ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
חייל אמריקאי בכריכה 

חייל אמריקאי בכריכה

 
 
עמיחי שלו

קולבי באזל הוא חייל אמריקני שהעז לדווח על המלחמה בעירק בבלוג שלו. המפקדים אמנם לא אהבו, אבל הקהל העניק לו פרס. עמיחי שלו בחר בו כאיש השבוע

 
 
 
 
 
 
 
 
 
My War. הצבא לא מפרגן (צילומסך)
 My War. הצבא לא מפרגן (צילומסך)   
קולבי באזל הוא חייל אמריקני מצוי, שבמקרה לא שילם בחייו, ואף תיעד את הקורות אותו (כלומר, סיוטיו) בבלוג שנקרא "My War". בין ריח נפלאם על הבוקר ומשאיות תופת בצהרים, היה באזל פורש לו אל תוך אוהל, פותח את הלפטופ - אוזניו עדיין מצלצלות מהיריות - וכותב על חוויותיו.

בתחילה הוא חלק עם קוראיו את הכל, בלי צנזור צבאי. לפחות עד שהמפקדים שלו שמו לב לבלוג ואמרו לו: "תשמע חייל, אם תהיה בסדר איתנו, נהיה בסדר איתך...בקיצור, מחק את הבלוג או שנמחק לך את הפרצוף". באזל, חייל נאמן בצבא ארצות הברית, ציית לפקודה. עד שחזר מעיראק. שם המשיך להקליד במרץ.

כעת נראה שהדבקות השתלמה: השבוע הוא זכה בפרס הבלוקר 2007 של אתר Lulu. בלי שום קשר, התהודה של הבלוג גרמה לו לפרסם ספר בעל שם דומה, ואם הוא עדיין לא רב מכר, סביר להניח שיהפוך כזה במהרה. על השבחים שהבלוג שלו קוצר אמר באזל הצנוע: "הדבר שהכי מחמיא לי הוא מיילים של חיילים".
 

מאוד אמריקני

 
כשחושבים על כך, באזל אכן ראוי לפרס, אבל קשה להתעלם מהעובדה שיש משהו מאוד אמריקני בבחירה הזו, בעיקר כי דווקא המלחמה בעיראק היתה מלחמה מאוד מתוקשרת, שלכל אורך הדרך נותחה באמצעי התקשורת המסורתיים ואחרים במסגרת ספקטרום רחב של דעות, תובנות ודיונים.

הרי בכל רגע נתון יושבים בלוגרים בפינות חשוכות כמו צפון קוריאה וכותבים תחת מציאות מסויטת, בלתי נתפסת - בטח מישהו מהם כבר הספיק לכתוב ספר. אבל הם לא חיילים של הדוד סם.

בכל מקרה, הבלוג של באזל הוא נדבך חשוב - ומאפיין מובהק של האלף השלישי - בו אמצעי המידע נמצאים אצל כל אחד, ולא פחות מהותי, במקרים רבים יש להם השפעה גדולה יותר מזו של מקורות המידע הרשמיים.
 

בלוגים זה מסוכן

 הבלוקר (Blooker, על משקל בלוג ופרס הבוקר הבריטי) הוא פרס המוענק מדי שנה לספרים שמקיימים קשר ישיר לבלוגים או לאתרי אינטרנט, ולא לכלל אוכלוסיית הבלוגרים הקדחתנית. הפרס מוענק מדי שנה על ידי Lulu, הוצאת ספרים קטנה, שמאפשרת לכל אחד להוציא לאור ספר כרוך אמיתי בשיטת Print On Demand: אין הדפסה מראש, אין מלאי או השקעה ביחסי ציבור. יש רק סופר וטקסט. >> רוצים להוציא ספר? לחצו כאן
ולמרות שאת זה כבר ידענו, בשבוע האחרון קיבלנו אישוש נוסף לכך שלא רק באזל ובני משפחתו קוראים את הבלוג, ולא כולם רואים אותו בעין יפה, בעיקר לא המפקדים של המפקדים. נראה שבאזל, שהפרס שהוענק לו מקבל עתה משנה חשיבות - היה נורת אזהרה.

מי שהחליט למהר ולהגן על הקוראים-גולשים התמימים מערבות נברסקה היה הפנטגון, שהודיע כי יחסום גישה של חיילים המשרתים בעיראק לאתרי ווב 2.0 כמו MySpace או YouTube. העילה היא כמובן סיבות בטחוניות. זאת ועוד, כל חייל שרוצה לכתוב בלוג יעשה זאת רק לאחר שתכניו יקבלו אישור. בקיצור, נגמרה החגיגה. סביר להניח שהפנטגון עצמו "ישתול" בלוגרים מטעמו בכל עומק הבלוגוספירה, כדי שיעבירו "חוויות אותנטיות" מהמלחמה בעיראק.

וכאן המקום לתהות כיצד זה לא אירע אצלנו, מולדתו האהובה של "סרן שמועתי". אמנם למלחמת לבנון שלנו היתה תהודה בלוגוספירית, אבל היא עדיין היא לא הצמיחה איזה אייקון, לפחות לא בזמן המלחמה עצמה. אחר כך, כשהמחאה הציבורית הלכה ונתעצמה, תהליך דומה התרחש גם ברשת. יתכן שבמלחמת לבנון הבאה זה יתוקן.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by