ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
"מיקרוסופט היא האויב" 

"מיקרוסופט היא האויב"

 
 
עידו הרטוגזון

מהפכן התוכנה ריצ'רד סטולמן הקים את תנועת התוכנה החופשית, הוביל לפיתוח הלינוקס ולשימוש הנרחב בתוכנות חופשיות, ובכל זאת הוא לא אוהב את הקוד הפתוח. כתבה שניה בסדרת המוחות הדיגיטליים

 
 
 
 
 
 
 
 
 
מאות מיליוני אנשים משתמשים היום בתוכנות קוד פתוח ובתוכנות חופשיות. בין אם זה דפדפן פיירפוקס, תוכנת המייל Thunderbird או מערכת ההפעלה GNU/Linux - נדמה שאין כמעט תוכנה שאי אפשר להשיג לה חלופה חופשית.
 
ריצ'רד סטולמן. הפנים של החופש (צילום: וויקיפדיה)
 ריצ'רד סטולמן. הפנים של החופש (צילום: וויקיפדיה)   
גם ממשלות וארגונים שונים בעולם, החל מצרפת ואיטליה, עבור בבתי ספר בהודו וכלה בחברות ענק כמו Sun, משתמשות ברשיונות ה-GPL של תנועת התוכנה החופשית. אבל האפשרות הזו - החופש להעתיק תוכנות, לשנותן ולהפיצן הלאה - אינו טריוויאלי כלל. למעשה, רוב החברות בתעשיית התוכנה העולמית נאבקת בו כבר שנים רבות במלוא העוצמה.

אז איך יש לנו בכל זאת תוכנה חופשית? בעיקר בזכות אדם בשם ריצ'רד סטולמן. האיש, שהקים ב-1983 את תנועת התוכנה החופשית שממנה התפצלה ב-1998 תנועת הקוד הפתוח, ידוע בדעותיו הקיצוניות נגד תוכנה המוגנת בזכויות יוצרים, אותה כינה כבר בעבר "פשע כנגד האנושות". כיום משתמשים ברישיון ה-GPL שלו מאות מיליוני מפתחים ומשתמשים ברחבי העולם.
 

עם ההאקרים ב-MIT

מחשבי OLPC מבוססי לינוקס. הפופולריות רק עולה (צילום: רויטרס)
 מחשבי OLPC מבוססי לינוקס. הפופולריות רק עולה (צילום: רויטרס)   
אבל קודם קצת היסטוריה. ב-1971, כשסטולמן, יהודי מניו יורק, הגיע להרווארד והצטרף למעבדת האינטיליגנציה המלאכותית של MIT, היו כל התוכנות תוכנות חופשיות. הרעיון ליצור תוכנה שמוגנת בזכויות יוצרים בתקופה שבה מחשבים היו משאב אוניברסיטאי נדיר, נראה מוזר.

מעבדת המחשבים של MIT היתה אז ביתם של מי שמכונים לפעמים "ההאקרים של MIT", אחת מהחבורות החתרניות והיצירתיות בהיסטוריה של עולם המחשבים. אבל אפילו בחבורה הססגונית הזו סטולמן נחשב לבלגניסט; הוא נלחם על הרחבת הגישה למחשבים במעבדה, יצא נגד מערכת הסיסמאות, פרץ אותה ושלח לכל המשתמשים בחזרה את הסיסמאות שלהם.

אך בסוף שנות ה-70 דברים השתנו וחברות שרצו להפיק רווחים ממכירת התוכנות החלו להגן על הקוד שלהן בפטנטים. ההאקרים החלו להסתגל לכללים החדשים של המשחק, אבל לא סטולמן. הוא חש שזה בלתי נסבל לחתום על הסכמים שימנעו ממנו לשתף עם אחרים את הקוד שכתב או לחשוף בפניהם מידע טכני.

מבחינת סטולמן, תוכנה היתה משהו שמשתפים. הרעיון של תוכנה סגורה הביא להפרדה בין אנשים. "ידעתי שאוכל לעשות כסף בצורה הזו", אמר פעם, "ואולי הייתי משעשע את עצמי בכתיבת קוד. אבל ידעתי שבסוף הקריירה שלי אביט אחורה על שנים של בניית חומות שמפרידות בין אנשים וארגיש שביליתי את חיי בהפיכת העולם למקום רע יותר".

הוא עזב את המעבדה לאות מחאה, והקים את פרויקט GNU, שמטרתו היתה לפתח מסה גדולה דיה של תוכנה חופשית, כך שמשתמשים יוכלו לעשות כל דבר מבלי להזדקק לתוכנות קנייניות. כך תהפוך התוכנה למשאב חופשי כמו אוויר. ב-1985 פירסם סטולמן את מניפסט ה-GNU (ראשי תיבות שמשמעותם GNU's Not Unix), בו כתב: "סוחרי התוכנה רוצים להפריד בין המשתמשים...אני מסרב לשבור את הסולידריות".
 
 

התנגדות מוסרית לזכויות יוצרים

הרישיון הראשון שניסה לדאוג למשתמשים. סמל ה-GNU (צילום: וויקיפדיה)
 הרישיון הראשון שניסה לדאוג למשתמשים. סמל ה-GNU (צילום: וויקיפדיה)   
"מלחמה בפטנטים אחד אחד לעולם לא תחסל את הסכנה, כמו שמחיצת יתושים לא תחסל את המלאריה" (ריצ'רד סטולמן).

ההגבלות על שימוש בתוכנות נתפסו על ידי סטולמן כהרסניות משום שהן צימצמו את האופן בו ניתן להשתמש בן ואת התועלת שהאנושות יכולה היתה להפיק מהן. מבחינתו, המרד בתוכנה הסגורה היה עניין של מוסר: "מאחר שאני לא אוהב את התוצאות הנובעות ממצב בו כולם אוגרים לעצמם מידע, חובה עלי לראות זאת כדבר שגוי", אמר בראיון לנענע מחשבים.

ה-GPL של סטולמן היה רישיון ה- Copyleft הראשון, והפעם הראשונה בה בעלי זכויות יוצרים נקטו צעדים על מנת להבטיח שכמה שיותר זכויות יוותרו בידי המשתמשים. Copyleft הוא סוג של משחק מילים על רישיון ה- Copyright המפורסם מחד ורעיונות השמאל האמריקני בשנות ה-60.

הרעיון שמאחוריו פשוט: אם מפתחי התוכנה הסגורה משתמשים ב-Copyright כדי למנוע שיתוף, מפתחי התוכנה החופשית ישתמשו ב-Copyleft כדי לחלוק אותה עם כולם מלבד מפתחי התוכנה הסגורה.

בעוד שרישיונות Copyright אוסרים על העתקה, שינוי או הפצה מחדש, הרי שרישיונות Copyleft מתירים זאת, כל עוד התוכנה לא משמשת לצורך פרויקט סגור. משמעות הדבר היא יצירת אקולוגיה של תוכנות חופשיות שמפיצות עצמן הלאה. במילים אחרות, Copyleft הוא סוג מחוכם של רישיון ויראלי.
 

מערכת הפעלה אתית

 
בראיון איתו, סטולמן נשמע נחרץ ומהפכני כתמיד. "מערכת תוכנה קניינית כופה את כוחה על המשתמשים ומותירה אותם מפולגים וחסרי ישע. זו מערכת של קולוניזציה אלקטרונית והצדק דורש את ביטולה".

ובנקודה הזו נכנסת תנועת התוכנה החופשית
"המטרה של התנועה היא לתת למשתמשים את החירות לשתף פעולה ולשלוט במחשב שלהם. כדי שיהיו לנו את החירויות הללו, אנחנו צריכים לברוח מתוכנה שמונעת אותן מאיתנו. במילים אחרות, אנחנו צריכים להתעקש על תוכנה חופשית ולדחות תוכנה סגורה".

"תוכנה חופשית [סטולמן כותב את צמד המילים הללו בעברית - ע.ה.] משמעותה תוכנה שמכבדת את החופש של המשתמש. יש ארבעה סוגי חופש שכל משתמש צריך:
1. החופש להריץ את התוכנית כרצונו.
2. החופש ללמוד את קוד המקור ולשנותו כך שהתוכנה תעשה מה שהוא רוצה.
3. החופש לחלק עותקים לאחרים (החופש לעזור לרעך).
4. החופש להפיץ עותקים של התוכנה המעודכנת לאחרים (החופש לתרום לקהילה)."

לדבריו, "תנועת התוכנה החופשית רוצה לבסס את החירויות הללו כזכויות אדם אוניברסליות עבור כל אדם שמחזיק בעותק של תוכנה. פיתחנו את מערכת ההפעלה לינוקס כפלטפורמה לזה. זוהי מערכת ההפעלה היחידה שפותחה אי פעם ממניעים אתיים".
 

מיקרוסופט וגוגל זה אותו דבר

גוגל, מיקרוסופט, הכל אותו זבל (צילומסך מאתר גוגל)
 גוגל, מיקרוסופט, הכל אותו זבל (צילומסך מאתר גוגל)   
"גיקים אוהבים לחשוב שהם יכולים להתעלם מפוליטיקה. אבל אי אפשר לעזוב את הפוליטיקה, כי היא לא תעזוב אותך" (ריצ'רד סטולמן).

סטולמן ידוע כמי שהושפע עמוקות מהתנועות המהפכניות של שנות ה-60. בין הדמויות שהשפיעו עליו ניתן למנות את מהאטמה גנדי, מרטין לותר קינג ונלסון מנדלה, והוא מעורב עד היום בפעילויות פוליטיות מגוונות, שמטרתן להפיץ את התוכנה החופשית בעולם ולקדם תפיסות שיש שיכנו אותן מהפכניות.

בקובה הוא הקליט את שיר העם הקובני "גוואנטאנאמרה" עם מילים אלטרנטיביות, על אסיר הכלוא בבסיס האמריקני בגוואנטנאמו. בוונצואלה הוא נפגש עם הנשיא הוגו צ'אווס אך ביקר את המדיניות שלו בנוגע לשידורי טלוויזיה ולחופש הדיבור.

איך תיראה חברת תוכנה חופשית, במה היא תהיה שונה?
"אם לאף אחד אין את הכוח לגרום למחשב שלך לרגל אחריך (Spyware) או להגביל אותך (DRM) - המיחשוב יהיה שונה למדי. גם מצבם של לקוחות עסקיים יוטב, משום שהם יוכלו לקנות תמיכה בשוק החופשי".

"תיכנות הוא רק היבט אחד של החיים, אבל כזה שמעורב באופן גובר גם בתחומים אחרים. זכויות האדם נוטות להסתמך אחת על רעותה. בחברה שבה תקשורת עוברת דרך מחשבים, תוכנות קנייניות שמות את זכויות האדם שלנו בסכנה".

בשנים האחרונות מדברים כולם על המאבק בין מיקרוסופט לגוגל. אתה רואה הבדל ביניהן?
"יריבויות עסקיות הינן עניין משני לעומת החופש שלנו והקהילה שלנו. אני לא רוצה שיהיה למיקרוסופט או לגוגל כוח עלי, ולא משנה מי 'ינצח'. אם אתה רוצה לשלוט במחשב שלך אסור לך להשתמש בחלונות הלא חופשית של מיקרוסופט או בתוכנה הלא חופשית Google Earth. אתה גם צריך להימנע מלהשתמש במחשב שנשלט על ידי מישהו אחר. אל תשתמש בדואר מקוון, מעבדי תמלילים ברשת, גיליונות נתונים ושום דבר כזה".

עברו כבר יותר מ-20 שנה מאז פירסום מניפסט ה-GNU. בזמן הזה צברו גם מיקרוסופט וגם ה-GNU/Linux בסיס משתמשים גדול, וגם תנועת הקוד הפתוח זכתה בשנים האחרונות להצלחה גדולה. כשאתה מסתכל אחורה, האם התקדמנו או נסוגנו?
"המטרה שלנו היא שחרור האינטרנט ותושביו, עשינו התקדמות משמעותית אבל עדיין יש דרך ארוכה. נראה שאנחנו מתקדמים באיטיות: השימוש ב-GNU/Linux על מחשבים אישיים הפך יותר מקובל, יותר חברות מוכרות מחשבים עם GNU/Linux וכמה ממשלות מתחילות לעבור למכונות הללו. בדיוק ביקרתי באוניברסיטה בפרו, שנמצאת בתהליך מעבר ל- GNU/Linux".

"עם זאת", הוא מוסיף, "אויבים כמו מיקרוסופט עדיין אוחזים בעוצמה רבה, וזו תהיה שטות לחשוב שניצחון החירות מובטח. אנחנו עדיין צריכים לנצח בקרבות. ואם ננצח או נפסיד תלוי בך".
 

סטולמן נגד הקוד הפתוח

משתמש רק במילים הנכונות. סטולמן נאבק עם בקבוק מים (צילום: מאתר הבית של סטולמן)
 משתמש רק במילים הנכונות. סטולמן נאבק עם בקבוק מים (צילום: מאתר הבית של סטולמן)   
"לתת את פרס לינוס טורבאלדס לקרן התוכנה החופשית זה קצת כמו לתת את פרס האן סולו לברית המורדים" (ריצ'רד סטולמן)

סטולמן ידוע בכך שהוא שם דגש רב על טרמינולוגיה. הוא התנה את קיום הראיון בשני תנאים: כל התייחסות למערכת ההפעלה שנקראת "לינוקס" תנקוב בשם GNU/Linux על מנת לסמל את היותה שילוב של פרויקט ה-GNU והליבה של המפתח הפיני לינוס טורבאלדס. ושנית, לא יעשה שימוש במונח "קוד פתוח" בהקשר לפועלו של סטולמן, אלא רק במונח "תוכנה חופשית".

סטולמן כתב מאמרים שלמים שבהם הוא מסביר מדוע השימוש במינוח "קוד פתוח" הוא פיספוס של רעיון התוכנה החופשית. כשאנשים שומעים את צירוף המילים "תוכנה חופשית" הם מבינים אותו פעמים רבות כתוכנה חינמית. אולם הרעיון אינו המחיר, אלא החופש. סטולמן מסכם זאת במילים: "חשבו על חופש הביטוי, לא על בירה חופשית".

אולם בגלל האידאולוגיה האתית שנקשרה בהן, צמד המילים "תוכנה חופשית" מרתיעות מנהלים בתאגידים. החשש הזה היה אחד הגורמים לפילוג הפנימי, ב-1998. מאז זוכה השם "קוד פתוח" לפופולריות הולכת וגוברת שעליה מביט סטולמן בביקורתיות. לדבריו, הביטוי מפורש לרוב (בטעות) כפשוט חירות לקרוא את הקוד. חירות קטנה בהרבה מזו שמציעה התנועה שלו.

ההתנערות של תנועת הקוד הפתוח מהאידאולוגיה של תוכנה חופשית, מתוך רצון לשאת חן בעיני החברות הגדולות, מובילה אותה לעיתים למניעת החופש. כך לדוגמה, חסידי קוד פתוח כבר הציעו ליצור טכנולוגיית DRM שתפותח באמצעי קוד פתוח, כלומר - חסימת חירויות המשתמשים באמצעות קוד פתוח.

"קוד פתוח אינה תנועה במובן הפוליטי של המילה", מסביר סטולמן. "קוד פתוח מתייחס לקטגוריית תוכנה דומה, אבל משמעותו הפילוסופית שונה לחלוטין ומבוססת על ערכים פרקטיים, כמו יצירת תוכנה חזקה ואמינה. אני לא אומר שזה שגוי או רע, אבל זה מפספס את הנקודה העיקרית".
 

כסף מוערך יתר על המידה

סטולמן מוחה נגד ATI. הקדיש חייו למלחמה בתוכנה הקניינית (צילום: cc-djhiz)
 סטולמן מוחה נגד ATI. הקדיש חייו למלחמה בתוכנה הקניינית (צילום: cc-djhiz)   
"אנשים אומרים שאני צריך לקבל את העולם. בוולשיט! אני לא מקבל את העולם" (ריצ'רד סטולמן).

למה מילים כל כך חשובות לך?
"מילים חשובות לי משום שהן מוסרות משמעות. רבות מהן מוסרות באופן מובלע הנחות מוקדמות שקשה לדחותן, במיוחד אם אתה לא יודע שהן שם. המילים שאנחנו משתמשים בהן כדי לנסח סוגיה מכריעות בעיצוב המחשבות שלנו".

למה אתה מתכוון?
"לדוגמה, התומכים בתוכנה קניינית לרוב מציבים את השאלה של מכירת רישיונות במסגרת ההנחה שלמשתמשים אכפת רק איזה מטלות התוכנה עושה וכמה היא עולה. זוהי תמונת עולם שבה חופש וסולידריות חברתית אינם רלוונטיים. להשתמש בטרמינולוגיה הזו פירושו להסכים לנקודת המבט הזו. אפילו אם אתה אומר שאתה מתנגד - השימוש בטרמינולוגיה יחתור תחתיך".

מדוע הקדשת את חייך למלחמה בתוכנה הקניינית?
"למדתי להעריך חופש כי גדלתי בארה"ב. בשנות השישים המדינה מלאה מאבקים לחירות וקהילה, תנועת זכויות האזרח, התנועה הסביבתית, תנועת השלום והמהפכה המינית. התנועות הללו הצליחו במידה ניכרת, לפחות לזמן מה. עכשיו יש ריאקציונרים שמנסים לבטל את היהשגים האלו".

אתה רואה גם את תנועת התוכנה החופשית כחלק מתרבות הנגד הזו?
"שום דבר הוא לא יותר מיינסטרים מאשר זכויות אדם, בין אם הן נשמרות או נשללות. אסור לנו להדיר אותן לשוליים על ידי תיוגן כ'תרבות נגד'. ההשראה לתנועת התוכנה החופשית באה מרעיונות החופש והדמוקרטיה שגדלתי עליהם, בנוסף למה שגיליתי בקהילת התוכנה החופשית ב-MIT. אחד מהרעיונות שתרמו לתנועה היה שטיפשי לראות ברווח את המניע העיקרי לחיים שלך".
 

טוב להיות עני וחופשי

כסף לא קונה אושר (צילום אילוסטרציה: SXC)
 כסף לא קונה אושר (צילום אילוסטרציה: SXC)   
וסטולמן באמת לא הרוויח סכומים גדולים של כסף. בעבר נהג לומר: "תמיד חייתי בזול. כמו סטודנט. ואני אוהב את זה, כי כסף לא אומר לי מה לעשות". בזמן שרבים מחבריו התעשרו הודות לכישוריהם הטכנולוגיים, סטולמן המשיך להיות נווד.

אתה לא מתחרט על הוויתור על הרווחה הכלכלית?
"השקת תנועת התוכנה החופשית היתה הדבר הכי טוב שאי פעם עשיתי. היתה לה הצלחה משמעותית למרות שיש לנו עדיין דרך ארוכה לעשות. בלתי אפשרי לקנות אושר עם כסף. לצאת במסע למען חופש ושיתוף פעולה זו שיטה הרבה יותר טובה. אני שמח שזה איפשר לי להימנע מלבזבז את רוב זמני בניסיון להשיג כסף".
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by