ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
חג למשתמש 

חג למשתמש

 
 
עידו הרטוגזון

ביום השימושיות השלישי דנו מומחים ואנשי אקדמיה בדרכים להפוך את העולם ואת השימוש במחשב לנוח וטבעי יותר, הדגימו מדוע לא צריך לפחד מתיכנות, הזכירו מה הבעיות שיצר ה-iPhone והוכיחו שממשקי משתמש עתידניים מהסרטים הם בסך הכל רעיונות מטופשים

 
 
 
 
 
 
 
 
 
בשנים האחרונות מתקדם עולם הטכנולוגיה בקצב מסחרר. לעומתו, מה שלא מתקדם ולפעמים אף נסוג הוא נוחות השימוש בהמצאות הטכנולוגיות. לדוגמה, גם אחרי עשרות גירסאות, תוכנות הגרפיקה העכשוויות לא יותר פשוטות, כפי שהתלונן ממציא המקינטוש, סטיב ווזניאק.
 
ניסיון כושל ליצור גרסה מרחבית לממשק המשתמש. מיקרוסופט בוב (צילום: ויקיפדיה)
 ניסיון כושל ליצור גרסה מרחבית לממשק המשתמש. מיקרוסופט בוב (צילום: ויקיפדיה)   
יום השימושיות הבינלאומי, שמתקיים בישראל זו השנה השלישית, נערך בקמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברעננה בשיתוף בי"ס חשיפה תחת הכותרת "הופכים את החיים לקלים", וביקש לקדם את זכות הצרכנים לקבל מוצרים קלים, נעימים ונוחים יותר לשימוש.

באירוע העולמי השתתפו השנה 48 מדינות, במטרה לגבש חזית בינלאומית של מי שמכירים בצורך לשינוי פרדיגמה, שיאפשר קיום הרמוני עם יותר עם הטכנולוגיה, תוך קידום התפיסה שהטכנולוגיה נועדה על מנת להקל על האדם - לא לסבך אותו.

"מדוע אנחנו צריכים להתמודד עם דברים מתסכלים כמו הצורך במתאמים שונים לטלפונים סלולריים או מחשבים ניידים שונים, תוכנות מחשב קשות להבנה ולשימוש, דלתות שקשה לפתוח או עם הצורך להפעיל חמישה שלטים רחוקים כדי לגרום למערכת קולנוע ביתי לעבוד?", תוהים (PDF) אנשי UPA Israel, ומוסיפים את שאלת מיליון הדולר: "מדוע אנשים רבים כל כך מקללים את המחשבים שלהם?".
 

לתת כח למעצב

 
"נקודת המפתח בשיפור הידידותיות של הטכנולוגיה היא העלאת המודעות של המפתחים לצורך בתכנון שיטתי ומקצועי של ממשק המשתמש", אמר לנו עמיר זבולוני, מנהל Pamam-SCP. "מרבית התוכנות והאתרים מתוכננים עדיין על ידי התוכניתנים, ולא על ידי אנשי מקצוע מהתחום".

ויש שיפור?
"בהחלט. מאז שהתחלתי לעסוק בנושא, ב-89', המודעות עלתה מאוד. אז עוד היינו צריכים להסביר מה אנחנו עושים וכשאמרנו 'הנדסת אנוש' אנשים חשבו שאנחנו עוסקים במשאבי אנוש".

לדבריו, בשנים האחרונות חלו בתחום ממשקי המשתמש שינויים משמעותיים. "ממשקי המשתמש השתפרו מאוד מ-DOS לחלונות 3.11, 95, XP ועכשיו ויסטה. במקביל, גם באינטרנט חלים שינויים לטובה, וגם מערכות ההפעלה וכלי הפיתוח הופכים ידידותיים יותר ומאפשרים איפיון ופיתוח ממשק ידידותי יותר. כלי הפיתוח של היום מאפשרים לתכנן ממשקי משתמש בצורה מאוד גמישה וישירות לתוך כלי הפיתוח. אין יותר הפרדה שבה המעצב עושה דבר אחד ואז המתכנת עושה מה שבא לו. זה כשלעצמו יגרום לשיפור הרמה", הסביר.

בהרצאתו דיבר זבולוני על מסכי המגע, תחום שזכה לאחרונה לשדרוג משמעותי עם הופעת ה-iPhone, ומעורר סקרנות ותקווה מבחינת האפשרות לשימוש אינטואיטיבי יותר במחשב. זבולוני הקרין סרט מרהיב (שהזכיר את הסרט "דו"ח מיוחד"), שבו ג'ף האן מדגים טכנולוגיות חדשות ועתידניות למראה.

זבולוני אמנם דיבר על המגבלות הרבות של ממשקי המגע העכשוויים, אבל ציין את טכנולוגיית ה-Multi-touch, שמאפשרת לתפעל מסך עם יותר ממגע אחד בו זמנית. לדבריו, מוצרים העושים שימוש בטכנולוגיה הזו, כדוגמת ה-iPhone וה-Microsoft Surface, יציעו לצרכנים שלל אפשרויות. "אפשר יהיה לצייר עם הידיים, למתוח אובייקטים ועוד", צפה.
 
 

מהפכת ה-iPhone ומחיריה

אל תנסו לסמס ביד אחת. iPhone (צילום: cc-cUbito_!)
 אל תנסו לסמס ביד אחת. iPhone (צילום: cc-cUbito_!)   
עוד הרצאה מעניינת עסקה במהפכת ה-iPhone, בהשגיה ומחיריה מבחינת נוחות המשתמש. לדברי איתי וונשק ואלכס רפפורט מחברת Elements, הטלפון הסלולרי של אפל חולל זעזוע בתעשיה, וחילץ אותה מקבעון מחשבתי שבו חידוש הממשק היחיד היה מיזעור.

ה-iPhone, שהציג לראשונה טלפון עם מסך מגע, שמחליף את עורו, לא מתופעל באמצעות 1-9 מקשים קבועים, אלא בעזרת ממשק גרפי, שמתחלף כל העת בצורה ווירטואלית. אך בעוד שהמכשיר הציג שימושיות גבוהה שגרמה אפילו לסבתות להתאהב בו, וונשק ורפפורט מזכירים שאפל שכחה כמה דברים, כמו העובדה שאנחנו משתמשים בטלפון גם בתנועה וגם ביד אחת. התוצאה: אי אפשר לכתוב SMS ביד אחת עם ה-iPhone.

אפל השקיעה כל כך הרבה באפקט המגניבות ובניפוץ המוסכמות, עד שלא שמה לב שחלק מהמרד היה מיותר, בדיעבד. חילוף המקומות של מקשי ה-Send וה-End למשל, מבלבל את המשתמשים, וכמותו גם היעדרן המוחלט של תכונות מובנות מאליהן, כמו חיפוש בספר הטלפונים או הודעות MMS.
 

כל ילד יכול לתכנת

אחת ההרצאות שגנבו את ההצגה היתה זו של ד"ר אורן צוקרמן, מרצה לתקשורת אינטראקטיבית במרכז הבינתחומי בהרצליה, שהציג את תוכנת Scratch, שפיתחה קבוצת Lifelong Kindergarten של פרופ' מיץ' רזניק מ-MIT Media Lab. מטרת התוכנה היא ליצור ממשק אינטואיטיבי לילדים.

התוכנה, שבנויה בצורה גרפית, מאפשרת לילדים ליצור שילובים בין פקודות תיכנות, כך שהם מפתחים תוכנות בלי לכתוב אפילו שורת קוד אחת. כל שינוי בתוכנה נראה בזמן אמת והילדים מקבלים משוב מיידי על כל פעולה שהם מבצעים.

"רצינו להביא היצירה לעולם הדיגיטלי והאינטראקטיבי", אומר צוקרמן, ומסביר: "יצירה זה דבר מאוד חופשי. אנחנו מדברים על פיסול בחימר או עירוב צבעים בגן הילדים, שם היצירה היא ישירה מאוד ובלי חוקים פורמליים. לעומת זאת, אינטראקציה מכל סוג זקוקה לשפה פורמלית. הבעיה היא שקשה לעשות את החיבור בין מה שאתה חושב לצורות סדורות. השאיפה ב-Scratch היתה לקרב את התיכנות ליצירה הישירה, ליצור תיכנות כחומר ביד היוצר".

לדבריו, מטרה נוספת היתה להפוך את התיכנות לעבודה פחות טכנית ומאיימת. "ליצור תרבות של תיכנות ולהוציא אותו מהמקום הגיקי והטכני ששם הוא נמצא...ולגרום לילדים לא לפחד משימוש בתיכנות בהתפתחות האישית שלהם".
 
תוכנות לפיתוח האדם. ד"ר אורן צוקרמן (צילום: עידו הרטוגזון)
 תוכנות לפיתוח האדם. ד"ר אורן צוקרמן (צילום: עידו הרטוגזון)   
על איזה עקרונות ביססתם את התוכנה?
"Scratch מבוססת על הרעיונות של הקונסטרוקטציוניזם של סימור פייפרט [מפתח שפת התיכנות Logo] והקונסטרוקטיביזם של ז'אן פיאז'ה [פסיכולוג נודע]. הרעיון הוא שבמקום למידה פסיבית מול מרצה - האדם יוצר את הידע בעצמו תוך כדי בניה, התנסות וחקירה".

"מתוך זה נגזרים העקרונות של התוכנה: Low Floor, High Ceiling, Wide Walls. רצפה נמוכה, משמעותה שאפשרת שקל מאוד להתחיל ביצירה, לא צריך לעבור הדרכות מיוחדות. תקרה גבוהה, פירושה שאפשר להמשיך להתפתח, להעמיק ולהגיע רחוק עם התוכנה. קירות רחבים זה עקרון של פלורליזם בלמידה שאנחנו הוספנו - ילדים לומדים בסגנונות שונים ומתוך תחומי עניין שונים. יש שאוהבים מטרה ברורה ויש שמתחברים נורא לסאונד. אחרים לדברים לוגיים. יש אנשים ויזואליים, קוליים או טקסטואליים. ב-Scratch יש פיצ'רים לכל אחד מהם".
 

Web 2.0 בריבוע

בזמן שצוקרמן עבד על הדוקטורט של ב-MIT, הוא קיבל מייל ממשה חיימוביץ', מורה בבית ספר רמת רזים שבצפת, ששמע על התוכנה והתעקש שאם רק יוכל להשיג אותה - יחולל בעזרתה ניסים ונפלאות בכיתה. צוקרמן החליט לסייע למורה בעל הרוח היזמית והתוצאות לא איחרו לבוא.

כיתה של מספר עשרות תלמידים יצרה בעזרת הגירסה העברית של Scratch מאות פרויקטים תכנותיים, שרובם המכריע נוצרו מחוץ לשעות הלימודים, לא כמטלה, אלא "בשביל הכיף". בין השאר הציג צוקרמן סיפורי אנימציה, משחקי מחשב פשוטים, ראיון מולטימדיה עם אליעזר בן יהודה וגם חללית וירטואלית, המבוססת על מערכת פידבקים מהסוג שלומדים בבית ספר להנדסה, אבל במקרה הזה פותחה על ידי ילד בן 10.

באתר של Scratch רשומים 45,000 משתמשים, מתוכם 9,000 יוצרים - יותר מפי 10 מאחוז ההשתתפות הרגיל באתרי Web 2.0. אגב, 85% מהעבודות באתר הן שילובי קוד שילדים עושים לתוכניות שיצרו אחרים. אפשר להגיד ש-Scratch היא ההיפ הופ של התיכנות.
 

כשהמחשב יתחבר למוח

זו לא אסיפה של המפלגה הנאצית. אנשים מתרגלים ממשק מגע (צילום: עידו הרטוגזון)
 זו לא אסיפה של המפלגה הנאצית. אנשים מתרגלים ממשק מגע (צילום: עידו הרטוגזון)   
אבל האם השיפורים שזבולוני עד להם יגיעו בשלב מסוים לנקודה שבה הם נראים מגוכחים? אם שואלים את ד"ר יעקב גרינשפאן מחברת UI, התשובה היא כן. גרינשפאן תהה עד כמה הממשקים העתידניים שחוקרים שוקדים עליהם ישפרו את מצב השימושיות, והביא כמה דוגמאות משעשעות, שנקטלו על ידי הד"ר כרעיונות מטופשים לגמרי.

הקורבן הראשון היה ממשק ה"Unix" התלת מימדי, שדמיין ספילברג בסרט "פארק היורה". ההגיון מאחוריו מבוסס על המחשבה שאם בעולם אנחנו הולכים ממקום למקום - למה לא במחשב? גם מיקרוסופט חשבה כך כשהציגה ב-1995 את Microsoft Bob. הרעיון היה להחליף את מנהל הקבצים במעין בית, שאפשר להסתובב בו ולהפוך את המחשב לסביבה מרחבית באופיה, אלא שבוב נכשל חרוצות. הבעיה, לדברי גרינשפאן, היא שהמוח שלנו לא באמת בנוי לניווט תלת מימדי. קל לנו יותר לזכור מי היה נשיא ארה"ב הראשון מאשר איפה חונה המכונית שלנו.

ממשק נסיוני אחר מבית מיקרוסופט, שגרינשפאן השתעשע על חשבונו, היה ה-Microsoft Surface, מעין שולחן ממוחשב עם מסך Multi-touch ענקי וסופר משוכלל, שיודע להפעיל תוכנות, להציג אלבומי תמונות ואפילו להתאים יין לארוחות. הפרויקט הגרנדיוזי (והנה פרודיה עליו), שאמור לצאת ב-2008, נקטל גם הוא על ידי גרינשפאן. לדבריו זה אולי נורא עתידני ויפה, אבל לא ממש בריא ונוח לשבת ולעבוד כך.
 
בהמשך הסביר גרינשפאן למה גם ממשק קולי בסגנון "מסע בין כוכבים" לא יפתור לנו את הבעיות, דיבר על הפוטנציאל האדיר שבחיבור ישיר בין המחשב למוח האנושי וסיכם באמירה כי "אנחנו עדיין בראשית העידן הפרימיטיבי של ממשקי אדם מחשב, כשהוא חוזה כי התפתחויות גדולות עוד יחולו בתחום הזה.

אנחנו, כמי שממשיכים כל יום להתפתל מול המחשב בנסיון להבין מה הוא רוצה מאיתנו, רק אומרים אמן.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by