ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
יומני היקר, בגללך פוטרתי 
 
 בכאלה תרשמו מה שאתם רוצים   
 
צביקה בשור

אם התעצבנתם על הבוס, אם הטמבל שאחראי על השרתים שוב דפק לכל החברה שלכם יום עבודה, אם חתמתם חוזה חדש עם משרד ממשלתי - כדאי שתסתמו את הפה. יותר ויותר אמריקנים (וכותב שורות אלה), מגלים שבירבורשת שכזה יכול לעלות להם במשרה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
גראף המובטלים/בלוגרים
 גראף המובטלים/בלוגרים   
זה היה קטע ממש מטופש, אני יודע. אבל לזכותי יאמר שממש שנאתי את העבודה שלי, ושבעיני תמיד נראו הפורומים של נענע כמו עוד ענף של המשפחה שלי. אז ככה, בלי להזכיר איפה אני עובד ומה בדיוק עושים שם, לכלכתי על מישהו שעשה איתם עסקים. זה היה ביום שישי. ביום ראשון הגעתי כדי לקבל את הודעת הפיטורין שלי.

היום הסתבר לי שאני לא לבד. ה"וושינגטון פוסט" פרסם הבוקר כתבה שהשורה התחתונה שלה עלולה לזעזע לא מעט תמימי דרך ברשת העברית. האינטרנט, אומרת אותה שורה תחתונה, הוא לא רק המקום הנפלא הזה בו אתה יכול סוף-סוף להגיד את כ-ל מה שעל לבך, אלא גם המקום הזה בו כ-ל אחד, כולל הבוס שלך, יכול לקרוא את מה שעבר לך בראש, אפילו אם זה עבר שם ויצא משם לפני חודשיים.

לפתע מתברר ליותר ויותר בלוגרים (אותם גולשים המנהלים יומי רשת אישיים יותר או פחות) שגם בחלונות הגבוהים למדו לחפש את שם החברה בגוגל, גם בחלונות הגבוהים מריצים אי-מיילים בנוסח "בוינה דוד, ראית איך מלכלכים פה על החברה שלך?". אחד המרואיינים בכתבה, עורך הדין בראד פוסט, מסביר את ההבדל הדק שבין בלוגר חכם לבלוגר מובטל: "מותר לכך לכתוב ביקורת על הסופראנוס כל עוד אתה לא עובד ב-HBO (המפיקה את הסדרה - צ.ב), אבל זה דבר אחר לגמרי לכתוב 'השרת שלנו קרס היום, ואיש התמיכה המטומטם לא הצליח להרים אותו במשך שעות'".


אתם אף פעם לא בטוחים

מומחים מזהירים גם הזהירים שבבלוגרים שלא לסמוך יותר מדי על האנונימיות שמספקת הרשת. אף אחד אינו חכם מספיק כדי לתכנן את הפשע (או החטא הקטן) המושלם. תמיד תשאירו רמזים, ובמקרים מסוימים אתם עלולים לגלות ששופט שלום שפרטיותכם אינה מענייניו הורה למפעילת שירות הבלוג לשחרר את המידע עליכם, לטובת המעסיק הזועם.

אוון וויליאמס, אחד ממייסדי החברה העומדת מאחורי אתר Blogger.com, מספר כי לאחרונה נתקל במקרים רבים של עובדים המתקשרים לחברה ומבקשים, כמעט בפאניקה, כי יוסרו פריטי מידע כאלה או אחרים מפרי עטם, כדי להימנע מפיטורים, או מתביעות מעסיקים לשעבר.
 
 
"הרבה קריירות נהרסו בגלל פליטות פה זועמות, בין אם פנים אל פנים, ובין אם ברשת", מסכמת פאם פאר, נשיאת חברת הייעוץ LLC, את התורה כולה.


ואולי זה הפוך?

ואם חשבנו שהבלוגים הם שגורמים לאבטלה בחלק מהמקרים, הרי שהיום ממש עלה באינדיפנדנט הבריטי גם טור חביב ומקורי של בחור בשם כריס גאלקר, סטארט-אפיסט (מיל.) המעלה תיאוריה חביבה ומקורית לא פחות: "פעם ישבנו על כיסאות אוויר, שיחקנו בכדורגל על שולחנות-שנתנה-החברה, ושטנו במפרץ סאן פרנסיסקו בחצות על יאכטות-שהחברה-שכרה. כתבנו קוד, מירקרנו, עבדנו עד מאוחר, מאוחר מאוד. כמה מאתנו נהיו עשירים, עשירים מאוד. חלק לא. עכשיו אנחנו, אלה שלא, 'מייעצים' או עובדים במשרה נמוכת שכר בחברות הנאבקות על קיומן...רבים מאיתנו בלוגרים. מעניין יהיה לראות אם יש מתאם בין העליה המטאורית בבלוגיות, ניהול היומנים המקוונים, ועליית אחוזי האבטלה בעמק הסליקון".

מעניין יהיה לבדוק אם גם בישראל, שחוותה את שתי החוויות המעצבות הללו בדיוק כמו סאן-פרנסיסקו, קיים קשר ביניהם. אני כשלעצמי יכול רק להעיד שהפיטורים שלי שלחו אותו למסע פורומים חסר מעצורים, עד שמצאתי משהו אחר לעשות עם הידיים.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by