ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
לוֹל: נצחון הג'וקר על הבאטמן 

לוֹל: נצחון הג'וקר על הבאטמן

 
 
תומר ליכטש

הומור גיקי בפריים טיים ערוץ 2, ynetיזם וחשיפת אופיו האמיתי של הגיק (סוג של דפקט, כנראה). לוֹליכטש

 
 
 
 
 
 
 
 
 

מוח לאלג'רנון

הכתבה הזו ב-BBC מספרת על מחשב שהצליח לדמות מוח של עכבר. האם זה אומר שבעוד 10שנים העכבר שלכם יחיה? אולי עוד נצחק על התמונה הזו, בכתבה, נגיד: תראה, ב-2017 היו צריכים מחשב בגודל של אולם בשביל מוח של עכבר. בשביל מוח של עכבר! ונצחק, כי לנגנים שלנו - אם בכלל מוזיקה עדיין תהיה רלוונטית - יהיה מוח של נמר זקן. עם סקין של מוטוריקה של צייר סקוטי.
 

פאקינג דה וינצ'י

שרטוט של דה וינצ'י (וויקימדיה)
 שרטוט של דה וינצ'י (וויקימדיה)   
הבנאדם הזה הוא אמן קינטי.
אמן.
קינטי!
זה זה, הבנאדם הזה.
אמן קינטי. כן. לגמרי.
לא נורמלי.
הווידאו הפסיכי שלו פה.
 

כי My Computer זו לא מלה גסה

בשבועיים האחרונים שודרו שני ספיישלים לסיום העונה של התוכניות "מועדון לילה" ו"ארץ נהדרת". שתי תוכניות שהעמידו בלא מעט גאווה מודל של הומור גיקי בפריים טיים. ב"ארץ נהדרת", שהציגה את בנות הבלוג, היה את דב נבון, המטקבק - שהופיע גם באמצע התוכנית וגם במהלכה. פה ושם גם היו מבזקי חדשות סאטיריים-גיקיים, וקיציס עצמו נתפס, נדמה לי, כקצת גיק. כן, קיציס וטל פרידמן הם סלבים וכו', ובכל זאת - קצת כמו ה"מסודרים" - תמיד מזכירים שהם בכל זאת אוהבים לשחק בפלייסטיישן, לצורך העניין, ולהשרות תחושה שהמלים My Computer לא מעוררות בהם חלחלה. במועדון לילה - שדווקא מיעט בבדיחות גיקיות - היתה פינה קבועה של טוקבקים בסוף כל תוכנית. משתתפי הפאנל היו מריצים טוקבקים בעל פה על התוכנית, ומתגלגלים מצחוק.
 
 

הכתב לא יודע על מה הוא מדבר

בשתי התוכניות, ציטטו, בעצם, כמה משפטי מפתח מעולם הטוקבקים והריצו עליהם מערכונים שלמים: "כנסו, כנסו", "אחד שיודע", "שרון, נס ציונה" וכו'. יפה לראות איך תרבות דיגיטלית אמנם נכנסת לפריים טיים, כלומר לסדר היום של לא מעט אנשים, ובכל זאת - קשה להתעלם מהחריגות שחברת הפריים טיים מייחסת לטכנולוגיה. בנות הבלוג, דב נבון המטקבק, טיקבוקי האדיוטים (המצחיקים) בסוף "מועדון לילה" - כאילו שזה כל מה שאפשר למצוא ברשת.
 

ynetיזם

my computer. לא מילה גסה (אילוסטרציה: וויקימדיה)
 my computer. לא מילה גסה (אילוסטרציה: וויקימדיה)   
אני לא מתכוון לזה באיזה אופן מוסרי מדי, כאילו שזה לא בסדר. בעיני זה אפילו מעולה. קצת כמו מקרה הג'וקר ובאטמן: הטוקבקים נולדו כמפלצת-שמחה-באופן-קטלני בגלל התערבות של משהו ישר לב ומשעמם כמו באטמן - כלומר ל-ynetיזם שעדיין פושה ברשת. ודווקא בפריים טיים בעולם שמחוץ לרשת, הטוקבקים, כלומר הג'וקר, משתלטים. הם נלעגים ומצחיקים, בזויים. אבל חייבים לאהוב אותם. הם הקינוח של התוכן הממוסד. משהו שאנחנו לא זוכרים למה אסור לנו להיות, אבל לאט לאט מתקרבים אליו בזהירות.
 

אז, אֶה,

לחיי הג'וקר.

אגב, אגב: את התמונה הראשית (באטמן בתוך עיגול איסור שכזה) מצאתי בוויקימדיה, והיא מופצת ברשיון cc-sa. בלי עיגול האיסור. גם מוויקימדיה.
 

עולם נפלא

החלטתי לחפש בגוגל משפטים שאין סיכוי שלא נאמרו אי פעם, ובעצם יש סיכוי לא רע שהם נאמרים שוב ושוב. משפטי מפתח לחיים. משפטים קריטיים, מאוד חשובים, כמו:

are all these people frightened?
who is this man, watching you?
why are you doing this to me, jack?
don't make a move, motherfucker
you cocksucker – don't make a sound
fuck you, you stinking bitch
why don't you go and kill your brother
fuck you you fucking nigger

אז או שהאינטרנט איכשהו התנקה פתאום, או שבאמת לרוב המשפטים האלה אין אף תוצאה, או תוצאות בודדות בלבד. איזה עולם נפלא.
 

הפרעות עיכול, הפרעות דיבור, הפרעות נשימה

מתוך היכל האמת וההבל של הרשת הישראלית קבלו את הפתיחה המופתית של הערך "חנון" בוויקיפדיה (הופנה מהערך "גיק"):

חְנון (ביטויים נרדפים: חננה, חנאג', לפלף ובעבר גם: יורם, שרגא או זיגי) הוא שם תואר סטריאוטיפי או ארכיטיפי, המתייחס בדרך כלל לבני אדם הניחנים באינטליגנציה גבוהה מהממוצע, ושתחומי העניין שלהם (לרוב מדע, מתמטיקה, מדע בדיוני, פנטזיה וכיו"ב) אינם מנת חלקם של בני החברה הסובבת.

הארכיטיפ החנוני סובל ממשקל עודף, קוצר או רוחק ראייה, אקנה, כשלים ביחסי אנוש (לרבות בקשרים עם המין האחר), הפרעות עיכול, הפרעות דיבור, הפרעות נשימה, הפרעות יציבה, ביישנות, פחדנות, שלומיאליות, פדנטיות, חולשה פיזית או מראה חיצוני בלתי מושך - המבדילים אותו מהחברה. במובן זה, "חנון" הוא כינוי גנאי לכל דבר ועניין. עם זאת, חנונים רבים מתגאים בהיותם כאלה, כאות לכישרון הטבוע בהם לכאורה, חרף בדידותם. בנוסף, אדם המסרב לבצע מעשה שיש בו סיכון, כגון ביצוע עבירה על החוק או השתתפות בספורט אתגרי, אף הוא עשוי להיות מתויג כחנון, כאמצעי של לחץ חברתי. החנון עלול ליפול קורבן למעשי בריונות, אך מנגד להתגאות בעליונותו המוסרית על החברה הסובבת אותו. [עד כאן וויקיפדיה] - המשך הפלא: מכאן והלאה.

מעניינת, אגב, נימת הגנאי (המאוד סמויה) בתיאור "אדם המסרב לבצע מעשה שיש בו סיכון, כגון ביצוע עבירה על החוק או השתתפות בספורט אתגרי". אה, כן. אתה לא רוצה להיות פושע? מעניין. אתה לא אוהב ספורט אתגרי? אז אתה באמת דפוק כמו חנון. אלוהים אדירים כמה שאתה חנון. חננה. חנאג'. לפלף. ובעבר גם יורם ושרגא וזיגי. זיגי.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by