ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
נוהגים בטוח 

נוהגים בטוח

 
 
יניב דקל, גיימר

Driver: Parallel Lines, שהגיע סוף סוף אל המחשב האישי, אינו נושא בשורות גדולות. זה בדיוק אותו משחק פעולה בינוני ומאכזב שבו שיחקנו ב-PS2 לפני יותר משנה. ביקורת

 
 
 
 
 
 
 
 
 
המחשב האישי מת? חובבי ה-PC מתעקשים שלא, אבל בכל מה שנוגע למשחקים, מרביתם מגיעים למחשב עידן ועידנים אחרי שהגיעו לקונסולות, וגם אז לא מדובר בכותר מרשים במיוחד. קראו לזה שיווק חכם, קראו לזה אפליה או סתם מזל רע - זה לא משנה את העובדה שבסוף היום גיימר ללא קונסולה נותר מאחור..

המקרה של Driver: Parallel Lines משמש דוגמה מצויינת לטענה. מדובר במשחק המשך לתאונת השרשרת רבת הנפגעים שהיווה Driv3r, וראה אור אי שם בתחילת 2006 עבור Xbox ו-PS2. למרות שכמשחק בפני עצמו הוא דווקא התעלה על קודמו ותיפקד בצורה לא רעה, הוא עדיין קיבל ביקורות פושרות עקב היותו חיקוי מוצהר של סדרת GTA. עכשיו, למעלה משנה אחרי, Driver: Parallel Lines מוצא את דרכו גם אל המחשב האישי.
 
 

התפוח הגדול

 
הסיפור מתחיל בניו יורק של שנות ה-70. ימי הזוהר של הדיסקו, שחר מוזיקת המטאל, סוחרי סמים ידידותיים בכל פינה ומכוניות עם הרבה מאוד כוחות סוס. הפעם הנהג התורן הוא בחור צעיר בשם TK, פושטק שמתחיל מאפס ומנסה לבנות לעצמו שם.

כבר בתחילה ברור שהעלילה רחוקה מלהיות יצירת מופת. הדמויות הן אוסף סטריאוטיפים שבלתי אפשרי להתחבר אליו, ולמרות שהסיפור עצמו עשוי לעורר עניין, הוא לא ישאיר אתכם דבוקים למסך. נקודת אור אחת בפן העלילתי היא הטוויסט שיקפיץ אתכם באמצע המשחק מ-1978 היישר ל-2006. ההבדל בין שתי התקופות הללו מורגש כמעט בכל היבט: עיצוב המכוניות, המוזיקה שמתנגנת ברדיו ואפילו לבושם של עוברי האורח - השינוי הדרסטי באווירה בהחלט מבוצע על הצד הטוב ביותר.
 

לשרוף גומי

 
באופן לא מפתיע, הדגש ב-Driver: Parallel Lines הוא על נהיגה, ולא בהתאם לחוקי התנועה. במהלך המשחק תזכו לנהוג בעשרות כלי רכב המתחלקים למספר קטגוריות (ספורט, אופנועים, טנדרים וכדומה). ממשק השליטה בכל אחד מהם עבר בצורה חלקה מבקרי הקונסולות אל המקלדת והעכבר. קטעי הנהיגה זורמים בצורה אינטואיטיבית לחלוטין, כך שאף פעם לא תרגישו כאילו אתם נלחמים על השליטה במכונית.

בקצות העיר נמצאים שלושה מוסכים (זהים לחלוטין) בהם ניתן לתקן ולשדרג כל רכב על פי רצונכם. הבעיה היא שאין באמת סיבה להשקיע בשדרוגים הללו, שכן את כל משימות המשחק ניתן לעבור עם מכונית ספורט פשוטה שגנבתם מהרחוב. אם רמת הקושי היתה מעט יותר גבוהה, אולי היתה הצדקה להשקיע את מיטב כספכם באביזרים חדשים ונוצצים, אך במצב הקיים פשוט אין צורך בכך.

אחת מהנקודות החלשות ביותר של המשחק היא המעבר מהכביש אל המדרכה. ברגע שהשחקן נזרק אל משימה רגלית, ההנאה יורדת בצורה דרסטית. מערכת הנעילה האוטומטית פשוט לא מרגישה במקום על המחשב האישי, וכיוון שכל האויבים הם צלפים מיומנים, תעדיפו להימנע מאפשרות הכיוון הידני הרעועה שהמשחק מציע. למרבה המזל, אפשר לספור על יד אחת את מספר הפעמים שתידרשו לצאת מהרכב.
 
 

חידוש? לא כאן

 
למרות שניכר כי המפתחים והמעצבים השקיעו לא מעט מאמצים בעיצוב הסביבה, העיר עצמה מהווה לא יותר מתפאורה לשרשרת הכבישים שלה, ואינה בעלת אופי וחיים כמו כל אחת מהערים של GTA: San Andreas. המשימות השזורות ברחבי המפה אינן מקוריות, ולפעמים אף מדובר בגניבה בוטה ממשחקים אחרים. אם מסיבה כלשהי תרצו להמשיך לשחק גם אחרי שהסיפור תם ונשלם, תוכלו למצוא עשרות משימות צד רפטטיביות שיעבירו את זמנכם. כאילו שלא השתעממנו מספיק בעלילה המרכזית.

אז מה בעצם השתנה במעבר מהקונסולות הישנות למחשב האישי של ימינו? ובכן, חוץ מכמה טקסטורות מחודדות ואפשרות לרזולוציה גבוהה יותר, לא הרבה. למעשה מדובר בדיוק באותו המשחק שסקרנו עוד ב-2006.

השאלה הנשאלת היא האם לשחקני המחשב יש סיבה מוצדקת לרכוש משחק ממוצע ששוחרר במקור לפני למעלה משנה? ובכן, התשובה היא שאם אתם מחפשים כותר סביר שיעביר לכם את הזמן - לכו על זה. אם אתם מעוניינים למצוא משהו מודרני ומעניין - עדיף לחפש במקום אחר.
 
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by