ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
לוֹל: ליכטש נגד אלוהים 

לוֹל: ליכטש נגד אלוהים

 
 
תומר ליכטש

מה מקור המילה גאדג'ט, למי שייכות זכויות היוצרים על התנ"ך ומה קונים בסופרמרקט 2.0? נספח תיאורטי

 
 
 
 
 
 
 
 
 

הגאדג'ט

ופתאום אני חושב: מאיפה מגיעה המלה גאדג'ט? מסתבר שאף אחד לא לגמרי בטוח. בוויקיפדיה האנגלית טוענים שמקור המלה שנוי במחלוקת. אבל הרשת מלאה בניחושים מלומדים. על פי מילון וובסטר, המלה הופיעה בסוף המאה ה-19 (אתר אחר מפרט: 1886), כנראה נכנסה לאנגלית מהמלה הצרפתית gâchette (מנעול מכאני) או אולי מ-gagée (כלי).

עד 1914, נראה ששימוש העיקרי של המלה עצמה - gadget - היה בעיקר בתחום הימאות. כנראה שנולדה ביחידות צי כלשהן. כוונת המלחים אז היתה למעין מחבַּרים, אביזרים מכאניים קטנים לחיבור חבלים, צירים, מנעולים וכו'.

הגאדג'טים של רודיארד

ב-1915, בסיפור של רודיארד קיפלינג, מופיעה המלה בסיפור "האדם והעבודה": "He is pitched into a new type twice the size of the old one, with three times as many gadgets, an unexplored temperament and unknown leanings".

בסיפור אחר של קיפלינג - עובדה שלא הצלחתי לאמת - משתנה סביבתו האוקיינוסית של הגאדג'ט, במשפט: "They have installed decent cooking ranges and gas, and the men have already made themselves all sorts of handy little labour-saving gadgets". בגדול: חבורה של גברים, איפשהו בתחילת המאה שעברה, בנו לעצמם כל מיני גאדג'טים שחסכו להם זמן, ועבדו בשבילם. אם להאמין לבחור כמו קיפלינג.

מ-1915 ואילך, מהלכת שמועה, השימוש במלה גאדג'ט עלה בעיקר בשיחות בענייני מכוניות ומטבחים.
 

"אני, מה שאני רוצה אני מקבל" (רועי, בן 4. גבעתיים.)

ספר הג'ונגל. הגאדג'טים של קיפלינג (צילום: אתר דיסני)
 ספר הג'ונגל. הגאדג'טים של קיפלינג (צילום: אתר דיסני)   
ואולי עוד יותר מעניין לבדוק את מקורות המלה "גיזמו" (gizmo) - גם מעין גאדג'ט (וגם השם חיבה של המוגוואיי בסרט "גרמלינס"). רק יאוש. אף אחד לא יודע. אולי זה יעשה משהו למישהו: המילה הכי מעניינת שהופיעה בסמיכות לשאלת מקור המלה גיזמו, היא המלה "Tantrum", שבאחת ממשמעויותיה היא התפרצות רגשית הנפוצה בעיקר אצל ילדים בגילאי 3-6. רוב הילדים, אומר הרב וויקי מפדיה, המתפרצים בטאנטרוּם מביעים שעמום או אי נחת. אחרים (ופה אפשר להתחיל לחייך) מביעים באמצעות התפרצות טאנטרום את ההנחה שאם ישתוללו מספיק, הם יקבלו את מה שהם רוצים.
 

ברך אלוהים ומות (א): הז'אנר

 
"ואני אומר: לא מפחד. כן, אני לא מפחד. מה תוכל לעשות לי? הא, הא? אתה לא מזיז לי בכ"

(יובל דרור)

ז'אנר ההתגרות באלוהים תוך כדי הקלדה הוא ז'אנר מוכר. ממשפחת הז'אנרים המכונים "מילים אחרונות מפורסמות". את כל סוגי המערכונים האלה - שבהם מישהו מקליד קללות כנגד אלוהים פתאום נחתך - אפשר לכנות "סיפור מקלדת". וזה העניין: בסיפור המקלדת יש נפילה קטנה. וזו הנפילה: הנקודה שבה המשפט נחתך, כמו בדוגמה של יובל דרור הנ"ל - "לא מזיז לי בכ" - היא נקודה של עבודה בעיניים ו/או של הירואיות פסיכית. ואני מדבר על האנטר.
 
 

ברך אלוהים ומות (ב): האֶנְטֶר

למה הוא (במקרה שלנו: יובל דרור) לחץ על האנטר? האם הוא ידע שהוא הולך למות, להילקח בידי אלוהים, והדבר האחרון שבחר לעשות זה ללחוץ על האנטר? אם ככה אז הבנאדם גיבור! נלחם על החיים עד הרגע האחרון. כל הכבוד. באמת, איזה ביצים. אבל מצד שני - אולי הוא לא לחץ על האנטר, אלא דווקא רצה להמשיך לכתוב את המשפט. הוא באמת לא חשב שאלוהים יעניש אותו על הקללות האלה, אבל טעה - ופתאום מת. ואז מי לחץ אנטר? אלוהים? יצחק לאור? מי?
 

ברך אלוהים ומות (נעילה): הרי מישהו היה חייב

ללחוץ על האנטר. אחרת המשפט עצמו לא היה מתפרסם. היו מוצאים את יובל דרור (שוב, לצורך העניין) מוטל מת בחדרו, גופה, ועל השולחן המחשב פועל והאדמין של הוורדפרס בדף פוסט חדש, ואפשר לקרוא את המשפט הקטוע ואיך שהסמן עדיין מרצד בצד שמאל, נמרץ ומחכה להמשך.
 

ואפרופו שפה:

אני חושב שבמלה "תוכנה" צריך להוסיף מפיק ב-ה', שיסמן שמדובר בתוכן שלה, ולא בשום דבר אחר. אולי יעזור לגיבוש מופשטות מחשבה כללית יותר באשר לקוד. אולי סתם יסרבל את העניינים. תוכנהּ. תוכנהּ. תוכנהּ. תוכנהּ. דווקא סבבה.
 

קנו זאפה, יא זונות!

בחנות דיסקים לא רחוק מאיפה שגדלתי היה שלט קטן על פתק מרובע: "קנו זאפה, יא זונות!". אחד הדיסקים הגדולים שלו הוא Joe's Garage, ושם מסופר על חברה שבה היתה שאיפה להפוך את כל האזרחים לשווים בפני החוק. אז החליטו לחוקק חוקים בלתי אפשריים כדי שכולם יהפכו לעבריינים, וכך יהיו שווים בפני החוק. אבל אנשים בכל זאת צייתו לחוקים החדשים והמוזרים, ושמרו על החוק. אז הוציאו את המוזיקה מהחוק. וכאן נכנס ג'ו, עם להקת הגראג' שלו, שחטף מחלת מין מהאסלה בשירותים, וחגג על נערות קתוליות. אבל זה סיפור אחר. יותר מעניין התנ"ך.
 

התנ"ך

מכון ממר"ה, שהעלה את התנ"ך, לצד כתבי קודש אחרים, לרשת, טוען שזכויות היוצרים על הטקסט שייכים לו (תודה, שחר). מה שמשאיר בידינו שלוש ברירות:

א. כותב התנ"ך מת לפני פחות מ-70 שנה והועסק במכון ממר"ה, וככל הנראה הוריש למכון את הזכויות על הספר. ואולי: אולי הוא עדיין חי! יופי של ראיון יכול להיות שם:

- עיתונאי שאפתן: "בראשית". מאיפה זה בא לך.

- כותב התנ"ך: שמע, אני גדלתי בבית דתי.

ב. למישהו כדאי לשקול השמה מחדש של היועץ המשפטי של מכון ממר"ה.

ג. אף אחד לא קרא באמת את תנאי השימוש באתר.

כך או כך, נראה שכולנו עבריינים. אולי זאפה מעורב בפרויקט הכתיבה המונומנטלי הזה. קנו תנ"ך, יא זונות.
 

לעזוב הכל ו...

תפוחי Del.icio.us (צילומסך מתוך הסרט)
 תפוחי Del.icio.us (צילומסך מתוך הסרט)   
לראות את סופרמרקט 2.0.

לראות את פצצת התודעה השניה של המחתרת האינטרגלקטית.

להציץ בעמוד האודות של אתר "הידען" שכותב ברצינות את המלים: "לפיכך אני מקווה שתהנו מהגירסה הטכנולוגית החמישית של האתר, המתעדכנת במיטב טכנולוגית אינטרנט 2.0".

נעילה אחרונה

אז שיהיה לכם אינטרנט 2.0.
בברכת הגיזמו האינטרגלקטי,
NO CARRIER
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by