ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
מחאה אזרחית  

מחאה אזרחית

 
 
רויטרס

עיתונאים גולים ממיאנמר, הנשלטת על ידי חונטה צבאית, עושים שימוש באינטרנט, בטלפונים סלולריים ובחיבור לוויני על מנת להראות לעולם את ההפגנות הנערכות במדינה מזה מספר ימים

 
 
 
 
 
 
 
 
 
רשתות חשאיות של עיתונאים מתנגדי המשטר במיאנמר, הפועלים תחת אפם של מרגלי הממשל במדינה, שנמצאת תחת שלטון צבאי - מספקים לעולם הצצה חסרת תקדים למחאה האזרחית הגדולה ביותר הנערכת מזה שני עשורים.
 
מפגינים ביאנגון. הודות לסלולרי (צילום: רויטרס)
 מפגינים ביאנגון. הודות לסלולרי (צילום: רויטרס)   
מאחר שהכניסה לאחת המדינות הסגורות ביותר בעולם נאסרה על עיתונאים זרים, מרבית הכיסוי התקשורתי שזוכה לו מיאנמר (לשעבר בורמה) מגיעה מעיתונאים גולים שנמצאות במדינות כמו תאילנד והודו, ששומרים על קשרים סודיים עם מקורות מקומיים.

אמצעים טכנולוגיים שונים - החל מהגאדג'טים החדישים ביותר שמסוגלים להתחבר לאינטרנט וכלה בחיבורים לוויניים לטלפונים סלולריים המצוידים במצלמות - מבטיחים שהמצעדים ההמוניים של נזירים ואזרחים, כמו גם תגובתם של כוחות הבטחון, ישודרו על גבי מסכי הטלוויזיה בעולם בתוך מספר שעות.
 

לא כמו ב-1988

 
יש שוני גדול במיוחד בין המחאה הנוכחית להתקוממות הגדולה האחרונה שנערכה במיאנמר בשנת 1988. אז, חיילים שפתחו באש לעבר הקהל אמנם הרגו 3,000 איש, אולם הסיפור הגיע לכותרות החדשות רק כעבור ימים רבים, וכמובן שלא היו תמונות או קטעי וידאו.

"זה הבדל של יום ולילה", אמר דומיניק פולדר, עיתונאי בריטי שנמצא בבנגקוק מאז ההתקוממות ההיא. "היום, רוב הציבור הפך לעיתונאי נייד, שמצויד בכל מיני התקנים תקשורתיים, כמו טלפונים ניידים ומצלמות וידאו, שבשנת 1988 פשוט לא היו קיימים", ציין.

אז, נזכר פולדר, התקשורת התבצעה באמצעות תשדורות טלקס שנשלחו ממלון Strand היוקרתי, בו פעל קו טלפון אחד, שבמהלך יום אחד היווה מוקד ל-90% מכל השיחות הבינלאומיות במדינה, כך על פי דיווחי המרגלים הממשלתיים, שבאו לברר למחרת מה פשר השיחות.
 
 

מקור המידע היחיד

כאשר החיילים ירו יריות אזהרה אל עבר ההמונים שנאספו אתמול (ד') ביאנגון, "העיתונאים האזרחיים" שבקהל שנהר אל עבר מרכז העיר, שלחו טקסט, צילומים וסרטוני וידאו לרשתות שידור בינלאומיות כמו CNN או BBC.

גורם חשוב אף יותר הוא קבוצות העיתונאים הגולים שמשדרים את החדשות באמצעות טלוויזיה או רדיו לוויניים לגופים כמו Democratic Voice of Burma (או DVB), שהפך לאחד ממקורות המידע העיקריים של 56 מיליוני האזרחים של מיאנמר, שעוקבים אחר המתרחש מתוך גבולות המדינה.

DVB פועל מאוסלו, וזוכה למימון מכמה מדינות אירופיות. ארה"ב מסייעת אף היא במימון ארגוני חדשות של גולים, באמצעות ארגון National Endowment for Democracy. הגנרלים משתמשים בקיומם של אלה על מנת לטעון כי המחאה היא תוצאה של תסיסה מחוץ לגבולות המדינה.

לבד מקבוצות אלו, מקור החדשות היחיד מתוך מיאנמר הם אמצעי התקשורת הרשמיים של המדינה, שנשלטים בנוקשות על ידי החונטה הצבאית השלטת, שעל פי האזרחים, משדרים "רק וידאו קליפים של זמרי פופ ושקרים".

הסתה מטעם הממשל

לאחר שהוכרז עוצר ביאנגון ובמאנדאלי באמצעות רמקולים שהורכבו על גבי משאיות, העיתון New Light of Myanmar, פירסם בעמודו הראשי מאמר שמאשים את האופוזיציה בהתנהגות "גסת רוח" והתגרות בנזירים שסרבו לקחת חלק בהפגנה.

"עדיין לא הגיעה השעה לישון", ציטט העיתון את המפגינים שעברו בסמוך לאחד המנזרים שבו הגיפו הנזירים את השערים, כדי לסמן שאין בכוונתם לצאת לרחובות. "האם ברצונכם להיקרא נזירות?", המשיכו. "אתם מסתתרים מרוב פחד. רוצים ללבוש חזיה?".
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by