ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
משחקים בזכוכית מגדלת 

משחקים בזכוכית מגדלת

 
 
עידו הרטוגזון

בכנס המשחקים של מכללת בית ברל דיברו על התמכרות למשחקים, חשפו את אחורי הקלעים של הביקורת והציגו משחקים שמאפשרים לבחון את הזהות המינית

 
 
 
 
 
 
 
 
 
(צילום: עידו הרטוגזון)
 (צילום: עידו הרטוגזון)   
בשנתיים האחרונות, מאז שהחלה לפעול בבית ברל התוכנית ללימודי משחקולוגיה, נדמה שמתפתחת בארץ אט אט מודעות מרובה יותר לכך שגיימריות זה לא רק משחק אלא תרבות שלמה. שאפשר לעסוק בה, לחקור אותה ולדבר עליה כמו שמדברים על ספרות, קולנוע או מוזיקה.

ביום חמישי האחרון התקיים בבית ברל מה שהתפתח כבר למפגש שנתי של רבים מקהילת הגיימרים: התערוכה השניה למשחקי מחשב. תחת הכותרת "תרבות המשחק ומשחקי תרבות" התאספו במקום עשרות גיימרים, עיתונאי משחקים ואנשי תעשיה - ביניהם גם אורח הכבוד אריק צימרמן - במטרה לדסקס היבטים שונים של התרבות הגיימרית: עסקית, תרבותית ואפילו פילוסופית.

ההרצאות היו מרתקות ברובן. המושב הראשון, שעסק בשאלה של ביקורת משחקים, אסף שלושה מבקרים: יובל בירב מ-Vgames ואלעד קפלן ועידן זיירמן מ-Gamer, שחלקו איתנו את מאחורי הקלעים של עבודתם, וגילו לנו סוף סוף איך זה להיות מבקרי משחקים.
 

מי אני כשאני משחק?

 
מהרצאתם נראה שקשים חייהם של מבקרי משחקים. זיירמן למשל התלונן על כך שבעוד שכדי לצפות בסרט או לשמוע דיסק מספיקות שעתיים, כדי לסיים משחק כמו Doom 3 ידרשו 80 שעות; וכדי לסיים את WoW לא יספיקו למבקר אפילו 600 שעות. זיירמן חשף את מה שכולם יודעים: מבקרי משחקים, בניגוד לעמיתיהם מבקרי קולנוע או הספרים, לא טורחים לסיים כותרים כדי לכתוב עליהם ביקורת. כלל האצבע שנידב פשוט - ככל שהמשחק גרוע יותר, משחקים בו פחות לפני שהוא נמאס וקוטלים אותו.

קפלן לעומתו דיבר על האתגר שעומד כיום בפני תחום ביקורת המשחקים; כיצד לשלב את ביקורת המשחקים בביקורת התרבות ולהפוך את ביקורות המשחקים מכתבות טכניות, שמתעסקות במנועים גרפיים, לביקורות שעוסקות גם במשמעות המשחק ובחוויה הסובייקטיבית שהוא יוצר. קפלן מציע להתייחס לז'אנר העיתונאי הזה כאל סוג של מדריכי טיולים לעולמות וירטואליים, שמאפשר לשלב גם סקירה אובייקטיבית של הנתונים הטכניים הידועים על המשחק, יחד עם מקום לחוויה של השחקן ופרשנויות אודות משמעות המשחק.

המושב השני בכנס היה שעתם של אנשי האקדמיה. רן סטון בסנגוריה להוטה על הגיימר הראה כיצד בניגוד לכל ההאשמות, הגיימר הממוצע אינו סופציופת. הוא הדגים זאת באמצעות הרצאה על האבולוציה של משחקי המחשב. ממשחקים מופנמים ולא חברתיים כמו פקמן, לעבר משחקים חברתיים ומוחצנים יותר, כגון עולמות מרובי משתתפים או קונסולת נינטנדו Wii.

גם היידי הלוי הדפה את הטענות על התמכרות למשחקי מחשב וטענה שצריך להבחין בין התמכרות ליצירת זהות. גיימרים לא מתמכרים למציאות אחרת פשוט משום שמבחינתם המציאות הזו היא היא המציאות האמיתית שבתוכה הם בונים את הזהות שלהם. "מקום הוא חלל עם משמעות", אמרה, ולכן הגיימרים למעשה חיים בעולם אחר שבו מתפתחת הזהות שלהם.

התמכרות היא זהות שבה הרגש מוכתב מבחוץ ואילו הזהות הגיימרית היא זהות של חוויה אקטיבית השקועה בתוך עולם וירטואלי ולכן אינה התמכרותית.
 

לשחק בנטיות המיניות

 תחום פיתוח המשחקים בארץ הולך וצובר תאוצה. זריקת העידוד הנוכחית מגיעה מכיוון המרכז הבינתחומי בהרצליה, שמודיע על פתיחת התמחות בתחום משחקי המחשב והמדיה האינטראקטיבית, במסגרת לימודי תואר ראשון במדעי המחשב. החל משנת הלימודים הבאה, יוכלו הסטודנטים לבחור במסלול שישלב התנסות מעשית בפיתוח משחקים. >>לחצו כאן לקריאת הכתבה. 
רנן גלוזמן הציג את הנושא של משחקים רציניים ובעלי אג'נדה, כמו Queer power, שמלמד את השחקנים לשחק עם הנטיות המיניות שלהם. או המשחק הדוקומנטרי JFK-Reloaded, שמאפשר לשחקן להתנקש בנשיא קנדי ומכוון להוכיח שההתנקשות בו לא הייתה קונספירציה. לדברי גלוזמן, אנשים בימינו כבר חסינים למדי להשפעות המגיעות בצורה של סרטים ופרסומות. לעומת זאת, הם עודם חשופים למסרים שמגיעים ממשחקי מחשב, במיוחד מכיוון שאלו שמים את השחקן בתפקיד פעיל, ובכך בעצם מעודדים אותו להזדהות עם צורת זהות או מחשבה חדשה.
 
 
אבל המושב הפיקנטי ביותר היה זה שבו הופיעו ארבעה בני נוער שענו לשאלות הקהל. לעירית בנסון, המנחה, היה שיק של אמא חוקרת שלא מפסיקה להיות מופתעת מהתרבות החדשה שגדלה מתחת לאף שלה בחדר השינה של הילדים. ארבעת הגיימרים שעל הבמה עמדו במתקפה נותבת של שאלות מחוקרים סקרנים ושלל מבקרים, שחקרו אותם לגבי הרגלי המשחק שלהם כמו אנתרופולוגים שחוקרים שבט מסתורי ואקזוטי.

הילדים סיפרו על איך וכמה ובמה הם משחקים ועל המשחקים שהם חולמים עליהם בשעות הפנאי. בצדו של האולם ישבו מספר אנשי תעשיה צעירים שנסיו להרוויח מהידע הנצבר של הגיימרים הצעירים.

"היית אומר שאתם חבר'ה טובים לעשות מהם פול רעיונות בקשר למה שהילדים היום מחפשים במשחקים?", שאלו אותם, ואחרי המושב ניגשו אליהם עם הצעות עסקיות. לרגע נדמה היה שעוד שניה ונחתם חוזה, עד שמישהו החזיר את כולם למציאות באומרו: "טוב, אבל קודם כל לפני שאתם חותמים על משהו, צריך לדבר עם ההורים".
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by