ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
כנסו כנסו 

כנסו כנסו

 
 
עידו הרטוגזון

"הטוקבקיסטים", סרטו התיעודי של צביקה בינדר על מגיבים ישראלים באינטרנט, מציע תיאור מרתק של התופעה שכל כך מאפיינת את הרשת המקומית

 
 
 
 
 
 
 
 
 
כשבמאי הטלוויזיה צביקה בינדר התחיל לשמוע מחבריו שהם קוראים את הטוקבקים של אבא שלו באינטרנט, המחשבה הראשונה שעברה לו בראש היתה איך להפסיק את זה ולמה אביו, דב בינדר, מזדהה בשמו האמיתי.
 
מקלידים 72 שעות ברצף (צילום אילוסטרציה: ASAP photos)
 מקלידים 72 שעות ברצף (צילום אילוסטרציה: ASAP photos)   
למרבה המזל, האב העקשן לא הסכים לחדול ממנהגו. אחרי הכל, הוא נחוש להביע את דעתו ולא מתבייש בה. נהג המשאית בין ה-60 מיהוד ראה בטוקבקים את הכלי שלו למחאה אזרחית כנגד העוולות וחוסר הצדק במדינה בה הוא חי. זה שבדרך הוא עושה בושות לבן שלו ומזניח את הקשר שלו עם משפחתו - ממש לא עניין אותו.

בינדר הצעיר, שהתחיל לקלוט שעולם הטוקבקים הוא העולם החדש של אביו, החליט לצאת למסע גילוי החברים החדשים של אבא ברשת. הוא איתר טוקבקיסטים מובילים באתרי החדשות הגדולים וביקש שייצרו איתו קשר לצורך צילומים לסרט עליהם: "הטוקבקיסטים".

מסתבר שרבים הגיבו בשמחה לבקשה להיחשף, והתוצאה היא סרט בן כשעה, שישודר ב-13 לנובמבר ב-yes דוקו ובו ניתן לצפות בימים אלו באתר yes. הסרט הקצבי והמרתק של בינדר מציג את עולם המגיבים כיקום מוזר ומטורף, המורכב מעירוב של כפייתיות, רגשות אפלים ואידאליזם צרוף.
 

לא הכל טקביק

יגאל כהן. גר עם אמא ומטקבק 72 שעות ברצף (צילום: אתר yes)
 יגאל כהן. גר עם אמא ומטקבק 72 שעות ברצף (צילום: אתר yes)   
"לכתוב טוקבק זה לעשות אהבה עם עצמך" (מתוך הסרט)

מה גורם לטוקבקיסטים כמו יגאל כהן בן ה-58, סגן ראש עיריית רחובות לשעבר, החי במשותף עם אמו בת ה-97, לטקבק 48 ואף 72 שעות ברציפות? שעות ההקלדה הארוכות גרמו לו דלקת בגידי הידיים, אבל טוקבקיסט מושבע כמוהו לא נרתע; הוא המשיך להקליד ללא הפסקה על אף הכאב.

למה?

במקרה שלו המניע העיקרי היה השנאה לאויב, נבל העל שלו - ביבי נתניהו, שאותו הוא מכנה "הקרוק" (נבל). "אני אוריד את הקרוק ביי הוק או ביי קרוק", כתב בהכרזות המלחמה שלו נגד ביבי. עשרות אלפי טוקבקים כתב כהן במסע הצלב אדיר המימדים שלו, כשהוא מסתייע בעיקר באספקה של 50 סיגריות ביום.

אבל הוא ממש לא היחיד. גם טוקבקיסטים אחרים מספרים שהם מגיבים בכל רגע פנוי שבו הם ליד המחשב. מה שמניע אותם הוא לפעמים שנאה יוקדת, לפעמים רצון להוציא עצבים וכעס ולפעמים שאיפה בלתי מתפשרת לצדק, כמו זו של בינדר האב, שכותב ברצינות תהומית תגובות מפורטות ורציניות.

גם נושאי הטוקבקים מגוונים: יש המתרכזים בפוליטיקה, אחרים בתרבות ויש שמגיבים באדיקות לקריקטורה היומית. אבל לעיתים אפילו הטוקבקיסט המושבע ביותר יוותר על זכות התגובה. כמו שאומרת אחת הדמויות בסרט: "לפעמים לא צריך להגיב, לא הכל טקביק".
 
 

טוקבקיסט זה אופי

 
ישראל, כפי שמספר בסרט עורך ynet, יון פדר, היתה חלוצה בתחום. במדינה שבה כל נהג מונית יודע יותר טוב מראש הממשלה, המדיום החדש זכה להצלחה מיידית. על פי סקר TIM, כ-41% מהגולשים קוראים טוקבקים. למעשה, רבים קופצים ישר לתגובות.

הטוקבקים נראים כסוג של מלחמת כלבים מלאת האשמות, בדיחות וגם לא מעט התפייטויות בסגנון "ובסילוק הקרוק תנוחם". לא מעט גולשים מתייחסים לפיצ'ר המקוון הזה כאל דמוקרטיה במיטבה. אותו אספסוף נדרס שהיה בעבר כאבק מפוזר מתמרד סוף סוף כנגד אמצעי התקשורת, ומתחיל לענות להם.

הטוקבק העניק תהודה לכל אותם אנשים נרגזים שבילו את ימיהם בקיטורים חסרי תוחלת. בינדר מספר במהלך הסרט שאביו חיווה את דעתו על כל דבר, עד שאנשים פשוט הפסיקו להקשיב לו. באינטרנט לעומת זאת, זכה האב לתארים כגון "לוחם הצדק" ו"מגן החלשים".

במת הטוקבקים נתנה לאנשים מסוגו אפשרות להביע את עצמם מול האומה. למעשה, מבין בינדר הבן, אבא שלו היה מאז ומעולם טוקבקיסט, משום שזוהי מהות. זה טיפוס אנושי - האינטרנט היא רקק הפלטפורמה הטכנולוגית.
 

הרשות המטקבקת

הטוקבק החליף את כיכר השוק (צילום: מתוך הסרט)
 הטוקבק החליף את כיכר השוק (צילום: מתוך הסרט)   
הטוקבקיסטים הם תנועה פוליטית-טכנולוגית, שבה המדיום הוא המסר. המרכז שלהם אינו הדעה, אלא הכלי המשמש להעברת המחאה. הטוקבק הוא מדיום של התקוממות מקוונת נגד אמצעי התקשורת הממוסדים.

התגובות החליפו את כיכר העיר כזירת ההתרחשות הציבורית. הפגנות לא עוזרות, טוען דב בינדר. במקומן יש טוקבקים. לדברי גדי שמשון, "כשאתה קורא את הטוקבקים אתה חושב שהמדינה מלאה במהפכנים". כפי שאומר בסרט שי גולדן, במקום לצאת לכיכר השוק, אנשים כותבים טוקבקים וחשו שמילאו את חובתם הציבורית.

נכון להיום, הטוקבקים הם "כיכר העיר" המובילה לקבלת פידבק מיידי מהעם, ובמובן הזה מדובר במדיום יעיל כל כך, שהוא ראוי לזכות בכבוד מיוחד כאחד מעמודי היסוד החדשים של הדמוקרטיה. מעתה אימרו: רשות מחוקקת, רשות מבצעת, רשות שופטת, רשות מדווחת (עיתונות) ורשות מטקבקת.
 

מי מרוויח מהטוקבקים

טוקבקיסטית מתוך הסרט. לא כולם אוהבים להזדהות (צילום: אתר yes)
 טוקבקיסטית מתוך הסרט. לא כולם אוהבים להזדהות (צילום: אתר yes)   
אפשר גם לראות את הטוקבקים מזוויות שונות לחלוטין. גם מנקודת ראותם של כותבים, שמשתמשים בטקטיקות מחושבות על מנת למשוך מגיבים רבים ולהאדיר את שמם. הבולט שבהם הוא כנראה בני ציפר, שהעלה את טכניקות פיתוי הטוקבקיסטים שלו לדרגת אמנות.

ציפר, שבימים רגילים עורך את מוסף הספרות גבוה המצח של "הארץ", המציא עצמו מחדש כבלוגר הזוכה למאות תגובות. הטקטיקה שלו פשוטה: הוא בוחר כותרות מקוממות ונושאים פרובוקטיביים, שתצליח למשוך כל טוקבקיסט מתחיל. "בני ציפר מורח דבש על התחת לצוד זבובים", אומר כהן באחת מהסצינות שהוצאו מהסרט. וציפר עצמו מודה: "יש מינימום של טוקבקים שאם אני לא עובר אותו אני פשוט מרגיש נעלם".

אבל המרוויחים האמיתיים הם כרגיל, בעלי ההון. "הטוקבקים הם לחם ושעשועים", אומר שמשון בסרט. לדבריו, הטוקבקים - גירסה וירטואלית למכות ברחוב - מספקות טראפיק לתאגידים, שמעוניינים להשיג חשיפה ארוכה ככל האפשר לתוכן ולפרסומות.

ויש עוד מרוויחים; אלו שבשבילם הטוקבק הוא עבודה משתלמת. המגיבים בתשלום, שלא יבחלו בשום שקר על מנת להשמיץ מתחרים או להלל מוצרים גרועים כחלק ממאמצי השיווק שלהם. כמו המתחזים, גם המגיבים בתשלום הם מעין וירוס של עולם הטוקבקים.

"טוקבקיסט בעיני הוא לא תמיד אדם שיש לו דעה", אומר בסרט אלון מוליאן מחברת Twisted. "כך שאם אני הראשון שהכנסתי לו את הדעה - הוא יצטרף אליה". לדבריו, קיימים צבאות שלמים של מגיבים בתשלום חסרי מוסר, שאחראים לעיתים ל-100% מתגובות לכתבה כלשהי.
 

יקום הטוקבקים

הסרט של בינדר נוגע בנקודות הללו וברבות אחרות, כמו גניבת זהות, תופעת ההתמכרות לרשת וגם חוק הטוקבקים. "הטוקבקיסטים" הוא מסמך מעניין, חלוצי אפילו, שמאיר תופעה שהיא מאוד ישראלית, אבל בו בזמן מאפיינת את האינטרנט כולה.

מה שיפה בסרט היא העובדה שהוא מערב בצורה שלמה כל כך בין ההיבט האישי של הטוקבק לבין היבטים כלכליים, פסיכולוגיים, פוליטיים וחוקיים. באופן זה הוא מציג בפנינו בחינה ראשונה של היקום החדש ומרובה הפנים שבקע מתוך המדיום החדש והמרתק הזה.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by