ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
הפסד שלנו 
 
 נשארו רק דיסקים ערומים. מותו של אתר העטיפות   
 
עמיחי יעקבי

חברות התקליטים שברו את הלב לעמיחי יעקבי. פרידה עצובה מאתר אהוב

 
 
 
 
 
 
 
 
 
כל העטיפות שבעולם. אתר CDcovers.cc
 כל העטיפות שבעולם. אתר CDcovers.cc   
כמה כבר אפשר לילל בכאב על אתר אינטרנט שנסגר, בלי להישמע גיק מחשבים חסר חיים לחלוטין? כולה אתר אינטרנט - זאת לא בחורה שלועסת, מועכת, שוברת, מחוררת ומטביעה לך את הלב, לפני שהיא והתחת האלוהי שלה נעלמים מהחיים שלך לנצח. סתם כתובת ברשת, שעד לפני כמה ימים עבדה, ועכשיו כבר לא – כמה דמעות מותר לי לשפוך פה?

מילא אם היו סוגרים את גוגל, או הוטמייל, אז אולי היתה סיבה להכריז על יום אבל וירטואלי, יום דממה ללא קליקים בכל רחבי הרשת – אבל סתם עוד אתר לא חוקי, של גנבים, עבריינים, מעתיקנים, צורבים פיראטיים - איך זה שכבר כמה ימים אין לי מצב-רוח בגללו?

CDcovers.cc היה מהאתרים האלה שהייתי מגיע אליהם פעם בכמה חודשים, לא יותר. את רוב החיים שלו הוא בילה בהמתנה ברשימת המועדפים שלי, אבל בשנייה שהייתי צריך עטיפה לדיסק שהרגע סיימתי לצרוב, הוא היה מציל אותי בקליק.
 
הם היו חייבים למחוק מהאינטרנט את הדבר היחיד שיכלו למחוק
 הם היו חייבים למחוק מהאינטרנט את הדבר היחיד שיכלו למחוק   
שם היה אחד המחסנים הגדולים ביותר ברשת של עטיפות דיסקים. הגולשים הקבועים היו סורקים עטיפות מקוריות ומעלים אותן ל-CDcovers.cc, לטובת כל המשתמשים ברשת, ואני תמיד ידעתי שאמצא שם את כל העטיפות - קדמית, אחורית, ופנימית – באיכות גראפית מעולה, כמעט לכל דיסק שיש, ממוזיקה אלקטרונית הכי חדשה ועד קלאסיקות של פרנק סינטרה. הכל מאורגן, מסודר, מקוטלג, וברור שבחינם.

לדיסקים הצרובים שלי יש מראה גנוב. זה שאני יודע למצוא אמפישלושים, להפוך אותם ל-Wave ולצרוב אותם כמו שצריך, עוד לא אומר שיש לי כתב יד שלא יהרוס לכם לגמרי את כל הכיף שבהאזנה לדיסק.

רק תנו לי טוש שחור ביד ותוך דקה (ולא שאני לא משתדל, בחיי), אני הורס לכם כל עטיפה. אני לא מסוגל לרשום U2 בלי שמשהו יצא לי על העוקם, שלא לדבר על Bruce Springsteen. ובואו נעשה לכם ולי טובה, ולא נבחן איך נראית רשימת השירים שאני כותב על העטיפה האחורית.

תחשבו על כל דיסק שאתם באמת אוהבים ותגלו שיש לו עטיפה מקסימה – זה כלל: למוזיקה מצוינת יש עטיפה מצוינת. וזה אפילו הגיוני – מי שמשקיע בכל פרט קטן בהקלטה, לא יזניח את הצד הוויזואלי של העטיפה. אצלי הכלל הזה היה נשבר פעם אחר פעם בצריבה – לא משנה כמה מופלא הדיסק מבחינה מוזיקלית, העטיפה שלו מעשה ידי, תמיד מכוערת ולא מזמינה.

שלא יהיה לכם ספק – זה שאני גונב מוזיקה, עוד לא אומר שאין לי לב או מצפון. אני אולי לא חייב כלום לחברות התקליטים תאבות הבצע, אבל באמת שלא נעים לי מהכוונה המקורית של האמנים, ובעזרת האנשים הטובים של CDcovers.cc, הייתי מחזיר לצרובים שלי את כבודם האבוד.
 
 
בשבוע שעבר, שנייה אחרי שהוצאתי מהצורב את האוסף החדש של ביורק, רצתי ל- CDcovers.ccרק כדי לגלות שידן המרושעת של חברות התקליטים הגיעה עד אליו והצליחה להרוג לי אותו.

"האנשים תאבי הבצע של ה-RIAA (איגוד חברות התקליטים של אמריקה), הבהירו לנו באופן חד משמעי שהם לא מעוניינים שנמשיך לשמור כאן עטיפות של דיסקים. אנא אל תשלחו לנו עוד עטיפות - מחקנו את הכל. הכל נגמר". הסבירה בעצב ההודעה באתר.

ב- CDcovers.ccהודו שחברות התקליטים ניצחו אותנו, ואני נהייתי עצוב. כי זה לא שמעכשיו אנחנו נוריד פחות מוזיקה, או שנרגיש פחות צודקים - זה רק שהדיסקים הצרובים ימשיכו להסתובב להם ערומים עם קשקושים בטוש שחור במקום עטיפה, לפחות עד שיקום (ובואו נתערב שיקום) מחסן עטיפות חלופי חדש. ומי שאוהב מוזיקה, לא יכול שלא להתעצב עכשיו.

כבר ברור לחברות התקליטים שאת המלחמה הן הפסידו, המוזיקה ברשת תישאר חופשית לנצח, ותעבור בינינו, גם אם זה ממש לא מתאים להן. אבל אף אחד לא יצליח לעולם לעצור את האכזריות המיותרת, את קהות הלב, ואם תרשו לי – את שינאת המוזיקה היוקדת של האנשים שצריכים לאהוב אותה יותר מכולנו. הם לא יכלו להתאפק, להבליג, לבלוע, לרחם – הם היו חייבים למחוק מהאינטרנט את הדבר היחיד שיכלו למחוק, וכנראה לא היה ביניהם אפילו איש אחד שלא ישן בגלל זה טוב בלילה.

את הקרב הזה ניצחתם, ניפגש בסוף המלחמה.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by