ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
פסח 
סדר יפה, כנסו לשלי 
 
  צילום: אימג בנק / Getty Images    
פסח |
 
עמיחי שלו

מרביתינו, הישראלים, לא ממש מבינים למה צריך את כל הרשתות החברתיות האלה, ומה רע במייל או במפגש פנים אל פנים. בפסח, סביב שולחן הסדר, אנחנו נזכרים למה וירטואליה זה לא כל כך רע

 
 
 
 
 
 
 
 
 
"הרשת החברתית הכי טובה היא עדיין המייל", כתב לי מישהו בדואר אלקטרוני, ופתאום זה הכה בי - אולי באיחור, אולי גם בפתטיות: הרי ברור שאת התקשורת הבין אישית העניפה ביותר רובנו מנהלים דרך המייל, עקב הפרטיות, עקב סיווג רשימות התפוצה, עקב הנוחות. אבל המפרסמים מתקשים להגיע למייל. יש בו המון מוקשים, הוא יודע לסנן את מרבית דואר הזבל, וזה כולל גם פרסום ויראלי: אנחנו מוחקים כבר לפי הכותרת, למרות נסיונות תחכום נלוזים.
 
 
רשתות חברתיות, וזה קונספרטיבי ולא מבוסס עובדתית, הם פלטפורמה שיזמים הקימו כדי שנקיים את התקשורת אצלם, וכך הם יוכלו לפלח ולפרסם, לפרסם ולפלח.

איפה לשים את התרד?

"סליחה על הבורות, אבל לא ממש הבנתי מה זה ומה עושים בזה? זה סוג של חבורה, צ'ט, מפגשים? איך מביאים לפה פשטידת תרד בתבנית פיירקס?", שאל אותי חבר במייל נוסף ופתאום זה הכה בי, אולי באיחור, אולי גם בפתטיות: מה בעצם יש לעשות שם, הרי תמונות אני יכול לעלות בפליקר או בכל המתחזים אליו, תכתובת אני יכול לנהל עם החברים שלי דרך המייל. כן, רגע, הנה זה מגיע - ליצור קשרים חדשים, קשרים שרובם חסרי תכלית, סמול טוקס אולטימטיביים, שלא מובילים אותך ואותם לשום מקום, כמו סלון גדול בלי פשטידות תרד בתבנית פיירקס.
 
שולחן הסדר. שרשור נטול עקבות (צילום: Chani14 - CC)
 שולחן הסדר. שרשור נטול עקבות (צילום: Chani14 - CC)   
חייבים להודות, יש בהן איזה קסם ראשוני שמהלך עליך, ברשתות חברתיות. ב-MySpaceים. כאילו נכנסת לרייב גדול, ג'ונגל דאטה בייסי של פרצופים תועים, מן תחושת כוח אשלייתית . למשל: פתחתי רשת חברתית משלי בנינג, יישום מקוון סטייל 'עשה זאת בעצמך כדי שאנו נעשה על גבך כסף', קראתי למגוון מייצג מחבריי המקוונים, הם בדקו את הלינק וחזרו אליי משתאים: "יופי, זה נורא נחמד, אבל באמת, מה אתה רוצה מהחיים שלנו?".

WordSpy המופלא, המילון הוובי הבלתי וויקי, השיק מינוח חדש שנקרא "תשישות מרשתות חברתיות" (Social Networking Fatigue). הגדרתו: "תשישות מנטלית ומתח שנגרמו על ידי יצירה ותפעול מספר רב של חשבונות (דפים) באתרים של רשתות חברתיות". דוגמאות מפורטות נמצאות בערך עצמו. מלבד הצורך לתפעל, יש את הצורך ליצור את עצמך, את המיתוג שלך, את מי שאתה רוצה להיות כל פעם מחדש, בעמוד אחר, במקום אחר. יש לך המון זהויות, אף אחת מהם היא לא באמת אתה. אף אחת גם לא ממש מרתקת, אלו רק צללים שלך, לא יותר.
 
 

המצאה אמריקנית

יכול להיות, הרהרתי, שרשתות חברתיות הן קטע אמריקני בעיקרו, שם כל גולש חי באיזו ספירה פרובנציאלית אחרת, בערים טווין פיקסיות, שבהן אדם יכול להינמק מבדידות או משיגעון או משניהם, והרשתות הללו הן אחת הפלטפורמות היחידות בהן אתה עשוי להרגיש יצור חברתי. כאן אצלנו הכל דביק ממילא. גם כשאנחנו לבד אנחנו מוקפים.

הרשת החברתית של דה מארקר למשל, הקפה, היא רשת ברנז'אית בעיקרה, בה חלק ניכר מהגולשים מכירים אחד את השני עוד מקודם. בקרוב גם ערוץ הספורט יקים רשת לאוהדי ספורט. אולי בניגוד למגמות, אצלנו המגמה היא התכנסות לרשתות ייעודיות, וככל שהרשת תהיה יותר קטנה, ייעודית ומצומצמת, כך היא תהיה מצליחה יותר, ולכן תיכשל כלכלית.

פסח הוא זמן אופטימלי כדי להבין שאולי בכל זאת צריך רשתות חברתיות, כי כשאתה יושב מול השולחן המתיש, המלא זיכרונות שאתה לא רוצה לזכור, פרצופים שהיית רוצה לשכוח, וכולם מדברים רק על האוכל הניצב במרכז הבמה - כי אין באמת על מה לדבר - אתה מבין שמשפחה היא רשת חברתית שנכשלה, שאולי מכאן נובע כל הצורך הזה לרשת את עצמך בתחליפים.

לעיתים הדיון פה מתנהל כמו בפורום, מישהו מעלה שאלה, נשמעים קולות שקשוק הצלחות, קולות כרסום הפכסמים, בליעת הביצים הקשות, ואז מישהו עונה, ואז משתרשרת לה שיחה קטועה, חד מימדית, שלא נותר ממנה זכר עוד לפני שמגיע ל"ג בעומר.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by