואחד מהם אף מגדיל לעשות, מתייצב על הבמה, ומעליב אתכם מול כל הקהל. כמובן שזו סיבה טובה מספיק לצאת למסע נקמה: עשרות אירועי ספורט ומאות מירוצים בוודאי יוכיחו לכולם שאתם הטובים ביותר.

למרבה המזל, העלילה המגוחכת הזו לא תחזור להפריע לכם במהלך המשחק. הקריירה לשחקן יחיד מורכבת מכמה עשרות ימי מירוץ (Race Day), אסופה של מספר אתגרים המתרחשים במקום אחד. לימים הללו יש מספר הגבלות ביחס לטורנירים ולליגות שאליהן התרגלנו ממשחקים אחרים: בתחילת האירוע אתם בוחרים את המכוניות שעימן תרצו להגיע ואין שום אפשרות להחליף למכוניות אחרות באמצע התחרות. כמו כן, הנזק שהמכונית סופגת מצטבר במהלך יום המירוצים, ואם לא תטרחו לתקן אותה - יתכן שתסבלו מירידה בביצועים ובחדות השליטה.
 
 
 
מדד הנזק איננו החידוש הריאליסטי היחיד ש-ProStreet מביא עמו. למעשה, לאחר סיבוב אחד על המסלול, ייתכן שרובכם תרגישו שהמשחק הזה הצטרף לסדרת Need for Speed בטעות. במקום המשחקיות הקלילה והפראית של קודמיו, ProStreet מנסה להיות קצת יותר אמין וזה מתבטא במודל שליטה ונהיגה מאתגר בהרבה.

אל תצפו לסיים מסלול שלם עם הרגל על דוושת הגז - אם לא תבלמו לפני פניות חדות, סביר להניח שתתנגשו חזיתית בקיר או בגדר שתעלה לכם בניצחון, ואחר כך גם תוסיף ותגבה מכם מחיר על תיקון הנזקים.

גם מאחורי הקלעים מנסה המשחק להיראות מקצועי יותר. ביקור במוסך יאפשר לכם לשחק עם מדדים טכניים כמו כיוונון יחסי ההילוכים ורגישות המתלים. אם תבחרו לשדרג את המכונית בחלקים חדשים, תוכלו להרכיב מספר תוכניות למנוע ולהשתמש בכל אחת לצרכים שונים, לפי תנאי המסלול.
 
 

הכל בשביל הפוזה

מודל הנהיגה הריאליסטי יכול היה להביא את ProStreet לשיאים בהם לא נגעה סדרת Need for Speed בעבר, אך האווירה שאותה התעקשו המפתחים להצמיד לחוויה היא זו שהורסת. בסופו של דבר, מבנה הקריירה פשוט לא מעניין. מאחר שאתם מתחילים כנהגי מירוץ עניים (הרי אין סיכוי שכוכב מירוצים צעיר ופראי יתחיל מהטופ, נכון?), יעבור הרבה מאוד זמן עד שתגיעו למירוצים המהנים והמאתגרים באמת.

המסלולים חוזרים על עצמם ובוחנים שוב ושוב את סבלנותכם. כמה ממצבי המשחק הם עונש ממש: מצב ה-Drag, לדוגמה, שדורש להפגין יכולות שליטה מרשימות בתיבת ההילוכים, מתחיל במעין משחקון טיפשי של "חימום הגלגלים". זה חביב בפעם הראשונה, אך מסתכל ומציק בפעם העשירית.

אי אפשר להתעלם מהמחשבה שמישהו ב-EA הביט באחת הגירסאות המוקדמות של ProStreet, החליט שהמשחק "לא מגניב מספיק לנוער של ימינו", ודרש מהמפתחים להכניס פנימה את התוספות הללו כדי לתרום לאווירת המירוץ; מהלך שלא עלה יפה.
 
 
מצב המשחק מרובה המשתתפים מוצלח מעט יותר. כאן תוכלו להרכיב "יום מירוצים" שלם ולהזמין את גיימרים אחרים להשתתף בו. ביצועיכם בימי המרוצים מדורגים בטבלה בינלאומית, כך שעם קצת מאמץ תוכלו להאדיר את שמכם מול שלל שחקנים מכל רחבי העולם.

במקום לסבול עד שמגיעים למירוצים הטובים באמת, כאן תוכלו ליהנות כבר מקו הזינוק, כל עוד תצליחו למצוא שחקנים שיסכימו להצטרף אליכם.

דרושה פניית פרסה

הגרפיקה של Need for Speed: ProStreet מרשימה מאוד, כל עוד יש לכם מחשב או קונסולה שיוכלו לעמוד באתגר. על PS3 ו-Xbox 360 אין בעיות, אבל במחשב האישי לא ממש הצלחנו לשחק על ההגדרות הגבוהות, גם במכונה מפלצתית למדי, ונאלצנו לוותר על רמת הפירוט והאפקטים.

גירסת ה-PS2, כרגיל, הרבה פחות מרשימה, ונאלצת להסתדר ללא מצב המשחק מרובה המשתתפים המוצלח יותר.
 
 
צוות הפיתוח של סדרת Need for Speed חייב לקבל החלטה. בכותר הבא בסדרה אפשר לחזור למירוצי הרחוב ומרדפי המשטרה שאפיינו את המשחקים הקודמים, או להמשיך ולהתקדם בכיוון ריאליסטי יותר. מה שאי אפשר לעשות הוא לשלב בין שני הסגנונות בצורה מוזרה ומעוותת, כפי שנעשה הפעם.

ProStreet לא ימצא חן בעיני חובבי מירוצי הרחוב - הוא ריאליסטי וקשה מדי. אך גם אוהבי הסימולטורים לא יאהבו אותו, שכן מצבי המשחק אינם מתאימים לכותר רציני.

ז'אנר המרוצים הריאליסטי כבר מכוסה למדי עם כותרים כדוגמת Gran Turismo, סדרת Forza Motorsport של מיקרוסופט או Project Gotham Racing הריאליסטי למחצה (דוגמה טובה למשחק שעושה בדיוק את מה ש-ProStreet מתיימר לעשות, אך מתעלה עליו בכל פרמטר).

שנים רבות יעברו בטרם יצליחו חברי צוות הפיתוח של Need for Speed לסגור את הפער מול הסדרות הוותיקות הללו. מירוצי משטרה מגניבים, לעומת זאת, תמיד היו ההתמחות שלהם - אז למה לא להתמקד במה שאתם יודעים לעשות יותר טוב מכולם?
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by