ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
מיקרוסופט: הצד החיובי 

מיקרוסופט: הצד החיובי

 
 
שוש פורבס

שוש פורבס הייתה עובדת קבלן בחברת התוכנה הגדולה בעולם, וחזרה בכדי לספר לנו על הצד החיובי של הענק הלוחש. כתבה שנייה בסדרה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
הקמפוס של מיקרוסופט: הכניסה
 הקמפוס של מיקרוסופט: הכניסה   
בצילו ההולך-וגדל של המשפט נגד החברה, נהנים עובדי הקונגלומרט האימתני מתנאי העבודה הטובים ביותר על הפלנטה. כזכור, בכתבה הקודמת למדנו על האוכל השווה, התנאים המצוינים והחברה הנעימה ממנה נהנים עובדי מיקרוסופט.

אבל החיים במיקרוסופט הם לא רק זלילה של אוכל טוב, שעות עבודה ארוכות ומתישות, וטכנולוגיית היי-טק מתקדמת לשירות כל המועסקים. הפעם נלמד על עולמם הפנימי של אותם מועסקים, ונלמד מהי הבדיחה הכי נפוצה במטה החברה המלבלב ברדמונד, וושינגטון.

באופן טבעי, חברה גדולה וותיקה כמו מיקרוסופט מצמיחה גם הווי ואגדות פנימיות. כל הבניינים במטה החברה ממוספרים, כשהראשון הוא בניין מספר 1, הבכירים יושבים דווקא בבניין ,8 והמספרים ממשיכים הלאה עד מעל ל- ,100 כשכל הזמן נוספים בנינים חדשים. הבניינים מסודרים בצורה שבמיקרוסופט אוהבים לכנות "אורגנית", או בתרגום לעברית - מסודרים בצורה מבלבלת במיוחד.

אפילו עובדים ותיקים בקמפוס הולכים לאיבוד, וקשה להאשים אותם, כשהבניין הצמוד לבניין ,28 למשל, הוא דווקא בניין מספר .10 כדי להעצים את הבלבול, ומסיבות היסטוריות שונות, אין במיקרוסופט בניין מספר .7 יש בניין מספר שש, ויש את מספר שמונה, אבל שבע חסר. למה? ככה.
 
מתיחות, שיגועים ודחקות. הקמפוס של מיקרוסופט, מבט מבחוץ
 מתיחות, שיגועים ודחקות. הקמפוס של מיקרוסופט, מבט מבחוץ   
בקרב אנשי התמיכה המיקרוסופטיים ישנה מסורת בקשר לאותו בניין - אם יש עובד חדש, שולחים אותו לטפל בבעייה כלשהי בבניין מספר שבע. כזכור, הבניין הזה בכלל לא קיים. התומך החדש והאומלל מוצא את עצמו מסתובב שעות בקמפוס, הולך לאיבוד, בנסיון נואש לאתר את בניין הרפאים ולא להראות כנווט עלוב וחסר עצות בפני מעסיקיו החדשים.

מלבד בניין מספר ,7 אין במיקרוסופט גם, למרבה הפליאה, מקומות חנייה מסומנים לבכירים. בהקשר זה מסתובב בקמפוס סיפור עממי: האגדה מספרת על עובדת חדשה בחברה, שנשלחה להצטלם לתג הזיהוי שלה. היא איחרה, והגיעה למטה החברה בסביבות השעה 11 בבוקר. בשעה הזו אין סיכוי למצוא חנייה. הבחורה המסכנה נכנסה ללחץ, מפחדת שתפשל ביום הראשון בעבודה, ומרוב לחץ המכונית שלה התנגשה במכונית מפוארת שחנתה ליד הבניין.

היא הייתה בחורה הגונה, ומכיוון שיש, ברוך השם, הרבה מכוניות יקרות במגש החנייה של מיקרוסופט, היא שלחה דואר לאנשי האבטחה של החברה, וביקשה שיצרו קשר עם בעל מכונית מספר כך וכך, כדי שתוכל לסדר עימו את הדפיקה הרצינית בטמבון של האוטו.

אחרי שעתיים היא קיבלה תשובה:
"שלום. זה ביל גייטס. המכונית היא שלי. אל תדאגי בקשר לדפיקה של הפגוש. זה קורה כל הזמן, ויש לי עוד מכוניות להחלפה.".

לא רק מגרש החנייה, גם הספרייה של מיקרוסופט היא עסק נחמד. נכנסים לאתר של הספרייה, מאתרים את המבוקש (ספר, תוכנה או סרט וידאו), ותוך כמה ימים הפריט המבוקש מגיע בדואר בין משרדי.
בספריה עצמה יש עמדות מחשב עם מחשבים חזקים (כולל, תאמינו או לא, מקינטושים) עם המשחקים החדשים ביותר ותוכנות גרפיקה מתקדמות. בהפסקת הצהריים קשה למצוא עמדה פנויה.
 
ויש  גם מסיבות. עובדי מיקרוסופט מצטופפים ליד הבופה
 ויש גם מסיבות. עובדי מיקרוסופט מצטופפים ליד הבופה   
ימי שישי הם הימים האהובים ביותר על חלק ניכר מהעובדים. בבוקר כולם מקבלים עותק של ה``מיקרוניוז``, עיתון העובדים של מיקרוסופט. חוץ ממפה של הקמפוס, מאמרי עובדים, לוח מודעות מסווג ("למכירה! לחובבים בלבד! מחשב אפל 2 במצב מעולה."- מודעה אמיתית שהופיעה שם) יש שם מדור מכתבים משעשע במיוחד. דרכו אפשר לגלות מה באמת מעניין את העובדים. למשל, כשיצאה גירסה חדשה של מערכת ההפעלה הניידת חלונות סי.אי, תאי השירותים כוסו בפרסומות עם הכיתוב "כרגע יכלת לבדוק דואר. חלונות סי.אי". המערכת הוצפה במכתבים, ואחרי כשבוע כל השירותים עברו קירצוף יסודי.

אבל הדבר הכי טוב ביום שישי הוא המסיבה לעובדים. אוכל נהדר מוזמן ממסעדה, וכולם הולכים לקפיטריה הקרובה. לרגל המאורע הקפיטריה זוכה בשלל מכונות משחק והרבה בירה. זה הזמן להכיר את האנשים מהדואר, לשמוע את הרכילות הכי חמה ואת החדשות האחרונות. כמעט כל שבוע יש אורחי כבוד במסיבה. גם ביל גייטס וסטיב באלמר דפקו הופעה, כל אחד בנפרד.

העיסקה במיקרוסופט היא פשוטה: אתם תעבדו הרבה וקשה (שבוע עבודה ממוצע עומד על 60 שעות, ולפני שמוצר יצא הרבה פעמים הוא עלה ל- 75 שעות), ובתמורה אנחנו ניתן לכם את כל התנאים לעבודה טובה.
 
 
ונסיים בבדיחה הנפוצה ביותר בקמפוס המיקרוסופטי:

עובד מיקרוסופט הולך בקמפוס ופתאום מוצא מנורה. הוא מרים אותה, בוחן אותה, ומחליט לשפשף אותה. משפשף משפשף, ויוצא ג`יני.
"יש לך שלוש משאלות" אומר הג`יני לעובד ההמום.
"המממ... אני רוצה להיות במקום עם הרבה שמש" עונה העובד (כידוע, מטה מיקרוסופט שוכן באחד האיזורים הגשומים ביותר בארה"ב). רעם, ברק, והעובד מוצא את עצמו באי שטוף שמש, אי שם באוקיינוס האטלנטי.

"מה המשאלה השנייה שלך?" שואל הג`יני.
"בודד כאן. אני רוצה להיות מוקף בחמש עשרה בחורות יפהפיות" עונה העובד. רעם, ברק, וקול שאגה, והעובד מוצא את עצמו באי כשהוא מוקף בחמש עשרה בחורות יפהפיות .

"ומה תהיה המשאלה השלישית שלך?" שואל הג`יני.
העובד של מיקרוסופט חושב, חושב, ולבסוף אומר: "אני רוצה להיות עשיר, ואני לא רוצה לעבוד יותר בחיים".
רעם, ברק, קול שאגה ועשן.
והעובד של מיקרוסופט מוצא את עצמו חזרה במשרדו, בקמפוס של מיקרוסופט...
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by