ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
חו"לוֹל 

חו"לוֹל

 
 
תומר ליכטש

ליכטש נסע לברצלונה ושב ארצה מלא בתובנות על גיקים, אופנה, פיקסלים ונעליים עם שרוכים חשמליים

 
 
 
 
 
 
 
 
 
"כל מה שתעשה סביר להניח עשו כבר קודם
מהחלומות לכבוש את העולם נשאר רק מודם"
(הדג נחש)

בעצם נסעתי עם פ' לברצלונה. בעצם לא רציתי לכתוב על זה מראש. בעצם כל מה שיבוא פה בהמשך היה פיקסל אחד בנסיעה לעיר גדולה. בעצם כל הטור הזה מפתיע אפילו אותי כשאני קורא אותו. בעצם הפיסקה הזו נכתבה אחרונה. בעצם כל זה פחות משנה. אז נסענו. תכננתי טור שלם, שיקראו לו "ברצלולנה". אולי זה חלק א'. אולי זה טור ברצלולנה, ולא יהיה המשך. מה שיש, וזה ברור עכשיו, אלה כמה הערות על אופנה וגיקים.
 

נוסטלגיק

h&m. קולקציה בסימן גיקי (צילום: תומר ליכטש)
 h&m. קולקציה בסימן גיקי (צילום: תומר ליכטש)   
להיות אופנתי זה דבר מאוד לא-גיקי, אבל נראה שמאוד באופנה להיות גיק, והסיבה פשוטה: העולם הטכנולוגי כבר צבר די זמן ודי היסטוריה כדי להתקמבק באווירה נוסטלגית. אם בערוץ E מכריזים על הווקמן כעל פריט ברשימת 101 הדברים ש"עשו את שנות ה-90", צריך להבין מה זה אומר. זה אומר שקפיצות הדרך הטכנולוגיות-תרבותיות (הווקמן, הווידאו) כבר צברו מנה של היסטוריה מעורבת ברגשות. כלומר מנה של זכרונות אישיים, שצצים באמירות אגביות, שמשאירות חיוך נוסטלגי: "לא ידעתי איך להפעיל את הווידאו!", "הסתובבתי עם הווקמן, היו לי מאה קלטות", "אני עדיין שומר את הגיים-אנד-ווטש הישנים שלי". כמו כל דבר שמעורר חיוך, גם הזכרונות האלה הם חומר מעולה בשוּק. כי תמיד עדיף למכור את מה שכבר יש.

H&M

הקולקציה של H&M, למשל, עומדת בסימן גיקי ברור. עוד לפני הבגדים עצמם, באחת מחנויות הרשת בברצלונה גיליתי קירות מכוסים במפלצות פיקסלים שנלקחו היישר מהארקייד הישן "ספייס אינוויידרז". לא הקשר בין מפלצות ובין אופנה מעסיק אותי, אלא הקשר בין אופנה ובין הפיקסל - יחידת גודל/צבע שהצליחה לחדור לתודעת ההמונים למרות כל המאמצים שנעשו, מהצד הטכנולוגי, להסתיר אותה.
 

כן, להסתיר

קינג'ס קווסט. פוערים עיניים (צילומסך: סיירה פלאנט)
 קינג'ס קווסט. פוערים עיניים (צילומסך: סיירה פלאנט)   
כבר 20 שנה או יותר מזיעים הרבה אנשים מעל פסי הייצור של צגים, כרטיסי מסך ומאיצים גרפיים, כדי להפוך את כל העניין הזה של מה שאנחנו רואים ליותר חלק, יותר תלת מימד, יותר גרפיקה, יותר צבע. אם נרוץ על רשימת משחקי העבר, נראה איך מקינג'ס קווסט אחד לאחר קפצה הגרפיקה 10 שלבים למעלה, כדי לפעור את פיות הגיימרים. וככל שהציורים יותר חלקים ועגולים, רדיוס פעירת הפה גדל.

השיטה/האוהדים

השיטה היתה אחת: להסתיר את הפיקסל. במובנים רבים, במשך שנים עושה תעשיית הגרפיקה נסיון ברור לעגל את הריבוע. לטאטא את הפיקסל מתחת לשטיח הרזולוציה הגבוהה. אז המצאנו כרטיסי מסך עם זכרונות ענקיים, המצאנו רזולוציות של טלסקופים, המצאנו פלטות צבעים. אבל כמו לכל שטות בימים ההם, כמו לכל שטות בזמן הזה, גם לפיקסל יש אוהדים.
 
 

בתור לשיקוף

מצאתי מגנט מפלצת בטריות. עוד מתנה באווירה גיקית (צילום: תומר ליכטש)
 מצאתי מגנט מפלצת בטריות. עוד מתנה באווירה גיקית (צילום: תומר ליכטש)   
את היחסים בין האדם הדתי לאדם החילוני תיאר ולטר בנימין בתור שני משטחים שמחליקים זה על פני זה, ובכך מאיצים אחד את תנועתו של השני. את הדימוי הזה אפשר להשליך על עולם האופנה, שבו קיימות שתי אפשרויות קיצון: גיק - מראה חריג המרוחק מכל חישוב ונוטה לשימושיות יתר, ומנגד, צו האופנה - מראה מחושב מאוד, שמעדכן את עצמו בתדירות גבוהה. שתי הקיצונויות האלה מחליקות זו על פני זו, מאיצות זו את זו. הן אולי נראות נפרדות, אבל התנועה שלהן כרוכה זו בזו. התקופה הזו, כך נראה, מצליחה להגיע לשיא שבו הן ממש משתקפות זו בזו.

בקיצור: אנחנו חיים בעולם שבו אפשר להיכנס ל-H&M, C&A, זארה, פּוּל אנד בֵּר, יהיה מה שיהיה, ולמצוא ביגוד עם הדפסים של ווקמנים, מעילים עם הדפסים של מעגלים מודפסים (!! - מאוד מכוער), ומוטיב אחד ששולט בכל: הפיקסל. פיקסל אחד לשלוט בהם. פיקסל אחד למצוא אותם. פיקסל אחד למשוך אותם. ואופנה, לקשור אותם בה.
 

מק'פליי

נעליים עם שרוכים חשמליים (צילום: מתוך "בחזרה לעתיד 2")
 נעליים עם שרוכים חשמליים (צילום: מתוך "בחזרה לעתיד 2")   
איזושהי נבואה לעידן האופנה הטכנוגיקית, אפשר למצוא בחלק השני של הסרט "בחזרה לעתיד": מרטי נוסע לעתיד, וחוץ מהעובדה שכולם בעתיד לובשים את המכנסיים הפוך, שאר החידושים האופנתיים מתרכזים בעניין הטכנולוגי: מעיל שמתאים את עצמו לגוף, משקפי שמש עם טלוויזיה בתוכם, ונעליים (של נייקי) עם שרוכים חשמליים.

נייקי, אגב, לא פיספסה את העניין, ואין פלא שהתחברה עם אפל כדי לפתח את ה-Nike iPod, המצאה היסטרית, שעוד נצחק עליה בלי לשים לב. לא צחוק לעגני, אלא צחוק נוסטלגיקי נעים שקשור לזכרון אישי, או אולי להכרה בשנים שחלפו.


בלי קשר לכלום, גם אני רוצה נעליים עם שרוכים חשמליים. אז חתמתי על העצומה הזו. הממוענת לנייקי. כי אם כבר סווט-שופס, אז שהשרוך יהיה חשמלי.

נ"ב

גם מצאתי:
1. מפלצת בטריות. כמובן שכבר כתבו על זה בגיזמודו.
2. עיפרון חלל סובייטי. שימושי.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by