ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
עדיף למיקרוסופט להתפשר עכשיו 

עדיף למיקרוסופט להתפשר עכשיו

 
 
יוני  שדמי

זה עוד לא הסוף, אבל כבר אפשר לראות אותו, והוא לא משמח לבילי קשישא. עו"ד ניב זקלר, לשעבר סגן הממונה על ההגבלים העסקיים, מסביר למה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
העובדות מאיימות עליו? ביל גייטס (רויטרס)
 העובדות מאיימות עליו? ביל גייטס (רויטרס)   
עוד לא ברור מה בדיוק יקרה למיקרוסופט האומללה, עוד לא ברור מה יהיה אופייה של הפשרה, אם תהיה אחת כזו, עוד לא ברור מה סיכוייו של הערעור, אם יגיע, ועוד לא ברור מהו גזר הדין הסופי של השופט ג`קסון. אך מעל כל סימני השאלה הרציניים האלה, מרחפת עובדה אחת, ברורה מאוד: יהיה שינוי. גדול.

בכדי להבין את גודל השינוי, יש להבין, ראשית, את אופייה של הפסיקה הנוכחית של השופט ג`קסון, הליך משפטי אמריקאי שנקרא "Findings of fact".

עו``ד ניב זקלר, לשעבר סגן הממונה על ההגבלים העסקיים והיום עורך דין המתמחה בהגבלים עסקיים והשלכותיהם, מסביר ומפרשן: "פסק דין מורכב משני חלקים: הממצאים העובדתיים, והמסקנה המשפטית העולה מאותן עובדות. בחלק הראשון ("Findings of fact") קובע השופט את הממצאים העובדתיים אשר לדעתו הוכחו בפניו, ותו לא. חלק זה אינו כולל את המסקנה המשפטית, שתגיע מאוחר יותר."

כזכור, ה"Findings of fact" של השופט ג`קסון היה סיכום חודרני בן 207 עמודים של התקפה ישירה וחזיתית על מיקרוסופט. העובדה שמדובר במסמך שהופך, בעצם, לראיה משפטית, מטיל צל גדול מאוד על הערעור האפשרי של מיקרוסופט.
 
יפרקו את הבייבי שלו? ביל סקפטי (רויטרס)
 יפרקו את הבייבי שלו? ביל סקפטי (רויטרס)   
זקלר: "בהליך ערעור לא שומעים מחדש את העובדות. בדרך כלל, ערכאת הערעור איננה מתערבת בממצאים העובדתיים של הערכאה הראשונה ששמעה את העדויות. ההנחה היא שהשופט ששמע באופן בלתי אמצעי את העדויות יכול להגיע למסקנה מדויקת יותר מערכאת הערעור שאיננה שומעת עדויות.

במילים אחרות, ב"Findings of fact" כמעט ולא מתערבים. הואיל והממצאים העובדתיים במקרה של מיקרוסופט מוליכים למסקנה משפטית חדה וברורה, אם מיקרוסופט לא תצליח לערער על אותם ממצאים, קשה מאוד להאמין שיש לערעור שלהם סיכוי."

אם הערעור נראה קודר, הרי שפסק הדין של המשפט הנוכחי נראה עגום מתמיד. ממתמודדת שווה מול משרד המשפטים בקרב על הפשרה, הופכת מיקרוסופט לאנדרדוג המשווע לכל דבר מלבד מפלה צורבת.

"עושה רושם שהניצחון העובדתי של הממשלה גורף", אומר זקלר, "והניצחון העובדתי, במקרה הזה, הוא חשוב ביותר. לכן, מעתה, ייתכן מאוד שהאינטרס המשפטי העליון של מיקרוסופט יהיה להגיע לפשרה. מבחינתם, היתרון בפשרה הוא שכך אין פסיקה לגבי העבר, ובמקום זאת, הם מקבלים ציווי להתנהגות עתידית."

האינטרס הממשלתי, באופן טבעי, שונה לגמרי. עם הניצחון המוחץ של משרד המשפטים, ייתכן שאחת החברות הרווחיות בעולם (אגדת היי-טק עממית מספרת שמבחינת עלות מול רווח, המוצר היחידי שיותר רווחי מ"חלונות" הוא קוקאין) עומדת בפני סכנת פירוק.

"בפני משרד המשפטים עומדות כמה אופציות", מסביר זקלר. "האחת, הפחות סבירה לנוכח ההצלחה בהוכחת טענותיהם העובדתיות, היא הטלת איסורים התנהגותיים ספציפיים. למשל, איסור למכור את מערכת ההפעלה ביחד עם הדפדפן, אלא בהתקיים תנאים מסוימים. זה פתרון אפשרי, אבל פחות סביר, משום שפתרונות מבניים של פיצול החברה הם יעילים יותר מנקודת מבט אכיפתית. כלומר האופציה האחרת, של שינויים מבניים ופיצול, תהא עדיפה מבחינתו של משרד המשפטים האמריקאי."
 
קפיצה מעל לגרנד-קניון. ג`ואל קליין, עוזר התובע הכללי במשרד המשפטים האמריקני (רויטרס)
 קפיצה מעל לגרנד-קניון. ג`ואל קליין, עוזר התובע הכללי במשרד המשפטים האמריקני (רויטרס)   
פיצול ופירוק של מיקרוסופט? של החברה בעלת ההשפעה הגדולה ביותר על תעשיית המיחשוב בשנים האחרונות? ובכן, מסתבר שכן. בהנחה שבית המשפט אכן יפסוק פירוק, נשארת רק שאלת העומק והאופי של הפירוק.

האם ענקיות מחשב נוספות, כסאן ואורקל, צריכות להתחיל לחשוש מג`נט רינו ואנשי צוותה המיומנים? לא סביר. "כל עוד גורמים אחרים בענף המחשבים, האינטרנט והתוכנות אינם מחזיקים נתחי שוק כדוגמת מיקרוסופט ואינם מתנהגים באופן בו התנהגה מיקרוסופט, הממצאים העובדתיים של בית המשפט אינם מאיימים עליהם."

גלי הפירוק, אם אכן יתרחש, יכו כמעט בכל חברה כלכלית מערבית שהיא. העובדה שאין היום חברה מודרנית שלא משתמשת במחשבים בצורה זו או אחרת תגרום לכך שיווצר אפקט דומינו, שמתחיל במתחרות הישירות ביותר של מיקרוסופט, ומסתיים כמעט בכל רחבי הפלנטה. מיקרוסופט הפכה להיות כה חזקה, כה דומיננטית, עד כי פירוקה משול, אולי, לפירוקה הפוליטי של ממשלה זו או אחרת.

ההשפעות יגיעו, באופן טבעי, גם לישראל הקטנה. למעשה, הטכנולוגיזציה המואצת של החברה הישראלית תגרום לכך שההשפעות וגלי ההדף יהיו עמוקים יותר בהשוואה למדינות אחרות. "מבחינה עקרונית, ייתכן שהמצב של מיקרוסופט ישראל לא שונה מהמצב של מיקרוסופט הבינלאומית", אומר זקלר. "ייתכן שהנושא ראוי לבדיקה של הממונה על ההגבלים העסקיים, אם ההתנהגויות של מיקרוסופט ישראל דומות להתנהגות של חברת האם. מצד שני, יש להיות ערים להבדלים חוקיים: בישראל, למשל, אין כעיקרון איסור על רכישת מונופול.

אבל גם אם אין מקום לפעולה ספציפית וייחודית בארץ, הרי שההחלטה בארה"ב תהיה ככל הנראה בעלת השפעה כלל-עולמית.

יש שיתופי פעולה מאוד חזקים בתחומי אכיפה בין רשויות ההגבלים העסקיים (לישראל עצמה יש הסכם לשיתוף פעולה עם משרד המשפטים האמריקאי בנושאי הגבלים עסקיים ולארה"ב הסכמים עם הקהילה האירופית), כך שאין ספק שמה שיפסק בארה"ב ישפיע ישירות על מה שיקרה בארץ."
 
 
אנאליסט הטכנולוגיה הנודע ג`סי ברסט השווה את ההישג של משרד המשפטים ל"80% מהקפיצה מעל הגרנד קניון". זה הישג נאה, אבל הוא לא שווה כלום אלא אם משיגים את 20% הנוספים. אם הקפיצה אכן תושלם, ולמרות שהאימפקט המשפטי נטו של ההחלטה אינו כה גדול, הרי שהאפקט העסקי בלבד יזעזע את אמות הסיפים במיקרוסופט ובשאר העולם.

בהנחה שמשרד המשפטים האמריקני יגביר מהירות בישורת האחרונה, ישיג פסק-דין תקיף ויעמוד בפרץ מול בית הדין לערעורים ובית המשפט העליון, הרי שמחשבים, אינטרנט, וכל מה שביניהם, יעברו בשנים הקרובות שינוי עמוק, תכליתי וחשוב.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by