ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
איך עיוור גולש באינטרנט 

איך עיוור גולש באינטרנט

 
 
נענע מחשבים

בכינוס איגוד האינטרנט בנושא הנגשת האינטרנט לבעלי מוגבלויות אפשר היה ללמוד איך עיוור גולש וכיצד הופכים את האינטרנט נגיש לרבע מאוכלוסיית ישראל

 
 
 
 
 
 
 
 
 
תנו נגישות (צילום: SXC)
 תנו נגישות (צילום: SXC)   
כן, גם עיוורים גולשים באינטרנט, כך גילינו ביום העיון שערך איגוד האינטרנט הישראלי בנושא הנגשת האינטרנט לאנשים עם מוגבלויות. קצת מוזר לחשוב על האינטרנט כמקום עם בעיות נגישות. כשאנחנו חושבים על נגישות אנחנו חושבים בדרך כלל על כל מיני משטחים משופעים ליד קופת חולים ופחות על עמוד הבית שלנו. אבל כפי שדיווחה ביום חמישי העמותה לנגישות ישראל, 25% מאוכלוסית ישראל מתקשה או אינה יכולה לגלוש באינטרנט.

עבור מי שמסתובב כל היום ברשת - ושוכח לפעמים שיש מי שלא - הנתון הזה עשוי להישמע מפתיע בהתחלה אבל 25 האחוזים הללו מורכבים מהרבה קבוצות שונות של אנשים שסובלים ממוגבלות פיזית או חושית, מלקויות למידה, מעולים חדשים וגם מבני גילאי מתקדמים הסובלים ממוגבלות בראיה, בשמיעה, במוטוריקה (לדוגמה, קושי להחזיק עכבר) או בקשיים קוגניטיביים.

בימינו, חוסר גישה לעולם הווירטואלי משולה לעונש, שאולי רק איסור טיסה לחו"ל יכול להשתוות אליו, אם בכלל. אבל למרבה המזל, יש פתרונות לבעיה.

למרות שהאינטרנט מציבה חסמים בפני אוכלוסיות שונות, יש דרכים להפוך אתרי אינטרנט לנגישים יותר. בדיוק כמו שהכנסת מסלול משופע לצד גרם המדרגות יכולה לסייע לאדם על כסא גלגלים להגיע לחנות שברחוב, כך שימוש בארכיטקטורה נכונה בעת בניית האתר יכולה לסייע לעיוורים, עיוורי צבעים, קשישים ובעלי מוגבלויות אחרות להגיע לאתר באינטרנט.
 

התחלתה של פריצת הדרך

גילה גרטל,  מומחית נגישות לאינטרנט (צילום: איגוד האינטרנט הישראלי)
 גילה גרטל, מומחית נגישות לאינטרנט (צילום: איגוד האינטרנט הישראלי)   
עלות הפיתוח של אתר נגיש גבוהה ב-2% בלבד לעומת אתר רגיל. לעומת זאת, הפיכה של אתר לנגיש, מגדילה את קהל היעד שלו ב-25%", מגלה גילה גרטל מאיגוד האינטרנט הישראלי, שעוסקת בתחום הנגשת האינטרנט לבעלי מוגבלויות כבר חמש שנים.

ובכל זאת, רוב אתרי האינטרנט בארץ עדיין לא מונגשים. אם זה כל כך כדאי, למה לא עושים את זה?
"זה רק עניין של הבנה ומודעות. יש בארץ תפיסות נורא ישנות לגבי נושא בעלי המוגבלויות כקבוצה קטנה וחסרת כוח קניה. זה פשוט לא נכון. כשמבינים את מגוון הבעיות וכמות האנשים שמדובר עליהם מבינים שזו קבוצה עם פוטנציאל אדיר. גבי שלוסר מבנק הפועלים, למשל, סיפר שמאז שהם הנגישו את האתר הם חוו עליה פתאומית של 6% בכמות הגולשים. עכשיו תחשוב שכל אדם שפקיד הבנק צריך לשרת אותו עולה לבנק פי 10 כסף, ותראה כמה כסף הם חוסכים. אתמול פגשתי מישהו ממשרד ממשלתי, שסיפר לי שמאז שהפכו את האתר שלהם לנגיש היתה להם עליה של 15% בפניות. הוא כל כך התרגש., הוא פשוט לא האמין".

התמריץ הכלכלי אולי חשוב כדי להזיז את החברות במשק הישראלי ממרבצן, אבל חשוב לציין שאתרים לא מונגשים הם דבר אסור על פי חוק והדבר הזה תופס גם עבור חברות מהמגזר הפרטי. בשנת 98 קבעה הממשלה כי כל גוף שנותן שירותים ציבוריים לכלל הציבור צריך לאפשר נגישות לאנשים עם מוגבלויות. "זה נכון גם לשירות פרונטלי וגם לאתרי אינטרנט", הסבירה גרטל בראיון לנענע מחשבים, וציינה כי "לתחום האינטרנט יש תקנות יותר ספציפיות, שהולכות על פי התקן העולמי של ה-W3C. אמנם רשויות ציבוריות מחויבות לרמת נגישות ברמה 2 וגופים פרטיים רק לרמה 1, אבל בעקרון כולם מחויבים".

ואם החוק והתמריצים הכלכליים עדיין לא משכנעים מספיק, יש את הקלף המנצח: גוגל. גם מנועי חיפוש עיוורים וגם הם לא מצטיינים בקריאת תמונות. בניית אתרים נגישים הופכת את האתר לנגיש יותר גם למנועי חיפוש ומעלה את הדירוג שלו בגוגל. מפתחים, לתשומת ליבכם.

אולי זו הסיבה שגרטל אופטימית. "אנחנו בתחילתה של פריצת הדרך. יש כבר כניסה משמעותית של אתרים שהנגישו או נמצאים בתהליך של הנגשה. אני צופה שעוד מספר שנים האתרים המשמעותיים כבר לא ירשו לעצמם להיות לא נגישים, ומי שיהיה חכם יותר ויקדים - יזכה בתהילה".
 

אז איך גולש עיוור?

 
לפני שיצאנו לכנס סיפרנו לכמה מכרים שאנחנו הולכים לצפות בהדגמה של עיוור גולש, וביקשנו מהם לנחש כיצד הוא עושה את זה. התגובות היו בעלות דמיון מפותח עד גבול הביזאר (אחד מהמשתתפים טען בתוקף שמעורב בזה חוש הריח). אבל האמת היא שיש שני כלים מרכזיים שעיוורים גולשים בעזרתם: הראשון הוא "קורא מסך", תוכנה שמדלגת על המסך ומקריאה מתוכו. השני הוא לוח ברייל, מכשיר הדוגם את כרטיס המסך ומציג את התכנים המוצגים בו בכתב ברייל בעזרת סטים של פינים.

משה דרשן, מתכנת ואיש מחשבים עיוור מלידה שגולש באינטרנט כבר שמונה שנים, מספר שהוא משתמש במקביל בשני הכלים ומשלב אותם על מנת לקבל את התוכן המקוון בצורה השלמה ביותר.

"יותר ויותר עיוורים נחשפים לרשת בשנים האחרונות ומנסים להתמודד איתה", אמר דרשן בראיון לנענע מחשבים. "אבל זה לא פשוט. להתמודד עם מחשב זה מסובך גם ככה לעיוור, אבל עם אינטרנט זה הרבה יותר מסובך. יותר קל לעבוד על מחשב, כי זו סביבת עבודה סגורה שאפשר להתרגל אליה. לכן הרבה פחות עיוורים משתמשים באינטרנט מאשר במחשב", הסביר.
 
 

כמו ניאו בסוף המטריקס

Jaws. קורא את מה שעל המסך (צילום: אתר החברה)
 Jaws. קורא את מה שעל המסך (צילום: אתר החברה)   
את ההדגמה ביצע דרשן בעזרת קורא המסך – Jaws. התוכנה עוברת על המסך ומעניקה לו קודם כל מידע כללי על הדף: כמה לינקים, כותרות או פריימים יש בו. מכיוון שהוא מקבל את המידע הטקסטואלי בצורה קולית ולא ויזואלית - הוא לא יכול לסרוק את כל הדף במבט אחד כפי שעושה המשתמש הרואה. הוא נדרש לקפוץ במהירות בין חלקים שונים בדף על מנת ליצור לעצמו מודל מנטלי של האופן שבו מאורגן הדף, ולדלג בין השדות השונים בלי שתהיה לו את תפיסת המרחב שאנחנו מקבלים כמובנת מאליו כשאנחנו גולשים באינטרנט. אין ספק, התהליך נראה מורכב בהרבה. נסו אתם לגלוש באינטרנט בעיניים עצומות.

ההדגמה של גלישה באינטרנט על ידי אדם עיוור היתה אירוע מהפנט, זר ומוזר לכל התפיסות שלנו לגבי האינטרנט. בעוד שרובנו תופסים את האינטרנט כעולם ויזואלי, עבור דרשן, הרשת היא סוג של יקום קולי. מעין סוג של רדיו אינטראקטיבי. אם נוהגים לחלק את המדיומים לכאלו של שמיעה (כמו רדיו וטלפון), לעומת אלו של ראיה (כמו טלויזיה, קולנוע או הרשת) - האינטרנט הופכת אצל דרשן למדיום שונה לחלוטין עם מאפיינים אחרים לגמרי.

כשהוא גולש באינטרנט בעיניים עצומות החזות שלו נראית מדיטטיבית, מזכיר קצת את ניאו מהמטריקס כשבסוף החלק השלישי הוא נכנס עיוור לתוך עולם המכונות. בקטע מסוים בהדגמה נכבה המקרן שהציג את המסך על הקיר. "אין צורך להדליק את המקרן. כך משה גולש באינטרנט", צעק מישהו. הוא צדק.

הכנו לכם כאן קטע אודיו של התוכנה שדרשן משתמש בה. אתם יכולים לעצום את העיניים ולהקשיב להקלטה. דמיינו שזה האינטרנט שלכם ואולי תבינו מעט טוב יותר איך חווה אותו עיוור.
 

עם הרדיו יותר נוח

"אין ספק שטלויזיה ורדיו הן מדיות יותר נגישות ונוחות", מסכים דרשן, "אבל האינטרנט פותחת בפניך דלתות שברדיו ובטלויזיה לא קיימות, ולכן עשיתי את כל המאמצים ופיתחתי את היכולות להשתמש בכלי הזה".

בכנס דובר על שינוי בהנגשת האתרים, אתה חש שיפור בהנגשת האתרים באינטרנט?
"עם השנים פיתחתי יכולות להתמודד גם עם אתרים לא נגישים. אבל אם אני לא חייב את האתר הזה, ברגע שאראה שהנגישות שלו נמוכה - אצא ממנו. באופן כללי, באתרים שעובדים בצמוד לארגון הנגישות רואים שינוי. אבל לפעמים זה רק בדף הבית וברגע שנכנסים לדפים הפנימיים מתחיל הבלגן".

אחת הבעיות הקלות מאוד לתיקון, ומקשות ביותר על דרשן וחבריו, היא הנטיה של בוני אתרים ישראלים להחליף באופן קפריזי במיוחד בין עברית ויזואלית לעברית לוגית. הוא יכול לכוון את הדף לשני הסטנדרטים השונים, אבל כשמחליפים כל פעם בין פורמט לפורמט הוא שומע חצי מהטקסט הפוך. "אני מבקש שתשקיעו הרבה יותר מחשבה כשאתם מפתחים אתרים. תבינו שאתרים טובים עבורנו יכולים לשנות לנו את החיים ולאפשר לנו לא להיות תלויים באחרים. תהיו מודעים לצרכים שלנו ותתחשבו", ביקש דרשן.

הנה עוד כמה טיפים לבוני האתרים שביניכם, שיקלו על חייהם של כל הגולשים - בין אם מדובר בבעלי מוגבלויות ובין אם מדובר בבוטים מבולבלים של גוגל.
 

כללים לבניית אתר נגיש

1. השתמשו בטקסט חליפי למידע שאינו טקסטואלי. לדוגמה, אם יש תמונה שמוליכה ללינק ואין מידע טקסטואלי חליפי, תוכנות קוראות טקסט לא ידעו לומר דבר על הלינק הזה.
2. אל תתנו תיאור ללינק כותרת בסגנון "לחץ כאן", כי גם העיוור וגם מנוע החיפוש לא ידעו במה מדובר.
3. הציגו מידע חלופי מסונכרן למצגות, קול, סרטים ואנימציות.
4. ארגנו ועצבו את המסך באופן שישקף את מבנה המידע המוצג בו.
5. צרו אבחנה וניגודיות ברורים בין תוכן לרקע, אחרת עיוורי צבעים מתקשרים לקרוא את האתר.
6. ודאו שאת כל הפעולות באתר ניתן לבצע באמצעות מקלדת.

מידע נוסף ניתן למצוא באתר נגישות לאינטרנט.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by