ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
הסודות של YouTube 

הסודות של YouTube

 
 
עידו הרטוגזון

דן גרינברג ילמד אתכם איך לגרום למיליוני גולשים לצפות דווקא בווידאו שלכם. רק תשאירו את המוסר בבית

 
 
 
 
 
 
 
 
 
מי שמנסה להבין את החוקים המסתוריים שמפעילים את יקום הווידאו-רשת שנקרא YouTube, נתקל לעיתים קרובות בהתנגדות. קשה למצוא חוקיות בעולם המוזר הזה. קליפים מושקעים לעילא יכולים למצוא עצמם לעיתים זוכים למאות בודדות של צפיות, בעוד סרטונים מוצלחים פחות מגיעים למיליוני צפיות. אם עמדתם פעם מול קליפ שקיבל מיליון וחצי צפיות ושאלתם את עצמכם איך לעזאזל הוא הגיע לזה, יתכן שתתעניינו במה שיש לדן אקרמן גרינברג לומר.
 
לכאן אתם רוצים להגיע. רשימת הסרטונים הנצפים ביותר (צילומסך)
 לכאן אתם רוצים להגיע. רשימת הסרטונים הנצפים ביותר (צילומסך)   
גרינברג הוא אחד מהאנשים שעובדים מאחורי הקלעים של רשת הטלוויזיה הווירטואלית הגדולה בעולם. התפקיד שלו הוא לקחת סרטוני תדמית כושלים של חברות שונות ולגרום להם להפוך ל"וויראליים".

תיאור התפקיד הזה עשוי להפתיע את התמימים שביניכם, שחשבו עד היום שוויראליות היא תכונה של הווידאו עצמו, לא פעולה שיווקית. הרי תמיד מספרים לנו שאם התוכן שלנו לא ויראלי כל עבודת השיווק שבעולם תרד לטמיון; שסרטון מועבר מחבר לחבר במייל בזכות היותו מצחיק/מזעזע/מרגש עד כלות. שלא לדבר על לינקים שסוחפים מבול הצבעות ב-Digg.

ובכן, מסתבר שזה רק חצי מהסיפור. לגרינברג, שלדבריו עובד עם חברות הפקה הוליוודיות, חברות תקליטים, סטארט-אפים ומגוון מותגים בינלאומיים, יש תפיסה שונה לחלוטין של ויראליות, כזו שמבוססת על עבודת יח"צ קשה ואגרסיבית.
 

לבלוט בערימה

 
"לאורך השנה האחרונה הובלתי מסעות שיווק סודיים, שמטרתם להבטיח שסרטונים תדמיתיים יהפכו לוויראליים באמת", סיפר גרינברג. לדבריו, החברה שלו הובילה את הקידום של 80-90 קליפים, שהשיגו יחדיו מעל ל-20 מיליון צפיות (100 אלף עד מיליון צפיות לקליפ), כאשר במידה ולא מושגות 100,000 צפיות - "לא גובים כסף על העבודה".

לפי משנתו של גרינברג, בלי מסע שיווק אגרסיבי כזה פשוט חבל על הזמן שאתם מבלים כרגע בייצור פצצת הווידאו הוויראלית הבאה. "ישנם עשרות אלפי סרטונים שעולים ל-YouTube מדי יום (שמעתי הערכה של 10,000-65,000 ביום). לא אכפת לי עד כמה 'ויראלי' אתם חושבים שהווידאו שלכם; אף אחד לא הולך למצוא אותו ואף אחד לא הולך לצפות בו", פסק.

גרינברג גילה את הקלפים שלו בסוף השבוע האחרון, במאמר שכותרתו "The Secret Strategies Behind Many 'Viral' Videos". הפוסט, שפורסם בבלוג הטכנולוגיה היוקרתי TechCrunch וגרר מבול של תגובות נזעמות ברובן, חושף את כל הסודות האפלים שמאחורי שיטת קידום הקליפים ב-YouTube.
 
 

חוקי גרינברג

הוא מתחיל בכמה חוקים צפויים למדי שנועדו להגדיל את פוטנציאל ההפצה של הקליפ עצמו. הוא ממליץ ליצור קליפ קצר (15-30 שניות), לדאוג שלא ייראה כמו פרסומת ברורה, לעשות אותו מזעזע ומסתורי ולעצב אותו מראש כתוכן פשוט מספיק כדי שיוכל לשמש למיקסים של משתמשים אחרים (קחו את הסנאי הדרמטי כדוגמה לכל אלו). כמוצא אחרון הוא ממליץ כמובן על שימוש בסקס.

אם הקפדתם על חלק מהכללים הללו, נניח שיש בידיכם תוכן בעל פוטנציאל ויראליזציה. אלא שכאן, מדגיש גרינברג, רק מתחילה העבודה הרצינית, שהיעד הסופי של המסע שהיא מייצגת הוא עמוד הסרטונים הנצפים ביותר של היום ב-YouTube.
 
"אם נצליח, הווידאו לא יהיה עוד מחט בודדה בערימת שחת של 10,000 קליפים חדשים שעולים לאתר מדי יום. הוא יהיה אחד מ-20 שמוצגים בעמוד הסרטונים הנצפים ביותר, כך שנוכל לקבל 1/20 מהקליקים של העמוד הזה! וככל שהקליפ שלנו מופיע גבוה יותר, כך גדל מספר הקליקים".

אז איך מגיעים לעמוד הנצפים ביותר? גרינברג ממליץ על חברים, רשימות תפוצה במייל ושימוש בכלי ההפצה של Facebook ו-MySpace. והטכניקות הללו הן בדיוק אלו שהעלו את חמתם של קוראי TechCrunch. בין השאר הוא ממליץ להתפרץ לפורומים ולפתוח בשיחה פיקטיבית לגבי קליפ. "זה אומר ליזום שיחות על ידי יצירת חשבונות שונים בכל פורום ושליחת הודעות בין משתמשים שונים".

טכניקה אחרת היא תשלום לבלוגרים. "אנחנו פונים לאנשים פרטיים שיש להם בלוגים רלוונטיים ופשוט משלמים להם על מנת שישימו את הסרטון שלנו באתר שלהם. נשמע קצת כמו לרמות/תשלום פר פוסט, אבל זה אפקטיבי", כתב.
 

לשלוט בתגיות

ההפצות אינן השלב היחיד שבו ממליץ גרינברג על טכניקות שנחשבות מלוכלכות למדי. גם בשביל עמוד התגובות של הקליפ הוא ממליץ לפתוח כמה חשבונות נפרדים ב-YouTube, שיעזרו לכם לעורר ויכוח קולני בנושא הקשור לקליפ. למשל: המותג שהקליפ מקדם. הדיון הנזעם אמור למשוך קוראים לעמוד.

כך שבפעם הבאה שאתם נגררים לאיזשהו דיון אנטי-מותגי ב-YouTube, חישבו היטב אם אינכם מהווים למעשה כלי שרת בידי המשווקים של אותו מותג נגדו אתם מוחים.

גרינברג גם מציע ליוצרים השאפתנים להמציא לקליפ כותרת מפוברקת, לפחות בימים הראשונים שלו באוויר. מאחר שהתמונות המייצגות של הקליפים באתר לקוחות מתוך הפריים האמצעי של הסרט, כדאי לשתול שם אלמנט אטרקטיבי, אולי משהו עם סקס ובכל מקרה, משהו ברור יחסית. מלבד זאת, סיפר שהוא מקפיד למחוק תגובות שליליות על הקליפים שהוא מקדם.

אבל לא כל הטכניקות שנויות במחלוקת. הוא ממליץ לא לשחרר קליפים אחד אחרי השני, אלא להעלות לרשת מספר קליפים בו זמנית; לבחור תגיות ייחודיות וכך לשלוט בהפניות לסרטונים שמופיעים בסרגל ה-Related Videos ולמנוע מאחרים למשוך תשומת לב.

גרינברג מסכם את המאמר שלו במילים "ימי המערב הפרוע של Lonely Girl ו-Ask A Ninja נגמרו. אתה פשוט לא יכול להעלות להעלות וידאו מעולה ל-YouTube ולצפות שיהפוך ויראלי מעצמו, אפילו אם זה הווידאו הטוב ביותר בעולם. בימים אלו, ויראליות אמיתית דורשת יצירתיות, קצת מזל והרבה עבודה קשה. העצה שלי: פטרו את חברת היח"צ שלכם ועשו זאת בעצמכם".
 

ארינגטון: זה מגעיל אותי

מזועזע. מייקל ארינגטון (צילום: cc-b_d_solis)
 מזועזע. מייקל ארינגטון (צילום: cc-b_d_solis)   
המאמר של גרינברג עורר סערה מקוונת בקנה מידה לא קטן וגרר מבול של מאות טראקבקים ותגובות נזעמות מקוראי TechCrunch. "וואו, אז בעקרון כל העניין זה להשתמש בצורות שונות של ספאם! רמה גבוהה", כתב מישהו. "דן, אתה אידיוט", כתב שני ואילו שלישי הגיב: "אני נגעל מכל זה ... מעניין ומגעיל. המשיכו ככה".

מייקל ארינגטון, עורך TechCrunch, פירסם גם הוא מספר תגובות תמוהות. הראשונה היתה "אגיב על כל זה באריכות אחר כך, אבל בכנות כל זה מגעיל אותי". מאוחר יותר פירסם פוסט שבו כתב: "אני חושב שהיה עדיף לפרסם את הפוסט הזה באופן אנונימי ובוודאי בלי הלינק לעסק של דן". התגובה הזו זיכתה אותו בגלי תמיהה וצחוק מקוראים שתהו אם מייסד הבלוג הפופולרי אינו יודע מה מתפרסם אצלו בבלוג.

אך התגובה של גרינברג עצמו לא עזרה הרבה. "מה שאנחנו עושים זה לשמן את הגלגלים הוויראלים. אם זה אומר להגיב הלוך ושוב בין משתמשים מזויפים, למי אכפת? זה הכל בידור", כתב וזכה לטוקבק הבא: "וואו, ההערה הזו גרועה יותר מהפוסט המקורי".

והיו את אלו שהפנימו את הלקחים של המאמר המקורי, והחליטו שגל התגובות הוא פרי זיוף של גרינברג. אחרים העלו את החשד שמדובר בקנוניה משותפת של גרינברג וארינגטון, שמשתמש בו כדי ליצור פרובוקציות ולמשוך קוראים לבלוג שלו. לבסוף, היו כמה גולשים שהודו לגרינברג על העצות והביעו צער על שלא ידעו זאת כשהשיקו את הקמפיין הפרסומי שלהם בשנה שעברה.
 

טעות סלקומית

בסופו של דבר, אחרי שהאשים את האתר בעריכה מגמתית ואז חזר בו ולקח את כל האחריות על עצמו, גרינברג "החדש" טוען כי אינו משתמש בטכניקות האפלוליות שתיאר בכתבה, אלא רק מתאר מה "כל השאר עושים/עשויים לעשות". מיותר לציין שלא כל הקוראים קנו את ההבהרות המיתממות, אבל השאלות הגדולות שהעלה נותרו תלויות ועומדות.

הטכניקות של גרינברג לא היו באמת מפתיעות. העובדה שהן שולטות בצורה מאסיבית כל כך באתר הווב 2.0 הגדול ביותר ברשת - דווקא כן. האם אנחנו צורכים תוכן גולשים או תוכן יח"צני?

"אני מניח שהשימוש בטכניקות כאלה נפוץ, אבל השאלה אינה כמותית, אלא איכותית" אומר אביעד קדרון, מנהל מחלקת יח"צ אונליין בחברת בלינק, בראיון לנענע מחשבים. "יכול להיות שסיגי הסיגריה נמצאת בכל פורום באינטרנט, אבל ברור שזה פרסומת. או נניח 'נדב הכוכב'. סלקום לקחו את המילה בלוג ועושים לה שם אונס קבוצתי".

ומבחינת החברה העיקר שזה עובד, לא?
"אם הוויראליות אותנטית זה יפעל ביג-טיים, אבל ויראליות מעוותת תפעל פחות וגם תגרום לבומרנג כנגד הארגון שמשתמש בה. יש כמה וכמה חברות שעושות את זה ואני לא אנקוב בשמות. זה נורא, זה זבל, וההבדל הוא שזבל אפשר למחזר. ספאם רק מביא זלזול. סלקום, עם הבלוג של נדב הכוכב, ירו לעצמם ברגל עם קהילת הבלוגרים".

אתם עושים דברים כאלה?
"אנחנו מאמינים שלרמות זה אסור".
 

ההודים יעבדו

ההודי שישכנע אתכם לראות סרטון. אילוסטרציה (צילום: CC:Shashwat_nagpal
 ההודי שישכנע אתכם לראות סרטון. אילוסטרציה (צילום: CC:Shashwat_nagpal   
לעומתו, יחצ"ן הגרילה אבינועם שחר מחברת ביט תקשורת, יודע בדיוק על מה גרינברג מדבר. "לוקחים חברות הודיות בשביל שישבו לך 100 הודים וכל הזמן ימציאו דיונים בפורומים, ישלחו מיילים. לא מזמן ראיתי סרטון שעשו קיטקט ואין לי ספק שהם עשו שימוש ב-1,000 הודים שיכתבו שזה הקליפ הכי טוב שהם ראו, וזה שווה להם, כי זה מאוד זול וכי ב-YouTube, כמו בהרבה מקומות אחרים, אנשים רוצים לצפות במה שהוא הכי פופולרי. אז אם אתה יכול ליצור פופולריות ובאז בעלות סמלית, למה לא?"

הדבר הזה נפוץ בארץ?
"אני עושה את זה, אבל אני אגיד לך את האמת, לא נורא מעניין את הלקוחות לשמוע על זה. מבחינת ההשכלה האינטרנטית שלנו אנחנו נמצאים כמה שנים מאחורה. אם בשנת 2000 הבלוגים היה להיט בארה"ב - אצלנו זה הגיע רק ב-2006, ואני מעריך שהנושא של Conversation Marketing (שיווק בעזרת פורומים וטוקבקים), למרות שהוא קיים, הוא לא משהו שלבעלי העסקים בארץ יש מודעות גבוהה אליו".

ובכל זאת, בעולם שבו חברות שוכרות 1,000 הודים ומציפות את הרשת, מה יהיה עם הדגים הקטנים?
"אם אין לך את הכסף לשכור את האלף טוקבקיסטים אתה צריך לדעת לייצר עניין אמיתי בכוחות עצמך. לדעת לבנות קהילה סביבך, סביב השם שלך, העסק שלך".

מה תמליץ לגולש שרוצה לקדם את הקליפ שלו?
"מן הסתם בלוגים. המטרה לרתום כמה שיותר בלוגים ואתרי תוכן שיציגו את הסרטון ויכתבו עליו. זה כמו לקדם כל דבר אחר: לשלוח לכל החברים שלך, לעשות עבודה אמיתית ויסודית בפורומים. כשאדם כותב באופן אישי 'זה הקליפ שלי, מה דעתכם?', יש לזה הרבה יותר אמינות מאשר כשזה הערה של חג'יב שכותב wow, look at this great clip. לכל אחד יש את היכולת לעשות את זה בכוחות עצמו".
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by