ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
משיח לא בא 
 
 ...אבל הוא צלצל והודיע שיאחר. סטולמן   
 
עידו קינן

הגורו של הקוד הפתוח, ריצ'רד סטולמן, לא הגיע לכנס בת"א (אבל יגיע לכנס בחיפה); לגיקים שהגיעו לשמוע אותו הוסבר למה למרות שקוד פתוח זה טוב, IBM לא תקדם את לינוקס בשוק הפרטי

 
 
 
 
 
 
 
 
 
גנו\פינגווין. מתוך ההזמנה לכנס
 גנו\פינגווין. מתוך ההזמנה לכנס   
ריצ'רד מ. סטולמן, מייסד ארגון התוכנה החופשית (FSF), נעדר הבוקר (ד') מכנס "GNU/Linux Free Software & Open Source", בו אמור היה להיות הנואם המרכזי, בגלל איחור בטיסה. הכנס התקיים בלעדיו באוניברסיטת תל-אביב, בנוכחות כ-800 משתתפים (ביניהן כ-10 נשים בלבד – לא מקום טוב למצוא שידוך לסטולמן, שהכריז באתרו שהוא מחפש כזה). הרצאתו המתוכננת של סטולמן מחר בחיפה, במסגרת אותו הכנס, אמורה להתקיים כמתוכנן.
 
לשנה הבאה בירושלים הבנויה. טסו (צילום: צביקה טלית)
 לשנה הבאה בירושלים הבנויה. טסו (צילום: צביקה טלית)   
"יש שני סוגי אנשים בארץ", הסביר מנכ"ל יבמ ישראל, מאיר ניסנזון, בפתיחת הכנס. "אמיצים, ואלה שעובדים כל כך קשה שאין להם זמן לראות טלוויזיה ולדעת מה קורה". טד טסו, עובד מרכז טכנולוגיות הלינוקס של IBM, שסייע בזמנו לפיתוח גירסה 0.9 של מערכת ההפעלה לינוקס, משתייך כנראה לקטגוריה השניה – הוא הגיע לכנס, לתת הרצאה על לינוקס ב-IBM.

לא היתה בעיה שתגיע לכאן?
טסו: "לצערי, יש ל-IBM משרד אבטחה תאגידית, ויש להם חוקים. הם לא רוצים שאני אבקר בירושלים. על בית-לחם בכלל אין מה לדבר. מעבר לכמה מקומות בתל-אביב, לא תהיה לי הזדמנות לראות את שאר ישראל – וזו אכזבה. אולי בביקור הבא".

ובאופן אישי?
"לא הייתי מודאג. כמו שאר המקומות בעולם, יש מקומות בטוחים יותר ובטוחים פחות בכל עיר".
 
מערכת הפעלה שמתחילה ב-W
 מערכת הפעלה שמתחילה ב-W   
טסו סיפר על יתרונות העבודה בקוד פתוח, שמאפשר לכמות גדולה של אנשים לבדוק את הקוד, לדבג (לנפות שגיאות) ולהוציא מוצר טוב יותר מזה של תוכנות קוד סגור. בתוכנות כאלה, לדבריו, המתכנתים לא מספיקים לדבג גירסה אחת, ואנשי השיווק כבר מכריזים על הגירסה הבאה. "מישהו שראה את הקוד של אורקל אמר לי, שהסיבה שהם לא ישחררו את הקוד, מעבר לעובדה שאלו תכשיטי-הכתר שלהם, היא שזה מביך מדי", סיפר טסו.

משה בר, סמנכ"ל טכנולוגיות של חברת Qlusters, הציג בהרצאתו את הדילמה המסחרית של השימוש בקוד פתוח: "אני לא חושב שיש מודל [עסקי], בו חברה ברמה בינלאומית יכולה להרוויח ממכירת תוכנה פתוחה שאפשר גם להשיג את קוד המקור שלה ולקמפל לבד". כמה חובבי לינוקס בסביבתנו מלמלו משהו על חברות שמשווקות תוכנות קוד פתוח ומרוויחות, ובר חידד את דבריו: "אפשר להרוויח משירותים – אבל לא ממכירת התוכנה".
 
 
 
המודל המקובל של תוכנה-בחינם-(או-כמעט-חינם)-ושירותים-בתשלום עלול להיות בעייתי. לחברה שמוכרת שירות, שכולל התקנה, הטמעה, הדרכה ותמיכה בתוכנה, יש אינטרס שהשירותים הללו לא יהיו ברורים ופשוטים. אם כן, שירותיה לא יידרשו, והיא לא תרוויח כסף.

הפנינו את השאלה לטסו. "זו בעיה אמיתית", הוא השיב, "והיא במיוחד בעיה לאנשים שמוכרים תמיכה לפרוייקטי קוד פתוח שונים. אבל האסטרטגיה הזאת נוטב בדרך כלל לא לעבוד – כי מישהו אחר יפתח את התוכנה כך שתהיה קלה להתקנה. זה רעיון שמביס את עצמו. במקרה של IBM, חשוב לזכור שיש לנו תחרות: אם החבילה שלנו קשה מדי לשימוש, יעברו למתחרים. IBM גלובל סרוויסז מתרכזת בלקוחות התאגידיים הגדולים – העלות גורמת לכך שלא נוכל לעבוד עם חברות בינוניות וקטנות. IBM חוברת לחברות יעוץ שעובדות טוב יותר עם לקוחות בינוניים וקטנים, ולכן זה חייב להיות נוח לשימוש, אחרת האנשים הללו לא יוכלו להשתמש בתוכנה שלנו".

טסו נשאל גם מדוע IBM לא מקדמת את הלינוקס לדסקטופ (למחשבים האישיים של המשתמשים הפרטיים), למרות שלפי דבריו, "קהילת הלינוקס מנסה לדחוק החוצה מערכת הפעלה שמתחילה ב-W". "עסקים לא רוצים לעבוד עם לינוקס בדסקטופ. אם אנשי המכירות והמזכירות למדו לעבוד עם ווינדוז, לא נצליח לשכנע אותם שמבחינה מוסרית, הם צריכים לעבור למערכת הפעלה פתוחת קוד. אבל אם נגיד להם שלעבור לסרבר קוד פתוח יחסוך להם כסף – הם ילכו על זה. IBM לא מתמקדת בדסקטופ. למעשה, היא מתרחקת ממנו אפילו בצד החומרה. זה לא אלמנט מפתח באסטרטגיה שלנו. זה עשוי להשתנות בעוד שלוש עד חמש שנים. זה תלוי במקום בו הלקוח נמצא. כלל הזהב הוא, שמי שיש לו זהב קובע את הכללים".
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by