ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
זה די חרא להיות מהנדס 
 
 אמא, אני לא רוצה להגמל   
 
מערכת חיים ברשת

ענף ההנדסה האמריקני נמצא במשבר עמוק. פיטורים המוניים, עובדים זרים וזולים ודרישות בלתי אפשריות ממי שמצליח לשרוד, גורמים למהנדסים רבים להרים ידיים ולפרוש

 
 
 
 
 
 
 
 
 
אם לאמהות פולניות (ולא משנה מאיזו עדה הן) היה אכפת גם מאושרו של ילדן, ולא רק מתוארו, זה שניתן לזרוק בגאווה גדולה בבת-מצווה של הקרובים-רחוקים, הן היו מפסיקות לבקש בעבורם עתיד של מהנדס. כך לפחות עולה מכתבה שמפרסם היום ה-Christian Science Monitor. הכתבה, המבכה את מותו של מקצוע ההנדסה כמקצוע נחשק בארה"ב (כלומר, בקרוב אצלנו), טוענת כי המחיר שמשלמים מי שעומדים בחד החנית של ההתקדמות הטכנולוגית בעולם כבד מנשוא.

עד לפני כעשור נהוג היה לחשוב על מקצוע ההנדסה כמקצוע שמשמעותו שכר סביר ובטחון תעסוקתי. התחרות הגדולה של ארצות הברית עם יפן הביאה את הממשל לעודד אמריקנים צעירים ללמוד הנדסת אלקטרוניקה ומחשבים. מאות אלפי המהנדסים שיצאו משערי האוניברסיטאות האמריקניות בשנות ה-80 היוו את אחת הסיבות, וללא ספק את עמוד התווך, של התפוצצות היצירה ההנדסית של ראשית ואמצע שנות ה-90.

בתקופה ההיא היה כל מהנדס מלך. תנאי שכר מפליגים, כוח אדיר מול המעסיקים שרדפו אחרי מנועי הצמיחה. אלא שאז התפוצצה הבועה. אחריה הגיע המיתון. עכשיו שוקלים מהנדסים רבים את דרכם. רבים מהם מביטים על עקומת המובטלים העולה ונמלאים ייאוש. אחרים מביטים דווקא אל התקופה בה הועסקו ומבקשים שלא לשוב אליה.


ארבע שפות ושני מקומות עבודה - בשנה אחת

"לאנשים הרואים את המקצוע כקריירה, ההנדסה נמצאת במצבה הגרוע ביותר מזה שנים", ואמר לה-ארל בראינט, נשיא מכון האלקטרונאים ומהנדסי האלקטרוניקה. בשנה בה פוטרו 400,000 איש מתעשיית ההיי-טק האמריקנית, לא קשה להבין למה הוא מתכוון. "מאזן הכוח הכללי הוטה. המהנדסים החזיקו בו תקופה מסוימת, עכשיו הבוסים החזירו אותו לעצמם", אומר סקוט אדמס, יוצרו של דילברט, המהנדס הכי מהנדס. המהנדסים מאשימים את הממשל האמריקני, המתיר את כניסתם והעסקתם של כ-200,000 מהנדסים זרים (רובם מהודו והמזרח הרחוק), בעוד 80,000 מהנדסים אמריקנים מובטלים.

כל מי שעובר בחברות בהן מועסקים מהנדסים רבים, יתקשה להיזכר מתי ראה בפעם האחרונה שיערה לבנה על ראשו של מי מהם. במקצוע בו ציוד וטכנולוגיות מאבדים את הרלוונטיות שלהם מדי יום, מהנדסים נאלצים להמשיך וללמוד כמויות אדירות של חומר, אם ברצונם להישאר בתחום. רובם נשחקים במהרה ופורשים בתוך מספר שנים מועט יחסית. באתר slashdot, בו התנהל דיון בעקבות הכתבה האמורה, הצהיר אחד המשתתפים כי בשנה האחרונה "החליף" ארבע שפות תכנות ושני מקומות עבודה. ספק אם ישנו מקצוע אחר בו נדרשת מהעובד השקעה שכזו, אך ורק כדי לשרוד בשוק העבודה.

על כן קשה להיתפס מופתע מנתוני מחקר שערך פרופסור למדעי המחשב בקליפורניה, לפיו אורך הקריירה של מהנדס ממוצע גדול רק במעט מזה של שחקן פוטבול אמריקני.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by