ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
הצדק לא גולש באינטרנט 
 
 הג`ינג`י מאלקטרז   
 
צבי טלית

אחרי ארבע שנים של התנצחויות משפטיות, קיבל בית המשפט את הסדר הפשרה בין הממשל למיקרוסופט. התוצאה: מיקרוסופט רעבה יותר, כמעט נטולת מגבלות, ועם מטריה משפטית לחמש שנים לפחות. כמה כיף להיות בין החברים של ג'ורג' בוש

 
 
 
 
 
 
 
 
 
רק קרטמן יכול
 רק קרטמן יכול   
כפי שלמדנו ביום שישי האחרון, קיבלה למעשה שופטת בית המשפט המחוזי קולין קולר-קותלי, את רוב חלקי הסכם הפשרה בנושא תביעת האנטי-מונופול, ולחסום בכך את תביעתן של המדינות הבלתי-מתפשרות, אלא אם כן יוכלו אלו למצוא טיעונים יציבים להגשת ערעור. "ביהמ"ש מרוצה מכך שהצדדים המעורבים הגיעו להסכם העולה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי" רשמה השופטת בהחלטתה. נו, לפחות בית המשפט מרוצה.

משמעות פסיקה זו, היא שמיקרוסופט אינה עומדת להתפצל לשתי חברות כפי שקבע בעבר השופט תומאס פנפילד ג'קסון בפסיקתו המקורית מחודש אפריל 2000. לא יהיה כל אילוץ של החברה לשחרר את קוד התוכנה שלה, כך שחברות אחרות יוכלו לפתח ביתר קלות תוכנות עבור מערכת ההפעלה שלה, מה שמותיר על כנו את המונופול המעשי של מיקרוסופט על 95 אחוזים משוק התוכנה העולמי. וככל הנראה גם לא נחזה בעתיד בגרסה רזה יותר של מערכת ההפעלה חלונות.

קיימים בפסיקה, כמובן, מספר תנאים שיש בהם כדי ליצור שוק תוכנה טיפה יותר הגון ומגוון, אולם רובם מנוקבים כמו גבינה שוויצרית בחורים חוקיים, עד שמתחרי חברת מיקרוסופט, נמצאים, בעצם, באותו המקום בו הם היו לפני שהחל הפיאסקו המשפטי בן 4 השנים - מאולצים הלכה למעשה לסמוך על הפתיחות, הרצון הטוב ורוח התחרות ההוגנת שמיקרוסופט כה ידועה בהן.


קצת היסטוריה (והרבה כסף ופוליטיקה)

כשהגישו הממשל הפדרלי ועשרים מדינות את תביעת ביטול המונופול כנגד מיקרוסופט בשנת 1998, שלטה החברה בשוק המחשבים הביתיים, ונעה באגרסיביות לעבר שווקי התוכנה למחשבי כף יד, טלפונים סלולרים, קופסאות חכמות לטלוויזיות, קונסולות משחקים ומחשבי שמירת מידע. ארבע שנים חלפו, ולא הרבה השתנה מאז. עכשיו בית המשפט סומך את ידיו על המונופול של האדונים גייטס ובאלמר.

יש לזכור את הרקע הפוליטי והפיננסי שהכשיר את הקרקע להגשת התביעה. הממשל הדמוקרטי ומשוגע הגדלות של קלינטון ניסה אז לתקן את העולם, וכשמצא גיבוי בכמה ענקיות תוכנה וחומרה שצמחו בחסות בועת ההיי-טק המנוחה, יצא להתקיף את טחנת הקמח מרדמונד, שעסקה עד אז בעיקר בזלילת מתחרות.

מאז התחלף הממשל בוושינגטון, ולנשיא הרפובליקני החדש, בוש הצעיר, המייצג נאמנה אינטרסים של חברות וגופים כלכליים הקובעים את הטון הכלכלי (למשפחת בוש קיימות אחזקות במיליארדי דולרים בתאגידי נפט, תרופות ונשק שונים), כואב הרבה יותר לראות חבר בעת צרה.

הממשל של בוש ג'וניור אץ-רץ להגיע עם מיקרוסופט לפשרה, והשופטת קולר-קותלי, שאישרה אותה בסוף השבוע, בחרה לאמץ ראיה צרה של התיק שהונח לפניה, וגילתה אי-רצון להתערב בעסקיה, שיטותיה, מדיניותה ומוצריה של מיקרוסופט, כמו היו כל אלה רק ספיח שולי למשפט, ולא חלק מגרעין הבעיה. היא דחתה את דרישתן המחמירה יותר של 9 מהמדינות שתבעו אמצעי פיקוח מחמירים יותר, כגון חיוב מיקרוסופט להציע גרסה פשוטה לחלונות בלי כל התוספות המאולצות, או לשחרר ולפרסם את קוד התוכנה לדפדפן האינטרנט שלה.
 
 
לדברי משקיעים בשוק המחשבים, יכולתה של מיקרוסופט להגדיל את המכירות ע"י קניית חברות וכניסה לשווקים חדשים, קיבלה זריקת עידוד כתוצאה מאישור הסדר הפשרה עם ממשל בוש. אם בשנים שחלפו מאז הגשת התביעה, ריסנה החברה את מדיניות הרכישות המסחררת שלה, מתוך הפחד לתדמית הציבורית ולקביעת בית המשפט, הרי שעתה שוחררו שוב הסוסים מאורוותם, רעבים מתמיד. יש להניח שכבר בקרוב נשוב לקרוא את אותן כותרות ישנות ורעות בנוסח "חברת מיקרוסופט הודיעה היום על רכישת...".

גם ציבור המשקיעים פירש את פסיקת השופטת כמתן אישור למיקרוסופט לעשות ככל העולה על רוחה בדרך להגדלת אחזקותיה ורווחיה, ומייד עם הודעת השופטת עלה מחירה של מניית מיקרוסופט.

עם זאת, בפסיקתה של השופטת ניתן להבחין במספר מאפיינים חשובים, שיגבילו במעט את פעילותה של הענקית שלוחת הרסן:

שולחן העבודה של Windows מפסיק להיות החצר הפרטית של מיקרוסופט: יצרני ומפיצי מחשבים יוכלו להתקין ולשלב כברירת מחדל, תוכנות שאינן של חברת מיקרוסופט על גבי שולחן העבודה של חלונות, מבלי לחשוש לתוצאות העסקיות שהיו כרוכות בכך עד כה.

החברה תחויב לאפשר ליצרני תוכנה ולמתחרותיה לגשת למידע טכני שקשור במערכת ההפעלה ובדפדפן האינטרנט. על פי תנאי ההסכם, מיקרוסופט תציב את המידע הטכני "במתקן מאובטח", שהגישה אליו תותר לחברות תוכנה, יצרני מחשבים וגורמים נוספים שיקבלו היתר לכך. אין כל אזכור לכמות והיקף המידע, ועצם הגדרת גורמים מסוימים כ"מורשי גישה" ואחרים כ"מנועי גישה" (מעניין באילו קריטריונים מדובר) שמה ללעג את הדרישה המקורית לפרסום הקוד הטכני כולו. יש לציין כי לממשלת ארה"ב יש אינטרס ברור לשמור על הקוד חסוי - דלת אחורית, הקיימת במערכת ההפעלה, המאפשרת לרשויות הביון מעקב צמוד אחר משתמשיה. בנוסף, הסדר הפשרה אוסר על מיקרוסופט לחתום על הסכמי בלעדיות עם יצרני מחשבים, אשר אוסרים על אלו לשלב במערכת ההפעלה תוכנות של חברות מתחרות למיקרוסופט, דבר שנעשה לא אחת בעבר.

ההסדר יהיה מחייב לחמש השנים הקרובות, וניתן יהיה להארכה בת שנתיים נוספות, אם יימצא כי מיקרוסופט חרגה מתנאי ההסכם. על פי הצעת ההסכם המקורית, אמור היה לפקח על יישום ההסדר פאנל בלתי תלוי בן שלושה חברים: נציג מיקרוסופט, נציג הממשל ומומחה חיצוני, אשר יפעלו לשם מימוש ההסכם. בפסיקתה הקלה השופטת על מיקרוסופט וקבעה כי אין צורך לכונן פאנל זה, ובמקומו תמונה ועדה המורכבת מחברי מועצת המנהלים של מיקרוסופט שיפעלו ככלב השמירה הציבורי. רעיון מקורי, המזכיר במשהו את שיטת "מבחן הכבוד", בה נוטש הבוחן את הכיתה בה נערך המבחן, ומאפשר לתלמידים להוכיח בגרות מהי - שיטה נחמדה למורות ביסודי, אבל ספק אם היא מתאימה לחברה שיותר מכל רוצה לנהל את בית הספר.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by