ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
אזעקת שווא 
 
 בינתיים בוחרים ברובה ולא במחשב   
 
עידו אמין

כל יום אנחנו שומעים על עוד דרך מתוחכמת שבה מנצלים ארגוני הטרור את האינטרנט, אבל האמת היא שאויבנו אינם מתוחכמים כמו שרוצים שתאמינו

 
 
 
 
 
 
 
 
 
ילדים, עזרו לדודידו למצוא את הפצצה (אתר הופ!)
 ילדים, עזרו לדודידו למצוא את הפצצה (אתר הופ!)   
לא אחת, אנחנו שומעים התראות על השימוש המתוחכם שטרוריסטים עושים באינטרנט. בכל מקרה ומקרה, מתגלה ההתראה כשטות מטופשת במיוחד. לאחרונה נחשפה התיאוריה על שטניות האינטרנט במלוא ערוותה כאשר פוקרא, החוטף בעל האולר הקטנטן, הודה בפני חוקריו הטורקיים כי למד טיסה באינטרנט – "באתר של וואלה!". אבל לא רק הוא. למעשה, עד עצם היום הזה, לא נתפסה באינטרנט שום תקשורת ספציפית של בן לאדן וחבר מרעיו; סוכני ה-FBI בטוחים שזה בגלל התושיה והתחכום הרב שבעזרתם מכלכל רב הטרוריסטים ההוא את צעדיו. כמה מומחי אינטרנט הפכו את זעקת ה"זאב, זאב, בין לאדן" לפרנסה, והיוצא מן הכלל הוא אתר של מומחה אחד - רוב רוזנברגר - שטוען בעקשנות כי הסיפור על הטרוריסטים מאינטרנט אינו אלא מיתוס. רוזנברגר טוען כי בדרך כלל, כדורים הורגים יותר מדואלים.

והנה, השבוע קיבלנו דוגמה מקומית נוספת איך מתפתח לו מיתוס. אם לנהוג מטוס אפשר ללמוד בוואלה!, רק הגיוני שלבצע פיגוע טרור ביולוגי לומדים ביאהו!. לא מדובר בהבל עיתונאי אלא בכתב אישום שעליו מדווח השבוע דובר צה"ל, ובו משולבות מילות המפתח חמאס, פיגועים, טרור ביולוגי ואינטרנט, ויש אפילו אוסאמה אחד.

הסיפור בהחלט מעורר חלחלה. מתחת לכותרת "שימוש באינטרנט ככלי לאיסוף מידע אודות נשק ביולוגי", פרסם דובר צה"ל ביום רביעי קטעים מכתב אישום שהוגש ב- 29/12/2002 לבית המשפט הצבאי בעזה. "תנועת החמאס מפעילה 'תעשיית' אינטרנט", הודיע דובר צה"ל, "במסגרתה מתבצע איסוף מידע לשם ביצוע פיגועי טרור בשטחי ישראל, לרבות פיגועים בנשק ביולוגי. כמו כן מפעילה התנועה פעיל צבאי המשמש כפונקציה להעברת מידע בנושא מטענים דרך האינטרנט". במילים אחרות, הוא גולש.
 
מה מתקתק פה?
 מה מתקתק פה?   
איפה מורידים פצצות באינטרנט?

פרטי הסיפור יותר פאתטיים מאשר דמוניים. לפי כתב האישום, בחודש מאי 2002 פגש וליד מחמוד האשם אל-הרא, עובד בחנות מחשבים בשכונת רימאל בעזה, באוסאמה א-שורפא', פעיל צבאי של החמאס. אוסאמה הראה לו מטען חבלה וכן טיל מסוג "קסאם", שלדבריו הגיעו מהישאם, פעיל חמאס. חודש לאחר מכן פנה הישאם אל וליד, וביקש כי יסייע לאדם המעונין לעבוד עם מחשב בביתו של וליד. הנאשם הסכים, ולמחרת הגיעו לביתו של וליד, הישאם ועוד אדם, מוחמד נסאר, גם הוא פעיל צבאי של החמאס, שתפקידו "להעביר לחמאס מידע על מטענים דרך האינטרנט". נסאר שהה בביתו של הנאשם כשבועיים והנאשם סיפק לו חדר עבור עבודתו הנ"ל ואף סייע לו באינטרנט. הנאשם ראה כיצד נסאר גולש באתרים ובהם מידע על אופן הכנת מטעני חבלה. בנוסף הגיע לחנותו של הנאשם פעיל חמאס צבאי, נסאר אבו מוחמד, "והנאשם הסביר לו כיצד ניתן להיכנס לאתר באינטרנט, ללא שיישאר רישום על גבי צג המחשב". כמו שאתם מבינים מהמשך הסיפור, ההסבר לא עזר הרבה.

חווית האינטרנט הציתה את מוחותיהם של פעילי החמאס, ו"שבוע לאחר האמור בפרט האישום הקודם, פנה פעיל החמאס הצבאי הישאם אל הנאשם והביא עימו את זאהר נסאר, פעיל צבאי של החמאס. זאהר ביקש מהנאשם לחשוב כיצד לבצע פיגוע ביולוגי. הנאשם הסביר לו כי הדבר קשה וכי יש צורך לשם כך באינטרנט. [...] הנאשם החל לחפש באינטרנט באתר www.yahoo.com מידע הקשור למטענים ביולוגיים על מנת שיהא לחמאס נשק זה, אך לא מצא את שחיפש". אכן הפתעה גדולה! ביאהו אין מידע על פיגועים ביולוגיים, ומכיוון שכך, הסכנה הקיומית חלפה - לעת עתה. "הנאשם גלש באינטרנט הן במחשב בביתו", כותבים אנשי השב"כ, "והן ב'קפה-אינטרנט' סמוך לאוניברסיטה האיסלאמית בעזה (אולי חשב שמשנה מקום משנה מזל? – ע.א.). הוא אף פתח תיבת דואר אלקטרוני (majahed_qassam@hotmail.com) במסגרת איסוף המידע אחר נשק ביולוגי". החיפוש לא הניב תוצאות רבות, וחודש לאחר מכן, כשזאהר נהרג בחודש יולי 2002 יחד עם בכיר החמאס, סלאח שחאדה, הפסיק הנאשם את החיפוש".
 
 
זה סוף הסיפור, אך לא סוף הבדיחה העצובה. הנה תזכורת לגבי האירוע בו נהרג פעיל החמאס הקלולס זאהר נסאר. מדובר באירוע בו הוטלה פצצה בת טון על ביתו של בכיר החמאס, סלאח שחאדה; באירוע נהרגו 15 אזרחים והוא עורר ביקורת רבה. בין השאר, נאמר אז כי החמאס היה על סף הסכמה להפסקת אש חשאית ושעתיים לפני החיסול נוסח מסמך של התנזים בענין.

ממשרד הביטחון נמסר אז ל-Ynet כי "למיטב ידיעתם, שחאדה לא היה חלק משום הסכם, והיה טרוד עד הרגע האחרון לחייו בהכנת פיגועים רבים. גם בעבר, אומר דובר שר הביטחון, שחאדה לא היה קשור מעולם לשום יוזמה של רגיעה, אלא המשיך במרץ לתכנן פיגועים - גם כשאחרים ניסו לעצור אותם". התמונה המתקבלת היא פאטתית להחריד: גאון האינטרנט של החמאס חוסל, כנראה, בעזרת פצצה במשקל טון - בעת שדיווח לשחאדה שאין נשק ביולוגי ב-Yahoo. שוב הוכח שבלי קשר לייצר הרע, פצצות אכן הורגות, אבל אינטרנט - לא ממש.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by