ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
גיימרים לראשות הממשלה 

גיימרים לראשות הממשלה

 
 
עמיחי שלו

במשחק "אושר ללא גבולות" תגלמו את דמותו של ישראלי צעיר, שמתמודד עם תלאות הבירוקרטיה הישראלית. צמד היוצרים הצעירים מספר על התהליכים מאחורי הקלעים. ראיון

 
 
 
 
 
 
 
 
 
חלק מהכוח של תרבות האינטרנט הוא החינמיות. מדובר בערך עליון מאוד חשוב, ובגורם מכונן להמון באזזים, אפליקציות ותהליכים מורכבים. החל מתוכנות בקוד פתוח, דרך קבצי מוזיקה ועד משחקים מקוונים. מפתחים ויזמים יודעים שלפעמים הדרך להצלחה עוברת דרך השקעה ללא תגמול.
 
יונתן ילון ואורי וכטל. לא שאנטי
 יונתן ילון ואורי וכטל. לא שאנטי   
יונתן ילון (29), תקציבאי במשרד יחסי ציבור, ואורי וכטל (26), סטודנט למשפטים ופסיכולוגיה, הם מאותם אנשים שבילו חלק ניכר מהחיים שלהם בקווסטים, מה שהוביל אותם לפתח את "אושר בלי גבולות", שם קצת שאנטי למשחק לא כל כך שאנטי, שמספר על אושר, יורד ישראלי טיפוסי שחי במיאמי ומגורש חזרה ארצה לאחר שנתפס בלי ויזה.

כאן הוא מוצא מכתב מהביטוח הלאומי על כך שהוא חייב להם שמונה מיליון ש"ח. הוא הולך ומסביר שזו טעות, שזה לא הגיוני, אבל הם לא משתכנעים; ככה זה ביטוח לאומי, זה לא חלק מהאני מאמין שלהם להשתכנע. זו הנקודה שבה אושר מחליט לרוץ לראשות הממשלה, רק כדי לבטל את החוב ולהתנקם במוסד. חתיכת מוטיבציה.
 

50 איזורים אמיתיים

 
רוב המשחק עוקב אחרי קמפיין הבחירות של אושר. יש שם את כל התמהיל האולטימטיבי: חברי מרכז, רבנים, רס"רים מיתולוגיים, סיורים בשוק ועימותים טלוויזיוניים. המשחק כולל דיבוב עברי מלא של כל הדמויות, כמו גם פסקול מלא עם למעלה מ-30 שירים ונעימות.

בסך הכול מדובר ביותר משעתיים של מוזיקה ודיבובים מקוריים. הגרפיקה של המשחק היא בסגנון ריאליסטי: האתרים שבהם השחקן מבקר הם מקומות אמיתיים שצולמו בתל אביב ובהרצליה, והדמויות מבוססות על שחקנים מצולמים.

במהלך המשחק תבקרו בכ-50 אזורים ותפגשו 40 דמויות שונות. השליטה במשחק פשוטה במיוחד, ואינה דורשת ניסיון מקדים במשחקים דומים. מדובר במשחק באורך מלא, עם כ-10 שעות משחק לשחקן הממוצע.
 
 
 
לשאלה מה גרם להם לפתח משחק עונה ילון: "עוד מאז שהיינו ילדים שיחקנו יחד בקווסטים - משחקי הרפתקה עלילתיים. לפני שלוש שנים מצאתי תוכנה חופשית שמאפשרת ליצור משחקים כאלה ובאתי עם רעיון למשחק, אורי מיד התחבר לזה והפיתוח נעשה במשותף. חשבנו, אם אנחנו כל כך אוהבים את סגנון המשחקים הזה, למה שלא נעשה משחק ישראלי. כמעט שאין משחקים ישראליים, בטח לא כאלה שמתרחשים בארץ, ורצינו ליצור משהו שהרבה אנשים ישחקו בו".
 
למה המשחק חינם? אתם לא רוצים לעשות ממנו כסף?
"מדובר במשחק לשוק הישראלי בלבד, ואם היינו מוציאים אותו דרך חברת הפצה היינו מקבלים תמלוגים שלא היו מצדיקים מבחינתנו את ההשקעה העצומה. אם המשחק היה מסחרי, הרבה אנשים היו גם ככה מורידים אותו ברשתות שיתוף הקבצים ומרגישים רע עם זה, ואנחנו לא רוצים שאף אחד ירגיש רע... בנוסף, רצינו שאנשים יגלו מחדש את הז'אנר של הקווסטים".

"אבל יותר מכל, רצינו שכמה שיותר אנשים ישחקו במשחק. בינתיים זה מוכיח את עצמו: המשחק שוחרר לאינטרנט רק לפני חודש, ומאז כבר הורידו אותו 21,000 איש. מדובר במספרים שלא קיימים בשוק המשחקים בארץ. בשוק המוזיקה זה נחשב "אלבום זהב", ובשוק הספרים זה רב מכר יוצא דופן. כנראה שלא היינו מגיעים לרמה כזו של חשיפה אם היה מדובר במשחק מסחרי".
 

הקווסטים לא מתו

 
רוב המשחקים שיוצאים היום הם משחקים מהירים ומלאי אקשן, ומשחקי המחשב בדרך כלל לא נתפסים כמדיה רצינית שיכולה להעביר מסרים מורכבים. אך בניגוד למה שמקובל לחשוב, הגיל של הגיימר הממוצע הוא 33 ולא 16, וחלק מהגיימרים מחפשים משהו שיאתגר אותם, לא רק במובן של להצליח ללחוץ על העכבר 300 פעמים בדקה.

המדיה הזו אינה מורכבת רק מיריות בחייזרים, מכוניות מתנגשות ומשחקים של שתי דקות באינטרנט. זו גם מדיה שמאפשרת לספר סיפור כמו בספר או בסרט. סגנון הקווסטים מאפשר לעשות זאת.

כל מי ששיחק במשחקי מחשב בשנות ה-80 וה-90 מכיר כותרים כמו "אי הקופים", "מסע המלך", "לארי", "סאם ומקס" ו"יומו של הטנטקל". ומתברר שהקווסטים לא מתו, רק התאימו עצמם לרוח הזמן והצרכים של השוק.
 
"לקראת סוף שנות ה-90 הקווסטים, עד אז אחד מהז'אנרים הכי מצליחים במשחקי המחשב, איבדו הרבה מהפופולריות שלהם", נזכר ילון. לדבריו, הסיבה היא "בעיקר המעבר לתלת מימד, שהתאים יותר למשחקי יריות ומירוצים, אבל הלך פחות חלק עם הקווסטים. תוך כמה שנים נוצר מצב שהקווסטים הפכו מהז'אנר הכי מצליח במשחקי המחשב, למשהו שהרבה הספידו אותו".

עם זאת, בשנים האחרונות נהנה הז'אנר מסוג של קאמבק, שהתחיל, כפי שילון מספר, הודות ל"מאות משחקים עצמאיים שפותחו על ידי מעריצים". כשהם ראו שלא יוצאים יותר קווסטים, המוני אנשים מארצות שונות התחילו לפתח קווסטים משלהם - הן מקוריים והן חידושים לקלאסיקות - באמצעות Adventure Game Studio, תוכנה שזמינה להורדה באינטרנט ללא תשלום.
 
 
"גם את "אושר בלי גבולות" פיתחנו באמצעות התוכנה הזו", אומר ילון. "חלק מהמשחקים היו ממש טובים ומאות אלפי אנשים הורידו אותם. לדוגמה, את החידוש של Maniac Mansion הורידו רבע מיליון איש ברחבי העולם, ואת שני החידושים הראשונים של King`s Quest הורידו כ-200 אלף איש כל אחד. תת-תרבות נוספת שפורחת היא קווסטי אונליין, המפותחים בפלאש".

מה קורה היום בז'אנר?
כתוצאה מההצלחה של התרבות המחתרתית הזאת, לא מעט חברות משחקים התחילו להבין שלקווסטים עדיין יש הרבה קהל, ובשנתיים האחרונות ראינו הרבה קווסטים חדשים, בעיקר משחקי המשך רשמיים לקווסטים קלאסיים כמו סאם ומקס, Broken Sword, Runaway ו-The Longest Journey".

"בקרוב צפויים לצאת משחקי המשך לסדרות פופולריות נוספות כגון Simon the Sorcerer, Gobliins (זו לא טעות כתיב) ו-Little Big Adventure. הדבר היפה בכל העניין, שכמובן מקבל ביטוי גם אצלנו, הוא שיש דגש חזק מאוד על הסיפור, והשחקן הוא זה שעושה את הבחירות ומקדם את העלילה".

למה המשחק מתמקד דווקא בקמפיין לראשות ממשלת ישראל?
"המשחק מדבר על בחור שמבין שכדי להזיז דברים, עליו להגיע לעמדת השפעה. לדעתנו, זה משהו שמדבר אל כל אחד. גם מי שלא יודה בזה, חשב פעם על האפשרות שהוא יהיה ראש ממשלת ישראל. אז עכשיו אפשר. והבחירות הן החלק השולי של המשימה; קודם כל צריך עבר פלילי, להתחנף לרבנים, לתקוע מקלות בגלגלים של היריבים, לזייף מסמכים ולשחד עורכי דין ועוד ועוד".
 
מה המסר של המשחק?
"'אושר בלי גבולות' הוא סאטירה על הבירוקרטיה והפוליטיקה הישראלית, לאו דווקא על מפלגה או ארגון כזה או אחר, אלא על הצורה שבה הדברים מתנהלים כאן. המסר החברתי מועבר בדרך מאוד הומוריסטית - זה סוג של 'ארץ נהדרת' בגירסת משחק המחשב. במהלך קמפיין הבחירות הגיבור הולך ומדרדר מבחינה מוסרית, כשבמשחק עצמו זה מאוד משעשע, אבל במציאות - קצת פחות.

איך הגיבה הסביבה?
"יש חוסר אמונה שאדם פרטי יכול להוציא משחק מחשב. אם נחשוב על זה, כדי להוציא משחק הרפתקה צריך צוות של כמה עשרות אנשים: כותבים ותסריטאים, מאיירים וגרפיקאים, מלחינים ומוזיקאים, אנשי תוכנה ופיתוח, שחקנים ומדבבים ועוד. אז כשאתה אומר שאתה הולך להפיק משחק, הסביבה מניחה שאתה הולך להוציא משהו קטן ומצ'וקמק, שלא יהיה שווה את הדקות המעטות שהשקעת בו".
 
 
"אבל אנחנו השקענו במשחק הזה שבועות וחודשים. יצא שכל העבודה של אותם בעלי מקצוע נפלה על שנינו, ועל עוד מספר מצומצם של חברים שהסכימו לעזור פה ושם. זה לקח לנו יותר משלוש שנים, מכיוון שפיתחנו את המשחק בשעות הפנאי במקביל לעבודה וללימודים".

"בסופו של דבר", נזכר ילון, "המשחק הושלם, ואנחנו חושבים שהעבודה הקשה היתה שווה את זה. אנחנו מרגישים שעשינו משהו גדול. לאו דווקא ברמה הגרפית, אלא יותר ברמה של הסיפור והמסר - שאלפי ישראלים משחקים בו ונהנים ממנו".

ומה לגבי "אושר בלי גבולות 2"?
"אין לנו כוונה לעשות פרויקט נוסף בהיקף כזה, בטח שלא בחינם. ההפקה היתה תהליך ארוך ומתיש במיוחד, ככה שכרגע אנחנו נהנים מהזמן הפנוי. אנחנו מאמינים שעוד יש לנו מה לתרום בתחום פיתוח משחקי המחשב, בעיקר בארץ שבה השוק יחסית לא מפותח, אבל אין תוכניות קונקרטיות. מי יודע? אם תבוא בעתיד הצעה שקשה לסרב לה, כנראה יהיה לנו קשה לסרב לה".
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by