ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
לפקח על המפקח 

לפקח על המפקח

 
 
נילי אורן

אנשי טלוויזיה, משפטנים וראשי האתרים המובילים בישראל דנו אתמול בשאלה האם יש מקום לחוקק חוקים שיגבילו את האינטרנט בכלל ואת הווידאו בפרט

 
 
 
 
 
 
 
 
 
שני תהליכים חשובים מתרחשים לאחרונה באינטרנט הישראלי. הראשון הוא נסיון הצנזורה של ש"ס, שנקרא גם יוזמת חוק סינון האתרים של ח"כ אמנון כהן מהמפלגה החרדית, והשני הוא מעבר תכני וידאו ממסך הטלוויזיה למסך המחשב. כחלק מהנסיון למזער את נזקיו של זה ולהיערך לתוצאותיו של ההוא, נערך אתמול (א') דיון מקדים לפסטיבל ראש פינה לתקשורת, בו לקחו חלק אנשי טלוויזיה, משפטנים ואנשי אינטרנט, שהתדיינו בעתיד הפיקוח הממשלתי (רגולציה) ברשת.

מי צריך שומר לאינטרנט?

הנושא הראשון בדיון היה הצעת חוק סינון האתרים הידועה לשמצה. אמש אישרה ועדת השרים לחקיקה הצעה חדשה ומעודנת של החוק, שספג בגירסתו הראשונית ביקורת ציבורית רחבה. הניסוח הקודם חייב את הספקיות לחסום בפני כל הגולשים את הגישה לאתרי מין, אלימות או הימורים, אלא אם יזדהו באמצעי זיהוי ביומטרי (כמו טביעת אצבע). הנוסח המחודש, לעומתו, מחייב את ספקיות האינטרנט לשאול כל מנוי אם ברצונו בסינון האתרים, ולספק את השירות גם לגולשים שלא מסרו תשובה.
 
הפגיעה רחבה מהמשוער. אילוסטרציה (צילום:  Tofu Snofu - CC)
 הפגיעה רחבה מהמשוער. אילוסטרציה (צילום: Tofu Snofu - CC)   
רוב משתתפי הדיון לא ממש התלהבו מהרעיון. יורם מוקדי, לשעבר יו"ר מועצת הכבלים והלוויין, וכיום יועץ לענייני רגולציה, אמר: "נושא הרגולציה באינטרנט חוזר מדי פעם, כמו גל עכור שעולה, נסוג, וחוזר גדול מקודם".

גם דורון שקמוני מאיגוד האינטרנט הישראלי (שהתנגד להצעה של ח"כ כהן), הסכים והסביר מדוע מדובר בהצעת חוק חסרת שחר: "הרגולציה צריכה להתערב כשכוחות השוק לא מצליחים לפתור את הבעיה. ההצטרפות החד משמעית של הח"כים להצעת החוק בקריאה הטרומית, שיקפה בעיקר פחד. הם חושבים שמדובר בצעד חיובי, כי הם מגנים על הילדים, והפחד הזה גורם להם לתמוך בהצעות הזויות. השאלה היא מה רוצים לפתור? האם עיקר האיום על הילדים קיים דווקא במקום שהם תוקפים? הרי רוב הטרגדיות בהן היו מעורבים ילדים, ושהיו קשורות באינטרנט, קרו בסביבת מסרים מידיים כמו חדרי צ'ט, שהחקיקה המוצעת בכלל לא מתקרבת אליהם".

גם אחרים סבורים שמדובר בתקדים מסוכן, שהיקף פגיעתו רחב יותר ממה שנראה במבט ראשון. "למעשה הולכים לקבל אח גדול שיעשה רשימה לפי ראות עיניו אילו אתרים ראויים לגולשים ישראלים, ואילו אינם", אמר מוקדי, ועו"ד רביה פרט: "האח הגדול תהיה חברת תוכנה, וזו בעיה גדולה של החקיקה ואמצעי האכיפה. בעיקר כי מדובר בחברה פרטית שהאינטרסים שלה לא ברורים. אני לא חושב שיהיה אפשר להקים חברה בינלאומית המבוססת על אינטרנט באקלים כזה. למשל מטא קפה לא יוכל להתקיים פה", הזהיר.
 

"חקיקה היא המפלט האחרון"

 
עו"ד חיים רביה מהפורטל המשפטי לאינטרנט, מחשבים וטכנולוגיות מידע, תקף גם הוא את הצעת החוק, באומרו כי היא צבועה.

"לדעתי יש משהו מאוד צבוע בשיח ששם דגש על הילדים, אבל מטרתו להגביל את המבוגרים. להורים יש מגוון גדול של פתרונות, חלקם בחינם, שרובם לא משתמשים בהם. השיח צריך לעסוק באחריות הורית ובאמצעים הטכנולוגיים שעומדים לרשותם, ולא באכיפה. הכנסת לא צריכה לפרוק הורים מאחריות, וחקיקה צריכה להיות המפלט האחרון. עדיין לא ראיתי למשל קמפיין לעידוד צריכה נבונה של אינטרנט", אמר.

לעומתם, עו"ד נגה רובינשטיין, היועצת המשפטית של משרד התקשורת, דווקא תומכת בפיקוח על האינטרנט, וסבורה כי המדינה צריכה לקחת אחריות על הרגלי הגלישה של ילדים. "אני חולקת על עו"ד רביה, שטוען כי האחריות היחידה לילדים מוטלת על ההורים. זה גם צבוע, כי כולם יודעים שהורים לא יכולים באמת לפקח על התכנים בהם צופים ילדיהם. העובדה שכל כך מעט מתקינים את התוכנה, מראה שמשהו צריך להשתנות. יכול להיות שזה יוכל לקרות בדרך של הגברת המודעות, ולא על ידי חוק, אבל משהו צריך להיעשות", פסקה.

"הדבר היחיד שיכול לעזור זה הסדרה עצמית", השיב שקמוני. "הרעיון הוא שיתוף פעולה בין יצרניות התוכן לספקי האינטרנט והגולשים. הספקים יצרו דירוג כלשהו לאתרי התוכן והגולשים יוכלו לבחור אילו תכנים לחשוף בבית, במשרד וכדומה", הציע.

אבל עו"ד רביה צינן את ההתלהבות: "הספקיות לא היו מוכנות לקחת על עצמן את האחריות הזו, מתוך הבנה שמהר מאוד יכפו עליהן עוד ועוד דרישות ולא תהיה להן כל שליטה על זה. מצד שני, הוצגו למשרד התקשורת פתרונות אחרים של רגולציה עצמית, והם אמרו שזה לא מעניין אותם".
 
 

קיפוח או פיקוח

HOT ב-YouTube. בעד רגולציה על המתחרים (צילומסך)
 HOT ב-YouTube. בעד רגולציה על המתחרים (צילומסך)   
המשך הדיון עסק בפיקוח הממשלתי על תכני הטלוויזיה המשודרים באינטרנט, תהליך שבארה"ב ואירופה נמצא בעיצומו. לדברי מוקדי: "באירופה עומדים להחיל רגולציה על תכנים טלוויזיוניים בסטרימינג. בזמנו, כשהרציתי בפני חברים באירופה, הגישה שלי היתה לשאול למה בכלל צריך רגולציה, גם בטלוויזיה. הגישה שלהם היא שכיוון שיש רגולציה בטלוויזיה, צריך גם באינטרנט".

כמו שבוודאי שיערתם, גם עו"ד אורית גדרון, היועצת המשפטית של HOT, בעד ביטול הרגולציה בטלוויזיה. מצד שני, היא גם תסתפק ברגולציה על האינטרנט באופן שלא יקפח את הזכיינית היחידה, שמלבד ערוץ ב-YouTube, החליטה שלא להשקיע באתר תוכן טלוויזיוני משלה.

"צריכה להיות יד מלמעלה שתגיד אם להוריד בכלל את הרגולציה מכולם, או שישימו רגולציה גם על הרשת. כרגע יש פער אדיר ולא הוגן, כשהמוצרים הופכים להיות כל כך תחליפיים", התלוננה הפרקליטה, שמוקדי מיהר להירתם לעזרתה: "אין ב-yes ו-HOT פרסומות, הן משלמות בחו"ל הרבה יותר כסף מבשנים עברו, וההורדה מהאינטרנט מעולם לא היתה קלה יותר".

עו"ד דורלי אלמגור ממנהלת הסדרת השידורים, גוף המייעץ למועצת הכבלים והלוויין, אמרה בתגובה: "כש-HOT ו-yes באים ומתלוננים על אי השוויון ברגולציה, התגובה הראשונה היא לא לגעת באינטרנט, כדי שיהיה שיוויון במגרש המשחקים. זו אינה נקודת בסיס נכונה. מצד שני, באמת יש פער - ואנחנו הרגולטורים צריכים להתכנס ולחשוב מה באמת נראה לנו חשוב, וכיצד לצמצם את הפגיעה בשוק המקומי".
 

די לכפיה

העיתונאי משה שלונסקי דווקא חושב אחרת: "אתם עושים חלוקה לא ברורה בין טלוויזיה ואינטרנט. לדעתי וידאו הוא וידאו הוא וידאו. בעוד כמה שנים yes ו-HOT יהיו באינטרנט. כיום 70%-80% מבני הנוער צופים במחשב, לכן רגולציה צריכה להיות על וידאו, ללא קשר לפלטפורמה". גם עו"ד רובינשטיין מסכימה. "בתפיסה שלנו כל מה שקרוב לתחום הטלוויזיה, צריך סוג של רגולציה", אמרה.

אך עו"ד רביה סבור שיש להבחין בין הפלטפורמות. "הבדל חשוב בין הטלוויזיה לאינטרנט הוא שבאינטרנט הכוח נמצא בקצוות - כלומר, הגולשים הם בעלי העוצמה. בניגוד לה, בטלוויזיה, המידע זורם ממקור אחד שהוא בעל העוצמה".

ומוקדי מרחיב: "הרגולציה על הטלוויזיה נובעת מהעובדה שמדובר בערוץ ציבורי, ולכן יש מקום לפקח על השימוש בו, על שאלת הבעלויות הצולבות וההגנה על קטינים. בנוסף, מלכתחילה הגישה לווידאו היתה כאל מדיה עוצמתית יותר. אבל לדעתי צריך להביא את הנושא לדיון חוזר ולשאול למה צריך בכלל רגולציה? ככל שתהיה יותר רגולציה על הטלוויזיה, אנשים יחפשו את האינטרנט, ולהיפך. מדובר פה במשהו פסיכולוגי בסיסי, ואף אחד לא אוהב להרגיש תחת כפייה ופיקוח".
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by