ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
ויזוא-לוֹל-יזציה 

ויזוא-לוֹל-יזציה

 
 
תומר ליכטש

ליכטש מגלה ברשת אוצרות אמנותיים, שמדגימים איך נראה קול, כמה אהבה היתה בבלוגספירה בשנת 2005, איזו מדינה הכי מזוהמת ועוד. בשביל הגיוון הוא גם ממליץ על המשחק הכי ממכר שיש ברשת

 
 
 
 
 
 
 
 
 

וירג'יל תמיד אומר

מסתבר שלא מעט חברות מסביב לעולם, תאגידים בסדר גודל וכדומה, מעדכנות את וויקיפדיה על פי צרכיהן. עדכונים ששווים עליה או ירידה של רבע אחוז ברבע מניה. כלומר, עדכונים ששווים כסף אמיתי. תודה לאל, אני לא צריך להסביר לכם את זה בעצמי, ואתם יכולים לקרוא את ההסבר לעניין בכתבה שפורסמה בשבוע האחרון בנענע. מה שכן, חשוב לי להביא פה הציטוט המדהים של הבנאדם שפיתח מנוע חיפוש שעוקב אחרי שינויים מגמתיים בוויקיפדיה, וכך הוא אומר, אותו וירג'יל גריפית: Everything's better if you do it on a huge scale, and automate it. הכל הרבה יותר טוב אם מעמידים אותו על סקאלה ענקית ועושים אותו אוטומטי. נשמע כמו מניפסט חד שורתי לאוטופיה איומה.
 

ההיסטוריה של הנשיקה

 
נזכרתי באחד הפרופסורים להיסטוריה באוניברסיטת ת"א, ששאל פעם מה עם ההיסטוריה של הנשיקה. "היא לא חשובה?", שאל. "למה לא כותבים על ההיסטוריה של הנשיקה? אני רוצה לדעת איך התנשקו לאורך המאות. באיזה תנוחות. באיזו עוצמה. אני רוצה לדעת את זה. זה לא חשוב?". אני נזכר בזה עכשיו, בהיסטוריה של הנשיקה, כי באותו רגע, כששאל את השאלה הזו ולא חיכה לתשובה, אפשר היה לשמוע בקולו שההיסטוריה של הנשיקה באמת מעניינת אותו. ובאותו רגע היא עניינה גם אותי. והיא עדיין מעניינת. מה עם ההיסטוריה של הנשיקה? מה עם כל הדברים הנפלאים והארורים שמתרחשים בעולם? למה אף אחד לא עושה איתם משהו?
 

מוות ומיסים (ותצוגות אחרות)

כדורי ארץ שונים. בעלות על טלוויזיות בעולם (צילומסך: WORLDPROCESSOR)
 כדורי ארץ שונים. בעלות על טלוויזיות בעולם (צילומסך: WORLDPROCESSOR)   
ואז נפלתי על לינק שהוביל אותי לשביל חדש ברשת, ובו אלפי ויזואליזציות מופרעות. מצאתי כדורי ארץ שונים, תבניות (זזות!) של טיסות, את ההיסטוריה של המדע, מצאתי קובץ PDF עם לוח שנה בצורת שמש (הדפסתי. יצא בהיר מדי), מצאתי מפה של הכבלים שמחברים את העולם, מצאתי קובץ PDF עם כתמי צבע שמתארים מי שולט באינטרנט האמריקני, מצאתי ויזואליזציה נוראית בשם "מוות ומיסים", מצאתי מפתח נושאים לדוקטורט שצוייר בתור מפת קווים של רכבת תחתית, משחק שחמט (אני יודע שזה ישן) שמדגים ויזואלית את כל המהלכים האפשריים של המחשב ומייאש את השחקן, ומצאתי אילן יוחסין של 20 דורות, שמתחיל בגורי וסאקט הי"ד, ונגמר בפלורנו והָאטֶר יבדל"א.
 
 

הממ

פרויקט האהבות האבודות. חפשו את שלכם (צילומסך)
 פרויקט האהבות האבודות. חפשו את שלכם (צילומסך)   
האנשים האלה, אני מתחיל להבין, חושבים באופן שוירג'יל גריפית מתאר: הם לוקחים את הכל, את הכל הכל, שמים אותו על סקאלה ענקית, והופכים את זה לאוטומטי. אבל מה יוצא מזה? מה יוצא מכל הגרפים האלה? שום דבר, בעצם. כלומר, לא יוצא מזה שום דבר שאפשר להשתמש בו, אלא רק נתון מעורר השתאות. אנחנו מביטים על ויזואליזציות, והן גורמות לנו לעצור. הן מביאות אותנו לידי מחשבה. אולי חדשה אולי ישנה. אבל הן גורמות לנו לעצור. וזה לא משנה אם מדובר בתיעוד תנועתי של דיונים ב-IRC לאורך השנים או במפה המתעדת את תנועתה של תלמידה בודדת בפריז (בהקשר הזה: תיאוריית הסחף). אנחנו עוצרים מול סך התנועות האלה, מול סך ההתרחשויות האלה, ואומרים הממ.

מה זאת אהבה?

הממ גדול השמעתי לנוכח פרויקט האהבות האבודות, שמושך טקסטים על אהבות שבורות מבלוגים ברחבי שנת 2005, ומציג אותם בשלוש דרכים גרפיות יפהפיות. מה נשאר? להקליק ולחפש את שלכם.
 

הקול השוודי

הממ שווה בגודלו המהמתי על פרויקט הקול. The Voice. מדובר, בגדול, בענן תגיות (ויזואליזציה יפה כשלעצמה), אם כי הפעם, הוא לא מתעד תכנים שאפשר למצוא, אלא קולות שנשמעו באתר. הענן הזה מורכב מ-2,000 מלות החיפוש האחרונות שגולשים שונים חיפשו באתר, והנסיון המוצהר של אנשי הפרויקט, הוא "ליצור תמונה של 'הקול' - הזהות הקולקטיבית והקונצנזוס המופשט של קבוצת אנשים". המשתתפים בפרויקט הם עובדי מועצת האמנות השוודית, שגם מריצה את זה. כי למי חוץ מלהם יש זמן לדברים האלה. ואפשר לומר חה, שוודים.
 
 

שיהמם

La Leçon de Ski של מירו. קווים בומבסטיים (צילום: וויקיפדיה)
 La Leçon de Ski של מירו. קווים בומבסטיים (צילום: וויקיפדיה)   
די ברור, אם כן, שוויזואליזציה היא עוד סוג של אמנות בעולם הדיגיטלי, או בעולם שאנו מכנים "תרבות דיגיטלית". או בעולם שאני מעדיף לכנות "עולמקוון". היא מתחלקת לכמה עניינים: הכוונה, הביצוע (השיטה) והתוצאה. כדי להפוך מכלי אוטומטי ליצירת אמנות, על כל אחד מהחלקים הללו להיות שלם בדרכו. הכוונה צריכה להיות יותר ממסחרית (עם זאת, אין בכוונה מסחרית מראש כדי לבטל את האמנותיות שבאיזו ויזואליזציה), השיטה צריכה להיות מופשטת/פשוטה ומודעת לעצמה (איסוף המידע חייב להיות שיטתי ומתועד), והתוצאה צריכה להיות יפה מספיק כדי להמם אותנו במבט אחד.

אגב: אם הייתי צריך לאפיין קו אופי לז'אנר הויזואליזציה, הייתי אומר שזה ז'אנר "בומבסטי". עדיין לא ראיתי קו פשוט, עקום, דקיק, או כתם פשוט, שמדגימים מבנים של מידע. ואני לא מדבר על גרפים פשוטים, אלא יותר על קווים כמו של מירו או אביבה אורי. אבל זהו זה בעניין הזה.
 

גיקעקוע

אז ראינו גיק (מגניב) עם קעקוע של מסך המוות הכחול וראינו גיק (דביל) עם קעקוע של Zune, מה שהביא את חזי לטקבק את הלינק שלו לאוסף קעקועי הגיקים הביזארי הזה (מבחנים במתמטיקה מביאים את יוצרי השליפים לשיאים חדשים). מה נשאר, אתם שואלים. נשאר קעקוע סופר מריו. כולל הלוגו של נינטנדו.
 
 

|| ||||| || | |||

אפרופו ויזואליזציות: פתאום מצאתי מאמר על המבנה של הברקוד. דעו איך אתם נסרקים.
 

לינק!

לסיום, אחלק לכם את זה: לינק. אבל לא סתם לינק, לינק רציני למשחק רציני שבוודאי יגזול לא מעט זמן. מדובר על קוביה. היא מסתובבת בכמה אופנים, ובסופו של דבר צריך להפיל אותה לחור. יש אנשים שעושים את זה בשביל הפרנסה. אתם תעבירו עם זה את הזמן. הו הו כמה זמן שאתם תעבירו עם זה. אוי כמה זמן שהעברתי עם זה. כמה כמה זמן.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by