ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
עוד דבר אחד 

עוד דבר אחד

 
 
רן יניב הרטשטיין

בוועידת המפתחים של אפל היו כמה הפתעות, אבל לא מספיק. בינתיים, הזכויות שלנו ממשיכות ללכת לעזאזל, אבל יש מקום לאופטימיות. רן יניב הרטשטיין מסכם שבוע

 
 
 
 
 
 
 
 
 
אחרי חודשים של ציפיות, השערות, ניחושים ושמועות, פתח סטיב ג'ובס את וועידת המפתחים של אפל לשנת 2007 בנאום בן שעה וחצי, בו הציג את מערכת ההפעלה החדשה של אפל, את ספארי 3 לחלונות ואת סביבת הפיתוח ליישומי צד שלישי ל-iPhone. אם זה לא נשמע לכם מלהיב במיוחד, זה כנראה בגלל שזה פשוט לא.
 

תופעה ושמה iPhone

iPhone. ישנה את ההיסטוריה (צילום: יח"צ)
 iPhone. ישנה את ההיסטוריה (צילום: יח"צ)   
ה-iPhone, ללא שום ספק התופעה הגדולה ביותר של השנה, מתחרה רק בגוגל בכמות הכותרות שהוא מצליח לככב בהן מדי יום. בעוד כשבועיים צפויה התופעה הזו להגיע לחנויות בארה"ב, ולמרות שרק קומץ בני מזל יזכו להוציא סכום גבוה מדי ולחתום על התחייבות ארוכה מדי כדי לקנות אותו, יש כבר מי שצופים שדברי ימי תעשיית הסלולר יתחלקו לשני עידנים: BI, לפניו, ו-AI, אחריו.

ג'ובס משאיר תמיד את החלק הכי טוב בנאומיו לסוף, והפעם החלק הזה היה ההודעה שהסלולרי-נגן יריץ יישומי צד שלישי, שיהיו יישומי רשת רגילים. אפל תאפשר למפתחים להשתמש בכל התכונות של ה-iPhone, כמו ניהול שיחות, שליחת מיילים, איתור נקודות במפה ועוד. יישום ה-iPhone הראשון כבר עלה לרשת עוד לפני שיוצרו חזה במכשיר.

כמובן שהמכשיר צפוי להשפיע על התעשייה בעוד כמה דרכים. חיסול מוחלט ומלא של שוק הרינגטונים, הרקעים ושאר התכנים הסלולריים שהספקיות מוכרות במחירים מופקעים בתוך הרשתות הסגורות שלהן יהיה רק המבורך שבשינויים. הדפדפן האיכותי אולי ישים קץ גם לגירסאות הסלולריות המקולקלות.

מצד שני, אסור לשכוח את ההימור הענקי של אפל. ה-iPhone מבוסס כולו על מסך מגע ענקי. התוכנה המשוכללת בעולם לא תחליף את התחושה של מקלדת אמיתית ואיכותית, ויש עוד הרבה בעיות אחרות עם מסכי מגע שאפל תתקשה לפתור.
 

מי צריך ספארי בחלונות?

ספארי על חלונות. למה זה טוב? (צילומסך)
 ספארי על חלונות. למה זה טוב? (צילומסך)   
ההודעה על שחרור ספארי לחלונות עוררה לא מעט סימני שאלה. מהסקירות בנענע, ynet ו-nrg
עולה שמדובר בינתיים במוצר בינוני ומטה, וב-Wired אף מצאו שהטעןה של אפל כאילו הדפדפן שלה מהיר פי שניים מאינטרנט אקספלורר לא ממש מדויקת. אנשי מוזילה ומיקרוסופט אמנם טרחו לציין שהם "לא מודאגים" מהמתחרה, אבל לא צריך לקחת את ההצהרות האלו ברצינות. בין אם הוא אכן מהיר או מוצלח יותר מדפדפנים אחרים ובין אם לאו, השאלות החשובות הן "למה?" ו"למה עכשיו?".

את אחד ההסברים המעניינים ביותר הציע דווקא פול ת'ורוט, שמתחה בדרך כלל בסיקור אינטנסיבי של מיקרוסופט וחלונות. ת'ורוט טען, ואף חזר והדגיש, שלא Leopard ולא אף מערכת הפעלה אחרת, כנראה כבר לא תפיל את מיקרוסופט ממושבה.

הרעיון הוא לנצח את מיקרוסופט במשחק שלה, ולהשתלט על שוק חדש לגמרי, שעדיין לא התגבש או לפחות נמצא בחיתוליו. כפלטפורמה ליישומי רשת שתפעל על כל מחשב אישי ובהמשך אולי גם על הרבה מהמכשירים הניידים, ת'ורוט מאמין שלספארי יש פוטנציאל גדול בהרבה ממה שניתן לדמיין.

כמובן, חשוב לזכור שנכון לעכשיו, לספארי אין שום יתרון מיוחד על פני מתחריו. אם כבר, יש לו רק חסרונות. כמו כן, קשה להסתכל על ההכרזה האחרונה של אפל באור חיובי אם לוקחים בחשבון את החשיבות של תאימות בלתי מתפשרת לתקני אינטרנט לעתיד הרשת.

הערך המוסף היחיד שיכול להיות לאפל משחרור של ספארי לחלונות הוא בבידולו מדפדפנים אחרים, כך שיישומי iPhone או בהמשך גם יישומי ספארי - יפעלו רק עליו. בטווח הקצר, אמנם, יש הרבה יתרונות בסביבות קנייניות סגורות שמאפשרות למפתחים לעשות את העבודה במהירות ובקלות; פלאש הוא דוגמה מצויינת לכך.

אבל בטווח הרחוק מספיק לחזור מספר שנים אחורה, לימי אינטרנט אקספלורר כדפדפן היחיד, כדי להבין שמדובר ברגרסיה.
 
 

אולי Leopard עוד תפתיע

Leopard. מערכת 64 ביט (צילום: אתר אפל)
 Leopard. מערכת 64 ביט (צילום: אתר אפל)   
רוב הנאום של ג'ובס בוועידת המפתחים הוקדש ל-Leopard, הגירסה הבאה של מערכת ההפעלה של אפל שהוצגה לראשונה בעת פתיחת וועידת המפתחים בשנה שעברה. מלבד הפיצ'רים שכבר הוצגו בעבר, כמו Time Machine ו-Spaces, הוצגו כמה חידושים נוספים.

לפי אפל, זוהי מערכת ההפעלה הראשונה שתהיה "כולה 64 ביט". מיקרוסופט מפיצה אמנם גירסת 64 ביט של ויסטה, אבל היא כוללת נוהלי אבטחה מחמירים ומגבילים בהרבה מאלו של גירסת ה-32 ביט, מה שימנע ממנה מלהפוך להיות נפוצה.

סוגיית הביטים, לשם הבהרה, מדברת רק על כמות הזיכרון שהמעבד יכול לגשת אליו ישירות. בסביבת 32 ביט, המעבד יכול לגשת לזיכרון בנפח מרבי של 4GB. בסביבת 64 ביט, המעבד יכול לגשת לזיכרון בנפח מירבי (דמיוני) של 16EB או Exabyte - בערך 17 מיליארד ג'יגהבייטים.

במאמרו World Domination 201‎ משנת 2006, מסביר אריק ריימונד (מחבר "הקתדרלה והבזאר") כיצד בכל פעם שדור אחד של חומרה התחלף בדור הבא, גם התוכנה שפעלה עליו פינתה את הדרך לדור שאחריה: מ-8 ביט ל-16 ביט עם DOS, ומ-16 ביט ל-32 ביט עם חלונות.

ריימונד חוזה שהחילוף הבא מ-32 ל-64 ביט יכנס להילוך מהיר ב-2008, כשכמות הזיכרון הזמין למערכות 32 ביט כבר לא תהיה מספיקה למשתמשים בקצה העליון של הסקאלה. לדבריו, כשאלו יתחילו לקנות מחשבי 64 ביט, הפלטפורמה שהם יבחרו תשלוט בהמשך הדרך.

פירוש הדבר הוא ש-2008 היתה יכולה להיות שנה מעניינת מאוד, אם מיקרוסופט לא היתה פורשת מראש מהמירוץ: בעיות התאימות הכרוכות בשימוש בוויסטה 64 ביט כה מורכבות, שהן גורמות למעבר לפלטפורמה אחרת לגמרי להיראות הרבה פחות מאיים. בהיעדר כל התקדמות של ממש בעולם הלינוקס, ייתכן ש-Leopard עוד תפתיע.
 

(אין) זכויות דיגיטליות

 
השבוע ערכו איגוד האינטרנט הישראלי והמרכז למשפט וטכנולוגיה של אוניברסיטת חיפה פאנל בנושא חקיקה של מערכות נז"ק, או DRM - ניהול זכויות קניין. לפי מודל ה-DMCA בארה"ב, מבקשים "סוחרי תרבות", כפי שהגדיר אותם עו"ד אייל פינצ'וק מהאגודה לזכויות אזרח, להעביר חוק שיאפשר להם ליטול את דיני זכויות היוצרים לידיהם, ולהחליט בעצמם מה יהיה מותר ואסור לנו לעשות במה שהיה נחשב פעם לרכושנו הפרטי.

מערכות נז"ק נועלות תכנים מאחורי סוגר ובריח, וקובעות מה מותר ואסור לעשות איתם: באילו מדינות נוכל לצפות בסרטים שלנו, על אילו מחשבים נוכל להאזין למוסיקה שלנו, באילו נסיבות נוכל לקרוא את הספרים שלנו. הבנתם את הפרנציפ.

כך שוללים מאיתנו מפיצי התכנים הרבה מאוד מהזכויות שהחוק שומר לנו, אבל לפחות בינתיים, אנחנו לא חייבים להסכים. נכון לעכשיו אנו עדיין יכולים לשחרר את התכנים מהמגבלות ולעשות בהם כרצוננו.

אבל חוקי נז"ק ישללו מאיתנו גם את הזכות האחרונה הזו, בכך שיהפכו את העקיפה של אותם מנעולים שמציבות מערכות DRM לעבירה על החוק. אז, אותם סוחרי תרבות יעשו כרצונם בתכנים שהם מפיצים, ובכך שיקעבו מה מותר או אסור לעשות איתו, יוכלו למעשה להחליט "מה תהיה עבירה פלילית ומה לא", כפי שניסח זאת דורון שקמוני מאיגוד האינטרנט הישראלי.

אם הרעש סביב הצעת חוק 892 הועיל ולו במעט בעיכובה, הרי שהפעם נהיה חייבים להקים מהומה שכמותה הרשת הישראלית לא ראתה מעולם. לא בגלל שהצעה זו חמורה או מסוכנת יותר; הצעה 892 אמנם מופרכת מן היסוד, אבל היא תגרום לנזקים קטסטרופאליים לו תיושם.

כאן לא מדובר רק בהזייה חולנית לעולם טוב יותר ללא דמוקרטיה. לפי כל התקדימים - ארה"ב, קנדה, האיחוד האירופי, ניו זילנד, אוסטרליה - חוק הנז"ק, יהיה אשר יהיה, הולך לעבור.
 

אתר קוד פתוח מחפש בית חם

• ספקית האינטרנט אקטקום, שסיפקה אחסון חינם למספר אתרי קוד פתוח ישראלים פופולריים, נמכרה לבזק בינלאומי, שאינה מתכוונת להמשיך את ההסדר. עכשיו, Whatsup, עמותת המקור,
לינוקס ישראל, דביאן ישראל ואתרים אחרים, יצטרכו כולם לחפש בית חדש.

• Maxis, חברת המשחקים שאחראית על סדרת Sims, המשחק המצליח ביותר בכל הזמנים, זכתה לתהילתה עם סימולטור קצת אחר. זה היה SimCity, שהציב את השחקן בראשה של עיר וירטואלית. הכותר, ובמיוחד יורשו, SimCity 2000, יצרו סימולציה מפורטת ועשירה לא פחות מה-Sims, והוכיחו שאפשר בקלות להתמכר למשחק שאין לו שום מטרה מוגדרת. אחרי שני משחקי המשך בינוניים, SimCity 3000 ו-SimCity 4, הודיעה החברה שאת פיתוח SimCity 5 היא מעבירה לחברה אחרת, וזו בתורה הודיעה שהוא בכלל לא יהיה סימולטור ניהול ערים. בשבוע הבא - גרסת FPS של Civilzation.

• עומר טנא, אפי פוקס וגיל גייר העלו השבוע לרשת את התוכנית הראשונה של עו"דקאסט, פודקאסט משפטי טכנולוגי. התוכנית הראשונה עוסקת בפרטיות, ומטבע הדברים נפתחת בדיון על הצעת חוק 892.
 
דך מידע של Visibone. המין האנושי יינצל (צילום מסך מאתר החברה)
 דך מידע של Visibone. המין האנושי יינצל (צילום מסך מאתר החברה)   
• הבלוג pmarca מרכז אינספור Cheat Sheets למפתחי רשת. אם רכשתם תוכנה בשנות ה-80, אתם וודאי מכירים את הרעיון: עמוד קרטון קטן, בדרך כלל מנויילן, עמוס בכל קיצורי המקלדת, הפקודות, הקיצורים ושאר הטריקים שצריך לדעת בשביל להפיק את המיטב מיישום מורכב. כמו אטלס למתכנתים ומעצבים.

מלבד הערך המובן שבריכוז מידע רב אודות כלי שימושי בצורה זמינה, מעניין במיוחד ללמוד את כל הפיצ'רים השונים שמציעים דפי המידע האלה כדי להציג הרבה נתונים במעט מקום: הדגשות, הבלטות, טבלאות, חיצים, הפניות, תרשימי זרימה, תיוג מתוחכם לפי צבעים, צורות ואייקונים, ושאר תופינים גרפיים וטיפוגראפיים שעושים חם בלב. איך אפשר להישאר פסימיים לגבי גורל המין האנושי נוכח יצירות אמנות דוגמת דפי המידע של Visibone?

• ובפינת האלכימיה, מכשפים שחורים מ-MIT הצליחו השבוע לקרב אותנו קצת יותר לייצור זהב מעופרת - חשמל אלחוטי.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by