ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
אנו באנו ארצה 

אנו באנו ארצה

 
 
עמיחי שלו

"הגענו" היא רשת חברתית חדשה שפונה ליהודי התפוצות חובבי המוזיקה. עמיחי שלו מתלהב מהלוק, אבל ממש לא מבין מי צריך את זה. ביקורת אתר

 
 
 
 
 
 
 
 
 
הנה משהו שכבר הפך לקלישאה: עוד רשת חברתית עלתה השבוע לרשת. הנה משהו פחות קלישאתי, אבל עדיין לוקח: זו רשת חברתית יהודית. הנה משהו עוד פחות קלישאתי: זו רשת חברתית יהודית תרבותית. "הגענו" פונה לקבוצה המכונה "יהודי התפוצות", מעין ביטוי פוסט טראומתי של הציונות, שהופך פחות ופחות רלוונטי, אך בניגוד ל"כולנו", הרשת החברתית היהודית הגנרית, הרשת החדשה (ושימו לב לדמיון בשמות, האם הוא מקרי?) שמה דגש על תרבות ובעיקר על מוזיקה.
 
 
מאחורי הרעיון עומד טל נתנאל, יזם ואיש תקשורת, שנראה כאילו רצה בעיקר לקלוע למדיניות ההסברה הישראלית. "הגענו" מכסה את עצמה במעין איצטלה שתמצא חן בעיני משרד החוץ והסוכנות היהודית: לשנות את דפוסי החשיבה המקובעים על ישראלים. היא תתקן את כל מה שתיירים ברברים ומדיניות ביטחונית מזוגזגת הורסים כבר שישה עשורים.

זו אכן מטרה אידילית, שלא לומר אוטופית, אך מוכרחים לציין שהיא מעוררת הערכה. אז איך אתר אחד קטן יעמוד במשימה כה כבדה? באמצעות רדיפת פרסום כמובן. "הגענו" מאפשרת לכל מאוכזבי כוכב נולד לדורותיהם וגם אלו שעוד לא נולדו, לפתוח כרטיס ולהעלות יצירות - ואם יתאפשר אפילו למכור אותם - ולהיחטף על ידי חברות מוזיקה ענקיות, שציידי הכישרונות שלהם אמרו לעצמם: "תשמע, חייבים לבקר באתרים של יהודים, שמעתי הם מוכשרים לא רק בהלוואות בריבית קצוצה".
 

מי צריך מטריה יהודית?

מקום להעלות בו יצירות הוא לא דבר חדש. בהכללה גסה אפשר לומר ש-MySpace, הרשת החברתית המצליחה ביותר בעולם, בנתה את עצמה על זה. מלבדה יש אתרים רבים באינטרנט שמאפשרים לעשות את זה, ואפילו מספקים פלטפורמות להלחנת מוזיקה.

קשה להאמין שהמטריה היהודית תספק לאמן האינדיבידואלי איזשהו יתרון, אלא אם כן באמת מישהו שם לו למטרה מקצועית מוגדרת לחפש כישרונות יהודיים.

מלבד העלאת קבצי מוזיקה ניתן גם להקרין קליפים, להוריד ולמכור שירים ורינגטונים ולנהל פעילויות קהילתיות ענפות.
 
 
 

פונים החוצה

חשוב לזכור, "הגענו" כתובה ונראית באנגלית. היא לוקחת כאקסיומה שאם אנחנו חלק מהקהילה, עלינו להשתמש בשפה שלה. היא לא רשת ישראלית, אלא יהודית, וככזו, לא יכולה להרשות לעצמה את מגבלות השפה. בנוסף, בניגוד לרשתות מקומיות, שנבנו על פלטפורמות טכנולוגיות מפוקפקות כאלה ואחרות - הגענו כנראה ינקה השראה טכנולוגית מפלטפורמות מוצלחות מחו"ל.

היא נגישה, בהירה, זורמת, לא מכבידה. כל הדיוט שרק אתמול התחבר לרשת יכול להתמצא בה בקלות. מבחינה עיצובית, יש תחושה מסוימת של באנריזציה של ההומפייג', קופצנות גרפית מסוימת, אך לא ברמה מכבידה.

בנוסף, ה"חדשות מישראל" וה"סקר" נראים קצת לא במקום. רשת חברתית היא לא אתר תוכן במובן הזה. כמובן שאם גולשים יביאו חדשות מישראל וייצרו בעצמם סקרים - יש לזה אפקט, אבל תוכן שמוכתב מגבוה לא לוקח, בטח לא ברשתות חברתיות. מנהל תוכן של רשת חברתית צריך לעבור כל פרק זמן על התכנים החדשים, להחליט את מי להבליט, על מי לאיים שהוא מוחק, ואת מי לחבק בחום.
 

יש גבול

בכל מקרה, יש תחושה שהאתר לא לגמרי פיספס את הרכבת, אבל הוא בהחלט עלה על אחד הקרונות האחרונים. בתור יהודי, ובכלל בתור גולש, יש גבול לכמות הרשתות החברתיות שאתה יכול להיות חבר פעיל בהן. לטעמי מדובר בשתיים מקסימום, והרשת הולכת למקום בו יהיה לך מקום אחד בלעדי בו תנהל את כל הקשרים, עם כל החברים, בכל הרשתות.

מצד שני, זה נשמע כמו משהו שיעבוד נפלא טכנולוגית, אבל יביא את הסעיף בכל הפרמטרים האחרים, אז אולי בכל זאת העתיד יכול להמתין קצת.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by