ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
רוצה בנות 

רוצה בנות

 
 
עמיחי שלו

האתר הוותיק בננות פתח פלטפורמת בלוגים לנשים עם מודעות, ולגברים הרגישים שלידן. ראיון

 
 
 
 
 
 
 
 
 
אתר בננות השיק לאחרונה את הבלוגיה שלו. לכאורה דבר של מה בכך, לכל אחד יש בלוגיה, אפילו לקסלמן את קסלמן. אבל כנראה שבאמת מדובר במשהו יוצא דופן. קודם כל זה לא פתוח לכולם, זו מיני בלוגספירה של סופרים וכותבים, בעיקר נשים - בכל זאת, הבמה היא בננות. והן לא יודו בזה, אבל זה אולי הניסיון הרציני הראשון לתת פייט ל"רשימות", אבל מזווית קצת שונה - נקבית וספרותית יותר. ואולי בדרך גם לדרוס עוד מיזם כמו הסימניה, כי בננות בלוגס בהחלט ממלא איזה חסך ברשת המקומית - תוכן ספרותי.
 
 
 
למרות שהאינטרנט היא כידוע לא זירת קרב בין המוזסים לנמרודים (כלומר, לא רק), יש מקום לכולם או לפחות לרובם, והכוונה בבננות בלוגס היא לא רק לתת לבנות לכתוב, אלא לתת לבנות שיש להן מה לכתוב, ובעיקר - שיודעות לכתוב. רשימת הבלוגריות (והבלוגרים) ההתחלתית בהחלט מעוררת הערכה, וכוללת בין השאר את: ורד מוסנזון, נולי עומר, שבא סלהוב, אורית הראל, עטרה אופק, שהם סמיט, שהרה בלאו, סמי דואניאס, תומר ליכטש, גבריאל רעם ועוד ועוד.

בינתיים לא כולם פעילים במיוחד, ולרבים יש בלוגים נוספים (ברשימות או בוורדפרס), אבל מנהלת הפרויקט, יעל ישראל, מבטיחה בראיון לנענע מחשבים שזה מצב זמני בלבד, ולא מדובר בהצהרות ריקות. "רוב הבלוגרים שעדיין לא עלו הם סופרים שאני פניתי אליהם, ואין להם שום מושג ברשת ובבלוגים. לא רק זה, חלקם ממש פוחדים מהבלוגים. וכמי שעד לפני שנה ורבע פחדה פחד מוות מהרשת - אני מבינה את זה", אומרת ישראל, סופרת, עורכת ומבקרת במקצועה, ובלוגרית פעילה, שמחזיקה בלוג אישי ברשימות ובלוג אוכל בקפה דה מארקר.

ישראל, שבמובן מסוים, היא אחת הבודדות שהבינה בזמן את הפוטנציאל הגלום בשילוב העולמות, מהווה יוצא מן הכלל שמעיד על הכלל. סופרים וכותבים נחשבים עדיין ככאלו שמביטים על האינטרנט בעיניים חשדניות, שלא לומר פרנואידיות. רובם רואים ביישות הזו מעין מפלצת שאול רברבנית שהולכת לכרסם בתאווה את הקרקע הפרינטית עליה הם עומדים.

לדבריה, "רובם נזקקים לעזרה טכנית כיצד לעלות לבלוג, ואנחנו מעניקים להם עזרה, אבל זה מתבצע לאט. יש שם גם כמה שרצו בלוג, קיבלו, אבל מיד אחר כך נסעו לחופשה. זה מתמלא מיום ליום, וכל יום עולים בלוגים חדשים. אנחנו רק שבועיים באוויר, ואת העבודה על הגיוס התחלנו רק לפני חודש. במה כזו לוקח זמן לבנות ולמלא".
 
יש בכלל חזון לפרויקט הזה או שמדובר בעוד מקום לבלוגים?
"יש חזון, והוא במת בלוגים שתביא מגוון של קולות נשיים חזקים ודעתניים, מכל שכבות האוכלוסיה. החל מסופרות ועיתונאיות, אמניות ויוצרות, דרך פעילות חברתיות ונשות אקדמיה, ועד נשות עסקים, עורכות דין (עו"ד פנינת ינאי קיבלה בלוג אתמול) ופוליטיקאיות (כמו הח"כית לשעבר, מלי פולישוק בלוך). בקרוב יעלו כמה עיתונאיות אתיופיות, אנחנו מחזרות גם אחר קולן של נשים פלסטינאיות, יש כבר בלוג של אישה מוכה לשעבר (שולמית גלאור, מתרגמת וכותבת), שמספרת על מה שעברה, כדי לנסות לעזור לנשים שחיות היום בתופת הזו, ועוד".

נראה שבניגוד לפלטפורמות הבלוגים הפתוחות שאנחנו מכירים מהרשת הישראלית, לבננות ונשותיה יש אג'נדה ברורה, ולא רק ברמה השמית. "שלשום למשל, פניתי לגלית לוי, אשת העסקים והאופנאית, בבקשה שתכתוב בלוג על ניסיונה כאשת עסקים. אנחנו חושבות שחשוב שנשים בכל התחומים האלה יביעו את קולן. זאת אומרת, יש כוונה שיהיה באתר לא רק ייצוג נשי מסיבי, אלא גם דיון מעניין בסוגיות חברתיות של נשים", מסבירה ישראל.
 
 
יעל ישראל. יש אג'נדה
 יעל ישראל. יש אג'נדה   
איפה את משתלבת בחזון הזה?
"כשהצטרפתי התווספה האג'נדה הנוספת, שהיא יותר החלום שלי מאשר של שירלי (צ'לצ'ינסקי, העורכת הראשית של בננות - ע.ש.), והוא להעלות כמה שיותר סופרים לרשת. לטעמי, יש מעט מדי נוכחות של סופרים ברשת, ובעיקר של מה שנקרא סופרים בכירים. כשאני נכנסת לגוגל לחפש סופר, אני כמעט לא מוצאת חומר שהוא כתב, רק קצת מהדברים שכתבו עליו. אני חושבת שזה חייב להשתנות. הרי המילה היא הכלי של הסופר, ומה זו הרשת אם לא מצבור של מילים? אז שדווקא סופרים ייעדרו מהרשת?".

ישראל גם טורחת לעשות נפשות לטכנולוגיה בקרב אלו שבקיאים במילים, אבל לא ממש משקיעים בנוכחות מקוונת. "הצעתי לסופרת נאוה סמל להעלות לבלוג רומן שלה שראה אור בשנת 85', וזכויות היוצרים עליו חזרו אליה. היא מאוד התלהבה מהרעיון. לאט לאט, כשאני מסבירה לסופרים את היתרון באתר אישי ברשת, הם משתכנעים מדוע זה כדאי להם", אמרה.
 
אילוסטרציה. רוב נשי (צילום: ASAP photos)
 אילוסטרציה. רוב נשי (צילום: ASAP photos)   
האם באמת יש לכן כוונה שתהיה שם יצירה ספרותית ייחודית שלא תתרחש בדפוס?
"כבר ישנה שם יצירה ספרותית אמיתית, שמתבצעת למעשה ברגעים אלה ממש, בזמן אמת. נעשים שם דברים שאינני יכולה להרחיב עליהם את הדיבור, אבל הם אקספרימנטאליים מבחינה ספרותית, וטרם נעשו בארץ. אני עובדת בצמוד עם הסופרים, מנחה אותם, מתייעצת איתם, אנחנו מעלים רעיונות איך להשתמש בכלי הזה, הרשת, בצורה מעניינת באמצעות הכתיבה שלנו. זה כמו הרומן שנולי עומר ואני העלינו ב-ynet, למשל. לחשוב על אופציות מגוונות איך להביא את הספרות לרשת, איך לשלב אותה ברשת. אני מעודדת סופרים לפרסם קטעים מספריהם שפורסמו, או שעדיין בכתובים. ובכלל, להשתמש בבלוג כבמה, לנצל את האפשרות הנהדרת הזו לדיאלוג און ליין עם הקוראים. זה מה שהכי מרגש אותי בכל הנושא הזה של עריכת פלטפורמת בלוגים".

די ברור שהכותבים המקצועיים חייבים ללמוד להתיידד עם האינטרנט, לא רק כדי שלא תנשוך להם את היד, אלא כי העתיד שלהם נמצא שם, גם אם לאו דווקא מדובר ביצירות שלהם עצמם. הנבואות על כך שעולם הדפוס והספרים ייכחד - כנראה לא היו במקום. בכל אופן, לא מדובר בתחליף, אלא בפעילות משלימה וחשובה. סופר, משורר או כותב שלא יידע לייצר נוכחות בעולם האינטרנט, נוכחותו בעולם הפרינט תתפוגג בהדרגה.

אבל זה לא כמו BlogHer שייחודי לנשים, יש שם גם גברים. מה כל הקטע?
"כשהצטרפתי, חשבתי על במה רק לנשים. אבל שירלי היא בעלת האתר, והיא כבר התוותה ב'בננות' את הקו שיש גם גברים. אז נכון שהאתר 'דובר נקבית', הכול בלשון נקבה, אבל אנחנו ממשיכות לארח גברים, כי כמו ששירלי אומרת: 'לא בא לנו לחיות בלי גברים'. ובאמת, למרות שאתר רק לנשים נשמע לי אופציה מעניינת מאוד, אני מסכימה שאתר בלי גברים עלול להיות יותר מדי ממוקד נשית, עם אג'נדה שהיא בעיקרה פמיניסטית, ואנחנו לא התכוונו לזה, אלא רק לייצר במה שיש בה רוב נשי, עם גברים שאנחנו אוהבות ומעריכות, להם קראנו להצטרף. רוב נשי, אבל לא זהות נשית אחידה".
 
אך עם כל הרצון הטוב, עדיין יש קושי עצום ביצירת הפלטפורמה הראויה. גולשים רבים לא מסוגלים לקרוא יצירות ארוכות ולגלול את עצמם לדעת. במקרה הזה, המדיום מכתיב כללים שמאלצים כותבים למתוח קצת את עקרונות הברזל הדינוזאוריים שלהם. במילים אחרות - עדיין לא נמצאה הנוסחה האולטימטיבית, אבל יוזמות כמו בננה בלוגס הם מעבדת ניסוי חשובה.

האם זה ניסיון לתת קונטרה לרשימות? מה ההבדל בין האתרים?
"האמת שלא. בכלל, כששירלי פנתה אלי, בעיקר חשבתי שיהיה נחמד לפתח במה שנשים הן מרכזה, ולכן הצטרפתי. ואז הוספתי לתוכה את הג'וק המטורף הזה שלי, שכולם קצת צוחקים עלי בגללו, והוא להעלות סופרים וספרים לרשת. לא חשבנו על רשימות כמודל (מלבד העובדה שזו במה אקסקלוסיבית שלא כל אחד מתקבל אליה), אלא על מה שאנחנו רוצות לבנות: במה שרובה בלוגריות. גם רשימות מקום נחמד, אלא שבעיני אין בו מספיק סופרים ועיתונאים, שהם בדרך כלל האנשים שמיטיבים לכתוב. ואותם אני רוצה להביא, מה לעשות".

אז זה יצליח?
"אני מקווה שכן. אנחנו מאמינות שנצליח לגייס נשים מעניינות, וגם גברים מעניינים, שייווצר דו שיח יצירתי ופורה, שיעלו כמה שיותר סופרים שיפרו זה את זה, ושכולם יידעו שמעניין פה. אני חושבת שלשירלי, כבעלת אתר מהוותיקים ברשת, ולי, כבלוגרית די משופשפת, יש מספיק הבנה איך לעשות את זה".
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by