ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
ביקורת משחק: S.T.A.L.K.E.R 

ביקורת משחק: S.T.A.L.K.E.R

 
 
אלעד קפלן, גיימר

לאחר שנים של ציפיה, הגיע משחק הפעולה הזה לידינו. המתחם מוכה הקרינה של צ'רנוביל מלא במוטאנטים, שכירי חרב ושודדים חמדנים, וגם אלעד קפלן אחד שלא ישן בלילות

 
 
 
 
 
 
 
 
 
שחקתי את מקש ה'נקודה' על המקלדת. המקש המסכן החל לשבוק חיים כשניסיתי לכתוב סטולקר עם המוני נקודות בין האותיות בפעם המי-יודע-כמה – מה שהופך את S.T.A.L.K.E.R לראשי תיבות למשהו, אבל יותר מזה לתירוץ לכתוב את שמו באותיות ג-ד-ו-ל-ו-ת באנגלית שוב ושוב. את הביקורות לסטולקר (במחילה מכם, מקש הנקודה באמת לא עומד בזה יותר) הייתי רוצה לכתוב בלי שום סימני פיסוק בכלל. הסיבה לכך היא לא רק שמקש הנקודה מתחנן לרחמים כל פעם שאני מתקרב עם האצבע לאחד המקשים שבסביבתו, אלא גם מפני שיש כל כך הרבה דברים שאפשר להגיד על סטולקר שהנקודות והפסיקים סתם קוטעים לי את רצף המחשבה.

כבר שנים שאני מחכה לרגע הזה - ואני לא מתכוון רק להגעתו לחנויות של סטולקר, שפיתוחו התארך כמה שנים יותר מהמתוכנן. לא בכל יום זוכים לשחק במשחק שלא ניתן לתאר במשפט מהסוג של 'כמו דום עם גובלינים' ולצפות בכולם מהנהנים בראשם בהבנה מוחלטת. מבחינה מסוימת סטולקר דומה להמון משחקים ששיחקנו בעבר, אבל בכל זאת הוא עדיין שונה מכולם. הייתי יכול לפתור את עצמי בתיאור פשוט כמו 'משחק פעולה עם אלמנטים של משחקי תפקידים', אבל זה רק היה מבלבל עוד יותר. אסור להכניס את סטולקר למשבצות הרגילות של מבקרי משחקים. בזמן שהוא שואב השראה מהרבה משחקים שונים, מה שבאמת מייחד אותו זה לא מרכיבי המשחק השונים, אלא בעיקר האווירה.
 

פיצוץ גרעיני זה רע

 
למקרה שפספסתם את כל הסיפורים וההבטחות שסובבו את סטולקר בשנים האחרונות, מדובר במשחק המתרחש באיזור צ'רנוביל, לאחר פיצוץ שני בכור הגרעיני. האיזור כולו שומם, מוצף בקרינה מסוכנת ועשיר במסתורין. רק קבוצה של משוגעים לדבר, המכנים את עצמם 'סטולקרים', מתגוררים במקום, לרוב במטרה למצוא חפצים מיוחדים שסגלו לעצמם יכולות קסומות בעקבות הקרינה הגרעינית. המתחם של צ'רנוביל מציג עולם שלם שניתן להסתובב בו בחופשיות, ולצאת לאילו הרפתקאות שתרצו, מתי שתרצו.

השילוב בין הפתיחות וחופש הפעולה, לבין האווירה היחודית והמותחת הוא בעצם ההפתעה הגדולה ביותר. ישנם מספר משחקים שכוללים עולם נרחב שניתן לחקור, אך הם לרוב לוקים בחסר בכל הנוגע למתח קולנועי וסצנות עוצרות נשימה. לעומתם, סטולקר מפתיע לטובה – הוא משחק פתוח וחופשי שמוצף באווירה יחודית ששונה מכל דבר אחר ששיחקתי.

אף על פי כן, בניגוד להבטחות היומרניות שהופצו במהלך השנים האחרונות, סטולקר אינו משחק פתוח לחלוטין. חלק מההתרחשויות במשחק, ובעיקר אלה הקשורות לעלילה המרכזית, מתוסרטות מראש – ובכל זאת, לא מעט מהרגעים המיוחדים, ולא חסרים כאלה, תלויים בעיקר בכם. לא מדובר ברכבת הרים נטולת פניות, אלא בחוויה חופשית, שבה אתם מחליטים מה קורה וכיצד המשחק נגמר.

אני מודע לכך שהשילוב בין מספר אירועים מוכתבים לבין החופש היחסי בו ניתן להסתובב בעולם עלול לאכזב חלק מהקוראים, שציפו בקוצר רוח למשחק חופשי ופתוח חלוטין. למרבה הצער, במציאות הטכנולוגית של ימינו, השאיפות הללו היו מוגזמות – וביחוד כשמדובר בחברת פיתוח צעירה. התוצאה הסופית אמנם רחוקה מההבטחות הראשוניות, אך היא עובדת. כצפוי לאחר הליך פיתוח ארוך ובעייתי, המשחק מרוצף בבאגים, תקלות טכניות ומצבים בהם אתם בטוחים שהמשחק הולך להתרסק לאבדון - אך למרבה המזל הוא לא. סטולקר הולך על הגבול, אבל הוא עובד, שזה הרבה יותר ממה שאפשר להגיד על Boiling Point, שניסה לעשות דברים דומים.
 

אווירה רבותי, אווירה

 
רק לפני כמה שעות יצאתי מתוך אחד המבוכים התת-קרקעיים של המתחם. לא אחלוק איתכם את מה שארע שם בפנים, גם מפני שאני לא רוצה להרוס לכם את החוויה וגם משום שאני עוד משקשק מפחד. היציאה לאוויר הפתוח, גם אם הוא מוצף קרינה, גרמה לי להרגיש הקלה – המעבדות האיומות הללו היו מאחורי. נשמתי לרווחה. נשימה, שכמעט נקטעה על ידי מספר צרורות שפגעו ברצפה בקרבת רגלי. לא רחוק משם, בצידו השני של הכביש, התקבצו כמה שודדים, מהתושבים השפלים ביותר של המתחם. בריצה מהירה זינקתי מאחורי ההריסות של בית נטוש וניסיתי למנות את מספר הנוכלים שיחגגו על השלל אותו יבזזו מגופתי.

סביבי החושך ירד על גבעות צ'רנוביל והצללים החלו לפצוח בריקודים. הבטתי שוב לכיוון השודדים והחלטתי שאין ברירה אלא לברוח. זחלתי לכיוון השיחים, מתאמץ שלא להשמיע רעש מיותר. עייף, מותש ועם מעל 50 ק'ג של סחורה על גבי הדואב, הבטתי במשקפת בניסיון לאתר מקום להסתיר חלק מהציוד. באופק, בית עם חלונות מוארים נגלה לעיני.

גשם החל לטפטף על הדשא הירוק, בעוד ברקים מדי פעם האירו את הלילה ואת דמותם של הכלבים המוטנטים שהתרוצצו על הגבעות. לפתע נשמעה יללה ומאחורי שמעתי את יריות השודדים, שככל הנראה נתקלו בקבוצת חזירי בר או כלבים. מתנשם בכבדות הגעתי למקור האור, מדורה קטנה בתוך בניין, שם כמה סטולקרים עמיתים ישבו והחליפו חוויות ברוסית על מעלליהם. אחד מהם שלף גיטרה והחל לנגן, תוך שאנו מצחקקים ושוכחים לרגע את הזוועות של צ'רנוביל. החלפתי מעט סחורה, חיממתי את הלב מול המדורה ובהנץ השחר המשכתי לדרכי. בצ'רנוביל גרסת 2012, דברים כאלה קורים כל הזמן.
 
 

הרוג את סטרלוק

 
העולם, שמתחלק לאזורים שונים שניתן לעבור דרכם בעזרת מעברים, מלא באנומליות המשבשות את חוקי הטבע הנורמאליים. בין אם אלה סופות ברקים זעירות, כדורי אש אינסופיים או בריכות חומצה, רצוי שתתחמקו מהן בזהירות. כמו כן, לפני שאתם מתכננים טיול לקיץ, רצוי להצטייד בחליפה מתקדמת נגד קרינה. בכל אחד מהאזורים תראו מקומות חדשים ותפגשו בסטולקרים ממגוון פלגים, איתם ניתן לתקשר, או במרבית המקרים - לירות. המשחק דוחף אתכם לחקור את השטח כמה שיותר על ידי חלוקת מגוון משימות צדדיות ומידע על מאגרי ציוד של סטולקרים מתים, שתדלו מתוך מחשבי כף היד שלהם.

רוב הזמן תעקבו אחר העלילה המרכזית, בה אתם מצווים לרדוף את סטרלוק, סטולקר מסתורי, שעל פי השמועה הגיע למעמקי הכור הגרעיני. זה יהיה מורכב יותר ממה שזה נשמע. מאחר שהושלכתם לתוך המתחם של צ'רנוביל מתוך אחת ממשאיות המוות, שלרוב מלאות אך ורק בגופות רקובות, אינכם זוכרים דבר - למעט המילים 'הרוג את סטרלוק', שמופיעות במחשב כף היד שבכיסכם. כמו כל סיפור גילוי עצמי, במהלך הדרך תבררו עוד פרטים על עצמכם, על סטרלוק ועל המסתורין של המתחם.

ומסתורין, רבותיי, לא חסר. המפתחים הבינו שהפחד מהלא נודע גרוע בהרבה מהתקלויות חוזרות ונשנות במוטנטים. במרבית המשחק לא תתקלו במפלצות בכלל. עיקר האויבים הם הפלגים השונים של הסטולקרים, אשר חלקם, כגון השודדים ושכירי החרב, ינסו לפגוע בכם בכל מצב, בעוד פלגים אחרים – כגון דיוטי, שומרי החוק והסדר, ופרידום, אשר מרגישים הזדהות עם המתחם - יגלו כלפיכם חיבה או טינה בהתאם למעשיכם. אם תרצו, תוכלו להיעזר בפלגים השונים על מנת לקבל משימות, לסחור ציוד ולמצוא מחסה ללילה. את המפלצות המוטנטיות עצמן תפגשו רק לעיתים נדירות, לרוב עמוק מתחת לפני הקרקע. הפחד בסטולקר הוא מהלא נודע ומהמוזר – ובדיוק כשתתרגלו לעולם הכאוטי, דברים יחלו להיות מוזרים יותר ויותר.
 

וודקה נגד הקרינה

לעיתים ניתן לחוש בחסרונן של חלק מהיומרות הקדומות, עליהן הכריזו המפתחים בתחילת הליך הפיתוח. אחרי דקות ארוכות של הליכה ממקום למקום, ממש מתחשק לקפוץ על אחת המשאיות הזרוקות בצידי הדרך, או לתפוס תנומה קלה מתחת לאחד השיחים. עם זאת, בגרסה הסופית, סטולקר עדיין ממחיש את חווית ההישרדות טוב יותר מכל משחק אחר.
 
 
תצטרכו בין השאר לקחת בחשבון אם אספתם מספיק תחמושת, תחבושות ואוכל. בצ'רנוביל אתם אמנם אף פעם לא ישנים (ובינינו, לישון במשחק זה לא ממש להיט), אך אתם כן תהיו רעבים ותצטרכו לבלוס איזה כריך או נקניק מעת לעת. באופן דומה, תצטרכו לקחת תחבושות, משום שכל פצע עלול לגרום לדימום מתמשך. גם רמות הקרינה עלולות למנוע מכם להתקדם, ולצד התרופות הרגילות, רצוי להסתובב עם בקבוק וודקה או שניים. מסתבר שזה מדלל קרינה - וגם אפקט הטשטוש די מגניב.

עם השנים אנו זוכים לשחק ביותר משחקים פתוחים וחופשיים, אך סטולקר עושה את זה עם סגנון. כן, הוא יקרוס מדי פעם ויתכן שהוא יגרום למחשבים ישנים לשחרר אנחות זקנה, אך הוא גם יקח אתכם לעולם אווירתי ומצמרר, שילווה אתכם במחשבותיכם גם אחרי שהתנתקתם מהמסך. העולם המפורט של סטולקר, שמנוקד בבניינים, מעבדות תת-קרקעיות, מערות ומדורות קטנות, מדהים בהיקפו וברמת הפירוט. גם אם לעיתים הוא מרגיש קצת חלוד, כאילו עוד רגע הוא יקרוס תחת נטל הציפיות, בשורה התחתונה הוא עובד ועושה הרבה מאוד מהדברים שקיווינו להם. כשתשבו בפאב עם החבר'ה, ותחליפו חוויות מהמשחקים האחרונים ששיחקתם, סטולקר יספק לא מעט סיפורים – והפעם אלה יהיו הסיפורים היחודיים שלכם.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by