ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
עיתונאי, אוהב בלוגים? 

עיתונאי, אוהב בלוגים?

 
 
עידו הרטוגזון

אם תשאלו את עידו הרטוגזון - אין לו שום ברירה אחרת. לרגל BlogDay, הנה סיפור מרגש על כותב שהפסיק לפחד והתחיל לאהוב בלוגים

 
 
 
 
 
 
 
 
 
טכנומיסטיקה. הבית הווירטואלי של עידו (צילומסך)
 טכנומיסטיקה. הבית הווירטואלי של עידו (צילומסך)   
הרבה זמן התעצלתי לפתוח בלוג. בלוג היה מבחינתי דבר מגניב כזה שאנשים אחרים עושים. חוץ מזה שבתור עיתונאי, בלוגים יצרו אצלי משבר זהותי אמיתי. אם להאמין לתחזיות הזעם שהתפרסמו באופן תדיר בעיתונים, הרי בעידן הבלוגים שבו כל נודניק עם שלפוחית לוחצת בפה הופך להיות עיתונאי חובב, ימיו של המקצוע שלי ספורים. למרות כל החיבה שלי לבלוגרים ולצרות שהם עושים לעיתונות הממוסדת לא יכולתי לשכוח שגם אני יושב על הענף הזה.

הפעם הראשונה ששקלתי לפתוח בלוג הייתה כשנפגשתי ערב אחד עם ההיפר-אולטרה-בלוגרית כרמל וייסמן. כבר ביקרתי כמה פעמים בבלוג של כרמל, וכשהיא סיפרה לי איך שהבלוג מאפשר לה להתבטא בצורה חדשה ובסגנון כתיבה ייחודי, וכשראיתי אצלה את הברק הזה בעיניים, התחלתי לחשוב שאולי אני מפספס משהו. זה לקח לי עוד כמה שבועות של עצלות, אבל בסופו של דבר פתחתי את הבלוג שלי ברשימות, בשכנות לכרמל.

אני לא חושב שאז הבנתי ממש מה זה בלוג. רציתי בעיקר שיהיה לי דף בית עם לינקים לכל מיני דברים שכתבתי בכל מיני מקומות. לאורך השנים פיזרתי את הזרע שלי על פני דפים שונים ברשת ועכשיו רציתי ליצור לעצמי בית וירטואלי.
 

במה חופשית

 
בתחילה התקשיתי למצוא את הקול האישי שלי. הדברים שכתבתי נראו יותר מדי כמו כתבות ופחות מדי כמו פוסטים. לכתוב בלוג נראה כמו עבודה נוספת: כאילו מעבר לכתבות שמצפים ממך לכתוב בעבודה, אנשים אחרים מחכים שתכתוב עוד - אבל בחינם. לא הצלחתי להבין למה אני צריך את זה.

ושוב היתה זו כרמל שעשתה לי איזה סוויץ' בראש. בתחילת יולי, ביומיים הראשונים שלי בנענע, נסעתי לכנס הבלוגרפנס ויצא לי לשמוע אותה מדברת על בלוגים ולדבר איתה על זה באופן אישי. היא אמרה לי שאנשים שכותבים לעצמם ולא מתקשרים עם הקהל שלהם לא באמת כותבים בלוג. לדעתה, בלוג זה יותר מסתם פורמט מקוון - זו צורת תקשורת חדשה. בלב ידעתי שגם אם היא לא התכוונה לזה ככה, בת'כלס, היא מדברת עלי. "כשאני כותבת בלוג זה לא כמו לכתוב מאמר", אמרה. "זה כמו לספר משהו לחברה שלי. תנסה לכתוב כאילו אתה מסביר לחבר שלך משהו", הציעה.

חזרתי הביתה, וזה לקח עוד קצת זמן, אבל לאט לאט התחלתי לקלוט את הקצב החדש. זה לוקח זמן להבין שיש לך במה כל כך חופשית כדי לומר מה שתרצה. אנחנו רגילים להיות מוגבלים על ידי עורכים, מקום, רייטינג, חלוקה מדורית ועוד מיליון גורמים אחרים, אבל פתאום אפשר פשוט לכתוב. אפשר להפוך לתחנת שידור אינטרגלאקטית שמשדרת לכל היקום.
 

מעטים יקרים לאין שיעור

המחרתרת האינטרגלקטית. לעשות מה שרוצים (צילומסך)
 המחרתרת האינטרגלקטית. לעשות מה שרוצים (צילומסך)   
אם תפתחו בלוג עצמאי בפלטפורמת וורדפרס, הפוסט הראשון שלכם יזכה אוטומטית לכותרת Hello World. לכאורה מדובר בבחירה ממוכנת. בפועל, הכותרת הזו משקפת בדיוק את התחושה שמתעוררת כשפותחים בלוג, כאילו הנה נולדת מחדש – כאילו אתה מצהיר לראשונה על נוכחותך בעולם.

כשאתה מתחיל לקלוט שאתה קיים ואין אף אחד שימנע ממך להתבטא בחופשיות, ואיש לא יצר את צעדיך, נוצרים כל מיני פוסטים שכמותם לא הייתי כותב לעולם לעיתונות הממוסדת. כמו מצעד חמש הפרסומות המגעילות ביותר, מניפסט המגדיר את התיכנות כזכות יסוד של האדם, פוסט התוהה למה הילדים היום כל כך דוחים או תוכניות מפורטות למעבר דירה עתידי לג'ונגל.

אז בבלוג אולי לא סופרים את מספר הקוראים באלפים, אלא במאות, אבל לפעמים, המעטים הללו יקרים לך לאין שיעור, כי הם לא נתקלו בדברים שלך במקרה, תוך כדי קריאת חדשות באתר זה או אחר. מבחינתם, אתה לא סתם כותב אנונימי, ומתפתחת פה מערכת יחסים ייחודית בין כותב לקוראים, אינטימית הרבה יותר.

מצד אחד, אני יכול לאתגר את הקוראים הללו בכל מיני בחינות שלא אעשה בעיתונות הממוסדת (כי בחיים לא יתנו לי), ומצד שני, יש לנו מערכת יחסים שבה אני יכול ללמוד המון דברים חדשים מהקוראים שלי. הבלוג הופך לאיזשהו ערוץ לימודי משותף שאני אמנם מכוון אותו ברמה מסוימת, אבל הוא גם יישות קולקטיבית משותפת של כל האנשים שמשתתפים בו. לאט לאט התחלתי להבין את האנשים שמתמכרים לבלוגים שלהם.
 
 

משהו אחר

בלוגים לא הולכים להחליף מחר את העיתונות הממוסדת. כפי שיותר ויותר אנשים שמו לב, מאז ימי ההפחדות של לפני שנתיים-שלוש - הבלוגים הם עוד אמצעי תקשורת, שלא מחליף את קודמיו, אלא מוסיף לשדה המדיה הקיים שלנו שכבה נוספת שמעשירה אותו. היא לא מחליפה כתבות או מיילים - היא משהו אחר: דרך חדשה ומאוד חיה להתבטא. משהו שבין שיחה עם חבר לבין פרסום מאמר בעיתון.

המדיה החדשה הזו מאפשרת העמקה ואינטימיות, חופש רב וגם קישוריות נרחבת. אני אמנם רק מתחיל להכיר אותה, אבל אין לי בכלל ספק: אני אוהב אותה מאוד.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by