ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
מי אתה ג'ק תומפסון? 

מי אתה ג'ק תומפסון?

 
 
רפאל בן ארי, גיימר

מזה שנים שעורך הדין האמריקני נלחם במשחקי המחשב עד חורמה - אך נראה שהוא בצד המפסיד. מאבקו של איש אחד במשחקים וגיימרים

 
 
 
 
 
 
 
 
 
עו"ד ג'ק תומפסון. מאיים (צילום: גיימר)
 עו"ד ג'ק תומפסון. מאיים (צילום: גיימר)   
"הדיל הוא כזה, מר גייטס. או שמיקרוסופט תיזום צעדים דרמטיים ואמיתיים על מנת לוודא שהמשחק Halo 3 לא יימכר לקטינים מתחת לגיל 17, או שאני אוודא שהגורמים החוקיים המתאימים ידאגו שמיקרוסופט תעשה כן. עשיתי זאת בעבר...ואעשה זאת שוב נגד מיקרוסופט, וכל מי שימכור את המשחק Halo 3".

את הדברים הללו כתב ג'ק תומפסון, עורך הדין הידוע לשמצה ממיאמי, ליו"ר ענקית התוכנה. רצוי לציין שהמשחק Halo 3 עדיין לא קיבל דירוג, ובכל זאת תומפסון כבר מאיים לתבוע את מיקרוסופט על חוסר נכונותה לפקח על מכירת המשחק לקטינים. במכתב העויין שנשלח ישירות לתיבת המייל של האיש השני בעושרו בעולם, תומפסון גם מכנה את Halo 3 משחק "סופר אלים". מעניין מה הוא חשב על Postal 2.
 

ג'ק המרטש

 
אם עדיין לא שמעתם על הפרקליט הכי מפורסם ושערורייתי בארה"ב, הנה סקירה מהירה: ג'ון ברוס תומפסון, או בקיצור ג'ק תומפסון, נולד ביולי 1951 באוהיו. הוא למד משפטים, ומגדיר עצמו כנוצרי-מסורתי ורפובליקני. חוץ מזה, הוא משוכנע שהוא שיגאל את האנושות מפני פגיעה ברגשות הציבור ושימוש יתר בזכות הביטוי, וכמובן שאת כל האשמות הללו הוא משליך על משחקי מחשב.

תומפסון כבר הספיק להאשים את תעשיית המשחקים בכמעט כל סעיף שקיים בספר החוקים האמריקני. הוא כינה את CounterStrike "סימולטור רצח, שמלמד, מאמן וממריץ שחקנים לרצוח", ואף תלה בו את האשמה ברצח המזעזע באוניברסיטה בווירג'יניה.

הוא רדף את GTA, את Manhunt, את Sims 2 ואת Bully, והאשים את רובה הצלפים שב-Halo בכך שהוא אימן את צמד הצלפים מוושינגטון, שרצחו 16 אזרחים לפני חמש שנים. כשהם נתפסו התברר שמדובר בשני צלפים מקצועיים ומבוגרים, ולא קטינים משולחי רסן ששיחקו ב-Halo, כפי שתומפסון רצה שכולם יאמינו.

עצור, אתה הומו

הסיפור מתחיל בשנות ה-80. תומפסון שמע את שדרן הרדיו ניל רוג'רס משמיע בתכניתו שירים גסים. הוא פנה בבעתה לתובעת הכללית של מיאמי, ג'נט רינו, וביקש ממנה לגרום לפיטוריו של השדרן. להפתעתו, היא סירבה.

אחד השירים המצליחים בתכנית הרדיו הגסה דיבר על הומוסקסואלים, כך שבתגובה לסירובה, הציג תומפסון לרינו שאלון בו היה עליה לסמן האם היא לסבית, סטרייטית, או בי סקסואלית. תשובתה, שכללה הנחת יד על כתפו, היתה כדלקמן: "אני מעוניינת בגברים חסונים וגבריים, ולכן איני נמשכת אליך". הוא מצידו תבע אותה באשמת תקיפה.
 
אילוסטרציה. גבר גבר (צילום: גיימר)
 אילוסטרציה. גבר גבר (צילום: גיימר)   
כמובן שתביעתו נדחתה בגיחוך, אולם עובדה זו רק ליבתה את נחישותו. הוא המשיך לתבוע שדרני רדיו ומוזיקאים, ניסה למנוע הפקת תקליטים גסים של ראפ והיפ-הופ, ובין השאר כינה את קבוצת הראפרים 2 Live Crew "חבורת ליצנים שמוכרת פסולת רדיואקטיבית לילדים" ופלט הערות נוראיות על האלבום שלהם. בינתיים, רינו נבחרה שוב לתפקיד התובעת הכללית של מיאמי ברוב קולות מוחץ. תומפסון בחר לקרוא לה לסבית בכל הזדמנות.
 
 

ממשיכים הלאה

הזמן עבר, הרדיו השתנה, ערוצי המוזיקה החלו להתפתח ותומפסון החליט גם הוא להתקדם הלאה, ולתבוע את MTV. הוא האשים את הרשת ואת הזמרת מדונה ביצירה, הפצה ועידוד של גזענות ושוביניזם, שבאו לידי ביטוי בקליפ Justify My Love. גם הפעם הוא נתקל בלא מעט מבטים תמהים, גם מצד השופט ששלל את תביעתו.

אחרי שההרפתקה עם MTV נכשלה, פנה העו"ד לתחביב החדש שלו, בו הוא מחזיק עד היום: לצאת נגד משחקי מחשב פוגעניים (כמו Sims 2), לרוב, בטענה שהם משמשים סימולטורי רצח לבני נוער; ולגאול את העולם מפושעים נתעבים כמו מפתחי משחקים וביל גייטס, שחלונות שלו מאפשרת את קיומם של המשחקים מעוררי החלחלה.

ב-1997, כשתלמיד בן 14 מקנטאקי ירה למוות בשלושה תלמידים אחרים, ניצל תומפסון את ההזדמנות להאשים את משחקי המחשב, תעשיית המוזיקה והסרטים, והחליט לייצג את המשפחות השכולות.

הוא תבע 11 מיליון דולרים פיצוי לכל משפחה, וטען כי הרוצח שיחק ב-DOOM, Resident Evil, Quake ועוד משחקים אלימים, שגרמו לו לטבוח בחבריו. לדברי תומפסון, שניסה להוכיח שמשחקי מחשב אלימים משפיעים על האונות הקדמיות של מוח צעיר וגורמים לשינוי התנהגותי, לא היה שום פיקוח על מכירת המשחקים האלימים לנער הרצחני.

תומפסון ניסה עוד להוכיח קשר ישיר בין אלימות בבתי ספר לבין משחקי מחשב, ואמר: "בכל מקרה של אלימות בבתי ספר, אחד הנערים המעורבים וודאי משחק במשחקי מחשב".

האמת היא, שהחל משנות ה-90 המוקדמות חלה ירידה באלימות בקרב בני נוער בארה"ב ובעולם. להזכירכם, DOOM יצא ב-1992, דיוק ניוקם ב-1996, ומשחקים רבים אלימים הופיעו בתקופה זו. על כן אפשר לומר בביטחה כי משחקי המחשב לא דירדרו את הנוער לאלימות.

וזה בדיוק מה שבית המשפט חשב, ולכן זיכה את תעשיית הבידור. הפרקליט העיקש, שלא יודע להפסיד בכבוד, פתח במסע צלב נגד כל משחקי המחשב האלימים באשר הם, והחל לתבוע את כל מי שאפשר.
 

אהבת חייו של תומפסון

בזמן ש-GTA שימח לבבות של גיימרים בכל העולם עם אלימות מלאה בהומור משובח, ביקורת חברתית ומוזיקה איכותית, תומפסון זמם את הפלתו. ההזדמנות נקרתה בדרכו כשב-2003 נער בשם לינץ' תומאס (16) רצח נערה בשם ג'ולין. לינץ' היה מכור ל-GTA3, ותומפסון החליט להציע את שירותיו למשפחת הנרצחת. הוא שוב הפסיד במשפט.

עוד באותה שנה תבע תומפסון יותר מרבע מיליארד דולר מחברת TakeTwo (מפיצת GTA), סוני, וחברת Wal-Mart, שמכרה את המשחק בחנויות שלה. התירוץ הפעם היה האשמת המשחק באלימות של שני אחים שביצעו מעשי רצח ואלימות. התיק נסגר, כלום לא קרה.

תומפסון לא ויתר וב-2005, הגיש תביעה נגד TakeTwo ורוקסטאר. ב-2006 הוא תבע שוב ואפילו טען שצילם ילד בן 10 קונה את המשחק GTA ברשת בסט-ביי - ואז תבע גם אותה. רק אז התברר שבאותה מדינה בארה"ב אין שום חוק האוסר מכירת משחקים לקטינים, לא משנה מה דירוג הגיל שלהם. גם בכל אלו תומפסון הפסיד.

לבסוף, הוא הגיש תביעה נגד אותן חברות בדיוק, בדרישה שיתירו לו לראות את המשחק Bully בטרם השקתו. הוא הוזמן לשחק יחד עם השופט, שקבע כי אין להגביל את מכירות הכותר. תומפסון השיב לו: "לא ראית את המשחק, אין לך בכלל מושג מה ראית", והמשיך בתביעה.

לכשיצא המשחק, גילה תומפסון פונקציה שמאפשרת לשני בנים להתנשק, ועל כן הוסיף כמה סעיפים לתביעה שלו. מחברת ESRB, שאחראית לדירוג משחקים, נמסר: "בימינו החברה סובלנית יותר כלפי הומוסקסואליות ואין צורך לגרום לנוער להכחיש את קיומם על ידי איסור מכירת משחקי מחשב".

כן, הוא שוב הפסיד בתביעה.
 
 

נקמת הגיימרים

זה היה השלב שבו TakeTwo איבדה את הסבלנות, ותבעה את תומפסון על כל ההפסדים שנגרמו לה בגינו במשך השנים, כולל הנזק התדמיתי - וכל זאת, בניגוד לחופש הביטוי. תומפסון נבהל והסכים לעזוב את החברה במנוחה.

הגיימרים לעומתה המתינו להזדמנות למרר את חייו בחזרה. הם זכרו את המשפט "אם אתם רואים ילד שיוצא למסע הרג ונראה כמו הטרמינייטור, הוא בטח גיימר", ומדי פעם שלחו לו איומים, הודעות זועמות ואפילו זר פרחים ענק מנציגי קהילת הגיימרים, שרצו לשים קץ לסכסוך העגום. הוא בחר לתרום את הזר לרוקסטאר בצירוף הודעה כעוסה.

אבל הפיוס לא ארך זמן רב. תומפסון הציע 10,000 דולר לכל מי שיפתח משחק שבו אב שבנו נרצח על ידי גיימר יוצא למסע הרג בהנהלת חברות המשחקים, ובסיום, טובח באורחי תערוכת המשחקים E3. הגיימרים לקחו את ההצעה ברצינות, ומספר פרויקטים קמו והצליחו לעמוד בדרישות. אחד מהם היה משחק מצויין ומומלץ בשם I am OK, אותו ניתן להוריד חינם מהאינטרנט. אולם תומפסון חזר בו, והכריז כי הצעתו היתה בדיחה, ואין בכוונתו לשלם את הכסף.
 
 

רואים את הסוף

כיום, רוב הגופים המשפטיים לא מתייחסים לאיש ברצינות. במדינות מסוימות בארה"ב אף שוקלים לשלול ממנו את רשיון עריכת הדין, כשרק לאחרונה פסק בית המשפט האמריקני כי הטענות הבלתי פוסקות שלו סותרות את חופש הביטוי, לא קשורות למציאות וזמנן עבר.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by