ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
פראנויה מקוונת 

פראנויה מקוונת

 
 
עידו הרטוגזון

ד"ר יעקב הכט, שמכנה עצמו "חולה על תרבויות", טוען: הרשת נמצאת תחת מתקפה מכוונת היטב של פוליטיקאים, פסיכולוגים, אנשי חינוך ושאר פרנואידים בעלי מניעים נסתרים

 
 
 
 
 
 
 
 
 
כל כלי תקשורת חדש יוצר בתחילה התנגדות. בשנות ה-30 וה-40 של המאה הקודמת, נחשבו ספרי הקומיקס למדיום מרדני שרק צעירים יכולים להבין. כיום, בעידן המקרתיזם החדש של ח"כים פופוליסטים כמו ישראל חסון או אמנון כהן, זוהי האינטרנט שהפכה להיות השעיר לעזאזל.

במאמר שהתפרסם באתר איגוד האינטרנט הישראלי, יוצא חוקר תרבות האינטרנט ד"ר יעקב הכט כנגד מסע ההפחדה של פוליטיקאים וגורמים אחרים בחברה הישראלית, שלטענתו, חותרים ליצירת "פאניקה מוסרית" מוגזמת בכל הנוגע לאינטרנט. לשיטתו, גורמים שונים בחברה הישראלית - ביניהם גם פסיכולוגים, הורים, חברות עסקיות, גופים חינוכיים וגורמים דתיים - יצרו קואליציה לא קדושה של אינטרסים אנטי-אינטרנט.
 

יזמי המוסר שהורסים את האינטרנט

 
"רוב מוחלט מקרב אלו שהידרדרו - הגיעו לאן שהגיעו בעטיו של המחשב. היצר הרע, השטן המשחית, עטו על עצמם תחפושת תמימה בדמותו של מחשב", (מתוך העיתון החרדי המודיע)

גורמים שונים מזהים את האינטרנט עם מגוון צרות, החל מהתמכרות לפורנוגרפיה, דרך הונאה, בידוד, ניכור, פדופיליה ורצח וכלה בהתמכרות לאינטרנט עצמה. "בפועל, הנזקים החברתיים הפוטנציאליים המיוחסים לאינטרנט, מתבססים על מקרים בודדים מבחינה סטטיסטית", כותב הכט. "הם בטלים בשישים לעומת הנזקים הקריטיים העצומים בזירות שונות שנחקרו על ידי סוציולוגים אמריקניים, כגון תאונות דרכים, אלכוהוליזם ושימוש בסמים".

"אני לא יודע כמה אנשים נהרגו דרך האינטרנט", אמר הכט בראיון לנענע מחשבים, "לעומת זאת בתאונות דרכים נהרגים כל שבוע, ואנשים עדיין ממשיכים לנהוג". אז אם הנזק שהרשת יוצרת זניח בהשוואה לתופעות אחרות, למה נטפלים דווקא אליה?

לדבריו של ד"ר הכט, מדובר בקואליציה של כוחות שלכל אחד מהם יש משהו להרוויח מתקיפת האינטרנט. בעקבות הסוציולוג הווארד בקר, הכט מכנה אותם "יזמי מוסר". על פי בקר, אלו הם גופים מתחומים שונים, שמנסים לשמר או לשפר את הסטטוס שלהם באמצעות הפיכה למומחים בזיהוי "הרשע" המאיים על החברה ושכנגדו יש להגן עליה.

בין יזמי המוסר שמאבחן ד"ר הכט, נמצאים גורמים עסקיים כמו צ'ק פוינט או מיקרוסופט, שמשתמשות ב"יום הלאומי לאינטרנט בטוח" על מנת לקדם את מוצרי האבטחה שלהם, או חברות אחרות, כגון סיסקו, שהעניין שלהן בחוק החסימה מבוסס על העובדה שהן משווקות טכנולוגיות סינון המשמשות לדוגמה בצינזור האינטרנט בסין.
 

הכי גרועים: הפוליטיקאים

הפוליטיקאים הכי גרועים. ח"כ כהן, יוזם הצעת החוק לצנזור האינטרנט (צילום: אתר הכנסת)
 הפוליטיקאים הכי גרועים. ח"כ כהן, יוזם הצעת החוק לצנזור האינטרנט (צילום: אתר הכנסת)   
קבוצה עסקית נוספת שיש לה עניין בפאניקות מכל סוג - וככל שהן סנסציוניות כן ייטב - היא התקשורת. לדברי הכט, זו נהנית לצטט בצורה חלקית מחקרים בלתי מדויקים על האינטרנט, ולהפוך מקרים טראגיים שהקשר שלהם לרשת עקיף בלבד - לכותרות גדולות ואדומות. לטענתו, אף על פי שגורמים כמו טבק, אלכוהול וזיהום אוויר גורמים להרבה יותר מקרי מוות, הם זוכים לסיקור תקשורתי פחות, משום שהעיסוק בהם פחות סקסי.

גם ההורים והמורים, שמרגישים חוסר אונים מול העולם הטכנולוגי החדש שהילדים שוחים בו, לא טומנים ידם בצלחת. "הפאניקה המוסרית משמשת במקרים רבים כאמצעי פדגוגי וכניסיון של ההורים להחזיר להם את סמכותם", כותב הכט.

אל אלו ניתן להוסיף גם פסיכולוגים וגורמים העוסקים בבריאות הנפש. מבחינתם, הדגשת "הסכנות הנפשיות" הכרוכות בגלישה מגדילה את קהל הלקוחות ואת הפוטנציאל העסקי והסמכותי שלהם.

עוד קבוצה, אולי המובנת ביותר מאליה, היא הדתיים, שהאינטרנט מהווה איום על סמכותם החברתית. ליהדות החרדית היה לאורך ההיסטוריה יחס תוקפני למדי להשכלה, אולם האינטרנט גרמה לה לפריחה ממש. בחסידות גור למשל, שלחו שליחים לביקורי בית כדי "לשכנע" גולשי אינטרנט להתנתק.

אבל הגרועים מכולם הם הפוליטיקאים. במקומות שבהם כל השאר בעיקר מדברים, הפוליטיקאים יכולים להפוך את צרות האופקים למציאות בעזרת העברת חוקים מטופשים; מחוק הטוקבקים המפוקפק ועד הצעת חוק 892 לצנזורה באינטרנט.
 
 

מקארתיזם אנטי אינטרנטי

גם הטלגרף עורר פאניקה מוסרית. טלגרף במלחה"ע ה-2 (צילום: וויקיפדיה)
 גם הטלגרף עורר פאניקה מוסרית. טלגרף במלחה"ע ה-2 (צילום: וויקיפדיה)   
"חדש בארץ: טיפול בהתמכרות לרשת. לא יכולים להפסיק? בשורות טובות - בקרוב תיפתח בישראל קבוצת תמיכה ראשונה למשתמשים כפייתיים באינינטרנט...בכל קורס ישתתפו 12 אנשים, נשים וגברים כאחד. אורך הקורס הוא כ-12 שבועות, ועלותו 40 שקלים למפגש (מתוך מודעה שהופיעה באתר מרכז הרופאים המומחים).

פאניקה מוסרית אינה תופעה חדשה. חוקרים שונים ממקמים אותה כבר בעידן המקארתיזם, הרדיפה האנטי קומוניסטית בארה"ב של שנות ה-50. מאז כבר חזינו במספר תופעות דומות: בשנות ה-60 היו אלו ההיפים וילדי הפרחים, שעוררו חשש מסטיות מיניות וחברתיות; בשנות ה-70 הכרנו את הפאנקיסטים; בשנות ה-80 ביפן הפאניקה המוסרית כוונה כלפי קבוצות ה-otaku; בשנות ה-90 התחוללה פאניקת מוסר סביב מגיפת האיידס; וברקע עברו גם פאניקות מוסר כנגד פדופילים, פורנוגרפיה ונושאים אחרים.

"שעיר לעזאזל הוא לא דבר חדש מבחינה סוציולוגית. אין מדיום טכנולוגי שלא סבל מהתופעה הזו. הרדיו, הטלגרף, את כולם ביקרו. אין דבר שלא עובר ביקורת, רק שלא תמיד היא כה קיצונית. האמת שאני לא מופתע, זה פשוט משעשע", אומר הכט, ומציין שההבדל הוא ש"האינטרנט נותנת לנו הרבה יותר אפשרויות לבדוק איך זה מתרחש".

גם הביקורת על האינטרנט מופיעה בדרך כלל בתוך האינטרנט
"בדיוק", הוא עונה בצחוק. "היום כל המחקר זה באינטרנט".
 
מחנכים לפאניקה. אילוסטרציה (צילום: SXC)
 מחנכים לפאניקה. אילוסטרציה (צילום: SXC)   
אז אולי העובדה שכבר ביקרו את כל צורות התקשורת הללו ובסופו של דבר הפאניקה תמיד שוככת וממשיכים הלאה באה ללמד אותנו שלא צריך להיבהל?
"אתה צודק. יש רק בעיה אחת: החוקים שעוברים בכנסת. ברגע שהפוליטיקאים מעבירים את החוקים הללו יש לנו בעיה. הפחד הוא שיגבילו חוקית, ארגונית ומוסדית את מה שהולך להיות. ואז גם מתחילים לשגע את הילדים ואלה דברים שאני רותח עליהם. זה מה שקורה בבתי הספר, זה מה שעושה אשנ"ב (אנשים למען שימוש נבון באינטרנט), ואני הייתי פעם חבר הנהלה שם, אבל ככל שאני מתרחק משם אני רואה שזה בעצם אנטי אינטרנט".

"מפחידים את הילדים, שבסופו של דבר צוחקים עליהם, כי ילדים מבינים טכנולוגיה הרבה יותר מכל ההורים. חינוך לא הולך באיומים. זה אולי עושה רושם על ילדה בת תשע, אבל בגיל 11 הם כבר לא מתייחסים ברצינות".

כתבת שבגלל הפאניקה המוסרית איש לא טורח לתת תשובה לשאלה מה ראוי שיהיו אמות המידה שלנו, ושגם לאחר הפעלת תוכניות הגמילה, בתוכנית הלימודים אין התמודדות רצינית עם האינטרנט. מה אתה מציע?
"אני מחכה, ואיגוד האינטרנט כבר רמז לי, שיקום איזשהו ארגון שיחנך איך לנהוג ביחס לאינטרנט אבל לא באיומים".
 

חברות בנות 30

יהודי בן 73 עם חיבה לאינטרנט. ד"ר יעקב הכט (צילום: יעקב הכט)
 יהודי בן 73 עם חיבה לאינטרנט. ד"ר יעקב הכט (צילום: יעקב הכט)   

"דור העתיד שהוע היעד המרכזי של הסטרא אחרא [השטן] וסיעתא דיליה [וסיעתו], צריכים בוודאי להרחיק ולהתרחק [מהאינטרנט] למען ייטב להם ולמען יאריכו ימים ברוחניות" (מתוך העיתון החרדי המודיע).

ד"ר הכט הוא איש מעניין. הוא חוקר עצמאי בעל הכשרה אקדמית שפועל מחוץ לאקדמיה, מתוך רצון כן ונדיר לחקור, וחוסר סבלנות לדרישות הקפדניות של האקדמיה. הוא מכנה את עצמו "יהודי בן 73", אבל באתר האינטרנט שלו מופיעים עשרות מאמרים יסודיים - ובו בזמן קריאים - שעוסקים בנושאים עדכניים כמו תרבות ההאקרים, בלוגים וטוקבקים.

לאינטרנט הוא הגיע לאחר שנים שבהן כמעט ולא נגע במחשב שישב לו במשרד. כשיצא לפנסיה הפך האינטרנט למעין תחביב, ומאז הוא מכור שאינו מכור. "אני יושב 14 שעות ביום אז אני מתמכר?", הוא שואל בהתרסה. "מה קרה? אין דבר כזה".

את הנסיונות להגדיר את משתמשי האינטרנט הכבדים כסובלים מבעיות נפשיות הוא רואה כחרדה תרבותית המבקשת להתנגד לשינויים המפליגים שמחולל בחיינו העידן הדיגיטלי.

"הפאניקה המוסרית יכולה להתפרש, לפיכך, כנסיון לשעתק מערכות חברתיות וערכיות ולהימנע מהפוטנציאל של הזירה הווירטואלית להניע שינוי", הוא כותב. "המבנה המוסרי על מימדיו הקפיטליסטים, הדתיים והלאומיים משועתק לזירה הווירטואלית הן בעזרת לחץ חברתי שהפאניקה מעוררת, והן על ידי מדיניות ציבורית, גיבוש נורמות שלטוניות וחקיקה".

אתה מציג את המאבק נגד האינטרנט כמאבק כללי של הסדר הישן נגד האפשרויות החדשות שמציעה האינטרנט. ממה הם מפחדים?
"זה לא תיאוריה שלי. תרבויות נוער בדרך כלל שונות מתרבות הסביבה ויש לא מעט דוגמאות של דברים שהיו אנטי תרבותיים ובמשך הזמן קיבלו לגיטימציה. המבוגרים מפחדים שיעזבו את התרבות שלהם. הקיצוניים ביותר הם הדתיים, שפוחדים מכל תזוזה, אבל גם אנחנו החילונים לא נוח לנו שהילדים יעברו לתרבות שלא מוכרת לנו. הפחד העיקרי שלנו הוא שהולכים לעשות מהפכה תרבותית. זה נכון לא רק לגבי האינטרנט, אבל היא מבנה את התרבות שלנו בצורה חזקה יותר מכל דבר אחר".

איך זה שאתה לא מפחד?
"כי אני מת על תרבויות. תן לי רק להיות בתרבויות פרימיטיביות או מתקדמות יותר. הראיה של ההבדלים התרבותיים נותנת לי תענוג וסיפוק. עם האינטרנט אני מקבל את התרבות על השולחן בלי שאצטרך לזוז. התענוג הכי גדול שלי זה שהחברים שלי הם לא בני 70, אלא בנות 30. לפגוש בחורה צעירה שיש לה שפה משותפת עם זקן תרח ומכוער".
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by