ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
"מה שמניע אותי הוא השעמום" 

"מה שמניע אותי הוא השעמום"

 
 
עידו הרטוגזון

מי שאמרה את הדברים האלו היא כוהנת הרשתות החברתיות המוערכת דנה בויד, שמבקרת בישראל. בראיון לנענע מחשבים היא מספרת שבא לה להקיא מ-MySpace ו-FaceBook, וכרגע היא יותר מתעניינת בבני נוער

 
 
 
 
 
 
 
 
 
דנה בויד (30) שכונתה "הכוהנת הגבוהה של חברויות האינטרנט" היא כנראה דוגמה מושלמת לאדם שהיה במקום הנכון, בזמן הנכון ועשה את הדבר הנכון. בראשית 2003, כשכמעט אף אחד לא הכיר עדיין את הרשתות החברתיות ובוודאי שלא צפה את הפריצה המסחררת של Myspace ו-Facebook לתודעה - החלה בויד לחקור את תחום הרשתות החברתיות ולכתוב בבלוג שלה על ייצור הזהות במסגרת התרבות המרושתת. כיום היא נחשבת לאחת החוקרות הבולטות בתחום ורק לאחרונה זכה המחקר שלה על הפער החברתי בין משתמשי Myspace למשתמשי Facebook לעמוד במרכז מיני סערת רשת שכמעט הפילה אותה מהכסא.

אבל לעומת חוקרים אחרים באקדמיה שמבצעים לתחומי העיסוק שלהם ניתוח חיצוני ויבשושי, נדמה שבויד חיה לחלוטין את התחום שאותו היא חוקרת - הן במראה והן בהתבטאויות. המחקר שלה שהתחיל בכלל מתוך עניין אישי, מגלה רמה עמוקה של מעורבות והזדהות עם אותם בני נוער שבונים את הזהות שלהם במימד הווירטואלי.

"הרשתות החברתיות משמשות כמרחבים דיגיטלים ציבוריים שמחליפים את הקניונים ואת הפארקים, שרובנו ראינו כמובנים מאליהם כשאנחנו גדלנו", אמרה בויד בראיון שהעניקה בעבר לפייננשל טיימס. "המרחבים הללו כבר לא נגישים, אז בני הנוער הפכו וירטואליים".
 

חוקרת עצמאית

דנה בויד. לא נראית כמו דוקטורנטית (צילום: עידו הרטוגזון)
 דנה בויד. לא נראית כמו דוקטורנטית (צילום: עידו הרטוגזון)   
ביום שלישי, לאחר שמועות שכבר הוזמו על הגעתה לישראל, הופיעה בויד בהפתעה בביה"ס מנשר בתל אביב כחלק ממפגש האפגרייד החודשי, שבמרכזו עמדה הפעם התוכנה Shiftspace.

בויד לבושה יותר כמו נערה מתבגרת מאשר כמו דוקטורנטית ומדברת בקול גבוה עם מחוות גופניות גדולות ויצירתיות. היא נמצאת בארץ כחלק מביקור אצל חברים ישראליים, אבל למרות שהיא בחופשה, היא לא מתנערת ממעמדה כאייקון הרשתות החברתיות. הרווח היה כולו שלנו. בהרצאה הקצרה שלה היא נתנה סקירה ממצה ומאלפת על ההיסטוריה של הרשתות החברתיות וניתחה את דפוסי ההתנהגות והיחסים שמתפתחים במסגרתן.

בסיום הערב, שכלל גם רב שיח מרתק בהשתתפותה בנוגע ל-Shiftspace וחללים ציבוריים ברשת, תפסנו אותה לראיון קצר.

איך הגעת לתחום הרשתות החברתיות?
"אני בעצם מהדור הראשון של ילדים שגדלו באינטרנט. זו היתה חוויה מהממת ומפתחת. אחר כך למדתי מדעי המחשב בקולג', ולימודי המחשבים שלי הפכו לעשיה אמנותית כשהתחלתי לעשות ויזואליזציות של חלל. אחד מהפרוייקטים הגדולים שעשיתי היה ויזואליזציה של דפוסי רשתות חברתיות של רשתות יוזנט ומייל. בשלב שעזבתי את זה בגלל כל הכעס שלי על הקשקושים האמריקניים, הופיע לפתע אתר Friendster וכל החברים שלי אמרו לי שזה מגניב וכדאי לי לבדוק את זה. כך התחלתי לקרוא, לצפות, לתעד ולראיין אנשים ולעשות פרוייקט מחקר".

בויד, שבמילה מחקר מתכוונת בעצם ללמידה מתוך עניין, התכוונה בכלל לעזוב את התחום, עד ש-Myspace הגיע ושינה לה את התוכניות. "אנשים התחילו להבין שקורה פה משהו וכל מיני טיפוסים הציעו לי מימון בשביל לחקור ולהסביר להם את זה ואת זה. אז חזרתי ללמוד, ובקולג' אמרו לי שאסור לי להשתמש במידע הזה, שהיה לי ובלה בלה בלה. וכשהחלטתי שאני עוזבת את תחום הרשתות החבריות ועוברת לחקור בני נוער - פרצה MySpace ולא הייתה לי ברירה אלא להמשיך. עכשיו נשארה לי שנה של כתיבה".
 
 
איך היית מסכמת את ההיסטוריה של הרשתות החברתיות עד כה?
"טוב, אתה יודע...כבר ב-1997 היה את SixDegrees.Com. אבל זה היה הזמן הלא נכון. אני צוחקת על אנדרו ווינרייך שהוא תמיד מתחיל דברים בזמן הלא נכון. ואז כש-Friendster נפתחו הם הצליחו למשוך את ציבור המאמצים המוקדמים. הבעיה היתה שהם שנאו את המשתמשים שלהם והיו עסוקים בלהרוג אותם (Friendster מחקו חשבונות של משתמשים שלא עמדו בתנאי המשתמש הקשוחים של האתר - ע.ה.)".

"אחת האוכלוסיות ש-Friendster הרגו היתה להקות האינדי-רוק. אבל ללהקות כאלו יש מעריצים, וזה אחד הדברים שעזרו ל-Myspace. יש קשר סימביוטי של להקות ומעריצים וכך קיבלנו את פרץ הצמיחה העצום הזה של Myspace. בשלב הבא התחלנו לראות את הפילוג החברתי שבין Myspace ל-Facebook. מעבר לזה כל הזמן קמים המון אתרים של רשתות חברתיות שנפתחים מסביב לעולם, אבל כמובן שאמריקה לא שמה לב לזה, כי היא מרוכזת רק בעצמה ולא אכפת לה מה קורה בחוץ".

אז מה את צופה לעתיד הרשתות החברתיות?
"אני חושבת שמה שמעניין זה הדור הבא של הרשתות, שהולך להיות נייד. זו הולכת להיות חזרה לשורשים של מהי רשת חברתית. תשכחו מאתרים של רשתות חברתיות. לאנשים לא אכפת מ-170 מליון משתמשים ב-Myspace. אכפת להם מהחברים שלהם וזה יהיה הפוקוס של הדור הבא של הרשתות החברתיות הניידות. אבל עדיין יש מחסומים ענקיים בדרך, כמו ספקיות הסלולר, שידועות כגופים מרושעים למדי".

מה עם Wimax?
אולי, אולי. כרגע כל מה שיש לנו זה סימני שאלה. אנחנו עדיין לא רואים הצטברות משתמשים וזה המפתח להכל. הרגע שאתה יודע שלך יש גישה לזה ושלחברים שלך יש גישה לזה. חזרנו לימים הראשונים של הרשת ואין שומרים שדואגים לטובת הציבור. פעם היו לציבור מגנים שדאגו לטובתו אבל הם נעלמו. אז עם מה נשארנו? אני לא יודעת. אז אני אומרת 'אוקיי חברה, פשוט תפתרו כבר את החרא הזה', כי אני רוצה שזה יקרה. אבל כרגע יש לי יותר סימני שאלה מתשובות".
 
 
דנה בויד בכנס. לא לברוח לרשת (צילום: עידו הרטוגזון)
 דנה בויד בכנס. לא לברוח לרשת (צילום: עידו הרטוגזון)   
איזה עתיד את רואה בכל זאת לרשתות החברתיות ברשת?
"טוב. הרשתות החברתיות ברשת ימשיכו כמובן, ויהיו כל מיני אפליקציות ב-Facebook והכל יהיה יותר דינמי, אבל אני לא יודעת אם זה בהכרח טוב. אני לא יודעת אם אנשים באמת נמשכים למקומות האלה שההייפ נמצא בהם כרגע. מצד שני, אני מרגישה אותו הדבר לגבי סקנד לייף, ושם הכל הייפ. אנשים לא רוצים לחיות בעולמות וירטואליים לחלוטין. יש כמובן אנשים שבשבילם זה הופך לסביבה חברתית רבת חיים, ואני לא מקלה בזה ראש, אבל רובנו פשוט רוצים לבלות עם חברים. הסיבה שאנחנו משתמשים בטכנולוגיה היא פשוט בגלל שאי אפשר להיפגש עם חברים כי הם רחוקים או כי מאוחר בלילה. רק בגלל סביבות של זמן וחלל ומכוניות וכל זה".

ניהלתי לא מזמן ראיון עם דאגלס ראשקוף ושאלתי אותו על חזון הטכנולוגיה האוטופי שלו, והוא נתן לי תשובה דומה. לדבריו, הטכנולוגיה תהיה מספיק יעילה כדי לאפשר לנו פשוט לבלות זמן עם החברים שלנו.
"ובדיוק בגלל זה אני חושבת שטלפונים סלולריים זה כל כך הגיוני. בגלל שאנחנו רוצים להוסיף שכבות טכנולוגיות למציאות. אני רוצה למשל לפגוש מישהו ברחוב ואז לחפש את הבנאדם הזה ברשת. אבל אני לא רוצה לחיות ברשת בשביל לעשות את זה, אני לא רוצה לברוח לתוך הרשת, למרות שכמו כולם, אני נמצאת שם כבר הרבה זמן".

ומה את מתכננת לעתיד? קראתי שאת מתכוונת לעבור לחקור בני נוער?
"כן, אבל מה שמניע אותי זה השעמום. אני רואה משהו ואומרת: 'הנה צעצוע חדש. בואי נשחק עם זה. זה כיף!'. תחומי העניין שלי משתנים לאורך השנים ואני אף פעם לא נשארת בעניין אחד. אני מתעניינת בדברים כשהם משתנים. כרגע אני כל כך משועממת מרשתות חברתיות שבא לי להרוג אותן. אני כמו חתולה עם צעצועים חדשים. אני אוהבת דברים רעננים כמו Twitter, שירותים ניידים או כל מיני דברים מוזרים".
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by