ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
כרטיסי אשראי באינטרנט - לקנות באופטימיות זהירה 

כרטיסי אשראי באינטרנט - לקנות באופטימיות זהירה

 
 
עו``ד חיים רביה

אין דבר יותר מפחיד ממסירת מספר כרטיס האשראי ברשת. מצד שני, למי יש כוח לצאת מהבית? עורך הדין חיים רביה מפזר את החששות ומוסיף כמה משלו. מאמר ראשון בסידרה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
במשך מאות שנים עיצב המשפט המסחרי את דיניו והלכותיו בהתבסס על המציאות הנוהגת, שלפיה נערכו התקשרויות חוזיות בעיקר על גבי נייר חתום.

אמנם, בדין הישראלי דרישת הכתב איננה נפוצה - היא מחוייבת בעסקאות מקרקעין, בהסכמי בוררות ועוד - אבל בדינים אחרים היא בעלת משמעות רבה יותר: הקוד המסחרי האחיד (Uniform Commercial Code) בארה"ב דורש שכל עסקה שסכומה מעל 500 דולר תבוצע בכתב כתנאי לאכיפתה. וגם כשהכתב אינו מחוייב בדין, הוודאות המסחרית הכתיבה מציאות שבה חלק גדול מהעסקאות זוכה לביטוי במסמך מוחשי.

המשפט עסק עם השנים באופן שבו שאלות מהותיות השתקפו במסמכים כתובים: הצעה, קיבול, גמירות דעת, כוונה להתקשר ביחסים חוזיים - כל אלה נבחנו בראש ובראשונה על-פי מכתבים, טיוטות, זיכרונות דברים והסכמים שצדדים לעסקאות מסחריות החליפו ביניהם.
 

המהפיכה המשפטית של המיחשוב

עתה מתחולל שינוי קיצוני: התפוצה הגלובאלית של רשתות תקשורת ממוחשבות והתפתחות הסחר באמצעותן, מחייבות את המשפט לזנוח את התפיסה המסורתית של "כתב". הן דורשות בחינה מחדש של תפיסות מושרשות היטב במהירות רבה, העומדת בניגוד קיצוני לאופי המשפט.

הסיבה לכך נעוצה במפגש שבין טכנולוגיה למשפט, המתרחש בעת פעילות מסחרית באינטרנט, ובמתח השורר בין שני אלה: הטכנולוגיה מהירה והמשפט איטי; הטכנולוגיה שואפת להשתנות במהירות הרבה ביותר, והמשפט רוצה ודאות ויציבות; הטכנולוגיה מעדיפה את החדש, והמשפט מתלבט בשאלה האם יש להעדיף, בשם הוודאות, פורמליזם על חשבון בירור האמת; הטכנולוגיה מדברת בקבועי זמן קצרים - שנים אחדות כשמדובר במכשירים אלקטרוניים, שנה-שנתיים כשמדובר במחשבים, חודשים ספורים כשמדובר בתוכנות. המשפט חושב ומתנהג במונחים של שנים ארוכות, גם כשהוא ממהר. אלה פרקי הזמן הדרושים לבירור של הליך בבית משפט, לחקיקה או לגיבושה של הלכה משפטית חדשנית.

הטכנולוגיה המיושמת במסחר המקוון שועטת, נכון לעכשיו, קדימה ומותירה את המשפט הרחק מאחור. אבל לאורך זמן היא עלולה למצוא עצמה בלי צרכנים ולקוחות אם הדין לא יצור מסגרת יציבה ומשרת אמון לסחר האלקטרוני הגלובלי. דומה שאין סוגיה שבה הפער בין המשפט לבין הטכנולוגיה גדול יותר מאשר בתחום אמצעי התשלום. בסדרת מאמרים זו נבחן כמה מההיבטים המשפטיים הנוגעים לשיטות התשלום הנוהגות או העתידיות ברשת - כרטיסי אשראי, המחאות דיגיטליות וכסף אלקטרוני.
 

קנייה מאובטחת בישראל

מרבית העסקאות הנערכות עתה באינטרנט משולמות באמצעות כרטיסי אשראי, באמצעות פרוטוקולים של תקשורת בין-מחשבית, כדוגמת SSL או SST.

פרוטוקולים אלה מאפשרים הצפנה של פרטי כרטיס האשראי בדרכם מתוכנת העיון (`הדפדפן`) של הלקוח אל המחשב של המוכר. התוצאה: בשנת 1997 הושגה פריצת דרך בכל הנוגע לאמון הציבור במסירת נתוני כרטיס האשראי דרך הרשת. נתונים ראשונים שסיפקה, לדוגמה, רשת AOL (America On Line) מלמדים שהיקף הקניות המקוונות בחג המולד האחרון הוכפל לעומת היקפן אשתקד.

בישראל, הביטחון בקנייה המקוונת נובע גם מהסדר חוקי, המתאים לביצוע תשלומים באינטרנט. חוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו (1986) מקנה ביטחון ללקוח, החושש שנתוני כרטיס האשראי שלו ינוצלו לרעה על ידי המוכר או על ידי פורץ, שיתגבר על הגנות המחשב-השרת של המוכר וישלוף משם את פרטי הכרטיס: החוק מכיר בעסקאות הנעשות בלא חתימת ידו של הלקוח על גבי שובר האשראי. אלה העסקאות הנעשות בעת הזמנה טלפונית, או, להבדיל, באינטרנט. הן נקראות בשם "עסקה במסמך חסר".

חוק כרטיסי חיוב מורה, כי אם לקוח חויב לשלם את תמורתה של עסקה כזו והודיע למנפיק כרטיס האשראי בתוך שלושים יום ממסירת הודעת החיוב, שהוא לא ביצע את העסקה או שפרטי המסמך הושלמו שלא בסכום שבו התחייב, המנפיק ישיב לו את סכום החיוב בערכו ביום החיוב - או (אם הלקוח טען שחויב ביתר) את ההפרש בין סכום החיוב המוסכם עליו לסכום שנלקח ממנו בפועל.

זאת ועוד, אם הוסכם בין הלקוח לספק שהתמורה, או חלקה, ישולמו כעבור שלושים וחמישה ימים או יותר (לדוגמה, כשהתמורה נפרעת בתשלומים), והלקוח הודיע לחברת האשראי שהנכס שרכש באותה עסקה לא סופק לו ושהוא ביטל אותה - חברת האשראי צריכה להפסיק לחייבו.
הקצאת הסיכונים בחוק כרטיסי חיוב היא כזו שהסוחרים וחברות האשראי - יותר מאשר הלקוחות - צריכות לחשוש מעריכת עסקאות באמצעות האינטרנט.

סוחרים נדרשים לזהירות יתרה, בפרט בהתחשב בעובדה שמאמר שפורסם לאחרונה ב"ניו-יורק טיימס" קובע שישראל היא מעצמה של עבירות-מרמה בכרטיס אשראי באמצעות האינטרנט, יחד עם מזרח אירופה ואמריקה הדרומית. הלקוח נדרש, למעשה, לבצע פעולה אחת: בדיקת חיוביו החודשיים ומסירת הודעות מתאימות לחברת האשראי.

הכתבה פורסמה במקור באתר www.law.co.il
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by