ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
דוקטור סלולר 

דוקטור סלולר

 
 
עידו הרטוגזון

הטלפונים הניידים כבר מזמן הפכו להיות עוד איבר בגופנו, ומכיוון שכך, הגיע הזמן להתייחס אליהם ברצינות. זה מה שעשו בבית הספר ללימודים בין תחומיים בבית ברל, שיכשיר אתכם להיות מפתחי תוכן סלולרי. ראיון

 
 
 
 
 
 
 
 
 
מאז תחילת האלף עבר הטלפון הסלולרי שדרוג משמעותי. מכלי שפותח לצורך ביצוע שיחות קוליות, הוא הפך למכשיר בידור ותוכן הכולל מסרונים, מצלמה, נגן MP3, משחקים, נגן וידאו, גישה לאינטרנט ועוד. אך כאשר ההכנסות ממכירת רינגטונים עולות על אלו שמגיעות ממכירת תקליטורים, ושוק הסלולר מגלגל מחזור של 500 מיליארד דולר (ושוק התוכן הנייד מגיע ל-25 מיליארד דולר בשנה) - כבר אי אפשר להתייחס למכשיר הזה כאל קוריוז.
 
iPhone. הסלולרי הכי נחשק
 iPhone. הסלולרי הכי נחשק   
בבית הספר ללימודים בין תחומיים בבית ברל החליטו לקחת את הנושא ברצינות. אחרי שהיו הראשונים להקים תוכניות ללימוד ניו מדיה ופיתוח משחקי מחשב, יציעו שם בקרוב גם תוכנית לפיתוח תוכן לסלולרי.

זו תהיה התוכנית הראשונה מהסוג הזה שפועלת בישראל, ותסייע בהכשרת אנשי מקצוע לשוק המתפתח הזה.

המסך הקטן הוא אפשרות גדולה

"יש היום בעולם שלושה מיליארד מכשירים סלולריים, לעומת מיליארד מחשבים. זה שוק אדיר", מציין אורי אדמון, ראש התוכנית, בראיון לנענע מחשבים.

"כיום, הדרך להיכנס לשדה הזה, בין אם כדי לייצר תכנים סלולריים או סרטים, זה בעזרת מה שמוגדר On the job training (הכשרה במקום העבודה), שלרוב מתבצעת בעבודה אצל מפעיל סלולרי או אתר אינטרנט כלשהם. המרצים אצלנו בחוג הם מומחים מעולם הסלולר, שעבדו 4-5 שנים אצל חברות סלולר. אנשים כמו אורי שקד, מנהל פיתוח עסקי ב-ICQ ישראל; וליעד דורבן, מנכ"ל חברת תוכן סלולרי או עידו לב רן, שהוא מומחה ממשק אדם-מכונה מהטכניון ועוד רבים אחרים", מסביר אדמון.
 
 
מה לומדים במגמה?
"הכל: מהמושגים הבסיסיים ביותר של תעשיית הסלולר ומה המיקום שלה ביחס לתעשיות ניו מדיה אחרות, עבור בסוגים שונים של תכנים ומודלים עסקיים וכלה בהיבט הטכנולוגי, של לימוד תיכנות לסביבה הסלולרית. הסטודנטים יקבלו 6-8 שעות שבועיות של לימודי תיכנות, ויערכו היכרות עם סביבות וטכנולוגיות מכל הספקטרום, מנקודת מבט שהיא גם אקדמית ביקורתית ולא רק כלכלית מסחרית, כמו בדרך כלל".

מה הכוונה?
"בתחום הסלולר יש הרבה שאלות של אתיקה. זה מכשיר מאוד אישי עם יכולות איכון, איתור של אנשים. יש גם סוגיות של ארנק אלקטרוני. מגוון שלם של סוגיות על מכשיר שמחזיקים אותו שלושה מיליארד אנשים".

לדברי אדמון, "המטרה שלנו היא לתת הכשרה שתאפשר לאנשים להכיר את התחום היטב וגם לפעול בתוכו כיוצרים ומפתחים, כך שאדם כזה - אם נחזור שנתיים אחורה - יוכל לשאול שאלות כמו האם צריך ניווט בטלפון, וגם איך עושים ניווט בטלפון וגם ידע איך להוביל צוות פיתוח שעוסק בניווט בטלפון".
 
 
מה האתגרים או המכשולים העיקריים ביצירת תוכן לסלולרי?
"אחד המכשולים הקשים קשור לכך שלוקחים מודל שקיים ומנסים להעתיק אותו למקום אחר. אני חושב שהאתגר הגדול הוא להבין שיש כאן טכנולוגיה אחרת, עם צרכים אחרים, אפשרויות אחרות והתמקדות בראש פתוח כמה שאפשר. המסך הקטן הוא מגבלה גדולה אבל בו בזמן אפשרות גדולה".
 

סוגי מדיה חדשים

אילוסטרציה. הטלפון הוא הארכה של האישיות
 אילוסטרציה. הטלפון הוא הארכה של האישיות   
לאדמון, שהיה חבר בצוות ההקמה של חטיבת התוכן של אורנג', יש ניסיון ארוך עם הסלולרי. הוא עבד אצל המפעילה הסלולרית חמש שנים (2001-2006), והתמודד עם התהפוכות האדירות שעבר השוק בשנים אלו. "ב-2001 לא היו רינגטון, אייקון, רינגבקטון, משחקים בטלפון, WAP או שירותים מבוססי מיקום", הוא נזכר, "ואני הייתי מעורב בפיתוח של רבים מהדברים האלה".

בשנתיים האחרונות הוא מוביל את הסטארט-אפ Dyuna, שעובד עם מפעילים סלולריים בארץ ובעולם ומחבר בין עולם התוכן לבין החברות.

"בניגוד להרבה טכנולוגיות מבוססות, בעולם הסלולר יש הזדמנות אמיתית לעשות שינוי, משום שהוא עדיין בשיא ההתפתחות שלו", סבור אדמון. "זה כמו עולם האינטרנט ב-1995. בסלולר אנחנו בתקופה הזאת היום".

לדבריו, "לסלולר יש כמה תכונות בולטות: ראשית, המסך מאוד קטן. שנית, למשתמש יש סבלנות קצרה מאוד לטעויות או לכל דבר שהוא לא בדיוק מה שהוא רצה. ושלישית, החוויה היא מאוד אישית ולא קיבוצית. אנחנו לא חמישה אנשים שרואים סרט ב-DVD. וכשמהירות הגישה למידע משתפרת כל הזמן - יש כאן טכנולוגיה שמבטיחה הרבה הזדמנויות שרק מתחילות להיחקר".

"אז מצד אחד, יש לך חיבור דיגיטלי איכותי עם רזולוציה גבוהה, ומצד שני, חוויה אישית. אבני הבניין הבסיסיות האלה מציעות אפשרות לחוות סוגים חדשים לחלוטין של מדיה. לדוגמה שומרי מסך, סרטונים קצרים שרצים לך על הטלפון. זה משהו שקיים כבר בעולם המחשבים אבל בטלפון זה הופך להיות אמצעי הבידול והייחוד שלך. הרינגטון הופך להיות הארכה של האישיות שלי", אומר אדמון.
 

הסלולרי הוא טכניקת חיים

"הרעיון [להקים את התוכנית] עלה בכנס שהייתי בו בדנמרק, וראיתי שכמה אוניברסיטאות עוסקות במשמעויות של הטלפונים הניידים בחיים החברתיים, ויש כמה דוקטורנטים שעוסקים בפיתוח שיטות למידה לא פורמליות באמצעות טלפונים ניידים", מספרת דיאנה סילברמן קלר, ראש בית הספר ללימודים בין תחומיים בבית ברל, שיזמה את הקמת התוכנית ללימוד תוכן לסלולר.

"זה מאוד סיקרן אותי ויצרתי קשר עם בחורה שחוקרת את הנושא הזה, שסיפקה לי ביבליוגרפיה גדולה למדי (ספרים ומאמרים) בנושא הטלפונים הניידים. במקביל, למדתי דרך הספרות והעיתונות הכלכלית שהבעיה בתחום איננה הטכנולוגיה, אלא עיצוב התוכן", אמרה סילברמן קלר, והוסיפה כי, "מתוך שיחות עם אורי הבנתי שאלה דברים שנלמדים תוך כדי עבודה בחברות הסלולריות, אבל שלמעשה, אין מסלול מקצועי אקדמי שמתמודד עם הצורך לתרום להתמקצעות של אנשים העוסקים בעיצוב ופיתוח תוכן סלולרי".
 
דיאנה סילברמן-קלר. הכל תלוי בנו
 דיאנה סילברמן-קלר. הכל תלוי בנו   
איך הסלולרי משפיע על התרבות שלנו?
"אני מאמינה שעוד לא נאמרה המילה האחרונה ולסלולר יהיה תפקיד מרכזי בתקשורת הבין אישית והחברתית-קהילתית כטנולוגיה שאי אפשר יהיה בלעדיה", אומרת סילברמן-קלר.

לדבריה, "המשמעויות התרבותיות של הטלפון הנייד הן עצומות. נתחיל בשינוי שחל בתפיסת השמיעה וההשמעה של בני אדם ו'הארכת הגוף' שחלה באמצעות הטלפון הנייד. הוא גם משנה את האוזן ואת הפה. נראה לי כי גם חוש הראיה הורחב, באמצעות מצלמות דיגיטליות המאריכות את המבט. מרחקים קוצרו ויש לבני אדם אפשרויות עצומות, כיחידים, לקיים תקשורת בינם לבין עצמם או בינם לבין אירועים חברתיים וקהילתיים".

לסיכום, היא רואה בטלפון הסלולרי "'טכניקת חיים' שנתונה בידי בני אדם. אפשר לסגור טלפונים נייידים ואפשר לפתוח אותם. אפשר להיגמל מההתמכרות לשימוש בהם כמו שאפשר להיגמל מכל סם".
 

מתקדמים מהר

"הסלולר היום הוא כמו מה שהיה פעם סרט שחור לבן ואילם. כשהסרטים הללו רק התחילו לקבל קול וצבע אפשר היה להבין שמתרחשת פה מהפכה, אבל זה עדיין היה הרבה זמן לפני ה-IMAX. אנחנו כרגע במקום הזה עם הסלולר, אבל מתקדמים משם מהר מאוד. למה אנחנו צריכים לשבת על כיסא מול מחשב כשאנחנו רוצים את התוכן שלנו?", מסביר אדמון.

איזה אנשים מגיעים ללמוד אצלכם?
"אנשים שמרגישים שמעניין אותם לעסוק ביצירה, בפיתוח ובקו הראשון. חובבי טכנולוגיה, אמנים, אנשי תוכן מסורתיים יותר ואנשים שרוצים להשתלב בטכנולוגיות החדשות".

איפה יקלטו הבוגרים שלכם?
"השאיפה שלנו היא שהבוגרים שלנו ילכו לאחד משני מסלולים: המסלול הראשון זה שכירים בתעשיה הממוסדת - חברות הסלולר, אתרי אינטרנט שמספקים תוכן וחברות קטנות שמספקות תוכן לעולם הסלולר. באותו הזמן, אני מקווה שהבוגרים שלנו גם יובילו בעצמם מוצרים, רעיונות וחברות שיעסקו בתחומים האלה".

טוב, אז מתי מתחילים?
"נכון לעכשיו המגמה מתוכננת להיפתח באוקטובר הבא, אבל יתכן שזה יוקדם לפברואר הקרוב. אנחנו עסוקים כרגע בעניינים לוגיסטיים. המגמה היא מאוד חדשנית ואנחנו רוצים להיערך כראוי. בכל מקרה, כבר השנה אנחנו מתכננים מספר ימים מרוכזים שיביאו מומחים מהתחום ויחברו אנשי תעשיה עם אנשי אקדמיה".
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by