ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
הפנטזיה ה-12 

הפנטזיה ה-12

 
 
רותם לצטר

הכותר האחרון בסדרת משחקי התפקידים הפופולרית מציג מערכת קרבות חדשנית וחופש פעולה כמעט מוחלט. רותם לצטר בדק את Final Fantasy XII, ומסביר למה הוא לא מוכן להתנתק ממנו

 
 
 
 
 
 
 
 
 
צילום מסך: גיימר
 צילום מסך: גיימר   
השנה חוגגת סדרת משחקי התפקידים היפנית המצליחה Final Fantasy עשרים שנות קיום. משחקי הסדרה, שכוללים למעלה מ-40 כותרים וסרטים שונים, יצאו במרוצת השנים כמעט לכל קונסולה אפשרית. הפרק השביעי בסדרה שיצא לפלייסטיישן 1 שומר על מעמדו עד היום כמשחק התפקידים הלא מקוון הנמכר ביותר בכל הזמנים. ההצלחה הפנומנלית הובילה לגל אדיר של מעריצים בכל העולם שמחכים בכיליון עיניים לכל כותר חדש, מדקלמים מתוך שינה את נעימת ניצחון הקרבות המפורסמת ומציבים על המדף בגאווה ניכרת פסלים מיניאטוריים של צ'וקובואים צהובים- אחד מסמלי ההיכר המובהקים של הסדרה.

בכותר הנוכחי, לקחה המפתחת Square-Enix צעד מפתיע, ויצרה משחק חדשני ונועז, שמציג המון רעיונות מוצלחים וחדשים, ומצליח לשפר את חווית המשחק כאשר הוא מעביר את הסדרה בקלילות לדור הבא. במקום עלילת סיפור האהבה הדביקה שאפיינה את כל משחקי הסדרה עד כה, התסריט הפעם הוא פחות טלנובלי ועוסק בפוליטיקה, תככי הצמרת השלטונית, בגידה וריגול. למרות שהסיפור הוא אפי וכולל עשרות דמויות, מקומות ואירועים, הוא פחות מוצלח מהכותרים הקודמים, בעיקר בגלל דמויות ראשיות לא מעניינות - בייחוד גיבור הסיפור, יתום בשם ואן שחולם לצאת מהעוני אל העולם הגדול, ורק נגרר אחר הסיפור במקום לקדם אותו.
 

מערכת קרב משופצת

צילום מסך: גיימר
 צילום מסך: גיימר   
לעלילה לוקח המון זמן לתפוס קצב, ובעשר שעות המשחק הראשונות תלמדו להכיר את הדמויות והעולם בו הם חיים. זהו ללא ספק כותר שדורש מהשחקן סבלנות, ולכן אל תצפו ליותר מדי אקשן כבר על ההתחלה. ממלכת ארקדיה המיליטריסטית החליטה לפלוש למדינה קטנה ושוחרת שלום בשם דלמסקה. מלך דלמסקה נכנע לכוח העצום של אויביו וכדי לשמור על תושבי ממלכתו, חותם על הסכם כניעה. בערב החתימה נרצח המלך באקט לאומני אלים, ובתו היפה, הנסיכה אש, מתאבדת כתוצאה מכך. בהמשך חוברת הנסיכה, שבעצם נותרה בחיים, אל ואן ואל עוד מספר דמויות צבעוניות במטרה למצוא חפץ רב עוצמה שיכול להפיל את ארקדיה.

השינוי הדרסטי בכותר זה לעומת קודמיו, הוא מערכת הקרב ששופצה ושופרה עד בלי היכר. ראשית, תשכחו מקרבות רנדומאליים- אחד המאפיינים השנואים ביותר במשחקי תפקידים יפניים. כמעט כל האויבים מסתובבים בעולם המשחק וניתן לראותם ממרחק רב ולבחור אם לנהל קרב או לא. כמו כן, הקרבות לא מתנהלים במסך נפרד, אלא בתוך עולם המשחק - בדינמיקה שמאוד מזכירה משחקי תפקידים המוניים בזמן אמת כמו World of Warcraft, ולא משחקים מבוססי תורות. את הקרבות תנהלו עם שלוש דמויות מתוך שש אפשריות, אך אין בעיה להחליף בין הדמויות במהלך הקרב בהרף עין.

החידוש הגדול ביותר בקרבות הוא מערכת החדשה והמעולה שעונה לשם - גאמביט. על ידי מערכת זו השחקן יכול לבנות את האינטליגנציה המלאכותית של חברי הקבוצה שלו, עד לפרטי פרטים. ניתן להגיע ל-AI ברזולוציות גבוהות ביותר - לדוגמה, בתחילה הדמות תרפא את חברותיה עם שיקוי, אחר כך היא תתקוף אויבים מעופפים בקסמי מים, וזאת רק אם מד החיים שלהם נמוך מחצי, ולבסוף תנסה לגנוב כסף מהאויב. אבל אם אתם חושבים שהגאמביטס ישחקו בשבילכם ושהחבורה תפעל על מעין 'טייס אוטומטי', תחשבו שוב. בכל קרב בוס, ויש עשרות כאלו, צריך לארגן את הגאמביט מחדש כדי שתתאים בצורה הטובה ביותר ותיתן מענה להתקפות האויב.
 

עולם פתוח, חופשי ויפהפה

 
כמובן שזה לא יהיה משחק תפקידים בלי פיתוח דמויות ראוי, והפעם זו מערכת הרישיונות. זה אף פעם לא תענוג גדול להשיג רישיון, בין אם זה לנהיגה, או בין אם זה לדוכן לממכר פיסטוקים בשוק. במשחק, תפתחו את הדמויות שלכם על ידי השגת רישיונות לכל דבר.

מצאתם חרב חדשה? יופי, עכשיו תמצאו את המשבצת בו היא מופיעה בלוח הרישיונות הגדול ותשיגו לה רישיון. בצורה זו ניתן לצייד את הדמות גם בשריון, קסמים, משבצות גאמביט ובעצם כל דבר.

מצד אחד, המערכת הזו נותנת לשחקן יד חופשית לחלוטין בפיתוח הדמויות השונות. מהצד השני, היא מסורבלת ומעצבנת, כי היא דורשת מכם עיסוק בלתי פוסק בלוח הרישיונות ומורידה את היכולת להשתמש בכל סוג נשק ושריון על כל דמות. זהו עיסוק מיותר, כיוון שאם תרצו ללמוד קסם חדש, תאלצו גם לקנות אותו בכסף מחנות, וגם לרכוש לו רישיון.
 
 

גרפיקה חלומית

צילום מסך: גיימר
 צילום מסך: גיימר   
מאז ומעולם סבלה הסדרה מביקורת שאומרת שמשחקיה ליניאריים מדי ומובילים את השחקן בקו ישר אחד. הפעם מדובר בעולם עצום מימדים ופתוח לחלוטין, בו ניתן להסתובב בכל מקום ולהגיע לכל אזור כבר בשלבים מוקדמים של המשחק. השחקן ידע שהוא הגיע לאזור מתקדם רק על פי חוזק האויבים במקום, שלעתים יחסלו את החבורה בשניות ספורות. בכלל, רמת הקושי במשחק הנוכחי, לעומת כותרים קודמים, היא גבוהה. יש צורך בתכנון קפדני לפני כל קרב, פעמים רבות תנחתו במקרה על בוסים אופציונאליים חזקים מאוד, והכסף הוא מצרך נדיר ביותר.

כמות הקווסטים הצדדיים כמעט מגוחכת. ישנן עשרות משימות שאתם יכולים לבחור ולעשות, כמו לצוד מפלצות חזקות במיוחד ולקבל עליהם פרסים, לעזור לתושבי הממלכה בשלל דרכים, ולנדוד במבוכים שאינם חלק מהסיפור כדי להשיג זימונים חזקים במיוחד שנקראים אספרס.

בכל הנוגע לגרפיקה, המפתחים הצליחו להגיע לרמה חדשה של יופי, אסתטיקה והדר. חוץ מסרטוני המעבר המופלאים שסקוור ידועה בהם, רוב הסצנות מועברות במנוע המשחק עצמו ונראות פשוט נפלא. רמת העידון והניואנסים הקטנים ניכרים גם בהבעות הפנים העדינות ביותר, כמו חיוך קטנטן בזווית של הפה ועיניים שנפערות בתדהמה כאשר הדמויות פוגשות בישות מעוררת פליאה. ישנם עשרות סוגי מפלצות ובוסים, כאשר האנימציה של כולם מצוינת ללא יוצא מן הכלל.

זהו המשחק הראשון שמועבר בתלת מימד מלא, והשלבים השונים מדהימים, במיוחד הערים הגדולות שהן שוקקות חיים ומלאות בעשרות אנשים שמסתובבים להם ברחובות. התחושה היא של משחק תפקידים המוני, למרות שמדובר בחוויית יחיד מוחלטת. זוהי ללא ספק גרפיקה של הדור הבא, שבדרך פלא הצליחה להופיע לה על חומרה ישנה של הפלייסטיישן 2. מה שמדהים הוא, שזמני הטעינה כמעט ולא קיימים, ובכלל הצד הטכני במשחק קרוב לשלמות, למעט בעיות מצלמה מינוריות.
 

יוצאים מהתבנית

 
המוזיקה הדרמטית שמלווה את הכותר לא מוצלחת כמו במשחקי העבר, בהם נכתבה על ידי המלחין האגדי, נובו אמאצו, שעזב את החברה. היא עדיין אפקטיבית, אבל חסרה את אותן נעימות קלאסיות שנתקעות במוח ומסרבות לעזוב. הדיבוב, שנעשה על ידי קאסט עצום של שחקנים בריטיים וסקוטיים ו עשרות אלפי שורות טקסט, מעניק לכל הסיפור אווירה אירופאית מובהקת והוא מהמעולים שנעשו אי פעם.

למרות הנקודות החלשות שלו, שנובעות בעיקר מהעלילה המסובכת והדמויות האנמיות לצד פיתוח דמויות מסורבל, זהו אחד ממשחקי התפקידים הטובים ביותר שנוצרו מאז ומעולם לכל קונסולה. הוא חדשני, מקפיץ את הז'אנר שנות אור קדימה, הן בהיבט הרעיוני והן בהיבט הטכני, מכיל ערכי הפקה מהגבוהים ביותר שקיימים בתעשייה כיום, ויכול לספק שעות על גבי שעות משחק - למעלה משישים שעות, רק כדי לעבור את הסיפור המרכזי.

Square-Enix הוכיחה שהיא מסוגלת לצאת מהשבלונות המוכרות של הז'אנר, ובכך שמרה על סדרת הדגל שלה רעננה ומעניינת, גם לאחר 20 שנה. אם אתם חובבים של משחקי תפקידים ויש ברשותכם פלייסטיישן 2, אתם חייבים לעצמכם את Final Fantasy XII. רק אל תשכחו להשקות את העציצים, ולהיפרד מהקרובים והחברים - כי סביר להניח שלא תראו אותם בשבועות הבאים.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by