ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
קיצור תולדות הפורנו 

קיצור תולדות הפורנו

 
 
אפי פוקס

המאבק הדתי נגד פורנוגרפיה לא נולד בישראל, ובטח לא היום. גם השימוש בתירוץ שהחוק יגן על קטינים הוא לא המצאה של ש"ס. אפי פוקס סוקר את ההיסטוריה המשפטית של המלחמה בפורנוגרפיה. כתבה ראשונה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
הצעת החוק של ח"כ כהן מש"ס, שמציעה חסימת תכנים פורנוגרפיים ומבקשת כי ספקי האינטרנט יתערבו בנעשה ברשת, עוררה סערה כמעט בכל מקום שבו ניתן להקליד בעברית. אבל המאבק האידיאולוגי-דתי נגד עירום ופורנוגרפיה לא נולד בישראל, בטח שלא היום. גם השימוש בתירוץ הקבוע שהחוק נועד להגן על קטינים לא נולד בהצעת החוק הזו.

כבר בסוף שנות ה-80, רגע לפני שהחותלות יצאו מהאופנה, חברו שתי פעילות מרכזיות בתנועה הפמיניסטית האמריקנית, הסופרת אנדריאה דבורקין ופרופ' קת'רין מקינון יחד עם אויביהן הפוליטיים המושבעים: המפלגות השמרניות והדתיות בארה"ב ויצאו נגד הפורנוגרפיה.

השתיים הסבירו שפורנוגרפיה מעודדת פגיעה חמורה בזכויות האדם של נשים באשר הן נשים, ואילו הפוליטיקאים מצאו עוד דרך להנחיל את ערכי המוסר והמשפחה כפי שהם רואים אותם. הניסיון הקבוצתי הזה, להעביר תיקון לחוקה האמריקנית, שיקבע כי פורנוגרפיה לא תזכה להגנת חופש הביטוי אמנם נכשל, אבל הצליח לפלג את התנועה הפמיניסטית למשך שנים רבות.
 

הניסיון הראשון

 
בכל מקרה, הזוגיות המוזרה הזו בין מנהיגות הפמיניזם בארה"ב והקבוצות השמרניות והדתיות הולידה את הניסיון הראשון לאכוף אמות מוסר ברשת. כך נחקק ב-1996 החוק הראשון שניסה לקבוע מה יוצג ברשת האינטרנט ומה לא: "חוק טוהר התקשורת", ה-Communications Decency Act (או CDA), שניסה לתקן את חוק התקשורת האמריקני.

למי שלא בילה מול תמונות של סמנתה פוקס בשנות ה-90 נזכיר שמדובר בתקופה שבה גם בארה"ב הזמן להורדת תמונה פורנוגרפית פשוטה ארך פחות מהזמן בו אורכים יחסי מין ממוצעים (ברשת התקשורת שהיתה אז בישראל, ניתן היה לסיים מערכות יחסים שלמות עד שהתמונה ירדה למחשב).

אך כאשר ה-CDA הגיע לפיתחו של בית המשפט העליון האמריקני (בפסק דין Reno v. ACLU), הוא פסל אותו על הסף בנימוק שהרשת נתפסה ככלי הפצת מידע שהוא פחות פולשני ויותר נתון לבחירה וריסון מאשר טלוויזיה או קולנוע. אלו נחשבו כאמצעי תקשורת שבהם קטינים עלולים להיות "קהל שבוי" של תוכן פוגעני שכזה. על כן, קבע בית המשפט, החוק מנוגד לחוקה ויש לפסול אותו. תקראו לזה 'Srike One'.
 

פמיניזם, זוכרים?

השמרנים הצליחו להעביר חוקים. אילוסטרציה (צילום: ASAP photos)
 השמרנים הצליחו להעביר חוקים. אילוסטרציה (צילום: ASAP photos)   
פסיקה זו הפרידה בין חברי הקבוצה הלוחמת, והגופים הפמיניסטיים יצאו מהתמונה, כשחלקם אף החלו להשמיע קולות נגד חקיקה. אך מסע הצלב של הגופים השמרנים המשיך במלוא עוזו, תוך מחיקת סוגיות של סחר בנשים, פגיעה בזכויותיהן, עידוד זנות, ו/או התבהמות מסדר היום. הנימוק המרכזי ששימש אותם כדגל המערכה היה הגנה על הילדים. הרי מי יעז להתווכח עם טיעון שכזה? מסתבר שלא הרבה. (טוב, אולי יש כמה).

הגופים השמרניים הצליחו להשפיע גם על הדמוקרטים ובתקופת כהונתו של הנשיא ביל קלינטון הצליחו להעביר שני חוקים:

1. "חוק מניעת נגישות של ילדים לחומר פורנוגרפי" (Child Pornography Prevention Act), שנפסל כמעט מיידית על בסיס היותו נוגד את החוקה האמריקנית. תקראו לזה 'Strike Two'.
2. "חוק ההגנה המקוונת על ילדים" (Child Online Protection Act או COPA), שבמסגרתו התחכמו המחוקקים וקבעו ש"חל איסור על גופים מסחריים להשתמש בתוכן שעלול להיות 'פוגעני' לילדים", כשלשון החוק מתמקדת בפורנוגרפיה.

החוק החדש קבע כי 'תוכן פוגעני לקטינים' הוא:

"כל אמצעי תקשורת, תמונה, מיצג, תרשים, קובץ, כתבה, הקלטה, רשימה, או כל חומר 'גס' או ש:
א. האדם הסביר, שמחיל את ערכי הקהילה שלו, ימצא, כשהוא בוחן את העניין בעיניו של קטין, יבין שהחומר מיועד לנצל את חולשותיו של הקטין ולהעביר תועבה.
ב. חומר שמתאר, ממחיש, או מסביר, בראייה של קטין, קיומם של יחסי מין, או מגע מיני, ממשי או מרומז, נורמאלי או פרוורטי, תצוגה גסה של איבר מין או שדיה של אישה ושהוא:
a. אינו, בכללותו, חלק רציני מתוכן ספרותי, אומנותי, פוליטי, או מדעי שנועד להנחיל ערכים אלו אצל קטינים."
 
 

כאן קבור הכלב

עופר שכטר. מסר ערכי בישבן (צילום: יח"צ)
 עופר שכטר. מסר ערכי בישבן (צילום: יח"צ)   
נשמע מוכר? אולי בגלל שכמו אצלנו, כאן קבור הכלב. על פי החוק הזה כמעט כל דבר אפשר עשוי להיחשב כפורנוגרפיה. הכל שאלה של פרשנות או יותר נכון - שאלה של הפרשן.

אם תשאלו את חברי הכנסת של ש"ס תקבלו תשובות ברורות: ציצים בקומדיה? פורנו. ישבן חשוף בסרטון? פורנו. עופר שכטר? פורנו. ובשביל להוכיח שלא כך הם פני הדברים, יאלץ המנחה הישראלי להסביר מה ה"מסר הערכי" שיונחל בעקבת חשיפת ישבנו.

הבעיה שמנעה מבית המשפט בארה"ב להעיף את השמרנים מכל המדרגות בפעם השלישית היתה שהפעם לווה ההסבר למילה 'פוגעני' בפרשנות של בית המשפט העליון עצמו, כפי שקבע בפסק הדין Miller v. California משנת 1973. מההחלטה עולה כי על פי COPA, תוכן פוגעני הוא כל מה שנכנס תחת הקטגוריה "גסויות" (ובאנגלית: Obscenity). משפטנים קוראים לזה "שימוש בתקדים מחייב בחקיקה"'. אחרים יקראו לזה קטע מסריח.
 
ובעוד המחוקקים ובית המשפט מתווכחים על הגדרות, בתחילת 1999 החליטה מדינת פנסילבניה ליישם את הגישה של COPA בבית המחוקקים המקומי. פנסילבניה, שנחשבת למדינה בעלת רוב שמרני נוצרי גדול יחסית, קבעה תקנות לפיהן כל ספקיות האינטרנט בתחומה חייבות לאגור ברישומיהן את תנועות הגולשים ולדווח להם (לגולשים) על כך. זאת, את על מנת למגר את התופעה של הורים שאינם מודעים לביקורים שעושים ילדיהם באתרי פורנו.

כמובן שהעלויות האדירות שבבדיקה, סינון, ניתוח ושליחת הדוחות החודשיים פגעו משמעותית בתזרים המזומנים של ספקיות האינטרנט המקומיות, שנאלצו לחסום גישה לאתרי פורנו מיוזמתן, גם למי שלא ביקש. וגם אז נגרמו להן נזקים שונים, החל מירידה בכמות המשתמשים, עבור בתלונות על הפרת הפרטיות וכלה בפגיעה כה קשה בהכנסות, עד כי הן בעצמן פנו לאגודה לזכויות האזרח והגישו את התביעה המתבקשת נגד החוק המדובר.
 

הכל יחסי

בית המשפט רמז. אילוסטרציה (צילום: ASAP photos)
 בית המשפט רמז. אילוסטרציה (צילום: ASAP photos)   
בית המשפט רמז בעדינות למחוקקים בארה"ב כבר ב-2002 שלא כדאי להמשיך לבדוק את גבולות הפסילה שלו והחזיר את הדיון לערכאות נמוכות יותר. השמרנים המשיכו להילחם עוד כמה שנים והחוק התגלגל במסדרונות בתי המשפט השונים עד שנפסל סופית בשנת 2004. ועל זה נאמר 'Strike three! And you'r out'.

נשיא בית המשפט העליון בארה"ב סיכם בצורה מופתית את מה שניתן לומר על מציעי החוק הדומה אצלנו:

"גם אם קהילה מסוימת מגדירה דבר כתועבה משום שאינו תואם את אמות המוסר שלה, יהיה זה פשע להחיל את המוסר הזה באינטרנט. אני נוטה להאמין שהממשל לא באמת מתכוון להעניש יוצרי תוכן על כך שהם מאפשרים לגולשים גישה לחומר שאינו עומד בקנה אחד עם ערכים של קהילות פחות סובלניות באמריקה, שסוברות שאותו החומר אינו ראוי לצריכת ילדיהם".

טיפ קטן לקוראת (ונשיאת בית המשפט העליון בישראל) דורית בייניש: סמני את הפסיקה לעיל, גזרי והדביקי אותה כבר היום בטיוטת פסק הדין של הדיון שיערך ביום שבו תאושר הצעת החוק הזו.

בכתבה הבאה: מות האנונימיות.
 
___________________________
אפי פוקס כותב את הבלוג "קודח".
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by